שניאור זלמן לישנר: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (ויקיזציה) |
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בקיץ [[תשפ"א]] הקים את מחנה הקיץ גן ישראל- לגיונו של מלך{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/697351 לראשונה באלעד: דיי קעמפ "לגיונו של מלך"] {{אינפו}} (הקעמפ נסגר כעבור שנתיים)}}. | בקיץ [[תשפ"א]] הקים את מחנה הקיץ גן ישראל- לגיונו של מלך{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/697351 לראשונה באלעד: דיי קעמפ "לגיונו של מלך"] {{אינפו}} (הקעמפ נסגר כעבור שנתיים)}}. | ||
שימש גם כמשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
[[קטגוריה:אישים באלעד]] | [[קטגוריה:אישים באלעד]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לישנר]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:28, 16 בנובמבר 2024
הרב שניאור זלמן לישנר (יליד שנת תשמ"ג, 1983), הוא משגיח בישיבת תומכי תמימים אלעד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרב ישראל מרדכי לישנר, בירושלים בשנת תשמ"ג. למד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה תומכי תמימים בני ברק. בשנת תשס"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית במסגרת שנת ה'קבוצה' ב770.
בשנת תשס"ו התחתן עם מרת שיינא, לבית משפחת יוסף יצחק זלמנוב. לאחר החתונה התגורר מספר חודשים בצפת, ולמד בכולל. לאחר מכן עבר להתגורר בכפר חב"ד.
לאחר כמה חודשים עבר לגור בקרית שמונה, ושימש שם כשליח, ומנהל בית תמחוי[1]. לאחר שנים אחדות עבר להתגורר באריאל, ושימש כשליח מטעם חב"ד בקמפוס באוניברסיטה בעיר[2].
לאחר מספר שנים קבע את מושבו בעיר אלעד, והתחיל לשמש כמשגיח בישיבת תומכי תמימים אלעד. בנוסף אחראי הרב לישנר על פעולות להפצת החסידות מטעם הישיבה בעיר.
בקיץ תשפ"א הקים את מחנה הקיץ גן ישראל- לגיונו של מלך[3].
שימש גם כמשפיע בתומכי תמימים בני ברק
הערות שוליים
- ↑ הרב לישנר מתמנה לשליח בקרית שמונה
(הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
- ↑ הרב לישנר בפעילות באריאל (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
- ↑ לראשונה באלעד: דיי קעמפ "לגיונו של מלך"
(הקעמפ נסגר כעבור שנתיים)