חלב אם – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מקור התזונה העיקרי של תינוקות ומקורו בגוף האדם|אחר=פירוש אחר|ראו=[[חלב (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מקור התזונה העיקרי של תינוקות ומקורו בגוף האדם|אחר=פירוש אחר|ראו=[[חלב (פירושונים)]]}} | ||
{{איברים}} | {{איברים}} | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
האיברים מהן יונקים התינוקות הן חלק מ[[סימני בגרות]] המופיעים אצל האשה בקירוב לגיל בהן היא מתחייבת במצוות{{הערה|רמב"ם הלכות אישות ב, ז (מסכת נדה מז, א).}}. | האיברים מהן יונקים התינוקות הן חלק מ[[סימני בגרות]] המופיעים אצל האשה בקירוב לגיל בהן היא מתחייבת במצוות{{הערה|רמב"ם הלכות אישות ב, ז (מסכת נדה מז, א).}}. | ||
הגמרא במסכת ברכות מספרת על דוד המלך, שהשירה שאמר לקב"ה "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו"{{הערה|תהלים קג, ב.}} הוא על התקופה בה נגמל מלינוק מאמו, ושיבח את הקב"ה על כך שבשונה משאר היונקים{{הערה|1=ראו ב | הגמרא במסכת ברכות מספרת על דוד המלך, שהשירה שאמר לקב"ה "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו"{{הערה|תהלים קג, ב.}} הוא על התקופה בה נגמל מלינוק מאמו, ושיבח את הקב"ה על כך שבשונה משאר היונקים{{הערה|1=ראו ב[https://chabadlibrary.org/books/1801390181 אור התורה במדבר חלק ג' פרשת חוקת ע' תשצד] שאצל רוב בעלי החיים הדדים הם למטה וצריך להעלותם, אבל יש גם בחינת דדי בהמה שלמעלה מבחינת בינה, בחינת בהמה רבה - מלכות דא"ק.}}, אצל האשה "עשה לה דדים במקום בינה", כלומר כנגד הלב שהוא מקום הבינה{{הערה|כמו שכתוב "הנה נתתי לך לב חכם ונבון" (מלכים א' ג, יב). "בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה" (משלי יד, לג). "לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ דָּעַת" (משלי טו, יד). ועוד.}}, ולא במקום הערוה ומקום הטינופת. | ||
===הנקה=== | ===הנקה=== | ||
לקראת סוף תקופת ה[[הריון]] מתחיל גוף האשה לייצר חלב, המותאם להזנה | לקראת סוף תקופת ה[[הריון]] מתחיל גוף האשה לייצר חלב, המותאם להזנה של התינוק. התהליך הפזיולוגי של ייצור החלב הוא באמצעות ההורמון 'פרולקטין' המופרש מבלוטת יותרת המוח{{הערה|זמן ההנקה שהיה נהוג בימי קדם כפי שמשתקף מדברי חז"ל במקומות רבים, הוא עד לשנתיים, כאשר בימינו בשל האפשרות להיעזר בתחליפי חלב, נשים רבות מקצרות את תקופת ההנקה ויש שאף מוותרות עליה כמעט כליל.}}. | ||
==בפנימיות התורה== | ==בפנימיות התורה== | ||
| שורה 25: | שורה 24: | ||
כמו שאצל התינוק, נותנים לו את החלב בהתעוררות רחמים לאחר שבוכה והוא במצוקה, ועל ידי זה דווקא השמחה שלו אמיתית וגדולה יותר מאשר אם נותנים לו לאכול סתם כך, כך גם ברוחניות, עיקר השמחה והתענוג בעבודת השם הוא מההתבוננות בגדולת השם ובכך שבחר בנו מכל העמים, שמגיעה לאחרה שהאדם מרגיש בנפשו את הביטול והריחוק מאור השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370250 תורה אור וארא נה, ד].}}. | כמו שאצל התינוק, נותנים לו את החלב בהתעוררות רחמים לאחר שבוכה והוא במצוקה, ועל ידי זה דווקא השמחה שלו אמיתית וגדולה יותר מאשר אם נותנים לו לאכול סתם כך, כך גם ברוחניות, עיקר השמחה והתענוג בעבודת השם הוא מההתבוננות בגדולת השם ובכך שבחר בנו מכל העמים, שמגיעה לאחרה שהאדם מרגיש בנפשו את הביטול והריחוק מאור השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370250 תורה אור וארא נה, ד].}}. | ||
זהו גם הביאור בשם 'ש-ד-י', כמו שנאמר על האבות 'וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב | זהו גם הביאור בשם 'ש-ד-י', כמו שנאמר על האבות 'וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב ב[[א"ל שד"י|א-ל שד-י]]', שהשימוש בלשון זו דווקא רומז לבחינת היניקה מהשדיים, שהוא הגדלת הולד (המידות אהבה ויראה) באמצעות ההשפעה אל האבות (המוחין){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370251 תורה אור וארא נו, א].}}. | ||
בתורת הקבלה מבואר על הפסוק "אלדד ומידד מתנבאים במחנה", שבשמות של שניהם רמוז שהם בחינת דדין דאמא שמהם יוצא החלב לז"א לגדלו{{הערה|1=עץ חיים שער הכללים ספ"ג. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/4001380465 ליקוטי תורה שלח לח, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/1800440683 אור התורה במדבר חלק ב' הוספות לפרשת שלח עמוד סה]. [https://chabadlibrary.org/books/2300540295 תורת חיים שמות חלק א' פרשת וארא נא, ב].}}. | בתורת הקבלה מבואר על הפסוק "אלדד ומידד מתנבאים במחנה", שבשמות של שניהם רמוז שהם בחינת דדין דאמא שמהם יוצא החלב לז"א לגדלו{{הערה|1=עץ חיים שער הכללים ספ"ג. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/4001380465 ליקוטי תורה שלח לח, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/1800440683 אור התורה במדבר חלק ב' הוספות לפרשת שלח עמוד סה]. [https://chabadlibrary.org/books/2300540295 תורת חיים שמות חלק א' פרשת וארא נא, ב].}}. | ||
כך גם מבואר על הפסוק 'ארץ זבת חלב ודבש' שהוא המשכת [[ה' חסדים]] (חלב, שהוא בצבע לבן וטבעו טבע החסד להרחיב ולהתפשט) | כך גם מבואר על הפסוק 'ארץ זבת חלב ודבש' שהוא המשכת [[ה' חסדים]] ([[חלב]], שהוא בצבע לבן וטבעו טבע החסד להרחיב ולהתפשט) ו[[ה' גבורות]] ([[דבש]], שצבעו אדום וכו'), תגבורת האור על הכלי עד שאינו יכול להעלים יותר על האור שבוקעים את מחיצות הכלי, שנעשה בעיקר על ידי ה' גבורות, ובעבודת השם הוא קיום המצוות, ה' חסדים הוא מצוות עשה, וה' גבורות הן מצוות לא תעשה, שעל ידם מזככים את הכלי מבפנים ומבחוץ וממשיכים את הגילוי האלוקי. | ||
===התורה=== | ===התורה=== | ||
| שורה 47: | שורה 46: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אברי הגוף]] | ||