ישראל יהודה אלפנביין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־22:10, 21 באוגוסט 2024

הרב ישראל יהודה אלפנביין (יליד שנת תשל"א, 1971) הינו סופר חב"די, ורב בבית הכנסת חב"ד סמילנסקי בנתניה, בעבר כיהן כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה.

תולדות חיים

נולד בי"ח תמוז תשל"א (1971) בלוד, לאביו הרב מרדכי צבי אלפנביין (חתנו של הרב מלך קפלן) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' בתלמוד תורה המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב בערל קסלמן.

לישיבה נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, ולאחר מכן עבר לתומכי תמימים כפר חב"ד.

לקראת שנת תנש"א נסע ללמוד בקבוצה בישיבה המרכזית ב-770. בקיץ תנש"א סייע למשך ארבעה שבועות^[1] בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י ועד הנחות התמימים להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת גליון בית חיינו כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: "ילכו מחיל אל חיל גו'"^[2].

באלול תשנ"ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה בעיתון כפר חב"ד.

בי"ג סיון תשנ"ג נשא את רעייתו מרת חנה, בת ר' ראובן שלמה שניאורסון מירושלים, קבע את מגוריו בנתניה והחל לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בעיר. בשנת תש"פ החל לשמש כמשפיע בישיבה בשיעור ב'.

אחר פטירתו של הרב נתנאל דרייפוס התמנה (בשנת תשע"ג) למלא את מקומו כרב ומשפיע בית כנסת חב"ד ברחוב סמילנסקי בנתניה^[3], ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.

בשנים תש"פ - תשפ"ב שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים.

בשבט תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בוועד הנהלת את"ה המרכזי מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.

לאחר חודש תשרי תשפ"ד עזב זמנית את עבודתו בישיבה בנתניה.

כתיבה ופרסומים

באלול תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות לשבועון כפר חב"ד^[4] .

בשנת תשנ"ג עבד ביחד עם הרב שניאור זלמן הרצל והרב מנחם מענדל הנדל על ההוצאה לאור של הספר פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת הגאולה לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט לא יצא לכדי פועל.

כתב בקביעות בשבועון כפר חב"ד במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על חסיד מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים משיחות קודש על פרשיות השבוע. כתבותיו פורסמו לסירוגין תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב".

החל משנת תשע"ג הופסקה כתיבתו בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו.

בשנת תשע"ז חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי חב"ד שונים.

ספר ר' מענדל פוטרפס

במשך מספר שנים עוסק במחקר אודות ר' מענדל פוטרפס יחד עם צאצאי ר' מענדל ובני משפחתו העניפה, כדי להוציא ספר שיתעד את תולדותיו.

במהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - בשבועון כפר חב"ד, שבועון בית משיח והתמים (בית משיח).

ספריו

הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:

פניני הגאולה - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.
אות בספר תורה - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.
פארבריינגען - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.
מורה לדור נבוך - מכתבים של הרבי באנגלית מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).
חסידים הראשונים (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, תשס"ד-תשס"ה.
יראת ה' אוצרו - תולדות חייו של הרב יצחק הורביץ - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת שבועון כפר חב"ד תשס"ו.
סיפורים חסידיים - סיפורי חסידים מחולקים לפי נושאים.
הטרקטוריסט של הרבי (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' ראובן דונין, תשס"ט.
ר' ניסן - תולדות חייו של המשפיע ר' ניסן נמנוב, תשע"ג.
המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן - על הרב שלמה חיים קסלמן, תשע"ג (2 כרכים).
אתם שלום - תולדות חייו של החסיד ר' רפאל צמח חודיידטוב, תשע"ו.
ר' מענדל פוטרפס - תולדות ר' מענדל פוטרפס, משליו ואמרותיו.

