מנחם מענדל לויטין: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב | |שם=הרב מענדי לויטין | ||
|תמונה=ממ לויטין.jpg | |תמונה=ממ לויטין.jpg | ||
|תיאור=הרב לויטין בטקס חנוכת הבית חב"ד שבגבעת עדה (תשס"ו) | |תיאור=הרב לויטין בטקס חנוכת הבית חב"ד שבגבעת עדה (תשס"ו) | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ה אלול]] [[תשל"א]] | נולד ב[[כ"ה אלול]] [[תשל"א]] לאביו הרב [[משה שלמה לויטין]] משפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאמו מרת מלכה. | ||
את שנות ילדותו העביר בשיכון חב"ד [[לוד]] לצד חסידים רבים וספג את האווירה המיוחדת ששררה אז בשנותיו הראשונות של השיכון, לצד שהות מרובה בישיבה יחד עם אביו. | את שנות ילדותו העביר בשיכון חב"ד [[לוד]] לצד חסידים רבים וספג את האווירה המיוחדת ששררה אז בשנותיו הראשונות של השיכון, לצד שהות מרובה בישיבה יחד עם אביו. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בקיץ [[תשנ"ג]] זמן קצר לאחר [[נפילת מסך הברזל]], נסע יחד עם קבוצת בחורים לרחבי [[ברית המועצות]] לפעול ב[[שליחות]] בעיר מוסקבה וגלילותיה ולהחיות את רוח היהדות לאחר הנזקים שחולל המשטר הקומוניסטי בחיי הדת. | בקיץ [[תשנ"ג]] זמן קצר לאחר [[נפילת מסך הברזל]], נסע יחד עם קבוצת בחורים לרחבי [[ברית המועצות]] לפעול ב[[שליחות]] בעיר מוסקבה וגלילותיה ולהחיות את רוח היהדות לאחר הנזקים שחולל המשטר הקומוניסטי בחיי הדת. | ||
בשנת [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו חיה | בשנת [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו חיה בת הרב [[משה ניסן אזימאוו]] מירושלים. | ||
כשנה לאחר מכן יצא ל[[שליחות]] בישוב גבעת עדה | כשנה לאחר מכן יצא ל[[שליחות]] בישוב גבעת עדה. | ||
בשנת [[תשפ"ב]] מונה בטקס רב רושם בהשתתפות הרב הראשי הרב [[ישראל מאיר לאו]] לרב בית הכנסת המרכזי שהוקם ע"י [[הברון רוטשילד]] בשנת תרפ"ח 1928 | בשנת [[תשפ"ב]] מונה בטקס רב רושם בהשתתפות הרב הראשי לשעבר הרב [[ישראל מאיר לאו]] לרב בית הכנסת המרכזי שהוקם ע"י [[הברון רוטשילד]] בשנת תרפ"ח, 1928. | ||
==פעילות הבית חב"ד== | ==פעילות הבית חב"ד== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בחגי [[תשרי]] עורך בית חב"ד "בית כנסת פתוח", תחת הסיסמה 'שמרנו לכם כסא' כמאה אנשים נוטלים חלק בתפילות [[כל נדרי]] ושלוש מאות ב[[תפילת נעילה]]. | בחגי [[תשרי]] עורך בית חב"ד "בית כנסת פתוח", תחת הסיסמה 'שמרנו לכם כסא' כמאה אנשים נוטלים חלק בתפילות [[כל נדרי]] ושלוש מאות ב[[תפילת נעילה]]. | ||
בחג ה[[פורים]] [[בית חב"ד]] מבקר בליל וביום פורים במחנות צה"ל הסמוכים לישוב מחלק משלוחי מנות, קורא ב[[מגילה]] בפני החיילים, ומביא אליהם את שמחת החג. ביום, עורך בית חב"ד [[משתה ושמחה]] כיד המלך לתושבי [[גבעת עדה]]. האירוע נפתח ב[[קריאת המגילה]], ובסעודת החג. | בחג ה[[פורים]] [[בית חב"ד]] מבקר בליל וביום פורים במחנות צה"ל הסמוכים לישוב מחלק משלוחי מנות, קורא ב[[מגילת אסתר|מגילה]] בפני החיילים, ומביא אליהם את שמחת החג. ביום, עורך בית חב"ד [[משתה ושמחה]] כיד המלך לתושבי [[גבעת עדה]]. האירוע נפתח ב[[קריאת המגילה]], ובסעודת החג. | ||
בי' שבט תשס"ו חנך הבית חב"ד מבנה חדש. זאת לאחר שניאות ראש המועצה להעניק לבית חב"ד מבנה ישן, שהצריך שיפוץ יסודי. בית חב"ד קיבל על עצמו את שיפוץ המבנה והפיכתו למשכן קבע לבית חב"ד, בעלות של כ-350,000 שקל. | בי' שבט תשס"ו חנך הבית חב"ד מבנה חדש. זאת לאחר שניאות ראש המועצה להעניק לבית חב"ד מבנה ישן, שהצריך שיפוץ יסודי. בית חב"ד קיבל על עצמו את שיפוץ המבנה והפיכתו למשכן קבע לבית חב"ד, בעלות של כ-350,000 שקל. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו, הרב לוי לויטין | * בנו, הרב לוי לויטין. | ||
