יהושע מרדכי ליפקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע ") |
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (25 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יהושע ליפקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהושע ליפקין]] | [[קובץ:יהושע ליפקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהושע ליפקין]] | ||
הרב '''יהושע מרדכי ליפקין''' ([[י"ח שבט]] [[תרס"ט]]-[[י"ח מנחם אב]] [[תשמ"ז]]), היה ה[[משפיע]] ב[[בית הכנסת | הרב '''יהושע מרדכי ליפקין''' ([[י"ח שבט]] [[תרס"ט]] - [[י"ח מנחם אב]] [[תשמ"ז]]), היה ה[[משפיע]] ב[[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים']] ב[[ירושלים]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
כשסיים את מסלול הלימודים הישיבתי, חזר לעבוד במוסד בית היתומים, תחילה בתור מלמד כתיבה וחשבון, ולאחר מכן כמזכיר במשרד המוסד, עד לשנת [[תשמ"ו]], שחלה במחלה ממנה לא קם. | כשסיים את מסלול הלימודים הישיבתי, חזר לעבוד במוסד בית היתומים, תחילה בתור מלמד כתיבה וחשבון, ולאחר מכן כמזכיר במשרד המוסד, עד לשנת [[תשמ"ו]], שחלה במחלה ממנה לא קם. | ||
עוד בבחרותו בשנת [[תרפ"ט]] כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע במסעו ההיסטורי לביקור ב[[ארץ הקודש]], ליווה אותו בכל מסעותיו, וזה לעמוד בסמיכות אליו בשעה שהשתטח על קברי אבות האומה ב[[מערת המכפלה]] שב[[חברון]]. בשנת [[תרצ"ד]] נשא את רעייתו מרת טובה גיטא רייזל לבית ורקר. | עוד בבחרותו בשנת [[תרפ"ט]] כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע במסעו ההיסטורי לביקור ב[[ארץ הקודש]], ליווה אותו בכל מסעותיו, וזה לעמוד בסמיכות אליו בשעה שהשתטח על קברי אבות האומה ב[[מערת המכפלה]] שב[[חברון]]. בשנת [[תרצ"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת טובה גיטא רייזל לבית ורקר. | ||
החל משנת [[תשכ"ז]] החל לשמש בימי החגים כ[[שליח ציבור]] ב[[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת 'מאה שערים', ולאחר פטירתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], מילא את מקומו. | החל משנת [[תשכ"ז]] החל לשמש בימי החגים כ[[שליח ציבור]] ב[[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת 'מאה שערים', ולאחר פטירתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], מילא את מקומו. | ||
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"א]], בו החל [[הרבי]] לומר את פרק ע' | לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"א]], בו החל [[הרבי]] לומר את פרק ע' בתהלים{{הערה|כפי ה[[מנהג]] לומר את [[מזמור אישי|פרק התהלים המתאים למספר שנותיו של האדם]].}}, התאים ניגון חסידי למילות הפרק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון].}}. | ||
נפטר ב[[י"ח מנחם אב]] [[תשמ"ז]] מדום לב בדרכו לביתו. רגעים אחדים לפני צאת המיטה, נדחק המשפיע הרב [[משה ובר]] והתייצב לפני גופו של חברו הקרוב ושאג בקול, בפנים אדומות: "מ'דארף אלע תשובה טאהן! ס'איז א אבידה שאין לה מוצא!" (על כולם לשוב בתשובה! זו אבידה שאין לה מוצא!) והנוכחים החל לבכות. | |||
==פועלו הספרותי== | ==פועלו הספרותי== | ||
בין השנים תש"כ-תש"מ כתב סיפורים על דמויות חסידיות. הסיפורים נכתבו במקורם ב[[אידיש]] עבור העיתון 'דאס אידישע ליכט', ותורגמו על ידו | בין השנים תש"כ-תש"מ כתב סיפורים על דמויות חסידיות. הסיפורים נכתבו במקורם ב[[אידיש]] עבור העיתון 'דאס אידישע ליכט', ותורגמו על ידו ל[[עברית]] ופורסמו בשעתו ב[[שבועון כפר חב"ד]]. | ||
לאחר פטירתו, נקבצו הסיפורים שכתב ויצאו לאור על ידי בני משפחתו בספר ''''דמות חסידית''''. בתור הוספה לספר, נדפסו מכתבי הרבי אליו, ומכתביו לבני משפחתו ולמושפעיו. | לאחר פטירתו, נקבצו הסיפורים שכתב ויצאו לאור על ידי בני משפחתו בספר ''''דמות חסידית''''. בתור הוספה לספר, נדפסו מכתבי הרבי אליו, ומכתביו לבני משפחתו ולמושפעיו. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
'''בניו:''' | '''בניו:''' | ||
*יעקב משה ליפקין, [[ירושלים]]. | *יעקב משה ליפקין, [[ירושלים]]. | ||
*מרת חיה, אשת הרב ישראל פריימן, [[ירושלים]]. עליהם השלום. | *מרת חיה, אשת הרב [[ישראל פריימן]], [[ירושלים]]. עליהם השלום. | ||
*מרת שולמית, אשת הרב [[יעקב נח שטרסברג]] | *מרת שולמית, אשת הרב [[יעקב נח שטרסברג]] עליהם השלום | ||
