אלעזר ליפש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(מובא באמצע משפט)
 
(22 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אלעזר ליפש.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אלעזר ליפש בשיעור ב[[בית מנחם]]]]
[[קובץ:אלעזר ליפש.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אלעזר ליפש בשיעור ב[[בית מנחם]]]]
[[קובץ:אלעזר ליפש2.png|ממוזער|הרב ליפש בצעירותו]]
[[קובץ:אלעזר ליפש2.png|ממוזער|הרב ליפש בצעירותו]]
ר' '''אלעזר ליפש''' ([[תרפ"ט]], 1929 - [[כ"ו תשרי]] [[תש"פ]], 2019) היה תושב [[כפר חב"ד]] שעסק במסירת [[שיעור|שיעורים]] קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].
[[קובץ:מכתב מהרבנית חנה אל הרב ליפש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ששיגרה הרבנית חנה אל [[אלעזר ליפש|הרב ליפש]]]]
ר' '''אלעזר ליפש''' ([[כ"ג שבט]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ו תשרי]] [[תש"פ]]) היה תושב [[כפר חב"ד]] שעסק במסירת [[שיעורים]] קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] ב[[כ"ג שבט]] [[תרפ"ט]] לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ועטיל{{הערה|אמו הייתה דודתו של הרב כץ ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, אחות אביו.}} ליפש, שהיו חסידים של [[האדמו"ר מראדזין]], ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'.
נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] הממקומת על יד העיר חלם, ב[[כ"ג שבט]] [[תרפ"ט]] לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ולמרת עטיל{{הערה|אמו הייתה דודתו של הרב כץ ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], אחות אביו.}} ליפש, שהיו חסידים של האדמו"ר מראדזין, ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'.


בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (ל[[קזאן]]), ובקיץ [[תש"א]] שלח אותם [[סטלין]] עם כל היהודים הפולנים לאוראל שב[[סיביר]], שם נפטרה אימו ושם חגג את ה[[בר מצוה]] שלו. ב[[תש"ו]] יצאו מ[[רוסיה]], והגיעו ל[[פוקינג]] - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פוקינג|תומכי תמימים]] שם למד אצל ר' [[ישראל נעוולער]], והפך ל[[חסיד חב"ד]]. בשנת [[תש"ח]] עברו עם הרבה מחסידי חב"ד ל[[פריז]], שם למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ובשנת [[תש"ט]] בהוראתו של [[הרבי הריי"צ]] עברו ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע עם משפחתו בתאריך [[ד' ניסן]].  
בתקופת ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (לקזאן), ובקיץ [[תש"א]] שלח אותם [[סטלין]] ימ"ש עם כל היהודים הפולנים לאוראל, שם נפטרה אימו ושם חגג את ה[[בר מצוה]] שלו. ב[[תש"ו]] יצאו מ[[רוסיה]], והגיעו ל[[פוקינג]] - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פוקינג|תומכי תמימים]] שם למד אצל ר' [[ישראל נעוולער]], והפך ל[[חסיד חב"ד]]. בשנת [[תש"ח]] עברו עם הרבה מחסידי חב"ד ל[[פריז]], שם למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ובשנת [[תש"ט]] בהוראתו של [[הרבי הריי"צ]] עברו ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע עם משפחתו בתאריך [[ד' ניסן]].


בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ור' [[חיים שאול ברוק]]. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור.
בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ור' [[חיים שאול ברוק]]. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור.
שורה 16: שורה 17:
בשנות הלמ"דים עבר לעבוד יחד עם חמיו בחנות תשמישי הקדושה שבבעלותו ברחוב אלנבי ב[[תל אביב]]. בד בבד, החל למסור שיעורים קבועים ב[[הלכה]], [[גמרא]] ו[[חסידות]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].
בשנות הלמ"דים עבר לעבוד יחד עם חמיו בחנות תשמישי הקדושה שבבעלותו ברחוב אלנבי ב[[תל אביב]]. בד בבד, החל למסור שיעורים קבועים ב[[הלכה]], [[גמרא]] ו[[חסידות]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].


הוא היה ה'זוכה בגורל' מתושבי [[כפר חב"ד]] [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[תשרי]] [[תש"כ]] ו[[תשכ"ה]].  
הוא היה ה'זוכה בגורל' מתושבי [[כפר חב"ד]] [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[תשרי]] [[תש"כ]] ו[[תשכ"ה]].
 
נפטר בבוקר יום שישי [[כ"ו תשרי]] [[תש"פ]], והובא למנוחות עוד באותו יום בבית החיים באחיעזר, הסמוך לכפר חב"ד.
זכה לגילויים נפלאים ביותר באותם ביקורים, כמו כן זכה לקשור לרבי ציציות אותם הביא אביו לרבי, ואף זיהה על פי הקשרים שהרבי לובש את הטלית שהביא לרבי במתנה
 
נפטר בבוקר יום שישי [[כ"ו תשרי]] [[תש"פ]], והובא למנוחות עוד באותו יום ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==
שורה 27: שורה 30:
* ר' [[יהושע (שייע) ליפש]]
* ר' [[יהושע (שייע) ליפש]]
* ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב"ד]]
* ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב"ד]]
* מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]
* מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]


