גלובוקע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (25 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:העיירה גלובוקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיירה גלובוקע]] | [[קובץ:העיירה גלובוקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיירה גלובוקע]] | ||
''' | '''גְלִובוׂקַעֶ''' (או: גלובוקי, גלובאק, הְלִיבוֹקַיֶה; בבלארוסית: Глыбокае; בפולנית: Głębokie) היא עיר קטנה כיום במחוז ויטבסק שבבלארוס, [[רוסיה הלבנה]] ופעם הייתה בפלך [[וילנה]]. נקראת "גלובוקע" (עמוק) על שם מיקומה בבקעה מוקפת גבעות. | ||
==חסידים בגלובוקע== | ==חסידים בגלובוקע== | ||
היהודים בגלובוקע בזמן אדמו"ר הזקן היו 'מתנגדים', אך כבר בזמן רבנו הזקן התקרבו אברכים מהעיר אליו. במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. על כך יעידו ארבעת בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה | היהודים בגלובוקע בזמן [[אדמו"ר הזקן]] היו 'מתנגדים', אך כבר בזמן רבנו הזקן התקרבו אברכים מהעיר אליו{{הערה|ראה רמ"ח [[אותיות]] אות קמא.}}. במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. על כך יעידו ארבעת בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה. | ||
בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרב [[בנציון חנוביץ]], מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל. | בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרב [[בנציון חנוביץ]], מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל. | ||
בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' [[מרדכי לעוו]], מחסידי חב"ד. | בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' [[מרדכי לעוו]], מחסידי חב"ד. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==רבנים חסידיים== | ==רבנים חסידיים== | ||
במשך השנים עם התפתחות הקהילה החסידית, התמנה הרב [[זונדל רובינזון]] מראדשקוויטש כרב חב"די לעיירה. | במשך השנים עם התפתחות הקהילה החסידית, התמנה הרב [[זונדל רובינזון]] מראדשקוויטש כרב חב"די לעיירה. | ||
בתחילת שנת [[תר"צ]] עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], רבה של העיירה [[פסטוב]]. הם כתבו על כך | בתחילת שנת [[תר"צ]] עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], רבה של העיירה [[פסטוב]]. הם כתבו על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש. | ||
בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. | בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. | ||
הרב קופרשטוך כיהן ברבנות בגלוקאו כשנתיים ובחורף תרצ"ה עלה לארץ הקודש. במקומו, שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב [[יצחק ארי' הלוי מנדלבוים]] מתלמידי תומכי תמימים | הרב קופרשטוך כיהן ברבנות בגלוקאו כשנתיים ובחורף [[תרצ"ה]] עלה לארץ הקודש. במקומו, שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[יצחק ארי' הלוי מנדלבוים]] מתלמידי תומכי תמימים בוורשה שכיהן כרבה החסידי של גלובוקע עד הסוף המר. | ||
==ביקורי הרביים בגלובוקע== | ==ביקורי הרביים בגלובוקע== | ||
בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]] | בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועמו בא גם חתנו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]]. | ||
== | שנתיים לאחר מכן, ביום שני [[כ"א סיוון]] [[תרצ"ד]] שוב ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירה ושהה בה עד יום שלישי ו' תמוז. כשלושה חודשים קודם לכן שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב מיוחד לקהילת חב"ד המקומית{{הערה|1=[il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161029/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95-%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%A5-%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%AA%D7%A8%D7%A6-%D7%93?lang=he תצלום המכתב באתר בית המכירות בידספירט].}}. ביקור זה גרם התרוממות בקהילה החסידית. בביקור זה הוא הקים "איחוד הרבנים, השוחטים ובודקים והבעלי בתים" של כל קהילות חסידי חב"ד בפלך וילנה. בה' תמוז נאספו גבאי וחשובי הקהילה בביתו של הרב קופרשטוך והודיעו לרבי שקיבלו על עצמם להקים במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים גלובוקע|תומכי תמימים]]. ואכן, מימשו את ההבטחה ובמקום קמה ישיבה משגשגת ופורחת. | ||
