רבי אברדימוס בן רבי יוסי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ראו עוד" ב־"ראו גם")
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי {{ציטוטון|אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהכ"פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה [[בית המקדש]] והקריב עליו קרבנותיו בתוכו}}. ומכיון ש[[רש"י]] מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה;  
הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי {{ציטוטון|אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהכ"פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה [[בית המקדש]] והקריב עליו קרבנותיו בתוכו}}. ומכיון ש[[רש"י]] מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה;  


מבואר בכך, שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחה ופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של עני אחד על עני אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה [[בית המקדש]] והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4618&hilite=3d6db88d-443b-476a-b3ef-a401daa0707e&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=294 ראה שיחת הרבי אודותיו], וראו גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&hilite=7133c3d0-6845-4409-a550-32b571a4cc73&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&pgnum=269 ליקוטי שיחות].}}.
מבואר בכך, שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחה ופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של [[עני]] אחד על [[עני]] אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה [[בית המקדש]] והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4618&hilite=3d6db88d-443b-476a-b3ef-a401daa0707e&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=294 ראה שיחת הרבי אודותיו], וראו גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&hilite=7133c3d0-6845-4409-a550-32b571a4cc73&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&pgnum=269 לקוטי שיחות].}}.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
שורה 14: שורה 14:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים|אברדימוס]]

גרסה אחרונה מ־09:41, 15 בספטמבר 2024

רבי אברדימוס בן רבי יוסי היה תנא, אחד מבניו של התנא המפורסם רבי יוסי.

מובא בתלמוד ירושלמי, כי כאשר בא אחד לשאול את רבי יוסי אודות הלכה מסוימת בנוגע להלכות צדקה, קרא רבי יוסי לרבי אברידימוס בנו שהשמיע את המאמר "חייך קודמין, עניי עירך קודמיין לעניי עיר אחרת".

הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי "אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהכ"פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו". ומכיון שרש"י מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה;

מבואר בכך, שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחה ופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של עני אחד על עני אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"[1].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים