חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(60 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עבודה}}
[[קובץ:חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליברוב בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב''' ('''ליבעראוו''', [[ו' תשרי]] [[תרפ"ח]] - [[ו' ניסן]] [[תש"פ]]) היה מראשי העסקנים בקהילת חב"ד ב[[לונדון]], אנגליה.


הרב חיים שמואל מנחם מענדל ליבראוו, בן הרב סעדיה ומרים מאריאשא.
==תולדות חיים==
הרב ליברוב נולד ב[[ו' תשרי]] [[תרפ"ח]] ב[[רוסיה]] לאביו הרב [[סעדיה ליברוב]] ואמו מרת מרים מרייאשא.


נולד לערך בשנת תרפ"ח ברוסיה, למד בישיבות המחתריות,
בשנות בחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות, ובשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ז|מבצע הבריחה הגדול]].
יצא ביציאת רוסיה תש"ו


התחתן עם מרת דאברושא בת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] בזמן שר' מענדל היה במאסר ברוסיה.


התחתן עם הרבנית דאברושא בת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] בזמן שר' מענדל היה בתפיסה ברוסיה. את השידוך והחתונה הנהיג דוד הכלה הרב [[בנציון שמטוב]].
===עסקנות ציבורית===
לאחר נישואיו קבע את מגוריו ב[[לונדון]] ועסק ב[[שחיטה]], ועל כך קיבל מכתב מהרבי בשנת [[תשי"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט אגרת ב'תשט אגרת מתאריך ה' סיון, תשי"ד}}: {{ציטוטון|נהניתי לקבל מכתבו מר"ח סיון, בו כותב אודות פעולותיו בין השו"בים אשר מתקדמים הם לאט לאט לתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' ובוודאי כשימשיך בזה בדרכי נועם ובדרכי שלום שהם הם דרכי התורה יצליח בזה עוד יותר}}.


הרב ליברוב קיבל מספר הוראות מיוחדות בנושא החת"ת, שנדפסו באגרות קודש,
הרב ליברוב קיבל מספר הוראות מיוחדות בנושא ה[[חת]], שנדפסו ב[[אגרות קודש]].


במכתב מיוחד מהחודשים הראושנים של תחילת הנשיאות כותב לו הרבי הוראות מיוחדות בנוגע ללימוד החת"ת:<ref>אגרות קודש חלק ד אגרת א'י מתאריך ט"ז אייר, תשי"א</ref>
במכתב מיוחד מהחודשים הראשונים של תחילת הנשיאות כתב לו [[הרבי]] הוראות מיוחדות בנוגע ללימוד החת"ת{{הערה|אגרות קודש חלק ד אגרת א'י מתאריך ט"ז אייר, תשי"א}}:
...ומה ששואל בענין לימוד החומש עם פרש"י, הנה בכלל נוהגים שלומדים השיעור חומש במשך היום, ואם לא הספיקו במשך היום משלימים בלילה שלאחריו...
{{ציטוטון|...ומה ששואל בענין לימוד החומש עם פרש"י, הנה בכלל נוהגים שלומדים השיעור חומש במשך היום, ואם לא הספיקו במשך היום משלימים בלילה שלאחריו...
לא שמעתי שידייקו בהסדר דחומש תהלים תניא.
לא שמעתי שידייקו בהסדר דחומש תהלים תניא{{הערה|יש לאיגרת זאת המשך ארוך מאוד.}}}}.


[[יש לאיגרת זאת המשך ארוך מאוד, צריך להסביר מזה]]  
במכתב מתאריך [[כ"ח סיון]], [[תשי"ז]]{{הערה|כרך טו אגרת ה'תקנג}} קיבל שוב מכתב מיוחד ויוצא דופן מאוד בענין שיעור התהלים היומי, שלא כמו שהרבי כותב בכל מקום להגיד החת"ת מיד אחרי התפילה בלי שום שהות:
"... בשעת הדחק מתחילים שיעור התהלים חדשי תיכף לאחר התפילה ומסיימים אותו במשך היום. והקאפ' למספר השנים - אפשר לאומרם לאחר השיעור חדשי [לכאורה י"ל בזה כל המקודש מחברו קודם לחברו - כיון ששיעור זה שווה בכל הציבור, וע"ד קרבנות הציבור והיחיד. אבל העירוני אשר במכ' ט' טבת תש"ט (נדפס בקובץ מכתבים אשר בתהלים עם רשימות הצ"צ) כתוב להיפך. ובכ"ז י"ל אשר שעת הדחק שאני]."


