שניאור זלמן לישנר: הבדלים בין גרסאות בדף
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
(17 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב שניאו זלמן לישנר.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב לישנר באירוע כינוס השלוחים בישיבת תות"ל אלעד (תשפ"ג)]] | |||
הרב '''שניאור זלמן לישנר''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983), הוא משגיח ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]]. | הרב '''שניאור זלמן לישנר''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983), הוא משגיח ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]]. | ||
שורה 4: | שורה 5: | ||
נולד לרב ישראל מרדכי לישנר, ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ג]]. למד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]]. בשנת תשס"ד נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'קבוצה' ב770. | נולד לרב ישראל מרדכי לישנר, ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ג]]. למד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]]. בשנת תשס"ד נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'קבוצה' ב770. | ||
בשנת תשס"ו התחתן עם מרת שיינא, לבית משפחת זלמנוב. לאחר החתונה התגורר מספר חודשים בצפת, ולמד בכולל. לאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. | בשנת תשס"ו התחתן עם מרת שיינא, לבית משפחת [[יוסף יצחק זלמנוב]]. לאחר החתונה התגורר מספר חודשים בצפת, ולמד בכולל. לאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. | ||
לאחר כמה חודשים עבר לגור בקרית שמונה, ושימש שם כשליח, ומנהל בית תמחוי{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=38500 הרב לישנר מתמנה לשליח בקרית שמונה] {{שטורעם}}}}. | לאחר כמה חודשים עבר לגור בקרית שמונה, ושימש שם כשליח, ומנהל בית תמחוי{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=38500 הרב לישנר מתמנה לשליח בקרית שמונה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}}}. | ||
לאחר שנים אחדות עבר להתגורר באריאל, ושימש כשליח מטעם [[חב"ד בקמפוס]] ב[[אוניברסיטה]] בעיר{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=68333 הרב לישנר בפעילות באריאל] {{שטורעם}}}}. | לאחר שנים אחדות עבר להתגורר באריאל, ושימש כשליח מטעם [[חב"ד בקמפוס]] ב[[אוניברסיטה]] בעיר{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=68333 הרב לישנר בפעילות באריאל] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}}}. | ||
לאחר מספר שנים קבע את מושבו בעיר [[אלעד]], והתחיל לשמש כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. בנוסף אחראי הרב לישנר על פעולות להפצת החסידות | לאחר מספר שנים קבע את מושבו בעיר [[אלעד]], והתחיל לשמש כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. בנוסף אחראי הרב לישנר על פעולות להפצת החסידות מטעם הישיבה בעיר. | ||
בקיץ [[תשפ"א]] הקים את מחנה הקיץ גן ישראל- לגיונו של מלך{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/697351 לראשונה באלעד: דיי קעמפ "לגיונו של מלך"] {{אינפו}}}}. | בקיץ [[תשפ"א]] הקים את מחנה הקיץ גן ישראל- לגיונו של מלך{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/697351 לראשונה באלעד: דיי קעמפ "לגיונו של מלך"] {{אינפו}} (הקעמפ נסגר כעבור שנתיים)}}. | ||
שימש גם כמשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]] | ||
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]] | |||
[[קטגוריה:אישים באלעד]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]] | |||
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לישנר]] |
גרסה אחרונה מ־21:28, 16 בנובמבר 2024
הרב שניאור זלמן לישנר (יליד שנת תשמ"ג, 1983), הוא משגיח בישיבת תומכי תמימים אלעד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרב ישראל מרדכי לישנר, בירושלים בשנת תשמ"ג. למד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה תומכי תמימים בני ברק. בשנת תשס"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית במסגרת שנת ה'קבוצה' ב770.
בשנת תשס"ו התחתן עם מרת שיינא, לבית משפחת יוסף יצחק זלמנוב. לאחר החתונה התגורר מספר חודשים בצפת, ולמד בכולל. לאחר מכן עבר להתגורר בכפר חב"ד.
לאחר כמה חודשים עבר לגור בקרית שמונה, ושימש שם כשליח, ומנהל בית תמחוי[1]. לאחר שנים אחדות עבר להתגורר באריאל, ושימש כשליח מטעם חב"ד בקמפוס באוניברסיטה בעיר[2].
לאחר מספר שנים קבע את מושבו בעיר אלעד, והתחיל לשמש כמשגיח בישיבת תומכי תמימים אלעד. בנוסף אחראי הרב לישנר על פעולות להפצת החסידות מטעם הישיבה בעיר.
בקיץ תשפ"א הקים את מחנה הקיץ גן ישראל- לגיונו של מלך[3].
שימש גם כמשפיע בתומכי תמימים בני ברק
הערות שוליים
- ↑ הרב לישנר מתמנה לשליח בקרית שמונה (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
- ↑ הרב לישנר בפעילות באריאל (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
- ↑ לראשונה באלעד: דיי קעמפ "לגיונו של מלך" (הקעמפ נסגר כעבור שנתיים)