משה וולפסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(כתלמיד הוספתי מידע) |
||
| (52 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב וולפסון.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב משה וולפסון]] | |||
הרב '''משה וולפסון''' ([[כ"ג בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז סיון]] [[תשפ"ד]]) היה רבה של קהילת "אמונת ישראל" ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], [[ירושלים]] ו[[ביתר]], ו[[משגיח]] [[ישיבת תורה ודעת]] ונחשב מבעלי ה[[מוסר]] החשובים כיום. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[כ"ג טבת]] [[תרפ"ה]]. בבחרותו למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] אצל ראשי הישיבה הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', הגאון הרב גדליה שור והגאון הרב יעקב קמינצקי. בזכות הרב גדליה שור התקרב לחסידות, ונהיה לחסיד של האדמו”ר ר' שאול ידדיה ממודז'יץ. | |||
ברבות שנותיו החשיב עצמו לתלמיד וחסיד של [[הרבי]] ואף נהג לבקר ב[[770]] לעיתים קרובות. הגיע לנחם ב'שבעה' של [[הרבנית חיה מושקא]], ואף זכה לקבל עם רעייתו דולרים מ[[הרבי]] ו'[[לעקאח]]' ב[[ערב יום כיפור]]. הוא אף קיים קשרים עם האדמו”רים מ[[סקווירא]], מ[[סאטמר]], מ[[תולדות אהרן]], ועוד. | |||
נשא את רעייתו מרת מלכה דבורה ע"ה, בתו של הגאון רבי אליעזר ליפמאן שפיצר מ[[וינה]], שייסד אחרי השואה את קהילת עדת יראים וינה בוילימאסברג. | |||
לאחר חתונתו מונה ל[[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבת תורה ודעת ובהמשך שימש כמשגיח של ישיבת 'תורה ודעת' לאחר שהפציר בו רבו בר' יעקב קאמנצקי זצ"ל. רעייתו שימשה שנים רבות כמורה בבית הספר של קהילת פאפא בשכונת ויילאמסבורג. | |||
רבי משה לא חבש שטריימל על אף שהיה חסיד {בסוף ימיו לבש בביתו בלבד}. חתניו הם הרב חיים רוזנבערג שליט"א ראש ישיבת "שערי יושר" בבורו פארק, בנו ממשיך דרכו הרה"צ ר' אברהם יצחק וואלפסאן שליט"א הרב [[מרדכי מנשה זילבר]] אדמו"ר מתולדות יהודה דתלמידי סטיטשין בבור פארק, | |||
בשבת האחרונה שלו, עוד הספיק לנהל את התפילות בבית מדרשו. בזמן סעודה שלישית לא חש בטוב ונפל בביתו וקם בלא סיוע , אך סירב להתפנות לבית הרפואה עד צאת השבת. במוצאי שבת הובהל למרכז רפואי. | |||
נפטר ב[[ט"ז סיוון]] [[תשפ"ד]] בגיל 99, מסע הלוויתו: מטתו הטהורה הגיעה במוצאי שבת אל בית מדרשו בבורו פארק בבוקרו של יום ראשון התקים הטהרה בעיירת סקווירא כאשר שם התקיים מסע לוויה ענקית משם הגיעו לישיבת "תורה ודעת" אשר שם שימש כמשגיח רוחני, לאחר מכן התקיים מסע הלוויה המרכזי בבית מדרשו בבורו פארק ומשם ליוו אלפי ישראל את מיטתו אל עבר שדה התעופה והמשיכה לארץ הקודש אל ירושלים בבית מדרשו שברחוב אבן האזל {שיכון חב"ד} ובמעמד אלפי תושבי ארץ הקודש ליווי את מיטתו אל עבר ה[[בית העלמין העתיקה בטבריה]] אשר שם הובא לקבורה בחלקת תלמידי הבעש"ט הק', זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל. | |||
==רוח הקודש== | |||