*מרת אסתר, אשת ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]], [[כפר חב"ד]]. | *מרת אסתר, אשת ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]], [[כפר חב"ד]]. | ||
* מרת מרים אשת ר' משה סגל (מודיעין עילית). | * מרת מרים ע"ה אשת יבלחט"א ר' משה סגל (מודיעין עילית). | ||
* מרת לאה, אשת הרב אברהם קוט (ירושלים). | * מרת לאה, אשת הרב [[אברהם קוט]] (ירושלים). | ||
''' | '''חלק מנכדיו:''' | ||
*[[בנימין ליפקין]] - עיתונאי, וסופר חב"די. | *[[בנימין ליפקין]] - עיתונאי, וסופר חב"די. | ||
*[[יוסף יצחק ליפקין]] - [[שליח | *[[יוסף יצחק ליפקין]] - [[שליח הרבי]] ב[[כפר סבא]]. | ||
*[[ | *[[יוסף יצחק מייזליש]], שליח הרבי ב[[מקסיקו]]. | ||
* | *ר' משה מייזליש, מתגורר ב[[כפר חב"ד]]. | ||
* | *ר' מנחם מייזליש, שליח ו[[משפיע]] בחשמונאים. | ||
* | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ליפקין, יהושע מרדכי}} | {{מיון רגיל:ליפקין, יהושע מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | [[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ט]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ליפקין]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:24, 1 בספטמבר 2024
הרב יהושע מרדכי ליפקין (י"ח שבט תרס"ט - י"ח מנחם אב תשמ"ז), היה המשפיע בבית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים' בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר חברון בי"ח שבט תרס"ט, לאביו הרב שמואל גרשון ליפקין ולאמו מרת לאה. בהיותו בגיל 7 פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא התייתם מאביו שנלקח לשרת בצבא הטורקי ונפטר במהלך המלחמה.
לאחר פטירת אביו, עברה משפחתו להתגורר בירושלים, והוא הוכנס ללמוד בבית היתומים של המהרי"ל דיסקין, ששכן באותה תקופה בעיר העתיקה. כשהגיע לגיל ישיבה, עבר ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים, והתקשר למשפיע הרב אלתר שימחוביץ.
כשסיים את מסלול הלימודים הישיבתי, חזר לעבוד במוסד בית היתומים, תחילה בתור מלמד כתיבה וחשבון, ולאחר מכן כמזכיר במשרד המוסד, עד לשנת תשמ"ו, שחלה במחלה ממנה לא קם.
עוד בבחרותו בשנת תרפ"ט כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע במסעו ההיסטורי לביקור בארץ הקודש, ליווה אותו בכל מסעותיו, וזה לעמוד בסמיכות אליו בשעה שהשתטח על קברי אבות האומה במערת המכפלה שבחברון. בשנת תרצ"ד נשא את רעייתו מרת טובה גיטא רייזל לבית ורקר.
החל משנת תשכ"ז החל לשמש בימי החגים כשליח ציבור בבית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים', ולאחר פטירתו של המשפיע הרב נחום שמריהו ששונקין, מילא את מקומו.
לקראת י"א ניסן תשל"א, בו החל הרבי לומר את פרק ע' בתהלים[1], התאים ניגון חסידי למילות הפרק[2].
נפטר בי"ח מנחם אב תשמ"ז מדום לב בדרכו לביתו. רגעים אחדים לפני צאת המיטה, נדחק המשפיע הרב משה ובר והתייצב לפני גופו של חברו הקרוב ושאג בקול, בפנים אדומות: "מ'דארף אלע תשובה טאהן! ס'איז א אבידה שאין לה מוצא!" (על כולם לשוב בתשובה! זו אבידה שאין לה מוצא!) והנוכחים החל לבכות.
פועלו הספרותי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין השנים תש"כ-תש"מ כתב סיפורים על דמויות חסידיות. הסיפורים נכתבו במקורם באידיש עבור העיתון 'דאס אידישע ליכט', ותורגמו על ידו לעברית ופורסמו בשעתו בשבועון כפר חב"ד.
לאחר פטירתו, נקבצו הסיפורים שכתב ויצאו לאור על ידי בני משפחתו בספר 'דמות חסידית'. בתור הוספה לספר, נדפסו מכתבי הרבי אליו, ומכתביו לבני משפחתו ולמושפעיו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו:
- יעקב משה ליפקין, ירושלים.
- מרת חיה, אשת הרב ישראל פריימן, ירושלים. עליהם השלום.
- מרת שולמית, אשת הרב יעקב נח שטרסברג עליהם השלום
- מרת אסתר, אשת המשפיע הרב אברהם מייזליש, כפר חב"ד.
- מרת מרים ע"ה אשת יבלחט"א ר' משה סגל (מודיעין עילית).
- מרת לאה, אשת הרב אברהם קוט (ירושלים).
חלק מנכדיו:
- בנימין ליפקין - עיתונאי, וסופר חב"די.
- יוסף יצחק ליפקין - שליח הרבי בכפר סבא.
- יוסף יצחק מייזליש, שליח הרבי במקסיקו.
- ר' משה מייזליש, מתגורר בכפר חב"ד.
- ר' מנחם מייזליש, שליח ומשפיע בחשמונאים.
הערות שוליים
- ↑ כפי המנהג לומר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו של האדם.
- ↑ להאזנה לניגון.