במכתב מתאריך כ"ח סיון, תשי"ז <ref>כרך טו אגרת ה'תקנג</ref> שוב מכתב מיוחד ויוצא דופן מאוד בענין שיעור התהלים היומי, שלא כמו שהרבי כותב בכל מקום להגיד החת"ת מיד אחרי התפלה בלי שום שהות,
על פעולתיו בקרב [[נשי ובנות חב"ד]] כתב לו הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ט אגרת ב'תשט אגרת מתאריך ה' סיון, תשי"ד}}:
... בשעת הדחק מתחילים שיעור התהלים חדשי תיכף לאחר התפלה ומסיימים אותו במשך היום. והקאפ' למספר השנים - אפשר לאומרם לאחר השיעור חדשי.
"וה"ה למה שכותב אודות התוועדות ומהנכון לקרות בהשיחות באסיפת אגודת נשי ובנות חב"ד. והנה אף שקריאת ספרים החיצונים מקלקלת ומזקת כו' וכו' אבל ידוע שבכלל צריך ללכת מן הקל אל הכבד ובפרט בהנוגע לתעמולה בין הנשים וכמשארז"ל בזה ג"כ בנוגע למתן תורה והובא בפירוש רש"י במקומו כה תאמר לבית יעקב, אשר להנשים צריכה להיות אמירה רכה, וכן בהנוגע להנ"ל צריכה להיות ההדגשה יותר בההוספה בועשה טוב היינו קריאת שיחות כו' וכו' שאז במשך הזמן יקויים הפסק דין דמעט אור דוחה הרבה חשך ממילא ועאכו"כ הרבה אור. מובן שאין כוונתי בזה שיתן הסכם ע"ז שיקראו הנ"ל בספרים החיצונים אלא שלע"ע תהי' ההדגשה בהענין דועשה טוב."


[לכאורה י"ל בזה כל המקודש מחברו קודם לחברו - כיון ששיעור זה שווה בכל הציבור, וע"ד קרבנות הציבור והיחיד. אבל העירוני אשר במכ' ט' טבת תש"ט (נדפס בקובץ מכתבים אשר בתהלים עם רשימות הצ"צ) כתוב להיפך. ובכ"ז יאשר שעת הדחק שאני].
בתאריך ח' תמוז תשי"ח{{הערה|תשורה מחתונת ליברוב-ברוין }} קיבל מכתב מהרבי בנוגע לכמה ענינים ובניהם (בענין חיסונים) כותב הרבי: בענין הזריקה שעושים, הנה כפי השנמע עושים זה רובא דרובא של הנמצאים במדינתם עתה, ואזלה לקרתא עבדת כנימוסא, ולעשות הנלטובה ולברכה.  


בתאריך ח' אלול [[תשל"א]] נהרגה רעייתו בתאונת דרכים בלונדון בגיל 36, והשאירה לו 11 יתומים לגדל, כאשר הקטן מתוכם בן כמה חודשים. הרב ליברוב נפצע קשה בתאונה, והוסף לו את השם חיים, לאחר כשבועיים מהתאונה קיבל מכתב מהרבי עם השם הנוסף.


עסק ב[[מבצע מצה]] בעיקר בין הרבנים הליטאים בלונדון, וכן עסק ב[[מבצע תפילין]] עוד לפני שהרבי הכריז על המבצע בשנת [[תשכ"ז]], כמו כן עסק באסיפת כספים למען [[צא"ח]] בארץ הקודש ופעל למען הפרוייקט של [[ילדי צ'רנוביל]] במסגרת צא"ח ארץ הקודש.


בתשי"ד כותב הרבי אליו<ref>אגרות קודש חלק ט אגרת ב'תשט אגרת מתאריך ה' סיון, תשי"ד</ref>:  נהניתי לקבל מכתבו מר"ח סיון, בו כותב אודות פעולותיו בין השו"בים אשר מתקדמים הם לאט לאט לתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' ובודאי כשימשיך בזה בדרכי נועם ובדרכי שלום שהם הם דרכי התורה יצליח בזה עוד יותר.
נפטר ב[[ו' ניסן]] [[תש"פ]] בגיל 92, לאחר שהעמיד דור ישרים מבורך.
 
וה"ה למה שכותב אודות התועדות ומהנכון לקרות בהשיחות באסיפת אגודת נשי ובנות חב"ד. והנה אף שקריאת ספרים החיצונים מקלקלת ומזקת כו' וכו' אבל ידוע שבכלל צריך ללכת מן הקל אל הכבד ובפרט בהנוגע לתעמולה בין הנשים וכמשארז"ל בזה ג"כ בנוגע למתן תורה והובא בפירוש רש"י במקומו כה תאמר לבית יעקב, אשר להנשים צר
 
 
בשנת תשל"א נהרגה רעייתו בתאונת דרכים בלונדון, והשאירה לו 11 יתומים לגדל, כאשר הקטן מתוכם ישראל בן כמה חודשים.
 
נלחצו לעזרה חמיו הרב מענדל פוטרפס ולקחו על עצמם לגדל חלק מהיתומים.


==בניו ובנותיו==
==בניו ובנותיו==
{{חסר}}
*בנו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] - משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל [[מכון לוי יצחק]] כפר חב"ד.
*הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] מנהל [[מכון לוי יצחק]] כפר חב"ד.
*בתו מרת שרה, אשת הרב יוסף יצחק וויינגארטען - שלוחים בגרנד ראפידס, מישיגן.
*הרבנית שרה אשת ר' יוסף יצחק וויינגרטען - שלוחים בגארנד ראפעצ, דעטרוייט
*בתו מרת רבקה שיינא, אשת הרב [[יוסף יצחק פבזנר]].
*הרבנית רבקה שיינא אשת הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*בתו מרת אסתר, אשת הרב [[מנחם מענדל גרונר]] מהשלוחי קודש לארה"ק.
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] שליח בפלטבוש
*בתו מרת רחל דבורה, אשת הרב אליעזר קסלמן - שליח הרבי ומלמד בלונדון.
*הרבנית אסתר אשת הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
*בתו מרת בלומא, אשת הרב יוסף יצחק איידעלמאן - פריז.
*שטערנא אשת הרב קסלמן לונדון
*בנו ר' בן ציון ליברוב - מלבורן אוסטרליה.
*הרב בנימין, מלברון אוסטרליה
*בנו הרב [[זלמן ליברוב]] - משלוחי הרבי בפלטבוש.
*הרב לוי ליברוב,  
*בנו ר' אברהם לוי ליברוב - שליח בוואוסטר, מסצ'וסטס.
*הרב ישראל ליברוב, קראון הייטס
*בנו ר' שלום דובער ליברוב - מונסי, בעבר שליח בגרנד ראפידס.
*בנו ר' ישראל ליברוב - קראון הייטס.


==קישורים חיצוניים==
*[https://files.anash.org/uploads/2021/01/Teshura-Liberow-Braun.pdf תשורה מחתונת נכדו ש"ב בן ר' זלמן ליברוב עם ריבוי מכתבים אליו מהרבי הריי"צ ומהרבי]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברוב, חיים שמואל מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שד"רים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת ליברוב]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:משפחת איידלמן]]

גרסה אחרונה מ־22:42, 5 בדצמבר 2024

הרב ליברוב בשנותיו המאוחרות

הרב חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב (ליבעראוו, ו' תשרי תרפ"ח - ו' ניסן תש"פ) היה מראשי העסקנים בקהילת חב"ד בלונדון, אנגליה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ליברוב נולד בו' תשרי תרפ"ח ברוסיה לאביו הרב סעדיה ליברוב ואמו מרת מרים מרייאשא.

בשנות בחרותו למד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, ובשנת תש"ז יצא מרוסיה במסגרת מבצע הבריחה הגדול.

התחתן עם מרת דאברושא בת הרב מנחם מענדל פוטרפס בזמן שר' מענדל היה במאסר ברוסיה.

עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר נישואיו קבע את מגוריו בלונדון ועסק בשחיטה, ועל כך קיבל מכתב מהרבי בשנת תשי"ד[1]: "נהניתי לקבל מכתבו מר"ח סיון, בו כותב אודות פעולותיו בין השו"בים אשר מתקדמים הם לאט לאט לתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' ובוודאי כשימשיך בזה בדרכי נועם ובדרכי שלום שהם הם דרכי התורה יצליח בזה עוד יותר".

הרב ליברוב קיבל מספר הוראות מיוחדות בנושא החת"ת, שנדפסו באגרות קודש.

במכתב מיוחד מהחודשים הראשונים של תחילת הנשיאות כתב לו הרבי הוראות מיוחדות בנוגע ללימוד החת"ת[2]: "...ומה ששואל בענין לימוד החומש עם פרש"י, הנה בכלל נוהגים שלומדים השיעור חומש במשך היום, ואם לא הספיקו במשך היום משלימים בלילה שלאחריו... לא שמעתי שידייקו בהסדר דחומש תהלים תניא[3]".