מספר על [[רוח הקודש]] גלויה שראה ברבי. פעם אחת היה זקוק לישועה גדולה, באותה תקופה שהה ב[[ארץ ישראל]]. והיה אומר בכל יום [[קריאת שמע שעל המיטה]] בבית המדרש "תפארת ישראל" {רוז'ין} בעיר העתיקה. בקריאת [[קריאת שמע שעל המיטה]] שע"פ נוסח הבעל התניא זי"ע אומרים את מזמור נ"א שב[[תהלים]], והוא היה חוזר שוב ושוב על הפסוק "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". לאחר מכן כשחזר לחו"ל ובא לרבי, אמר לו [[הרבי]]: שהשי"ת יעזור שבזכות הפסוק "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה" שיהא ישועה שלימה. | |||
כשביקש מהרבי את ברכתו טרם עבר ניתוח מסוכן בלבו, אמר הרבי כי אל לו לחשוש שכן הרופאים ימצאו שם רק דברים טובים, לב מלא ב[[אהבת השם]]...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 10:39]}} | |||
סיפר תלמידו כבנו הרה"ח ר' ירמיהו מנחם צוקער שליט"א מירושלים: הרי ידוע שלהיות סנדק בברית זה סגולה לפרנסה, ביום א' כ"ז אדר א' ה' תשנ"ב היה הגה"צ ר' משה סנדק בברית לאחר מכן עבר אצל הרבי בחלוקת דולרים וקודם שעבר חשב לעצמו שברכתו של הרבי יהיה ברכה על עשירות ברוחניות וכאשר עבר אצל הרבי אכן ברכו הרבי בברכה לעשירות אך מייד הוסיף ואמר הרבי: "אינני מתכון ברוחניות, שהרי זה יש לך כבר, אני מתכוון בגשמיות". | |||
עוד סיפר תלמידו הנ"ל שליט"א: היה רגילות כאשר היה הרה"צ ר' משה זצוקללה"ה מגיע בכל קיץ לארץ הקודש היה מדבר ומוסר שיעורים בהרבה מקומות ומקרב בני ישראל לאבינו שבשמים, בשנה אחת הרגיש שנחלשו כוחתיו נמנו וגמרו שבשנה זו יבוא לא"י ולא ימסור שיעורים בפני המון העם שהיו נוהרים לשמוע בצמא את דבריו הקדושים, כאשר עבר כהרגלו אצל הרבי לפני שנסע לא"י ברכו הרבי ש"יהא לו הצלחה בהפצת היהדות בארץ הקודש" מייד בצאתו אמר למקורביו שהיו עימו שעל כך היה כוונת הרבי שהוא כן יאמר את שיעוריו בא"י וכן היה. | |||
==עם [[חב"ד]] ו[[הרבי]]== | |||
[[קובץ:משה וולפסון עם הרבי.jpeg|ממוזער|שמאל|עם הרבי]] | |||
הרב וולפסון מסר שיעורים בקביעות ב[[ספר התניא]], ורבים משיעוריו נמכרים בסדרת קלטות בבית מדרשו. | |||
הרב וולפסון השתתף בכל שנה ושנה בארועי [[י"ט כסלו]] המתקיימים באולמי ויז'ניץ בבורו פארק, ומסר את דבריו בקשר בין [[פרשת וישב]], ו[[תורת החסידות]]. | |||
הרבי התבטא עליו שהוא אומר [[מוסר]] באופן שהוא גם מתוק. | |||
הוא זכה לקירבה מצד הרבי. לאורך השנים זכה למכתבים ותשובות, והיה מגיע מעת לעת לחלוקות [[כוס של ברכה]], [[לעקאח]], ו[[חלוקת דולרים|דולרים]]. | |||
בחלוקת דולרים של יום [[כ"ז אדר א' תשנ"ב]] עבר ליד הרבי וסיפר שהיה סנדק בברית מילה. הרבי הגיב מייד ואמר לו {{ציטוטון|הקב"ה יעזור שתהיה לך עשירות, אינני מתכוון ברוחניות, שהרי זה יש לך כבר. אני מתכוון בגשמיות.}}{{הערה|בעת שעבר לפני הרבי, חשב לעצמו למה שיבקש מהרבי ברכה לעשירות בגשמיות? מוטב שיבקש ברוחניות. בפועל עוד בלי שאמר מילה לרבי על כך, בירכו הרבי.}} | |||
וכן היה לו מכתבים שהיה מתכתב עם הרבה הרי"צ זי"ע | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* הספר [[שמן ששון מחבריך]], של הרב [[שלום דובער וולפא]]. | |||
