ניגון שאמיל: הבדלים בין גרסאות בדף
| (60 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שאמיל 2.jpg|ממוזער|שאמיל]] | |||
בוקר בשנת [[תשי"ט]]. | '''שאמיל''' הינו [[ניגון]] אותו לימד [[הרבי]] בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[:קטגוריה:חגים וזמנים|יום טוב]] - לפנות בוקר בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מבטא געגועים למצב הנעלה בו האדם היה נתון בעבר, ותקווה ובטחון לעתיד טוב יותר. | ||
== | ניגון זה הוא ניגון ש"ב ב[[ספר הניגונים]]. | ||
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/10/133 שיחת | ==הסיפור מאחורי הניגון== | ||
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/12/171 | קודם שלימד הרבי את הניגון, הקדים ואמר שניגון זה שמע מפי [[חסידים]] בליווי [[סיפור]]: | ||
"לפני מאה, מאה וחמשים שנה, חיו בהרי קווקז שבטים פראיים למחצה, שהיו חופשיים כציפורי דרור, מבלי שיחולו עליהם חוקי המלוכה, ואף לא הגבלות בני תרבות. | |||
כשהצאר החל להרחיב את מלכותו, רצה לכבוש גם הרי קווקז אלה. אך למרות שהיו לו חיילים רבים ומצוידים בנשק טוב יותר, ואנשי השבטים היו מעטים, לא יכול היה לכבוש אותם, עקב היותם על הרים גבוהים. | |||
בסופו של דבר, פעלו הרוסים בערמה: הם אמרו לאנשי השבטים שברצונם לעשות עמם שלום ואף יעניקו להם הטבות שונות. לאחר שאנשי השבטים התפרקו מנשקם, תפשו הרוסים את מנהיגם - שנקרא בשם '''שאמיל''' - והגלוהו לארץ גזירה. | |||
בהיותו בארץ גלותו, היה נזכר מדי פעם בפעם בהרים הגבוהים שם היה חפשי מכבלי הממשלה, כשלא היו לו ההגבלות של בית הסוהר ואף לא ההגבלות של עיר מקום מושב וההגבלות והכבלים של התרבות, ועתה הוא משועבד וכו' ונתעורר ב[[תשוקה]] עזה להרים הגבוהים, שם היה חפשי כנשר בשמים ושר ניגון זה שתחילתו [[געגועים]] וסופו [[תקוה]] שסוף סוף ישוב למקומו. | |||
כש[[יהודים]] שמעו ניגון זה, התאימו אותו לאותיות שלהם ופרשוהו על ירידת ה[[נשמה]] למטה ב[[גוף]]. הנשמה הייתה חצובה מתחת [[כיסא הכבוד]], וחציבה זו עצמה יש בה משום ירידה לגבי הנשמה, שכן בעצם היא במעלה גבוהה מזה, היא קשורה בקב"ה עצמו, ובמילא היא משוחררת מכל מיני כבלים, היא מאוחדת עם [[אלוקות]] ככתוב חי ה' אשר עמדתי לפניו, לא היה עליו שום מושל ושולט ומקור חוצבה על ההרים הגבוהים, הרים אלו האבות, [[חג"ת]] ד[[אצילות]], ולמעלה מאצילות, עד לחג"ת ש[[לפני הצמצום]], ופיתו אותה, הוציאוה משם והורידוה למטה בגוף ו[[נפש הבהמית]], שהיא ירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. כשהנשמה [[התבוננות|מתבוננת]] במקור חוצבה, היא מתעוררת בצימאון גדול, צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. | |||
הן אמת, כוונת הירידה של הנשמה היא בשביל העלייה הבאה על ידי עבודתה למטה, אבל, הרי זו ירידה גדולה, שיודע אדם בעצמו איך שחטא ופגם ועבר את הדרך. וגם כשהוא מקיים [[תורה]] ו[[מצוות]], הרי זה בדרך מצוות אנשים מלומדה ואף אם לא, הרי חסר ה[[שמחה]], טוב ה[[לב]]ב, ריבוי שמחה וכו' וכו'. בכל אופן הרי הוא מוגבל ואין באפשרותו לפרוש כנפיו כדרך הנשר בשמיים, כי הוא מוגבל בהגבלות הגוף. | |||
וכשהוא מתבונן בכך, הוא מתעורר בגעגועים להרים הגבוהים, שורש הנשמה, בעומדה בבחינת הרים אלו האבות, שמהם זה בא ב[[ירושה]] בכל אחד מ[[ישראל]], בחינת הרים חג"ת דאצילות ואף למעלה מאצילות, עד להרים הגבוהים שלפני הצימצום. זהו תחילתו של הניגון - הצימאון והגעגועים. | |||
התנועה האחרונה שבניגון מביעה את התקווה שהוא בטוח שלא יידח ממנו נידח וסוף סוף יתעורר מהבירא עמיקתא ויגיע למחוז חפצו, למעלה מדרגתו הקודמת, שהרי זהו תכלית הירידה שהיא צורך העלייה, הוא יגיע ויתאחד עם ה[[עצמות ומהות|עצמות]] עצמה - לאשתאבא בגופא דמלכא. | |||
==אצל הרבי== | |||
כשנתיים לאחר שהרבי לימד את הניגון, עבר כ[[שליח ציבור]] באחת השבתות במניין של הרבי החסיד ר' [[צבי הירש שפריצער]], ובחזרת הש"ץ כשהגיע ל'ממקומך', החל לנגן את ניגון שאמיל. | |||
