![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
הומיל – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הומיל''' (באנגלית: '''Homiel''', ברוסית: '''Гомель''') | [[קובץ:הומיל_העיר.jpg|ממוזער|תצלום כללי של העיר הומיל כיום]] | ||
[[קובץ:הומיל_רחוב.jpg|ממוזער|רחוב טיפוסי בהומיל]] | |||
[[קובץ:הומיל_פארק.JPG|ממוזער|הפארק העירוני]] | |||
'''הומיל''' (באנגלית: '''Homiel''', ברוסית: '''Гомель''') היא עיר הבירה של מחוז הומיל בדרום מזרח [[רוסיה הלבנה]], הממוקמת בסמיכות לקו הגבול של [[אוקראינה]] ונחשבת לעיר השנייה בגודלה ברוסיה הלבנה עם אוכלוסייה של קרוב לחצי מליון תושבים. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הוקמה בשנת ד'תתקב, על גדות נהר הסוז', והייתה משוייכת לרשות המונציפלית של [[צ'רניגוב]] שב[[אוקראינה]] הסמוכה. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] נכבשה על ידי הצבא הגרמני, אך לאחר מספר חודשים חזרו הרוסים וכבשו אותה בחזרה, ועם השלמת המהפכה הסוציאליסטית קיבלה את התואר 'בירת מחוז הומיל'. | |||
היהודים החלו להתיישב בעיר כשלושים שנה לפני פריצת [[ | היהודים החלו להתיישב בעיר כשלושים שנה לפני פריצת [[גזירות ת"ח ות"ט]] שפגעו בקהילה היהודית בעיר בצורה קשה. הקוזקים בהנהגות של בוגדן חמילנצקי רצחו באכזריות את תושבי העיר במיתות משונות. | ||
עם התפשטותה של תנועת החסידות, הצטרפו אליה רוב תושביה היהודיים של העיר, והיא נהפכה לאחד מהמרכזים העיקריים של החסידות, כשברוב [[בית כנסת|בתי הכנסת]] [[תפילה|מתפללים]] ב[[נוסח האר"י]]. | עם התפשטותה של תנועת החסידות, הצטרפו אליה רוב תושביה היהודיים של העיר, והיא נהפכה לאחד מהמרכזים העיקריים של החסידות, כשברוב [[בית כנסת|בתי הכנסת]] [[תפילה|מתפללים]] ב[[נוסח האר"י]]. | ||
בשנת [[תקס"ה]], עוד בתקופת כהונתו של [[אדמו"ר הזקן]] כנשיא תנועת החסידות, מונה חסידו הרב [[יצחק אייזיק | בשנת [[תקס"ה]], עוד בתקופת כהונתו של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] כנשיא תנועת החסידות, מונה חסידו הרב [[יצחק אייזיק אפשטיין]] לכהן כ[[מרא דאתרא|רב העיר]]. | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] מעצמות המרכז פלשו ל[[רוסיה]] מגבולה הדרום-מזרחי, ורבים מתושבי רוסיה ברחו מקו החזית לתוככי המדינה, ומצאו מקלט | כאשר פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] מעצמות המרכז פלשו ל[[רוסיה]] מגבולה הדרום-מזרחי, ורבים מתושבי רוסיה ברחו מקו החזית לתוככי המדינה, ומצאו מקלט בהומיל. בשנים אלו הגיע מספרם של היהודים בעיר לשמונים אלף נפשות. עם סיום מלחמת האחים ברוסיה והמהפכה הקומוניסטית, נוסדה בהומיל ישיבת [[תומכי תמימים הומיל|תומכי תמימים]] בניהולו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והרב [[יחזקאל פייגין]], וישיבת נובהרדוק עברה לפעול בעיר יחד עם תלמידי הישיבה והצוות שפעל בה בזמן שהתקיימה בנובהרדוק. | ||
==אישים | ==אישים ב[[עיירה]]== | ||
===רבני העיר=== | ===רבני העיר=== | ||
*רבי [[יצחק אייזיק | *רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]]. | ||
*רבי [[אריה לייב זיבוב]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | *רבי [[אריה לייב זיבוב]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
*רבי לייב חריף, מחבר ספר 'קול אריה'. | *רבי לייב חריף, מחבר ספר 'קול אריה'. | ||
| שורה 21: | שורה 24: | ||
===ילידי העיר=== | ===ילידי העיר=== | ||
*[[זוסמן ריבקין]] | *[[יצחק שאול שואב המים]] | ||
*[[זושא ריבקין]] | *[[זוסמן ריבקין]] | ||
*[[שניאור זלמן דוכמן]] | *[[זושא ריבקין]] | ||