במכתב מתאריך כ"ח סיון, תשי"ז[4] קיבל שוב מכתב מיוחד ויוצא דופן מאוד בענין שיעור התהלים היומי, שלא כמו שהרבי כותב בכל מקום להגיד החת"ת מיד אחרי התפילה בלי שום שהות: "... בשעת הדחק מתחילים שיעור התהלים חדשי תיכף לאחר התפילה ומסיימים אותו במשך היום. והקאפ' למספר השנים - אפשר לאומרם לאחר השיעור חדשי [לכאורה י"ל בזה כל המקודש מחברו קודם לחברו - כיון ששיעור זה שווה בכל הציבור, וע"ד קרבנות הציבור והיחיד. אבל העירוני אשר במכ' ט' טבת תש"ט (נדפס בקובץ מכתבים אשר בתהלים עם רשימות הצ"צ) כתוב להיפך. ובכ"ז י"ל אשר שעת הדחק שאני]."

על פעולתיו בקרב נשי ובנות חב"ד כתב לו הרבי[5]: "וה"ה למה שכותב אודות התוועדות ומהנכון לקרות בהשיחות באסיפת אגודת נשי ובנות חב"ד. והנה אף שקריאת ספרים החיצונים מקלקלת ומזקת כו' וכו' אבל ידוע שבכלל צריך ללכת מן הקל אל הכבד ובפרט בהנוגע לתעמולה בין הנשים וכמשארז"ל בזה ג"כ בנוגע למתן תורה והובא בפירוש רש"י במקומו כה תאמר לבית יעקב, אשר להנשים צריכה להיות אמירה רכה, וכן בהנוגע להנ"ל צריכה להיות ההדגשה יותר בההוספה בועשה טוב היינו קריאת שיחות כו' וכו' שאז במשך הזמן יקויים הפסק דין דמעט אור דוחה הרבה חשך ממילא ועאכו"כ הרבה אור. מובן שאין כוונתי בזה שיתן הסכם ע"ז שיקראו הנ"ל בספרים החיצונים אלא שלע"ע תהי' ההדגשה בהענין דועשה טוב."

בתאריך ח' תמוז תשי"ח[6] קיבל מכתב מהרבי בנוגע לכמה ענינים ובניהם (בענין חיסונים) כותב הרבי: בענין הזריקה שעושים, הנה כפי השנמע עושים זה רובא דרובא של הנמצאים במדינתם עתה, ואזלה לקרתא עבדת כנימוסא, ולעשות הנ"ל לטובה ולברכה.  

בתאריך ח' אלול תשל"א נהרגה רעייתו בתאונת דרכים בלונדון בגיל 36, והשאירה לו 11 יתומים לגדל, כאשר הקטן מתוכם בן כמה חודשים. הרב ליברוב נפצע קשה בתאונה, והוסף לו את השם חיים, לאחר כשבועיים מהתאונה קיבל מכתב מהרבי עם השם הנוסף.

עסק במבצע מצה בעיקר בין הרבנים הליטאים בלונדון, וכן עסק במבצע תפילין עוד לפני שהרבי הכריז על המבצע בשנת תשכ"ז, כמו כן עסק באסיפת כספים למען צא"ח בארץ הקודש ופעל למען הפרוייקט של ילדי צ'רנוביל במסגרת צא"ח ארץ הקודש.

נפטר בו' ניסן תש"פ בגיל 92, לאחר שהעמיד דור ישרים מבורך.

בניו ובנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו הרב יוסף יצחק ליברוב - משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל מכון לוי יצחק כפר חב"ד.
  • בתו מרת שרה, אשת הרב יוסף יצחק וויינגארטען - שלוחים בגרנד ראפידס, מישיגן.
  • בתו מרת רבקה שיינא, אשת הרב יוסף יצחק פבזנר.
  • בתו מרת אסתר, אשת הרב מנחם מענדל גרונר מהשלוחי קודש לארה"ק.
  • בתו מרת רחל דבורה, אשת הרב אליעזר קסלמן - שליח הרבי ומלמד בלונדון.
  • בתו מרת בלומא, אשת הרב יוסף יצחק איידעלמאן - פריז.
  • בנו ר' בן ציון ליברוב - מלבורן אוסטרליה.
  • בנו הרב זלמן ליברוב - משלוחי הרבי בפלטבוש.
  • בנו ר' אברהם לוי ליברוב - שליח בוואוסטר, מסצ'וסטס.
  • בנו ר' שלום דובער ליברוב - מונסי, בעבר שליח בגרנד ראפידס.
  • בנו ר' ישראל ליברוב - קראון הייטס.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ט אגרת ב'תשט אגרת מתאריך ה' סיון, תשי"ד
  2. אגרות קודש חלק ד אגרת א'י מתאריך ט"ז אייר, תשי"א
  3. יש לאיגרת זאת המשך ארוך מאוד.
  4. כרך טו אגרת ה'תקנג
  5. אגרות קודש חלק ט אגרת ב'תשט אגרת מתאריך ה' סיון, תשי"ד
  6. תשורה מחתונת ליברוב-ברוין