בהתוועדות שנערכה לאחר מכן, פנה אליו הרבי באמצע ההתוועדות ואמר לו: "תנגן את ה'ממקומך' שלך", והוא החל לנגן, אך כשראה שלא מצטרפים אליו, פסק מלנגן, לפתע החל הרבי לעודד את הנגינה בתנועות ידיו הקדושות, והקהל כולו הצטרף לנגינה. | |||
כיום נהוג בבית כנסת חב"ד רבים ברחבי העולם לנגן ניגון זה ב'ממקומך'. | |||
{{הערה| למשל: רשד"ב ליפסקר ור' ישראל שמוטקין, ועוד}}באחת השנים ניגן הרבי בכ"ף מנחם אב את הניגון על המילים "פאר וכבוד נותנים לשמו, צהלה ורינה לזכר מלכותו" וכו' שבתפילת שחרית לשבת. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
;[[שיחות קודש]] | |||
* '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/10/133 שיחת ליל [[שמחת תורה]] (קודם הקפות), ה'תשי"ט]''' תורת מנחם חלק כ"ד – שנת [[תשי"ט]] חלק א', עמ' 133 - 134 | |||
* '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/12/171 שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט]''' תורת מנחם חלק כ"ד – שנת [[תשי"ט]] חלק א', עמ' 170 - 172 (השיחה נאמרה ביום שמחת תורה, בשנה בה לימד הרבי את הניגון) | |||
* '''ניגון שאמיל{{הערה|[https://www.academia.edu/10011516/Nigun_Shamil_The_Soul_Endlessly_Yearning_for_What_It_Has_Always_Never_Been "Nigun Shamil: The Soul Endlessly Yearning for What It Has Always Never Been]}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/141415 מצביא נועז: מי אתה האימאם שאמיל? • הסיפור האמיתי]''' אתר {{COL}} | |||
*[https://col.org.il/news/104834 הרב לייבמן מצטלם עם 'שאמיל' {{col}}] | |||
;ביצועים לניגון | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=184 לשמיעת הרבי מנגן 'שאמיל'] {{שמע}} {{אינפו}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67879 הניגון 'שאמיל' בביצוע דיגיטלי של נדב בכר]{{וידאו}} {{אינפו}} | |||
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140724/jewish/Shamil.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 4# | |||
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-06-Niggun-Shamil-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] | |||
*[https://drive.google.com/file/d/1BcMgx1iGlPr1030mNSV0oz-Pzgr23BlX/view?usp=drive_link לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] | |||
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/26-09-2016-18-23-15-song11.mp3 לשמיעת הניגון] בביצוע [[יוני שלמה]] | |||
*[https://sinun770.org/%d7%a0%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%9c-nigun-shemil-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%99-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d/ לשמיעת הניגון] בביצוע של הקלידן [[יוספי בן אפרים]] | |||
{{ניגוני רבו"נ}} | |||
{{ניגוני חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:49, 23 באוגוסט 2024
שאמיל הינו ניגון אותו לימד הרבי בליל שמחת תורה אחרי הקפות וסעודת יום טוב - לפנות בוקר בשנת תשי"ט. הניגון מבטא געגועים למצב הנעלה בו האדם היה נתון בעבר, ותקווה ובטחון לעתיד טוב יותר.
ניגון זה הוא ניגון ש"ב בספר הניגונים.
הסיפור מאחורי הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
קודם שלימד הרבי את הניגון, הקדים ואמר שניגון זה שמע מפי חסידים בליווי סיפור:
"לפני מאה, מאה וחמשים שנה, חיו בהרי קווקז שבטים פראיים למחצה, שהיו חופשיים כציפורי דרור, מבלי שיחולו עליהם חוקי המלוכה, ואף לא הגבלות בני תרבות.
כשהצאר החל להרחיב את מלכותו, רצה לכבוש גם הרי קווקז אלה. אך למרות שהיו לו חיילים רבים ומצוידים בנשק טוב יותר, ואנשי השבטים היו מעטים, לא יכול היה לכבוש אותם, עקב היותם על הרים גבוהים.
בסופו של דבר, פעלו הרוסים בערמה: הם אמרו לאנשי השבטים שברצונם לעשות עמם שלום ואף יעניקו להם הטבות שונות. לאחר שאנשי השבטים התפרקו מנשקם, תפשו הרוסים את מנהיגם - שנקרא בשם שאמיל - והגלוהו לארץ גזירה.