משפחתו

בנו ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות בישיבה קטנה בקריית גת
בנו ר' שניאור זלמן אלפנביין - מעורכי אתר חב"ד אינפו וחבר הנהלה במטה יציאה לשליחות
בנו ר' חיים משה בנימין אלפנביין
חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - שליח הרבי לשכונת אחוזת דניה בחדרה

קישורים חיצוניים

תגית: הרב ישראל אלפנביין באתר
תשורה משמחת הנישואין אלפנביין-רייניץ - באתר
תשורה משמחת הנישואין אלפנביין - הבר באתר
בכדי להפנים חסידות - צריך להתפלל באריכות • מסה מאלפת של הרב אלפנביין, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ משבת פרשת פנחס
↑ קובץ 'בין כסה לעשור' מבית ועד חיילי בית דוד, תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41)
↑ הרב אלפנביין הוכתר כ רב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה.
↑ על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח גל' 1863 (ע' 97)

[1] משבת פרשת פנחס

[2] קובץ 'בין כסה לעשור' מבית ועד חיילי בית דוד, תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41)

[3] הרב אלפנביין הוכתר כ רב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה.

[4] על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח גל' 1863 (ע' 97)

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]
+[[קובץ:ישראל אלפנביין 4.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל יהודה אלפנביין (תשפ"ד)]]
-הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ו[[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]].
+הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, ו[[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]], בעבר כיהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]].
+נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]].
 ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
-לקראת שנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] סייע למשך ארבעה שבועות{{הערה|משבת פרשת [[פנחס]]}} בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י [[ועד הנחות התמימים]] להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: {{ציטוטון|ילכו מחיל אל חיל גו'}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf קובץ 'בין כסה לעשור'] מבית [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41) {{אינפו}}}}.
+לקראת שנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] סייע למשך ארבעה שבועות{{הערה|משבת פרשת [[פנחס]]}} בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י [[ועד הנחות התמימים]] להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: {{ציטוטון|ילכו מחיל אל חיל גו'}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-קובץ-ב-בין-כסה-לעשור-עימוד.pdf קובץ 'בין כסה לעשור'] מבית [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41) {{אינפו}}}}.
+באלול תשנ"ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה ב[[עיתון כפר חב"ד]].
+[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]
 ב[[י"ג סיון]] [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.
 אחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[רב]] ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.
-החל מתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] החל לשמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך החל להתוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים.
+בשנים [[תש"פ]] - [[תשפ"ב]] שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים.
-בשבט תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בוועד הנהלת [[את"ה המרכזי]] מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.
+ב[[שבט]] תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בוועד הנהלת [[את"ה המרכזי]] מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.
+לאחר [[חודש תשרי]] [[תשפ"ד]] עזב זמנית את עבודתו בישיבה ב[[נתניה]].
 ==כתיבה ופרסומים==
@@ שורה 28: / שורה 32: @@
 בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי [[חב"ד]] שונים.
+===ספר ר' מענדל פוטרפס===
+במשך מספר שנים עוסק במחקר אודות ר' [[מענדל פוטרפס]] יחד עם צאצאי ר' מענדל ובני משפחתו העניפה, כדי להוציא ספר שיתעד את תולדותיו.
+במהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - ב[[שבועון כפר חב"ד]], [[שבועון בית משיח]] ו[[התמים (בית משיח)]].
 ==ספריו==
@@ שורה 42: / שורה 51: @@
 *'''המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).
 *'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.
+*'''ר' מענדל פוטרפס''' - תולדות ר' [[מענדל פוטרפס]], משליו ואמרותיו.
 ==משפחתו==
-* בנו ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]
+* בנו ר' [[יחיאל אלפנביין]] - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]
-* בנו ר' [[שניאור זלמן אלפנביין]] - עורך אתר [[חב"ד אינפו]]
+* בנו ר' [[שניאור זלמן אלפנביין]] - מעורכי אתר [[חב"ד אינפו]] וחבר הנהלה ב[[מטה יציאה לשליחות]]
+* בנו ר' חיים משה בנימין אלפנביין
 *חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]
@@ שורה 66: / שורה 77: @@
 [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
+[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]