אלעזר ליפש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (מובא באמצע משפט) |
||
| (72 גרסאות ביניים של 36 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלעזר ליפש.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אלעזר ליפש בשיעור ב[[בית מנחם]]]] | [[קובץ:אלעזר ליפש.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אלעזר ליפש בשיעור ב[[בית מנחם]]]] | ||
ר' '''אלעזר ליפש''' [[ | [[קובץ:אלעזר ליפש2.png|ממוזער|הרב ליפש בצעירותו]] | ||
[[קובץ:מכתב מהרבנית חנה אל הרב ליפש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ששיגרה הרבנית חנה אל [[אלעזר ליפש|הרב ליפש]]]] | |||
ר' '''אלעזר ליפש''' ([[כ"ג שבט]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ו תשרי]] [[תש"פ]]) היה תושב [[כפר חב"ד]] שעסק במסירת [[שיעורים]] קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]]. | |||
== תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] הממקומת על יד העיר חלם, ב[[כ"ג שבט]] [[תרפ"ט]] לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ולמרת עטיל{{הערה|אמו הייתה דודתו של הרב כץ ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], אחות אביו.}} ליפש, שהיו חסידים של האדמו"ר מראדזין, ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'. | |||
בתקופת ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (לקזאן), ובקיץ [[תש"א]] שלח אותם [[סטלין]] ימ"ש עם כל היהודים הפולנים לאוראל, שם נפטרה אימו ושם חגג את ה[[בר מצוה]] שלו. ב[[תש"ו]] יצאו מ[[רוסיה]], והגיעו ל[[פוקינג]] - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פוקינג|תומכי תמימים]] שם למד אצל ר' [[ישראל נעוולער]], והפך ל[[חסיד חב"ד]]. בשנת [[תש"ח]] עברו עם הרבה מחסידי חב"ד ל[[פריז]], שם למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ובשנת [[תש"ט]] בהוראתו של [[הרבי הריי"צ]] עברו ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע עם משפחתו בתאריך [[ד' ניסן]]. | |||
בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ור' [[חיים שאול ברוק]]. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור. | |||
ר' | בשנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]], וקבע את מגוריו ב[[בני ברק]]. בעקבות הוראה מ[[הרבי]], עבר ב[[תשכ"א]] להתגורר ב[[כפר חב"ד]], שם התגורר עד לפטירתו. | ||
עוד בבחרותו בשנת [[תשי"ד]] הקים את סניף [[צעירי חב"ד]] ב[[בני ברק]] וניהלו במשך כמה שנים. | |||
בשנות הלמ"דים עבר לעבוד יחד עם חמיו בחנות תשמישי הקדושה שבבעלותו ברחוב אלנבי ב[[תל אביב]]. בד בבד, החל למסור שיעורים קבועים ב[[הלכה]], [[גמרא]] ו[[חסידות]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]. | |||
הוא היה ה'זוכה בגורל' מתושבי [[כפר חב"ד]] [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[תשרי]] [[תש"כ]] ו[[תשכ"ה]]. | |||
זכה לגילויים נפלאים ביותר באותם ביקורים, כמו כן זכה לקשור לרבי ציציות אותם הביא אביו לרבי, ואף זיהה על פי הקשרים שהרבי לובש את הטלית שהביא לרבי במתנה | |||
נפטר בבוקר יום שישי [[כ"ו תשרי]] [[תש"פ]], והובא למנוחות עוד באותו יום ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]]. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 15: | שורה 27: | ||
* ר' [[אורי עזרא ליפש]], עסקן חב"די, וממקימי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] | * ר' [[אורי עזרא ליפש]], עסקן חב"די, וממקימי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] | ||
* ר' [[צבי הירש ליפש]] | * ר' [[צבי הירש ליפש]] | ||
* ר' ישעיהו ליפש (שעיה) כפר חב"ד | |||
* ר' [[יהושע (שייע) ליפש]] | |||
* ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב"ד]] | * ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב"ד]] | ||
* מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]] | |||
* מרת רחל גלזמן, אשת ר' שלום בער גלזמן | |||
;בניו | ;בניו | ||
* ר' [[יצחק ליפש]], [[שליח]] ומנהל סניף [[צא"ח]] ב[[צפת]]. | * ר' [[יצחק ליפש]], [[שליח]] ומנהל סניף [[צא"ח]] ב[[צפת]]. | ||
* ר' [[ | * הרב [[אורי מרדכי ליפש]], שליח ב[[בני ברק]]. | ||
* ר' [[יוסף ליפש]] - [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] בקריית אליעזר, [[חיפה]]. | |||
* ר' [[דובער משה ליפש]] - סופר סת"ם ב[[נצרת עלית]]. | |||
;בנותיו | |||
* מרת חיענא זלצמן אשת הרב [[יוסף יצחק זלצמן]] שליח ורב קהילת יוצאי [[רוסיה]] ב[[טורונטו]], [[קנדה]]. | |||
* מרת עטיל ברקוביץ' אשת הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']] שליח ורב קהילת חב"ד ב[[ראש פינה]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''עליך לכתוב ספר תורה''', שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 52 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*ישראל לפידות, '''[http://www.scribd.com/doc/240303324/943 הזוכה בגורלות]''', סיפור חייו של הרב ליפש משולב בפרקי זכרונות מ[[הרבנית חנה]] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 943 עמוד 44 ואילך | |||
*מכתבי הרבי אליו [http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20זלצמן%20אברלנדר.pdf תשורה מנישואי צאצאיו זלצמן-אברלנדר] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: ליפש אלעזר}} | {{מיון רגיל: ליפש אלעזר}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי | [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | ||
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] | [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ליפש]] | [[קטגוריה:משפחת ליפש]] | ||
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:53, 23 ביולי 2024
ר' אלעזר ליפש (כ"ג שבט תרפ"ט - כ"ו תשרי תש"פ) היה תושב כפר חב"ד שעסק במסירת שיעורים קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כר"מ בישיבת אחי תמימים בראשון לציון.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר סווערש בפולין הממקומת על יד העיר חלם, בכ"ג שבט תרפ"ט לר' יוסף יהודה ולמרת עטיל[1] ליפש, שהיו חסידים של האדמו"ר מראדזין, ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'.
בתקופת המלחמה ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (לקזאן), ובקיץ תש"א שלח אותם סטלין ימ"ש עם כל היהודים הפולנים לאוראל, שם נפטרה אימו ושם חגג את הבר מצוה שלו. בתש"ו יצאו מרוסיה, והגיעו לפוקינג - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שם למד אצל ר' ישראל נעוולער, והפך לחסיד חב"ד. בשנת תש"ח עברו עם הרבה מחסידי חב"ד לפריז, שם למד אצל ר' ניסן נמנוב בישיבת תומכי תמימים ברינוא ובשנת תש"ט בהוראתו של הרבי הריי"צ עברו לארץ ישראל, אליה הגיע עם משפחתו בתאריך ד' ניסן.
בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ור' חיים שאול ברוק. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור.
בשנת תשי"ז נשא את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' יהודה שמוטקין, וקבע את מגוריו בבני ברק. בעקבות הוראה מהרבי, עבר בתשכ"א להתגורר בכפר חב"ד, שם התגורר עד לפטירתו.
עוד בבחרותו בשנת תשי"ד הקים את סניף צעירי חב"ד בבני ברק וניהלו במשך כמה שנים.
בשנות הלמ"דים עבר לעבוד יחד עם חמיו בחנות תשמישי הקדושה שבבעלותו ברחוב אלנבי בתל אביב. בד בבד, החל למסור שיעורים קבועים בהלכה, גמרא וחסידות בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד.
הוא היה ה'זוכה בגורל' מתושבי כפר חב"ד לנסוע לרבי לתשרי תש"כ ותשכ"ה.
זכה לגילויים נפלאים ביותר באותם ביקורים, כמו כן זכה לקשור לרבי ציציות אותם הביא אביו לרבי, ואף זיהה על פי הקשרים שהרבי לובש את הטלית שהביא לרבי במתנה
נפטר בבוקר יום שישי כ"ו תשרי תש"פ, והובא למנוחות עוד באותו יום בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו
- ר' אורי עזרא ליפש, עסקן חב"די, וממקימי רשת אוהלי יוסף יצחק
- ר' צבי הירש ליפש
- ר' ישעיהו ליפש (שעיה) כפר חב"ד
- ר' יהושע (שייע) ליפש
- ר' משה ליפש, כפר חב"ד
- מרת רחל גלזמן, אשת ר' שלום בער גלזמן
- בניו
- ר' יצחק ליפש, שליח ומנהל סניף צא"ח בצפת.
- הרב אורי מרדכי ליפש, שליח בבני ברק.
- ר' יוסף ליפש - שליח ומנהל בית חב"ד בקריית אליעזר, חיפה.
- ר' דובער משה ליפש - סופר סת"ם בנצרת עלית.
- בנותיו
- מרת חיענא זלצמן אשת הרב יוסף יצחק זלצמן שליח ורב קהילת יוצאי רוסיה בטורונטו, קנדה.
- מרת עטיל ברקוביץ' אשת הרב שלמה זלמן ברקוביץ' שליח ורב קהילת חב"ד בראש פינה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עליך לכתוב ספר תורה, שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 52
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישראל לפידות, הזוכה בגורלות, סיפור חייו של הרב ליפש משולב בפרקי זכרונות מהרבנית חנה
בתוך שבועון בית משיח גליון 943 עמוד 44 ואילך - מכתבי הרבי אליו תשורה מנישואי צאצאיו זלצמן-אברלנדר
הערות שוליים
- ↑ אמו הייתה דודתו של הרב כץ ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, אחות אביו.