ישראל יודקין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: לא כותבים בהתאם לכללים) |
(קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יודקין.png|ממוזער|שמאל|סרן ישראל יודקין כחייל]] | [[קובץ:יודקין.png|ממוזער|שמאל|סרן ישראל יודקין כחייל]] | ||
סרן הת' '''ישראל הכהן יודקין''' הי"ד ([[ה' סיון]] [[תשס"א]] - [[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]]) | סרן הת' '''ישראל הכהן יודקין''' הי"ד ([[ה' סיון]] [[תשס"א]] - [[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]]) | ||
שירת כסגן מפקד פקודה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת [[עזה]], במסגרת מלחמת [[חרבות ברזל]]. התפרסם בזכות הכיתוב '''[[הי"ד]]''' על [[מצבה|מצבתו]]. | שירת כסגן מפקד פקודה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת [[עזה]], במסגרת מלחמת [[חרבות ברזל]]. התפרסם בזכות הכיתוב '''[[הי"ד]]''' על [[מצבה|מצבתו]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:יודקין בהתוועדות .jpeg|שמאל|ממוזער|ישראל (מוקף בעיגול) בהתוועדות עם חברי כיתתו בבית הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]]] | [[קובץ:יודקין בהתוועדות .jpeg|שמאל|ממוזער|ישראל (מוקף בעיגול) בהתוועדות עם חברי כיתתו בבית הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]]] | ||
נולד בערב [[חג השבועות]] [[תשס"א]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[טוביה יודקין|טוביה]] ולאמו מרת ציפורה יודקין | נולד בערב [[חג השבועות]] [[תשס"א]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[טוביה יודקין|טוביה]] ולאמו מרת ציפורה יודקין מכפר חב"ד, והיה אחד מ-8 אחים. | ||
מצאצאי המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב יצחק גרשנטקורן (מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]). | מצאצאי המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב יצחק גרשנטקורן (מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]). | ||
בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים מאור מנחם]], ולאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים דעת]] ב[[רחובות]]. | בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים מאור מנחם]], ולאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים דעת]] ב[[רחובות]]. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
ביום השלושים' לפטירתו, ביקשו בני המשפחה ממשרד הביטחון לאשר לכתוב הי"ד על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ב[[ירושלים]], אך נענו בשלילה. | ביום השלושים' לפטירתו, ביקשו בני המשפחה ממשרד הביטחון לאשר לכתוב הי"ד על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ב[[ירושלים]], אך נענו בשלילה. | ||
משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף הי"ד. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף הי"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/1096951/ השרה סטרוק: לאשר למשפחת יודקין לכתוב הי"ד במצבתו] {{אינפו}}}}. | משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף הי"ד. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף הי"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/1096951/ השרה סטרוק: לאשר למשפחת יודקין לכתוב הי"ד במצבתו] {{אינפו}}}}. | ||
בחודש [[סיון]] תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית. | בחודש [[סיון]] תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/tag/ | *[https://chabad.info/tag/סרן-ישראל-יודקין/ תגית: סרן ישראל יודקין באתר {{אינפו}}] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־12:53, 7 באוגוסט 2024
סרן הת' ישראל הכהן יודקין הי"ד (ה' סיון תשס"א - י"ד אייר תשפ"ד) שירת כסגן מפקד פקודה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת חרבות ברזל. התפרסם בזכות הכיתוב הי"ד על מצבתו.
תולדות חיים
נולד בערב חג השבועות תשס"א בכפר חב"ד לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מכפר חב"ד, והיה אחד מ-8 אחים.
מצאצאי המשפיע הרב שאול ברוק והרב יצחק גרשנטקורן (מייסד וראש עיריית בני ברק).
בישיבה קטנה למד בישיבת תומכי תמימים מאור מנחם, ולאחר מכן למד בישיבת תומכי תמימים דעת ברחובות.
לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת כסמ"פ בגדוד החרדי 'נצח יהודה'.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם עם מחבלים ברצועת עזה.
בי"ד אייר תשפ"ד (פסח שני) בגיל 23, נרצח מירי צלף.
לרגל יום הולדתו הראשון לאחר פטירתו, החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו. נשיא המדינה בוז'י הרצוג נתכבד בכתיבת האות הראשונה בספר. כמו כן, יונצח בהיכל מפואר בבית הכנסת בשכונתו.
הי"ד
ביום השלושים' לפטירתו, ביקשו בני המשפחה ממשרד הביטחון לאשר לכתוב הי"ד על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, אך נענו בשלילה.
משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף הי"ד. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף הי"ד[1].
בחודש סיון תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.
המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה[2] והחליטה לאפשר הוספת הי"ד או ז"ל במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל. בזכות המאבק, האותיות הי"ד יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה.
בטקס גילוי המצבה, השתתף שר הביטחון יואב גלנט לצד בני משפחה וידידים.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, מאבק משפחת יודקין על הוספת הי"ד, מקורות בתורת הרבי על המנהג להוספת הי"ד שבועון
1415.
