לדלג לתוכן

מנחם מענדל וילשאנסקי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
 
(30 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב מנחם מענדל ווילישאנסקי תמוז תשפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווילשאנסקי. תמוז תשפ"ה]]
[[קובץ:מענדי וילשאנסקי1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווילשאנסקי]]
[[קובץ:מענדי וילשאנסקי1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווילשאנסקי]]
הרב '''מנחם מענדל ווילישאנסקי''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1975) הוא ראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[חיפה]], ו[[שליח|משלוחי]] [[הרבי]] לעיר.
הרב '''מנחם מענדל ווילישאנסקי''' (נולד ב[[ג' בסיוון]] [[תשל"ה]], 1975) הינו ראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[חיפה]], ו[[שליח|משלוחי]] [[הרבי]] לעיר ורב שכונת נווה גאולה בעיר.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ג' סיוון]] [[תשל"ה]] כבן בכור לאביו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] (ראש ישיבות [[חח"ל צפת]], וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגו"ח]]) ולאמו מרת מלכה פערל (בת הרב [[משה אשכנזי]]).
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ג' בסיוון]] [[תשל"ה]] כבן בכור לרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] (ראש ישיבות [[חח"ל צפת]], וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגו"ח]]) ולמלכה פערל (בת הרב [[משה אשכנזי]]).


בהיותו תינוק פחות מגיל שנה, ב[[חודש שבט]] [[תשל"ו]] נשלחו הוריו ל[[ישראל]] על ידי [[הרבי]] כחלק מ[[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים]] הראשונה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[צפת]], שם היה מראשוני התלמידים ב[[תלמוד תורה]] [[מוסדות אור מנחם (צפת)|אור מנחם]] ששימש בשנים הראשונות את ילדי השלוחים ואברכי ה[[כולל]] שהתיישבו בצפת בהוראת הרבי.
בהיותו תינוק פחות מגיל שנה, ב[[חודש שבט]] [[תשל"ו]] נשלחו הוריו ל[[ישראל]] על ידי [[הרבי]] כחלק מ[[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים]] הראשונה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[צפת]], שם היה מראשוני התלמידים ב[[תלמוד תורה]] [[מוסדות אור מנחם (צפת)|אור מנחם]] ששימש בשנים הראשונות את ילדי השלוחים ואברכי ה[[כולל]] שהתיישבו בצפת בהוראת הרבי.


בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים צפת]] בגלגולה הראשון, בראשותו של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], ובישיבה הגדולה, בראשות [[יוסף יצחק וילשנסקי|אביו]]. במעמד ה[[ירחי כלה]] שנערך ב[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"נ]], נבחן על ידי הרבנים המשתתפים על כל [[מסכת שבת]] בעל פה. בשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], והיה ממי שנלחם למען המשך כינון ה'קבוצה' גם אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]]. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ח]] [[נישואין|נשא]] את חנה, בת הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]], רב קהילת חב"ד ב[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה.
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] בגלגולה הראשון, בראשותו של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], ובישיבה הגדולה, בראשות [[יוסף יצחק וילשנסקי|אביו]]. במעמד ה[[ירחי כלה]] שנערך ב[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"נ]], נבחן על ידי הרבנים המשתתפים על כל [[מסכת שבת]] בעל פה. בשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], והיה ממי שנלחם למען המשך כינון ה'קבוצה' גם אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]]. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ח]] [[נישואין|נשא]] את חנה, בת הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]], רב קהילת חב"ד ב[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה.


===פעילות ציבורית===
===פעילות ציבורית===
שורה 14: שורה 15:
מספר שנים לאחר חתונתו [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתב לרבי]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]] וקיבל הוראה להתעסק בבניית מקווה. בעקבות הוראתו המפורשת של הרבי התמסר יחד עם עסקנים חב"דיים נוספים לבניית ה[[מקוה]] ב[[חיפה]] על פי [[מקווה חב"ד|שיטתו המהודרת]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובעקבות זה זכו כל הזוגות שהתעסקו בבניית המקווה ובגיוס הכספים להיפקד בילדים תוך פחות משנה{{הערה|1=[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/652.pdf א. אברהם, '''ניסים בטהרתם''', שבועון בית משיח גליון 652 עמוד 26].}}.
מספר שנים לאחר חתונתו [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתב לרבי]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]] וקיבל הוראה להתעסק בבניית מקווה. בעקבות הוראתו המפורשת של הרבי התמסר יחד עם עסקנים חב"דיים נוספים לבניית ה[[מקוה]] ב[[חיפה]] על פי [[מקווה חב"ד|שיטתו המהודרת]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובעקבות זה זכו כל הזוגות שהתעסקו בבניית המקווה ובגיוס הכספים להיפקד בילדים תוך פחות משנה{{הערה|1=[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/652.pdf א. אברהם, '''ניסים בטהרתם''', שבועון בית משיח גליון 652 עמוד 26].}}.


לצד עבודתו בניהול הישיבה פועל הרב בבית חב"ד בשכונת הדר עליון ומנהל גם את מעון חב"ד בחיפה ואת "מרכז משיח חיפה" הכולל מכון הוצאה לאור ומולטימדיה.
לצד עבודתו בניהול הישיבה פועל הרב בבית חב"ד בשכונת הדר עליון ומנהל מוסדות מעון חב"ד ותלמוד תורה חב"ד בחיפה, ואת "מרכז משיח חיפה" הכולל מכון הוצאה לאור ומולטימדיה.
כיום משמש גם כרב שכונת 'נווה גאולה' אשר בתוך שכונת 'ואדי סאליב' שבהקמתו המונה כ-40 משפחות.


חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על פסק דין ש[[נצחיות חייו של הרבי|הרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.
==משפחתו==
*חתנו, הרב [[שלום דובער ניסלביץ]].
==קישורים חיצוניים==
* '''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%93%d7%9c-%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%a7%d7%99/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב וילשאנסקי באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד {{מכון הלכה}}
{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וילישאנסקי, מנחם מענדל}}
{{מיון רגיל:וילישאנסקי, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]
[[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פייגלשטוק]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:משפחת וילישאנסקי]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]

גרסה אחרונה מ־15:09, 14 ביולי 2025

הרב ווילשאנסקי. תמוז תשפ"ה
הרב ווילשאנסקי

הרב מנחם מענדל ווילישאנסקי (נולד בג' בסיוון תשל"ה, 1975) הינו ראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה, ומשלוחי הרבי לעיר ורב שכונת נווה גאולה בעיר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בארצות הברית בג' בסיוון תשל"ה כבן בכור לרב יוסף יצחק וילישאנסקי (ראש ישיבות חח"ל צפת, וחבר הנהלת אגו"ח) ולמלכה פערל (בת הרב משה אשכנזי).

בהיותו תינוק פחות מגיל שנה, בחודש שבט תשל"ו נשלחו הוריו לישראל על ידי הרבי כחלק מקבוצת השלוחים הראשונה לארץ הקודש והתיישבו בצפת, שם היה מראשוני התלמידים בתלמוד תורה אור מנחם ששימש בשנים הראשונות את ילדי השלוחים ואברכי הכולל שהתיישבו בצפת בהוראת הרבי.

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים צפת בגלגולה הראשון, בראשותו של הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, ובישיבה הגדולה, בראשות אביו. במעמד הירחי כלה שנערך בארצות הברית בשנת תש"נ, נבחן על ידי הרבנים המשתתפים על כל מסכת שבת בעל פה. בשנת תשנ"ה נסע ללמוד במסגרת שנת ה'קבוצה' בחצר הרבי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, והיה ממי שנלחם למען המשך כינון ה'קבוצה' גם אחרי ג' בתמוז תשנ"ד. בחודש אלול תשנ"ח נשא את חנה, בת הרב יוסף יצחק פייגלשטוק, רב קהילת חב"ד בבואנוס איירס שבארגנטינה.

פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הקמתה של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה בשנת תש"ס התמנה לעמוד בראש הישיבה, שנוסדה תחת ההנהלה הכללית של רשת ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. בד בבד, החל לשמש כשליח בשכונת הדר עליון בחיפה.

מספר שנים לאחר חתונתו כתב לרבי באגרות קודש וקיבל הוראה להתעסק בבניית מקווה. בעקבות הוראתו המפורשת של הרבי התמסר יחד עם עסקנים חב"דיים נוספים לבניית המקוה בחיפה על פי שיטתו המהודרת של אדמו"ר הרש"ב, ובעקבות זה זכו כל הזוגות שהתעסקו בבניית המקווה ובגיוס הכספים להיפקד בילדים תוך פחות משנה[1].

לצד עבודתו בניהול הישיבה פועל הרב בבית חב"ד בשכונת הדר עליון ומנהל מוסדות מעון חב"ד ותלמוד תורה חב"ד בחיפה, ואת "מרכז משיח חיפה" הכולל מכון הוצאה לאור ומולטימדיה. כיום משמש גם כרב שכונת 'נווה גאולה' אשר בתוך שכונת 'ואדי סאליב' שבהקמתו המונה כ-40 משפחות.

חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח, ואף על פסק דין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


רבני מכון הלכה חב"ד
מיכאל אבישיד  •  גדליה אקסלרוד  •  אליעזר ברוד  •  דניאל גראבסקי  •  שלמה גולדפרב  •  שרגא דהן  •  משה הלל  •  ישראל הלפרין  •  ישראל הלפרין (כפר חב"ד)  •  מנחם מענדל הלפרין  •  שלמה הלפרן  •  מנחם מענדל הראל  •  אברהם הרוניין  •  ישראל הרשקוביץ  •  מנחם מענדל ויינר  •  מנחם מענדל וילשאנסקי  •  טוביה זילברשטרום  •  יוסף יצחק זלמנוב  •  יעקב חביב  •  עמנואל חביב  •  שלום דובער טאלער  •  דוב טברדוביץ'  •  ברוך בועז יורקוביץ'  •  מנחם כהן  •  שי שמעון כהן  •  ברוך לבקיבקר  •  שלמה זלמן לבקיבקר  •  נתנאל לייב  •  אורי מרדכי ליפש  •  שלום דובער יהושע ליפש  •  אברהם חיים מזרחי  •  יצחק איתן מזרחי  •  ישראל מעטוף  •  סעדיה מעטוף  •  שמואל מקמל  •  יוסף יצחק סילברמן  •  שאול סילם  •  יעקב סינגאווי  •  יוסף אברהם פיזם  •  אייל פלד  •  שניאור זלמן פלדמן  •  מנחם מענדל פרידמן  •  שלמה יצחק פרנק  •  משה קורנוויץ  •  חיים קיז'נר  •  יוסף חיים רוזנבלט  •  שאול רוזנבלט  •  ליאור רוזנבוים

הערות שוליים