* מענדי קורטס, '''לב מלא באהבת ה'''' מתוך {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2065 עמוד 20. | |||
== קישורים | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/777431/ רבי יומי: החש בראשו – יעסוק בתורה]''' {{וידפו}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/163208 כשהרב וולפסון ע"ה הגיע לנחם אחרי פטירת הרבנית]''' {{שמע}} {{חב"ד און ליין}} | |||
[ | {{מיון רגיל:וולפסון, משה}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:57, 26 בספטמבר 2024
הרב משה וולפסון (כ"ג בטבת תרפ"ה - ט"ז סיון תשפ"ד) היה רבה של קהילת "אמונת ישראל" בבורו פארק, מונסי, ירושלים וביתר, ומשגיח ישיבת תורה ודעת ונחשב מבעלי המוסר החשובים כיום.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ג טבת תרפ"ה. בבחרותו למד בישיבת תורה ודעת אצל ראשי הישיבה הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', הגאון הרב גדליה שור והגאון הרב יעקב קמינצקי. בזכות הרב גדליה שור התקרב לחסידות, ונהיה לחסיד של האדמו”ר ר' שאול ידדיה ממודז'יץ.
ברבות שנותיו החשיב עצמו לתלמיד וחסיד של הרבי ואף נהג לבקר ב770 לעיתים קרובות. הגיע לנחם ב'שבעה' של הרבנית חיה מושקא, ואף זכה לקבל עם רעייתו דולרים מהרבי ו'לעקאח' בערב יום כיפור. הוא אף קיים קשרים עם האדמו”רים מסקווירא, מסאטמר, מתולדות אהרן, ועוד.
נשא את רעייתו מרת מלכה דבורה ע"ה, בתו של הגאון רבי אליעזר ליפמאן שפיצר מוינה, שייסד אחרי השואה את קהילת עדת יראים וינה בוילימאסברג.
לאחר חתונתו מונה לר"מ ומשגיח בישיבת תורה ודעת ובהמשך שימש כמשגיח של ישיבת 'תורה ודעת' לאחר שהפציר בו רבו בר' יעקב קאמנצקי זצ"ל. רעייתו שימשה שנים רבות כמורה בבית הספר של קהילת פאפא בשכונת ויילאמסבורג.
רבי משה לא חבש שטריימל על אף שהיה חסיד {בסוף ימיו לבש בביתו בלבד}. חתניו הם הרב חיים רוזנבערג שליט"א ראש ישיבת "שערי יושר" בבורו פארק, בנו ממשיך דרכו הרה"צ ר' אברהם יצחק וואלפסאן שליט"א הרב מרדכי מנשה זילבר אדמו"ר מתולדות יהודה דתלמידי סטיטשין בבור פארק,
בשבת האחרונה שלו, עוד הספיק לנהל את התפילות בבית מדרשו. בזמן סעודה שלישית לא חש בטוב ונפל בביתו וקם בלא סיוע , אך סירב להתפנות לבית הרפואה עד צאת השבת. במוצאי שבת הובהל למרכז רפואי.
נפטר בט"ז סיוון תשפ"ד בגיל 99, מסע הלוויתו: מטתו הטהורה הגיעה במוצאי שבת אל בית מדרשו בבורו פארק בבוקרו של יום ראשון התקים הטהרה בעיירת סקווירא כאשר שם התקיים מסע לוויה ענקית משם הגיעו לישיבת "תורה ודעת" אשר שם שימש כמשגיח רוחני, לאחר מכן התקיים מסע הלוויה המרכזי בבית מדרשו בבורו פארק ומשם ליוו אלפי ישראל את מיטתו אל עבר שדה התעופה והמשיכה לארץ הקודש אל ירושלים בבית מדרשו שברחוב אבן האזל {שיכון חב"ד} ובמעמד אלפי תושבי ארץ הקודש ליווי את מיטתו אל עבר הבית העלמין העתיקה בטבריה אשר שם הובא לקבורה בחלקת תלמידי הבעש"ט הק', זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.