==מלחמת העולם השנייה== | |||
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נהרגו כששת אלפים מיהודי גלובוקע, ובתוכם מאות משפחות חסידיות, כשבראשן הרב החסידי האחרון של גלובוקע הרב [[מנחם מענדל מנדלבוים]]. ה' יקום דמם. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''גלובקע - קהילה חסידית שנחרבה''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/8/89/504.pdf גיליון מספר 504] (כ"ח אדר ב' תשס"ה), עמודים 42 - 47 | |||
*מנחם מענדל אדלער, '''עד נאמן''', עמוד 23 ואילך {{*}} שבועון בית משיח פרשת בלק תשפ"ד | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}} | |||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | ||
גרסה מ־21:04, 20 ביולי 2024
גְלִובוׂקַעֶ (או: גלובוקי, גלובאק, הְלִיבוֹקַיֶה; בבלארוסית: Глыбокае; בפולנית: Głębokie) היא עיר קטנה כיום במחוז ויטבסק שבבלארוס, רוסיה הלבנה ופעם הייתה בפלך וילנה. נקראת "גלובוקע" (עמוק) על שם מיקומה בבקעה מוקפת גבעות.
חסידים בגלובוקע
היהודים בגלובוקע בזמן אדמו"ר הזקן היו 'מתנגדים', אך כבר בזמן רבנו הזקן התקרבו אברכים מהעיר אליו[1]. במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. על כך יעידו ארבעת בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה. בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרב בנציון חנוביץ, מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל. בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' מרדכי לעוו, מחסידי חב"ד.
רבנים חסידיים
במשך השנים עם התפתחות הקהילה החסידית, התמנה הרב זונדל רובינזון מראדשקוויטש כרב חב"די לעיירה. בתחילת שנת תר"צ עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב מנחם מענדל קופרשטוך, רבה של העיירה פסטוב. הם כתבו על כך לאדמו"ר הריי"צ, וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש. בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. הרב קופרשטוך כיהן ברבנות בגלוקאו כשנתיים ובחורף תרצ"ה עלה לארץ הקודש. במקומו, שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב יצחק ארי' הלוי מנדלבוים מתלמידי תומכי תמימים בוורשה שכיהן כרבה החסידי של גלובוקע עד הסוף המר.
ביקורי הרביים בגלובוקע
בשנת תרצ"ב, הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, הרבי מלך המשיח.
שנתיים לאחר מכן, ביום שני כ"א סיוון תרצ"ד שוב ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיירה ושהה בה עד יום שלישי ו' תמוז. כשלושה חודשים קודם לכן שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב מיוחד לקהילת חב"ד המקומית[2]. ביקור זה גרם התרוממות בקהילה החסידית. בביקור זה הוא הקים "איחוד הרבנים, השוחטים ובודקים והבעלי בתים" של כל קהילות חסידי חב"ד בפלך וילנה. בה' תמוז נאספו גבאי וחשובי הקהילה בביתו של הרב קופרשטוך והודיעו לרבי שקיבלו על עצמם להקים במקום סניף של ישיבת תומכי תמימים. ואכן, מימשו את ההבטחה ובמקום קמה ישיבה משגשגת ופורחת.
מלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה נהרגו כששת אלפים מיהודי גלובוקע, ובתוכם מאות משפחות חסידיות, כשבראשן הרב החסידי האחרון של גלובוקע הרב מנחם מענדל מנדלבוים. ה' יקום דמם.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה (סדרה), גלובקע - קהילה חסידית שנחרבה -
שבועון בית משיח גיליון מספר 504 (כ"ח אדר ב' תשס"ה), עמודים 42 - 47 - מנחם מענדל אדלער, עד נאמן, עמוד 23 ואילך • שבועון בית משיח פרשת בלק תשפ"ד
הערות שוליים
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |