סמרגון: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סמרגון''' (באנגלית: ''' | '''סמרגון''' (באנגלית: ''''Smarhon''', ב[[רוסית]]: '''Сморгонь''') היא [[עיירה]] ב[[מחוז הורדנה]] שב[[רוסיה הלבנה]]. בעיר פעלה קהילה יהודית תוססת, ונשיאי תנועת החסידות בחרו בה כאחד מהמרכזים העיקריים להפצת רעיונות החסידות. במשך שנים רבות היוו היהודים את רוב האוכלוסייה, עד לפריצת [[מלחמת העולם השנייה]] והשמדת תושביה היהודים על ידי הצבא הגרמני. | ||
==תולדות העיר== | ==תולדות העיר== | ||
ה[[עיירה]] הוקמה בשנת ה'רס"ג בשטחה של מדינת בלארוס (רוסיה הלבנה), בסמוך לגבול עם ליטא ובקרבת מקום ל[[וילנה]]. רוב תושבי העיירה היו יהודים, ובמקום פעלה ישיבה מפורסמת אליה נשלחו תלמידים מכל רחבי האזור. | ה[[עיירה]] הוקמה בשנת ה'רס"ג בשטחה של מדינת בלארוס (רוסיה הלבנה), בסמוך לגבול עם [[ליטא]] ובקרבת מקום ל[[וילנה]]. רוב תושבי העיירה היו יהודים, ובמקום פעלה ישיבה מפורסמת אליה נשלחו תלמידים מכל רחבי האזור. | ||
בשנת [[תרנ"ז]] הגיעה ההתיישבות היהודית במקום לשיאה, ובמפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה מנו היהודים 85% מתושבי העיירה, אך ב[[מלחמת העולם הראשונה]] חזית המלחמה עברה דרך העיירה והחריבה אותה כמעט כליל כשהתושבים נוטשים את המקום בבהלה. | בשנת [[תרנ"ז]] הגיעה ההתיישבות היהודית במקום לשיאה, ובמפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה מנו היהודים 85% מתושבי העיירה, אך ב[[מלחמת העולם הראשונה]] חזית המלחמה עברה דרך העיירה והחריבה אותה כמעט כליל כשהתושבים נוטשים את המקום בבהלה. | ||
לאחר סיום המלחמה חזרו חלק מהתושבים לשקם את העיירה ולהתגורר בה, ובשנת [תש"א]] נכבשה שוב על ידי הגרמנים, שהשמידו את יהודי העיירה במחנות ההשמדה הסמוכים. | לאחר סיום המלחמה חזרו חלק מהתושבים לשקם את העיירה ולהתגורר בה, ובשנת [[תש"א]] נכבשה שוב על ידי הגרמנים, שהשמידו את יהודי העיירה במחנות ההשמדה הסמוכים. | ||
כיום מתגוררים במקום יהודים מועטים, ובעקבות תנופת בנייה רחבה של שכינוי מגורים מודרניים, נהרס [[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי המקומי. בעקבות התפתחותה של העיירה והתרבות | כיום מתגוררים במקום יהודים מועטים, ובעקבות תנופת בנייה רחבה של שכינוי מגורים מודרניים, נהרס [[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי המקומי. בעקבות התפתחותה של העיירה והתרבות האוכלוסייה הוכרזה העיירה כעיר רשמית, והיא מונה נכון לשנת [[תשע"ג]] כ-33,000 תושבים. | ||
==החסידות בעיירה== | ==החסידות בעיירה== | ||
בתקופת כהונתו של [[הבעל שם טוב]] כנשיא [[תנועת החסידות]], דאג לכך שאחד מבעלי האמצעים שבין תלמידיו יפתח ישיבה בסמרגון, שתהווה בסיס מרכזי להפצת רעיונות תורת החסידות בכל הסביבה. בתחילה, הוסתרה זהותה ומטרתה של הישיבה, והיא הצליחה לרכוש את אמונם של גדולי התורה באזור, ששלחו לשם את טובי הצעירים והמוכשרים ביניהם, שהיו מגיעים ללמוד בישיבה, ובסתר - היו נחשפים לרעיונות של תנועת החסידות ומתקרבים לתורת הבעל שם טוב. | בתקופת כהונתו של [[הבעל שם טוב]] כנשיא [[תנועת החסידות]], דאג לכך שאחד מבעלי האמצעים שבין תלמידיו יפתח ישיבה בסמרגון, שתהווה בסיס מרכזי להפצת רעיונות [[תורת החסידות]] בכל הסביבה. בתחילה, הוסתרה זהותה ומטרתה של הישיבה, והיא הצליחה לרכוש את אמונם של גדולי התורה באזור, ששלחו לשם את טובי הצעירים והמוכשרים ביניהם, שהיו מגיעים ללמוד בישיבה, ובסתר - היו נחשפים לרעיונות של תנועת החסידות ומתקרבים לתורת הבעל שם טוב. | ||