רוח הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
מספר על רוח הקודש גלויה שראה ברבי. פעם אחת היה זקוק לישועה גדולה, באותה תקופה שהה בארץ ישראל. והיה אומר בכל יום קריאת שמע שעל המיטה בבית המדרש "תפארת ישראל" {רוז'ין} בעיר העתיקה. בקריאת קריאת שמע שעל המיטה שע"פ נוסח הבעל התניא זי"ע אומרים את מזמור נ"א שבתהלים, והוא היה חוזר שוב ושוב על הפסוק "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". לאחר מכן כשחזר לחו"ל ובא לרבי, אמר לו הרבי: שהשי"ת יעזור שבזכות הפסוק "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה" שיהא ישועה שלימה.
כשביקש מהרבי את ברכתו טרם עבר ניתוח מסוכן בלבו, אמר הרבי כי אל לו לחשוש שכן הרופאים ימצאו שם רק דברים טובים, לב מלא באהבת השם...[1]
סיפר תלמידו כבנו הרה"ח ר' ירמיהו מנחם צוקער שליט"א מירושלים: הרי ידוע שלהיות סנדק בברית זה סגולה לפרנסה, ביום א' כ"ז אדר א' ה' תשנ"ב היה הגה"צ ר' משה סנדק בברית לאחר מכן עבר אצל הרבי בחלוקת דולרים וקודם שעבר חשב לעצמו שברכתו של הרבי יהיה ברכה על עשירות ברוחניות וכאשר עבר אצל הרבי אכן ברכו הרבי בברכה לעשירות אך מייד הוסיף ואמר הרבי: "אינני מתכון ברוחניות, שהרי זה יש לך כבר, אני מתכוון בגשמיות".
עוד סיפר תלמידו הנ"ל שליט"א: היה רגילות כאשר היה הרה"צ ר' משה זצוקללה"ה מגיע בכל קיץ לארץ הקודש היה מדבר ומוסר שיעורים בהרבה מקומות ומקרב בני ישראל לאבינו שבשמים, בשנה אחת הרגיש שנחלשו כוחתיו נמנו וגמרו שבשנה זו יבוא לא"י ולא ימסור שיעורים בפני המון העם שהיו נוהרים לשמוע בצמא את דבריו הקדושים, כאשר עבר כהרגלו אצל הרבי לפני שנסע לא"י ברכו הרבי ש"יהא לו הצלחה בהפצת היהדות בארץ הקודש" מייד בצאתו אמר למקורביו שהיו עימו שעל כך היה כוונת הרבי שהוא כן יאמר את שיעוריו בא"י וכן היה.
עם חב"ד והרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב וולפסון מסר שיעורים בקביעות בספר התניא, ורבים משיעוריו נמכרים בסדרת קלטות בבית מדרשו.
הרב וולפסון השתתף בכל שנה ושנה בארועי י"ט כסלו המתקיימים באולמי ויז'ניץ בבורו פארק, ומסר את דבריו בקשר בין פרשת וישב, ותורת החסידות.
הרבי התבטא עליו שהוא אומר מוסר באופן שהוא גם מתוק.
הוא זכה לקירבה מצד הרבי. לאורך השנים זכה למכתבים ותשובות, והיה מגיע מעת לעת לחלוקות כוס של ברכה, לעקאח, ודולרים.
בחלוקת דולרים של יום כ"ז אדר א' תשנ"ב עבר ליד הרבי וסיפר שהיה סנדק בברית מילה. הרבי הגיב מייד ואמר לו "הקב"ה יעזור שתהיה לך עשירות, אינני מתכוון ברוחניות, שהרי זה יש לך כבר. אני מתכוון בגשמיות."[2]
וכן היה לו מכתבים שהיה מתכתב עם הרבה הרי"צ זי"ע
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הספר שמן ששון מחבריך, של הרב שלום דובער וולפא.
- מענדי קורטס, לב מלא באהבת ה' מתוך
גיליון 2065 עמוד 20.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בביקור אצל הרבי 10:39
- ↑ בעת שעבר לפני הרבי, חשב לעצמו למה שיבקש מהרבי ברכה לעשירות בגשמיות? מוטב שיבקש ברוחניות. בפועל עוד בלי שאמר מילה לרבי על כך, בירכו הרבי.