;בניו
;בניו
* ר' [[יצחק ליפש]], [[שליח]] ומנהל סניף [[צא"ח]] ב[[צפת]].
* ר' [[יצחק ליפש]], [[שליח]] ומנהל סניף [[צא"ח]] ב[[צפת]].
* ר' [[אורי מרדכי ליפש]], שליח ב[[בני ברק]].
* הרב [[אורי מרדכי ליפש]], שליח ב[[בני ברק]].
* ר' [[יוסף ליפש]] - [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] בקרית אליעזר, [[חיפה]].
* ר' [[יוסף ליפש]] - [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] בקריית אליעזר, [[חיפה]].
* ר' [[דובער משה ליפש]] - סופר סת"ם ב[[נצרת עלית]].
* ר' [[דובער משה ליפש]] - סופר סת"ם ב[[נצרת עלית]].


;בנותיו
;בנותיו
* מרת חיענא זלצמן אשת ר' [[יוסף יצחק זלצמן]] שליח ורב קהילת יוצאי [[רוסיה]] ב[[טורונטו]], [[קנדה]].
* מרת חיענא זלצמן אשת הרב [[יוסף יצחק זלצמן]] שליח ורב קהילת יוצאי [[רוסיה]] ב[[טורונטו]], [[קנדה]].
* מרת עטיל ברקוביץ' אשת ר' [[שלמה זלמן ברקוביץ']] שליח ורב קהילת חב"ד ב[[ראש פינה]].
* מרת עטיל ברקוביץ' אשת הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']] שליח ורב קהילת חב"ד ב[[ראש פינה]].
 
==לקריאה נוספת==
*'''עליך לכתוב ספר תורה''', שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 52


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*ישראל לפידות, '''[http://www.scribd.com/doc/240303324/943 הזוכה בגורלות]''', סיפור חייו של הרב ליפש משולב בפרקי זכרונות מ[[הרבנית חנה]] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 943 עמוד 44 ואילך  
*ישראל לפידות, '''[http://www.scribd.com/doc/240303324/943 הזוכה בגורלות]''', סיפור חייו של הרב ליפש משולב בפרקי זכרונות מ[[הרבנית חנה]] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 943 עמוד 44 ואילך
*מכתבי הרבי אליו [http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20זלצמן%20אברלנדר.pdf תשורה מנישואי צאצאיו זלצמן-אברלנדר]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: ליפש אלעזר}}
{{מיון רגיל: ליפש אלעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
שורה 53: שורה 59:
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

גרסה אחרונה מ־22:53, 23 ביולי 2024

ר' אלעזר ליפש בשיעור בבית מנחם
הרב ליפש בצעירותו
מכתב ששיגרה הרבנית חנה אל הרב ליפש

ר' אלעזר ליפש (כ"ג שבט תרפ"ט - כ"ו תשרי תש"פ) היה תושב כפר חב"ד שעסק במסירת שיעורים קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כר"מ בישיבת אחי תמימים בראשון לציון.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר סווערש בפולין הממקומת על יד העיר חלם, בכ"ג שבט תרפ"ט לר' יוסף יהודה ולמרת עטיל[1] ליפש, שהיו חסידים של האדמו"ר מראדזין, ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'.

בתקופת המלחמה ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (לקזאן), ובקיץ תש"א שלח אותם סטלין ימ"ש עם כל היהודים הפולנים לאוראל, שם נפטרה אימו ושם חגג את הבר מצוה שלו. בתש"ו יצאו מרוסיה, והגיעו לפוקינג - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שם למד אצל ר' ישראל נעוולער, והפך לחסיד חב"ד. בשנת תש"ח עברו עם הרבה מחסידי חב"ד לפריז, שם למד אצל ר' ניסן נמנוב בישיבת תומכי תמימים ברינוא ובשנת תש"ט בהוראתו של הרבי הריי"צ עברו לארץ ישראל, אליה הגיע עם משפחתו בתאריך ד' ניסן.

בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ור' חיים שאול ברוק. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור.

בשנת תשי"ז נשא את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' יהודה שמוטקין, וקבע את מגוריו בבני ברק. בעקבות הוראה מהרבי, עבר בתשכ"א להתגורר בכפר חב"ד, שם התגורר עד לפטירתו.

עוד בבחרותו בשנת תשי"ד הקים את סניף צעירי חב"ד בבני ברק וניהלו במשך כמה שנים.

בשנות הלמ"דים עבר לעבוד יחד עם חמיו בחנות תשמישי הקדושה שבבעלותו ברחוב אלנבי בתל אביב. בד בבד, החל למסור שיעורים קבועים בהלכה, גמרא וחסידות בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד.

הוא היה ה'זוכה בגורל' מתושבי כפר חב"ד לנסוע לרבי לתשרי תש"כ ותשכ"ה.

זכה לגילויים נפלאים ביותר באותם ביקורים, כמו כן זכה לקשור לרבי ציציות אותם הביא אביו לרבי, ואף זיהה על פי הקשרים שהרבי לובש את הטלית שהביא לרבי במתנה

נפטר בבוקר יום שישי כ"ו תשרי תש"פ, והובא למנוחות עוד באותו יום בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו
בניו
בנותיו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • עליך לכתוב ספר תורה, שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 52

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אמו הייתה דודתו של הרב כץ ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, אחות אביו.