סמרגון היוותה מקום נוח לפעולה בשל היותה קרובה לריכוזי התורה של אותם זמנים ב[[וילנא]] וב[[ויטבסק]], אך אנשיה היו בעלי אופי נח והתנגדותם לחסידות לא | סמרגון היוותה מקום נוח לפעולה בשל היותה קרובה לריכוזי התורה של אותם זמנים ב[[וילנא]] וב[[ויטבסק]], אך אנשיה היו בעלי אופי נח והתנגדותם לחסידות לא הייתה חריפה כשל שאל העיירות שבאזור. | ||
במהלך נסיעותיו של אדמו"ר הזקן ברחבי רוסיה לעשות נפשות לתורת החסידות, הגיע מספר פעמים לסמרגון ודרש בבתי הכנסת, כשהוא מצליח למשוך אחריו תלמידים שיסעו יחד איתו ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. | במהלך נסיעותיו של [[אדמו"ר הזקן]] ברחבי רוסיה לעשות נפשות לתורת החסידות, הגיע מספר פעמים לסמרגון ודרש בבתי הכנסת, כשהוא מצליח למשוך אחריו תלמידים שיסעו יחד איתו ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. | ||
בזכות הישיבה ופעולותיו של אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, נוצרה במקום קהילה חסידית, ועם הקמתה של [[חסידות חב"ד]] על ידי [[אדמו"ר הזקן]], הפכו כמה מתושבי העיירה לחסידיו, והקימו במקום את הגרעין הראשוני לקהילת חסידי חב"ד במקום. | בזכות הישיבה ופעולותיו של [[אדמו"ר הזקן]] ושאר תלמידי המגיד, נוצרה במקום קהילה חסידית, ועם הקמתה של [[חסידות חב"ד]] על ידי [[אדמו"ר הזקן]], הפכו כמה מתושבי העיירה לחסידיו, והקימו במקום את הגרעין הראשוני לקהילת חסידי חב"ד במקום. | ||
כאשר הצמח צדק ביקר בעיירה, התאכסן אצל החסיד ר' [[אברהם ברודנא]], ו[[מרא דאתרא|רב העיר]] רבי [[אריה לייב שפירא]] לבש את [[בגד|בגדי]] השבת והגיע לבית בו התאכסן על מנת לשוחח עמו בדברי תורה. בתקופה מאוחרת יותר התחזק מעמדם של החסידים בעיר, ותלמידו של הצמח צדק, רבי [[חיים לייב מסוסניץ]] התמנה לשבת על כסא הרבנות בעיר. | |||
==אישים בעיירה== | ==אישים בעיירה== | ||
===רבני העיר=== | ===רבני העיר=== | ||
* | *הרב [[מנשה מאיליה]], תלמיד [[הגר"א]] (נפטר בשנת תקצ"א). | ||
* | *הרב [[אריה לייב שפירא]] ישב על כסא הרבנות בסמרגון בשנים תקפ"ח-תקצ"ח. | ||
* | *הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]] (נולד ת"ר-נפטר תרס"ג) כיהן כרב סמרגון עד לפטירתו. | ||
*הרב יהודה ליב גורדין (תרי"ג - תרפ"ה) נבחר לכהן כרבה של סמרגון בשנת תרס"ד, הוא הקים בה ישיבה, בה למדו כמאתיים תלמידים, ובראשה העמיד את הרב זלמן יוסף אשינובסקי. הוא נשאר כמנהיגה הכללי של הישיבה, ומסר בה שיעורים מעת לעת. בתרע"ג, עבר לכהן כרבה של לומז'ה. למרות היותו מרקע "מתנגדי", היה מקובל גם על החסידים ואף חיבר ספרון ברוסית בשם "מהי החסידות?" לבקשת אנשי ממשל רוסיים שקיבלו הלשנות רבות של מומרים בגנות החסידות. | |||
===תושבי העיירה== | ===תושבי העיירה=== | ||
*הרב [[אברהם יצחק קוק]]. | *הרב [[אברהם יצחק קוק]]. | ||
החסיד ר' אליהו זאב, מראשי צעירי החסידים בסמרגון שפעל רבות לקירוב אנשי העיר לתורת החסידות. | *החסיד ר' [[אליהו זאב סמארגנער]], מראשי צעירי החסידים בסמרגון שפעל רבות לקירוב אנשי העיר לתורת החסידות. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}} | |||
גרסה אחרונה מ־13:08, 11 ביולי 2024
סמרגון (באנגלית: 'Smarhon, ברוסית: Сморгонь) היא עיירה במחוז הורדנה שברוסיה הלבנה. בעיר פעלה קהילה יהודית תוססת, ונשיאי תנועת החסידות בחרו בה כאחד מהמרכזים העיקריים להפצת רעיונות החסידות. במשך שנים רבות היוו היהודים את רוב האוכלוסייה, עד לפריצת מלחמת העולם השנייה והשמדת תושביה היהודים על ידי הצבא הגרמני.
