3,207
עריכות
צמחונות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מענדל סופר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:צמחונות 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"אזי נתברר חיות הבשר והיין .. ועולה לה' כעולה וכקרבן". ספר התניא פרק ז']] | [[קובץ:צמחונות 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"אזי נתברר חיות הבשר והיין .. ועולה לה' כעולה וכקרבן". ספר התניא פרק ז']] | ||
'''צמחונות''' הוא אורח חיים תזונתי{{הערה|יש צמחונים הנמנעים גם להשתמש במוצרים מן החי, כמו עור ופרווה וכדומה. גישה זו מנוגדת ליהדות בה קיימות מצוות כמו שופר, מזוזה, תפילין וכן הלאה, המחייבות שימוש במוצרים מן החי}} של הימנעות מאכילת בשר בעלי חיים. צמחונים הנמנעים מכל מזון מהחי לרבות ביצים וחלב ומוצריו נקראים | '''צמחונות''' הוא אורח חיים תזונתי{{הערה|יש צמחונים הנמנעים גם להשתמש במוצרים מן החי, כמו עור ופרווה וכדומה. גישה זו מנוגדת ליהדות בה קיימות מצוות כמו שופר, מזוזה, תפילין וכן הלאה, המחייבות שימוש במוצרים מן החי}} של הימנעות מאכילת בשר בעלי חיים. אנשים אלה נקראים '''צמחונים'''. אנשים הנמנעים מכל מזון מהחי לרבות ביצים וחלב ומוצריו נקראים '''טבעונים'''. | ||
צמחונות אידאולוגית, הרואה בשחיטת בעלי חיים לצורך מאכל פגם מוסרי, מנוגדת לתורה וליהדות. השחיטה ואכילת הבשר היא [[מצוה]] הקשורה לשמחת [[יום טוב]] ועונג [[שבת]]. וכן להקרבת ה[[קרבנות]] ואכילתם. | צמחונות אידאולוגית, הרואה בשחיטת בעלי חיים לצורך מאכל פגם מוסרי, מנוגדת לתורה וליהדות. השחיטה ואכילת הבשר היא [[מצוה]] הקשורה לשמחת [[יום טוב]] ועונג [[שבת]]. וכן להקרבת ה[[קרבנות]] ואכילתם. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
לאחר מתן תורה נצטווינו על הקרבת ה[[קרבנות]] השונים וחלק מהקרבנות נצטווינו על אכילתם. [[קרבן עולה]] עולה כליל לה' על גבי המזבח, אך [[קרבן שלמים|קרבנות השלמים]] נאכלים לבעליהם וחלקם לכהנים. [[קרבן פסח]] כולל אכילת בשר וחייבים בו כל ישראל והנמנע מהקרבת הפסח חייב [[כרת]]. | לאחר מתן תורה נצטווינו על הקרבת ה[[קרבנות]] השונים וחלק מהקרבנות נצטווינו על אכילתם. [[קרבן עולה]] עולה כליל לה' על גבי המזבח, אך [[קרבן שלמים|קרבנות השלמים]] נאכלים לבעליהם וחלקם לכהנים. [[קרבן פסח]] כולל אכילת בשר וחייבים בו כל ישראל והנמנע מהקרבת הפסח חייב [[כרת]]. | ||
מאז הציווי של הקרבת הקרבנות נאסרה אכילת בשר חולין שנשחט מחוץ למשכן בלא הקרבתו לשלמים{{הערה|[[פרשת אחרי מות]], יז, ג - ד.}}. אך אחרי [[הכניסה הראשונה לארץ|הכניסה לארץ]] הותרה אכילת בשר של חולין כאשר קיימת כוונה טהורה, "כִּי | מאז הציווי של הקרבת הקרבנות נאסרה אכילת בשר חולין שנשחט מחוץ למשכן בלא הקרבתו לשלמים{{הערה|[[פרשת אחרי מות]], יז, ג - ד.}}. אך אחרי [[הכניסה הראשונה לארץ|הכניסה לארץ]] הותרה אכילת בשר של חולין כאשר קיימת כוונה טהורה, כפי שאומרת התורה: "כִּי יַרְחִיב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ... בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר{{הערה|דברים יב, כ. ראו ב[[רש"י]]: {{ציטוטון|'''בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ וְגוֹמֵר''' – אֲבָל בַּמִּדְבָּר נֶאֱסַר לָהֶם בְּשַׂר חֻלִּין, אֶלָּא אִם כֵּן מַקְדִּישָׁהּ וּמַקְרִיבָהּ שְׁלָמִים (ספרי עה; חולין ט"ז ע"ב)}}. ראו גם בפסוקים יב - יד. וב[[אברבנאל]] לפסוק כ. [[ליקוטי שיחות]] [https://drive.google.com/file/d/19e7qw75Dlpj4pzJqroPXbEQw_2Brl-Q4/view חלק ד' עמוד 1108 ואילך].}}". בשר שנאכל מבחירה מכונה במקורות "בשר תאווה", והתורה מתירה זאת: "בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר". | ||
==אכילת בשר בתורת החסידות== | ==אכילת בשר בתורת החסידות== | ||
ב[[חסידות]] מבואר שבכל דבר גשמי יש [[ניצוץ קדושה]] המחיה אותו, ועל ידי שימוש בדבר הגשמי לשם שמים [[בירור הניצוצות|מבררים]] אותו ומעלים אותו לקדושה. עליית ה[[חי]] היא על ידי שה[[מדבר]] [[אכילה|אוכל]] אותו, הופך אותו לחלק ממנו ומעלה אותו לדרגתו{{הערה|ראו [[כתר שם טוב]] [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/218.htm סימן ריח], [[לקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/5/13b.htm צו יג, ב].}}. | |||
כמו כן מבואר ששורש ה[[לחם]] וה[[בשר]] הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מהאדם ששורשו מ[[עולם התיקון]], לכן, האדם נצרך לאכילת הלחם והבשר. עם זאת, האדם מברר ומעלה את הלחם והבשר כשהוא עובד את ה' בכח אכילה זו. | |||
בפרטיות יותר, שורש בשר הבהמות הוא מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]. ושורש בשר העופות הוא מ[[פני נשר]] שבמרכבה. ושניהם מנשאים את הכיסא שעליו דמות כמראה אדם. כלומר, על ידי אכילת בשר, האדם מתעלה לדרגה גבוהה יותר ובכוחו לעבוד את ה' בכח אכילה זו. | בפרטיות יותר, שורש בשר הבהמות הוא מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]. ושורש בשר העופות הוא מ[[פני נשר]] שבמרכבה. ושניהם מנשאים את הכיסא שעליו דמות כמראה אדם. כלומר, על ידי אכילת בשר, האדם מתעלה לדרגה גבוהה יותר ובכוחו לעבוד את ה' בכח אכילה זו. | ||
| שורה 40: | שורה 42: | ||
יחד עם כך שהחיות מנשאות את הכיסא, מבואר שהם נישאות עם הכיסא, הם מתעלות יחד איתו. והוא העניין שבאמצעות אכילת הבשר, הבשר מתעלה ממדריגת חי למדריגת המדבר ועוד למעלה מזה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/31c.htm ליקוטי תורה פרשת בהעלותך לא, ג]}}. | יחד עם כך שהחיות מנשאות את הכיסא, מבואר שהם נישאות עם הכיסא, הם מתעלות יחד איתו. והוא העניין שבאמצעות אכילת הבשר, הבשר מתעלה ממדריגת חי למדריגת המדבר ועוד למעלה מזה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/31c.htm ליקוטי תורה פרשת בהעלותך לא, ג]}}. | ||
בתורת החסידות מבואר מאמר הגמרא "עם הארץ אסור לאכול בשר{{הערה|"תניא רבי אומר עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף" פסחים מט ב}}" כי הבשר הוא מבחינת ה[[גבורה]] שלכן הוא אדום, ולכן גם אחר הבירור וההעלאה שהאדם מבררו, הוא נכלל בגבורות דקדושה, ונמשך ממנו התלהבות ו"רשפי אש" בעבודת ה'. אך עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר, כי מהגבורות יש יותר יניקת החיצונים{{הערה|בלקוטי תורה בפרשת וזאת הברכה מבאר שהבשר קשור לבחינת האש, ולכן, עם הארץ שאהבתו לה' אינה כרשפי אש אלא אהבה מסותרת. לא יכול לברר את הבשר}} וכיון שאינו יכול להעלותו הבשר מורידו ומשפילו{{הערה|אדמו"ר המהר"ש מבאר בעניין שאכילת בשר "דבאמת זהו היתר גמור", אך מה שעם הארץ אסור לאכול בשר זהו '''מדרך המוסר''' שלהיותו עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר לכן אסור לו לאכלו. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/21/420.htm תורת שמואל תרל"ב ח"ב תכ]}}. אך התלמיד חכם שקשור לבחינת ה[[חכמה]] ו"בחכמה אתברירו" הוא יכול לברר את הבשר ואז הבשר מוסיף בו התלהבות בעבודת ה'. | בתורת החסידות מבואר מאמר הגמרא "עם הארץ אסור לאכול בשר{{הערה|"תניא רבי אומר עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף" פסחים מט ב}}" כי הבשר הוא מבחינת ה[[גבורה]] שלכן הוא אדום, ולכן גם אחר הבירור וההעלאה שהאדם מבררו, הוא נכלל בגבורות דקדושה, ונמשך ממנו התלהבות ו"רשפי אש" בעבודת ה'. אך עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר, כי מהגבורות יש יותר יניקת החיצונים{{הערה|בלקוטי תורה בפרשת וזאת הברכה מבאר שהבשר קשור לבחינת האש, ולכן, עם הארץ שאהבתו לה' אינה כרשפי אש אלא אהבה מסותרת. לא יכול לברר את הבשר}} וכיון שאינו יכול להעלותו הבשר מורידו ומשפילו{{הערה|אדמו"ר המהר"ש מבאר בעניין שאכילת בשר "דבאמת זהו היתר גמור", אך מה שעם הארץ אסור לאכול בשר זהו '''מדרך המוסר''' שלהיותו עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר לכן אסור לו לאכלו. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/21/420.htm תורת שמואל תרל"ב ח"ב תכ]}}. אך התלמיד חכם שקשור לבחינת ה[[חכמה]] ו"[[בחכמה אתברירו]]" הוא יכול לברר את הבשר ואז הבשר מוסיף בו התלהבות בעבודת ה'. | ||
==המצדדים בעד הצמחונות== | |||
ישנם רבנים בני הדור האחרון המצדדים בצמחונות ומביאים קטעים מספרים מסויימים שניתן להסיק מהם דברים ברוח זו{{מקור}}. | |||
מביאים את דברי ר' יוסף אלבו שההיתר שניתן על ידי ה' לאכילת בשר הוא בדיעבד, ו"לא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע"{{הערה|ספר העיקרים, מאמר שלישי פרק טו}}. | |||
על דרך זה מביאים דברי [[האברבנאל]]{{הערה|אברבנאל, בראשית ט, א}} מדוע ה"[[מן]]" שה' הוריד לבני ישראל במדבר היה "לחם מן השמים" ולא בשר מן השמים, כי הבשר הוא "אינו מזון הכרחי והוא שאלת זוללות ומלוי מעיים ותאווה גוברת. גם שהבשר מוליד באדם דם זדוני ואכזרי" ולכן נתן להם ה' לחם "שהוא מזון נאות והכרחי למזג האדם". | |||
עוד מביאים מדבריו שהסיבה שה' התיר את אכילת הבשר לנח ולבניו היא מפני שכשיצאו מן התיבה לא היה בעולם עוד מעשבי הארץ או עצי פרי, ואם היו מחכים עד שיזרעו שדות ויטעו כרמים היו מתים ברעב ולכן התיר להם אכילת הבשר. | |||
אך פרשנות זו בדברי [[הראשונים]] איננה הכרחית{{מקור}}. | |||
==דעת הרבי אודות הצמחונות== | ==דעת הרבי אודות הצמחונות== | ||
| שורה 50: | שורה 63: | ||
במענה לשאלה האם רצוי לפנות לעזרת רופא טבעוני, ענה הרבי: "תלוי בידיעות שישנן על דבר הצלחתו"{{הערה|הובאה בספר היכל מנחם חלק ב' עמוד קצא, ובספר "מה רבו מעשיך ה'" עמוד 342.}}. | במענה לשאלה האם רצוי לפנות לעזרת רופא טבעוני, ענה הרבי: "תלוי בידיעות שישנן על דבר הצלחתו"{{הערה|הובאה בספר היכל מנחם חלק ב' עמוד קצא, ובספר "מה רבו מעשיך ה'" עמוד 342.}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב מנחם | *הרב מנחם סליי, '''חייתו ארץ''', על עניני הטבע וביחוד מעמדו של בעל החיים במקורות היהדות | ||
*הרב [[שאר ישוב הכהן]], '''ההמנעות מאכילת דבר מן החי - משנת חסידים''', בתוך הספר "חייתו ארץ" | *הרב [[שאר ישוב הכהן]], '''ההמנעות מאכילת דבר מן החי - משנת חסידים''', בתוך הספר "חייתו ארץ" | ||
*הרב יוסף ברגר, '''אכילת בשר וצער בע"ח ע"פ [[רמב"ם]] ו[[פנימיות התורה]]''', בתוך תורת [[נחלת הר חב"ד]] גיליון פ"ו | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב [[יוסף | *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/הלכה-יומית-מהרב-ברוין/137798/ האם צמחונות מתאימה להשקפת התורה] {{אינפו}} {{וידאו}} | ||
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=373&CategoryID=68 האם אורח-חיים צמחוני או טבעוני תואם את ההלכה?]''', בתוך [[שיחת השבוע]] גיליון 240 | *הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=373&CategoryID=68 האם אורח-חיים צמחוני או טבעוני תואם את ההלכה?]''', בתוך [[שיחת השבוע]] גיליון 240 | ||
* הרב [[מנחם ברוד]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15655&CategoryID=2444 סלט זה לא מוסרי יותר]''', בתוך [[שיחת השבוע]] גיליון 1713 | * הרב [[מנחם ברוד]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15655&CategoryID=2444 סלט זה לא מוסרי יותר]''', בתוך [[שיחת השבוע]] גיליון 1713 | ||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/545795/jewish/-.htm האם כל הדתיים צמחונים?], | *יענקי טאובר, '''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/959472 הפן המיסטי באכילת בשר]''', באתר {{בית חבד}} | ||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/545795/jewish/-.htm האם כל הדתיים צמחונים?], באתר {{בית חבד}} | |||
*[https://www.hidabroot.org/article/1120714 צמחונות ביהדות]. סיכום יחס התורה לצמחונות וטבעונות, אתר הידברות | *[https://www.hidabroot.org/article/1120714 צמחונות ביהדות]. סיכום יחס התורה לצמחונות וטבעונות, אתר הידברות | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||