בהיותו בארץ גלותו, היה נזכר מדי פעם בפעם בהרים הגבוהים שם היה חפשי מכבלי הממשלה, כשלא היו לו ההגבלות של בית הסוהר ואף לא ההגבלות של עיר מקום מושב וההגבלות והכבלים של התרבות, ועתה הוא משועבד וכו' ונתעורר בתשוקה עזה להרים הגבוהים, שם היה חפשי כנשר בשמים ושר ניגון זה שתחילתו געגועים וסופו תקוה שסוף סוף ישוב למקומו.
כשיהודים שמעו ניגון זה, התאימו אותו לאותיות שלהם ופרשוהו על ירידת הנשמה למטה בגוף. הנשמה הייתה חצובה מתחת כיסא הכבוד, וחציבה זו עצמה יש בה משום ירידה לגבי הנשמה, שכן בעצם היא במעלה גבוהה מזה, היא קשורה בקב"ה עצמו, ובמילא היא משוחררת מכל מיני כבלים, היא מאוחדת עם אלוקות ככתוב חי ה' אשר עמדתי לפניו, לא היה עליו שום מושל ושולט ומקור חוצבה על ההרים הגבוהים, הרים אלו האבות, חג"ת דאצילות, ולמעלה מאצילות, עד לחג"ת שלפני הצמצום, ופיתו אותה, הוציאוה משם והורידוה למטה בגוף ונפש הבהמית, שהיא ירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. כשהנשמה מתבוננת במקור חוצבה, היא מתעוררת בצימאון גדול, צמאה לך נפשי כמה לך בשרי.
הן אמת, כוונת הירידה של הנשמה היא בשביל העלייה הבאה על ידי עבודתה למטה, אבל, הרי זו ירידה גדולה, שיודע אדם בעצמו איך שחטא ופגם ועבר את הדרך. וגם כשהוא מקיים תורה ומצוות, הרי זה בדרך מצוות אנשים מלומדה ואף אם לא, הרי חסר השמחה, טוב הלבב, ריבוי שמחה וכו' וכו'. בכל אופן הרי הוא מוגבל ואין באפשרותו לפרוש כנפיו כדרך הנשר בשמיים, כי הוא מוגבל בהגבלות הגוף.
וכשהוא מתבונן בכך, הוא מתעורר בגעגועים להרים הגבוהים, שורש הנשמה, בעומדה בבחינת הרים אלו האבות, שמהם זה בא בירושה בכל אחד מישראל, בחינת הרים חג"ת דאצילות ואף למעלה מאצילות, עד להרים הגבוהים שלפני הצימצום. זהו תחילתו של הניגון - הצימאון והגעגועים.
התנועה האחרונה שבניגון מביעה את התקווה שהוא בטוח שלא יידח ממנו נידח וסוף סוף יתעורר מהבירא עמיקתא ויגיע למחוז חפצו, למעלה מדרגתו הקודמת, שהרי זהו תכלית הירידה שהיא צורך העלייה, הוא יגיע ויתאחד עם העצמות עצמה - לאשתאבא בגופא דמלכא.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשנתיים לאחר שהרבי לימד את הניגון, עבר כשליח ציבור באחת השבתות במניין של הרבי החסיד ר' צבי הירש שפריצער, ובחזרת הש"ץ כשהגיע ל'ממקומך', החל לנגן את ניגון שאמיל.
בהתוועדות שנערכה לאחר מכן, פנה אליו הרבי באמצע ההתוועדות ואמר לו: "תנגן את ה'ממקומך' שלך", והוא החל לנגן, אך כשראה שלא מצטרפים אליו, פסק מלנגן, לפתע החל הרבי לעודד את הנגינה בתנועות ידיו הקדושות, והקהל כולו הצטרף לנגינה.
כיום נהוג בבית כנסת חב"ד רבים ברחבי העולם לנגן ניגון זה ב'ממקומך'.
[1]באחת השנים ניגן הרבי בכ"ף מנחם אב את הניגון על המילים "פאר וכבוד נותנים לשמו, צהלה ורינה לזכר מלכותו" וכו' שבתפילת שחרית לשבת.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט תורת מנחם חלק כ"ד – שנת תשי"ט חלק א', עמ' 133 - 134
- שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט תורת מנחם חלק כ"ד – שנת תשי"ט חלק א', עמ' 170 - 172 (השיחה נאמרה ביום שמחת תורה, בשנה בה לימד הרבי את הניגון)
- ניגון שאמיל[2]
- מצביא נועז: מי אתה האימאם שאמיל? • הסיפור האמיתי אתר
- הרב לייבמן מצטלם עם 'שאמיל'
- ביצועים לניגון
- לשמיעת הרבי מנגן 'שאמיל'
- הניגון 'שאמיל' בביצוע דיגיטלי של נדב בכר
- לשמיעת הניגון מתוך ניח"ח 4#
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בביצוע יוני שלמה
- לשמיעת הניגון בביצוע של הקלידן יוספי בן אפרים
הערות שוליים
- ↑ למשל: רשד"ב ליפסקר ור' ישראל שמוטקין, ועוד
- ↑ "Nigun Shamil: The Soul Endlessly Yearning for What It Has Always Never Been