*[[יהושע העשיל צייטלין]] | *[[שניאור זלמן דוכמן]] | ||
*[[יהודה לייב צייטלין]] | *[[יהושע העשיל צייטלין]] | ||
*[[יהודה לייב צייטלין]] | |||
*[[ישראל חסדן]] | |||
*[[אברהם בערל מבוברויסק]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב משה צינוביץ, '''גומל''', בתוך '''אישים וקהילות''', [[תל אביב]], [[תש"נ]] | *'''חסדי ישראל'''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק ג - זכרונות מהומיל החסידית | ||
*[[זכרון לבני ישראל]] - זכרונותיו של ר' [[ישראל דזייקאבסאן]] | *הרב משה צינוביץ, '''גומל''', בתוך '''אישים וקהילות''', [[תל אביב]], [[תש"נ]] | ||
*[[זכרון לבני ישראל]] - זכרונותיו של ר' [[ישראל דזייקאבסאן]] | |||
{{ | {{עיירות ברוסיה הלבנה}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:15, 16 ביולי 2025
הומיל (באנגלית: Homiel, ברוסית: Гомель) היא עיר הבירה של מחוז הומיל בדרום מזרח רוסיה הלבנה, הממוקמת בסמיכות לקו הגבול של אוקראינה ונחשבת לעיר השנייה בגודלה ברוסיה הלבנה עם אוכלוסייה של קרוב לחצי מליון תושבים.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוקמה בשנת ד'תתקב, על גדות נהר הסוז', והייתה משוייכת לרשות המונציפלית של צ'רניגוב שבאוקראינה הסמוכה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נכבשה על ידי הצבא הגרמני, אך לאחר מספר חודשים חזרו הרוסים וכבשו אותה בחזרה, ועם השלמת המהפכה הסוציאליסטית קיבלה את התואר 'בירת מחוז הומיל'.
היהודים החלו להתיישב בעיר כשלושים שנה לפני פריצת גזירות ת"ח ות"ט שפגעו בקהילה היהודית בעיר בצורה קשה. הקוזקים בהנהגות של בוגדן חמילנצקי רצחו באכזריות את תושבי העיר במיתות משונות.
עם התפשטותה של תנועת החסידות, הצטרפו אליה רוב תושביה היהודיים של העיר, והיא נהפכה לאחד מהמרכזים העיקריים של החסידות, כשברוב בתי הכנסת מתפללים בנוסח האר"י.
בשנת תקס"ה, עוד בתקופת כהונתו של אדמו"ר הזקן כנשיא תנועת החסידות, מונה חסידו הרב יצחק אייזיק אפשטיין לכהן כרב העיר.
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה מעצמות המרכז פלשו לרוסיה מגבולה הדרום-מזרחי, ורבים מתושבי רוסיה ברחו מקו החזית לתוככי המדינה, ומצאו מקלט בהומיל. בשנים אלו הגיע מספרם של היהודים בעיר לשמונים אלף נפשות. עם סיום מלחמת האחים ברוסיה והמהפכה הקומוניסטית, נוסדה בהומיל ישיבת תומכי תמימים בניהולו של הרב ישראל ג'ייקובסון והרב יחזקאל פייגין, וישיבת נובהרדוק עברה לפעול בעיר יחד עם תלמידי הישיבה והצוות שפעל בה בזמן שהתקיימה בנובהרדוק.
אישים בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבני העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי יצחק אייזיק אפשטיין.
- רבי אריה לייב זיבוב, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.
- רבי לייב חריף, מחבר ספר 'קול אריה'.
- רבי שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק).
- הרב אברהם לוינסון מחבר ספר "ביכורי אברהם" ואביו של הרב יוסף שלום אלישיב.
ילידי העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יצחק שאול שואב המים
- זוסמן ריבקין
- זושא ריבקין
- שניאור זלמן דוכמן
- יהושע העשיל צייטלין
- יהודה לייב צייטלין
- ישראל חסדן
- אברהם בערל מבוברויסק
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חסדי ישראל', תולדות הרב ישראל חסדן תשפ"ג, פרק ג - זכרונות מהומיל החסידית
- הרב משה צינוביץ, גומל, בתוך אישים וקהילות, תל אביב, תש"נ
- זכרון לבני ישראל - זכרונותיו של ר' ישראל דזייקאבסאן
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין • עיירות בצרפת |