אולע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אולע''' היא עיירה ב[[בלארוס]] - רוסיה הלבנה בפלך [[ויטבסק]], סמוכה ל[[ליאדי]]. | '''אולע''' (У́ла, Ułła) היא עיירה ב[[בלארוס]] - רוסיה הלבנה בפלך [[ויטבסק]], סמוכה ל[[ליאדי]]. | ||
לפני מלחמות העולם מתוארת כעיירה קטנה שרוב תושביה יהודים, ויש שקראו לה "עיר שכולה חב"ד"{{הערה|י' אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות ח"ג עמ' שמב.}}. | לפני מלחמות העולם מתוארת כעיירה קטנה שרוב תושביה יהודים, ויש שקראו לה "עיר שכולה חב"ד"{{הערה|י' אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות ח"ג עמ' שמב.}}. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
*ר' צבי נכדו של חסיד אדמו"ר הזקן ר' [[אברהם שיינעס]]{{הערה|בית רבי עמ' ס, ב.}}. | *ר' צבי נכדו של חסיד אדמו"ר הזקן ר' [[אברהם שיינעס]]{{הערה|בית רבי עמ' ס, ב.}}. | ||
*החסיד ר' שלמה יצחק דון יחייא ובנו ר' משה דון יחייא{{הערה|אהלי שם (פינסק, תרע"ב) עמ' 329.}}. | *החסיד ר' שלמה יצחק דון יחייא ובנו ר' משה דון יחייא{{הערה|אהלי שם (פינסק, תרע"ב) עמ' 329.}}. | ||
==בשואה== | |||
בין מלחמות העולם התגוררו בעיירה כ-1,500 יהודים, רוב תושביה. בתקופה הקומוניסטית הצטמצמה הקהילה היהודית בעיירה, וטרם [[מלחמת העולם השנייה]] נותרו בה 520 יהודים. | |||
בחודש תמוז [[תש"א]] נכבשה העיירה בידי הגרמנים. היהודים שנותרו בה צוו לשאת טלאי צהוב, ובחודש כסלו [[תש"ב]] רוכזו בגטו שהוקם במרכז העיירה, תחת שמירה של שוטרים בלארוסים. | |||
בכ"ח טבת [[תש"ב]] חוסל הגטו בעיירה, כאשר מאות יושביו נלקחו למחנה צבאי ליד העיירה, ונרצחו בו. ה' יקום דמם. | |||
{{עיירות ברוסיה הלבנה}} | {{עיירות ברוסיה הלבנה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־03:00, 21 ביולי 2024
אולע (У́ла, Ułła) היא עיירה בבלארוס - רוסיה הלבנה בפלך ויטבסק, סמוכה לליאדי.
לפני מלחמות העולם מתוארת כעיירה קטנה שרוב תושביה יהודים, ויש שקראו לה "עיר שכולה חב"ד"[1].
הסטוריה חב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופה שחצר אדמו"ר הזקן הייתה בליאזנא, מוזכרת אולע כאחת מהעיירות שתחת "תקנות ליאזנא". ישב בה איש מיוחד, מורשה מאת אדמו"ר הזקן, לבחון את האברכים אם הם מתאימים לתקנות של הרבי[2].
כמה מחסידיו המפורסמים של אדמו"ר הזקן ישבו באולע, כמו ר' אברהם שלמה אולער, ר' זלמן לייב אולער ועוד.
אדמו"ר הזקן ביקר בעיירה לפחות פעמיים. הראשונה בקיץ תקס"ד, בשבת פרשת בלק אמר את המאמר ד"ה "לא הביט אוון ביעקב", בתוספת ארבעה "ביאורים"[3]. השניה בקיץ תקע"ב,בשבת פרשת בחוקותי דרש את המאמר ד"ה "ענין והתהלכתי בתוככם"[4].
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק, בח' אדר שני תקצ"ב נערכה חתונה בעיירה, בה השתתף אדמו"ר הצמח צדק ואמר את המאמרים ד"ה "תנו רבנן כיצד מרקדין" וד"ה "שיר השירים"[5].
רבני העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברבנות העיירה כיהנו רבנים חסידיים וגאונים, מביניהם:
- רבי משה בנו של אדמו"ר הזקן שהתחתן עם בת העיירה. כשהגיע להתגורר בעיירה התמנה לרב במקום[6].
- ר' דוד ב"ר אליעזר שנזכר כמה פעמים בשו"ת צמח צדק[7].
- ר' אליהו יוסף ריבלין בעל "אהלי יוסף"[8].
- ר' צבי נכדו של חסיד אדמו"ר הזקן ר' אברהם שיינעס[9].
- החסיד ר' שלמה יצחק דון יחייא ובנו ר' משה דון יחייא[10].
בשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין מלחמות העולם התגוררו בעיירה כ-1,500 יהודים, רוב תושביה. בתקופה הקומוניסטית הצטמצמה הקהילה היהודית בעיירה, וטרם מלחמת העולם השנייה נותרו בה 520 יהודים.
בחודש תמוז תש"א נכבשה העיירה בידי הגרמנים. היהודים שנותרו בה צוו לשאת טלאי צהוב, ובחודש כסלו תש"ב רוכזו בגטו שהוקם במרכז העיירה, תחת שמירה של שוטרים בלארוסים.
בכ"ח טבת תש"ב חוסל הגטו בעיירה, כאשר מאות יושביו נלקחו למחנה צבאי ליד העיירה, ונרצחו בו. ה' יקום דמם.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ י' אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות ח"ג עמ' שמב.
- ↑ רשימת אדמו"ר הריי"צ 'ויכוח הגדול במינסק' עמ' ד.
- ↑ הוספות לספר המאמרים תקס"ד עמ' שנא.
- ↑ הוספות לספר המאמרים תקע"ב עמ' שא.
- ↑ אור התורה על הסידור עמ' רנח. ובמראי מקומות על הלקוטי תורה תחילת שיר השירים.
- ↑ ראה בספר תולדות רבי משה עמ' 68 ואילך.
- ↑ שו"ת צמח צדק יו"ד סרכ"ח. אהע"ז ח"א סקי"א. ח"ב סרי"ט סק"א.
- ↑ ספר הגאון מלובלין עמ' 25.
- ↑ בית רבי עמ' ס, ב.
- ↑ אהלי שם (פינסק, תרע"ב) עמ' 329.