* בנו, הרב שניאור זלמן לויטין | * בנו, הרב שניאור זלמן לויטין. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''הוכתרו בהצלחה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 30 | *'''הוכתרו בהצלחה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 30 | ||
{{מיון רגיל:לויטין, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:לויטין, מנחם מענדל}} | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת לויטין]] | [[קטגוריה:משפחת לויטין]] | ||
[[קטגוריה:משפחת אזימוב]] | [[קטגוריה:משפחת אזימוב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:51, 6 באוקטובר 2024
| הרב מענדי לויטין | |
|---|---|
 הרב לויטין בטקס חנוכת הבית חב"ד שבגבעת עדה (תשס"ו) | |
| מקום פעילות | גבעת עדה |
הרב מנחם מענדל הלוי לויטין (יליד שנת תשל"א, 1971) הינו שליח הרבי ורב בית הכנסת המרכזי במושבת גבעת עדה
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ה אלול תשל"א לאביו הרב משה שלמה לויטין משפיע בישיבת תומכי תמימים לוד ולאמו מרת מלכה.
את שנות ילדותו העביר בשיכון חב"ד לוד לצד חסידים רבים וספג את האווירה המיוחדת ששררה אז בשנותיו הראשונות של השיכון, לצד שהות מרובה בישיבה יחד עם אביו.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תשנ"ב נסע לשנת ה'קבוצה' לחצר הרבי בניו יורק, ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שם שהה במשך כשנתיים.
בקיץ תשנ"ג זמן קצר לאחר נפילת מסך הברזל, נסע יחד עם קבוצת בחורים לרחבי ברית המועצות לפעול בשליחות בעיר מוסקבה וגלילותיה ולהחיות את רוח היהדות לאחר הנזקים שחולל המשטר הקומוניסטי בחיי הדת.
בשנת תשנ"ה נשא את רעייתו חיה בת הרב משה ניסן אזימאוו מירושלים.
כשנה לאחר מכן יצא לשליחות בישוב גבעת עדה.
בשנת תשפ"ב מונה בטקס רב רושם בהשתתפות הרב הראשי לשעבר הרב ישראל מאיר לאו לרב בית הכנסת המרכזי שהוקם ע"י הברון רוטשילד בשנת תרפ"ח, 1928.
פעילות הבית חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחגי תשרי עורך בית חב"ד "בית כנסת פתוח", תחת הסיסמה 'שמרנו לכם כסא' כמאה אנשים נוטלים חלק בתפילות כל נדרי ושלוש מאות בתפילת נעילה.
בחג הפורים בית חב"ד מבקר בליל וביום פורים במחנות צה"ל הסמוכים לישוב מחלק משלוחי מנות, קורא במגילה בפני החיילים, ומביא אליהם את שמחת החג. ביום, עורך בית חב"ד משתה ושמחה כיד המלך לתושבי גבעת עדה. האירוע נפתח בקריאת המגילה, ובסעודת החג.
בי' שבט תשס"ו חנך הבית חב"ד מבנה חדש. זאת לאחר שניאות ראש המועצה להעניק לבית חב"ד מבנה ישן, שהצריך שיפוץ יסודי. בית חב"ד קיבל על עצמו את שיפוץ המבנה והפיכתו למשכן קבע לבית חב"ד, בעלות של כ-350,000 שקל.
בחודש סיון תשס"ז נערכה הכנסת ספר תורה, שנתרם על ידי מר יוסי דלגושן לעילוי נשמת דב וליבי שטיין זכרונם לברכה ונתרם לבית כנסת שבבית חב"ד.
באלול תשפ"ב חנך הבית חב"ד את פתיחת בית הכנסת המרכזי שהיה סגור בעשרות השנים האחרונות ובטקס רב רושם ולאחר שיפוץ מסאיבי שעבר המקום התקיימה הכנסת ספר תורה תרומת הנגיד ר' שמואל אייזנברג.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב לוי לויטין.
- בנו, הרב שניאור זלמן לויטין.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הוכתרו בהצלחה, שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 30