תולדות העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיירה הוקמה בשנת ה'רס"ג בשטחה של מדינת בלארוס (רוסיה הלבנה), בסמוך לגבול עם ליטא ובקרבת מקום לוילנה. רוב תושבי העיירה היו יהודים, ובמקום פעלה ישיבה מפורסמת אליה נשלחו תלמידים מכל רחבי האזור.
בשנת תרנ"ז הגיעה ההתיישבות היהודית במקום לשיאה, ובמפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה מנו היהודים 85% מתושבי העיירה, אך במלחמת העולם הראשונה חזית המלחמה עברה דרך העיירה והחריבה אותה כמעט כליל כשהתושבים נוטשים את המקום בבהלה.
לאחר סיום המלחמה חזרו חלק מהתושבים לשקם את העיירה ולהתגורר בה, ובשנת תש"א נכבשה שוב על ידי הגרמנים, שהשמידו את יהודי העיירה במחנות ההשמדה הסמוכים.
כיום מתגוררים במקום יהודים מועטים, ובעקבות תנופת בנייה רחבה של שכינוי מגורים מודרניים, נהרס בית העלמין היהודי המקומי. בעקבות התפתחותה של העיירה והתרבות האוכלוסייה הוכרזה העיירה כעיר רשמית, והיא מונה נכון לשנת תשע"ג כ-33,000 תושבים.
החסידות בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת כהונתו של הבעל שם טוב כנשיא תנועת החסידות, דאג לכך שאחד מבעלי האמצעים שבין תלמידיו יפתח ישיבה בסמרגון, שתהווה בסיס מרכזי להפצת רעיונות תורת החסידות בכל הסביבה. בתחילה, הוסתרה זהותה ומטרתה של הישיבה, והיא הצליחה לרכוש את אמונם של גדולי התורה באזור, ששלחו לשם את טובי הצעירים והמוכשרים ביניהם, שהיו מגיעים ללמוד בישיבה, ובסתר - היו נחשפים לרעיונות של תנועת החסידות ומתקרבים לתורת הבעל שם טוב.
סמרגון היוותה מקום נוח לפעולה בשל היותה קרובה לריכוזי התורה של אותם זמנים בוילנא ובויטבסק, אך אנשיה היו בעלי אופי נח והתנגדותם לחסידות לא הייתה חריפה כשל שאל העיירות שבאזור.
במהלך נסיעותיו של אדמו"ר הזקן ברחבי רוסיה לעשות נפשות לתורת החסידות, הגיע מספר פעמים לסמרגון ודרש בבתי הכנסת, כשהוא מצליח למשוך אחריו תלמידים שיסעו יחד איתו למגיד ממעזריטש.
בזכות הישיבה ופעולותיו של אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, נוצרה במקום קהילה חסידית, ועם הקמתה של חסידות חב"ד על ידי אדמו"ר הזקן, הפכו כמה מתושבי העיירה לחסידיו, והקימו במקום את הגרעין הראשוני לקהילת חסידי חב"ד במקום.
כאשר הצמח צדק ביקר בעיירה, התאכסן אצל החסיד ר' אברהם ברודנא, ורב העיר רבי אריה לייב שפירא לבש את בגדי השבת והגיע לבית בו התאכסן על מנת לשוחח עמו בדברי תורה. בתקופה מאוחרת יותר התחזק מעמדם של החסידים בעיר, ותלמידו של הצמח צדק, רבי חיים לייב מסוסניץ התמנה לשבת על כסא הרבנות בעיר.
אישים בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבני העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מנשה מאיליה, תלמיד הגר"א (נפטר בשנת תקצ"א).
- הרב אריה לייב שפירא ישב על כסא הרבנות בסמרגון בשנים תקפ"ח-תקצ"ח.
- הרב חיים יהודה לייב ליטווין (נולד ת"ר-נפטר תרס"ג) כיהן כרב סמרגון עד לפטירתו.
- הרב יהודה ליב גורדין (תרי"ג - תרפ"ה) נבחר לכהן כרבה של סמרגון בשנת תרס"ד, הוא הקים בה ישיבה, בה למדו כמאתיים תלמידים, ובראשה העמיד את הרב זלמן יוסף אשינובסקי. הוא נשאר כמנהיגה הכללי של הישיבה, ומסר בה שיעורים מעת לעת. בתרע"ג, עבר לכהן כרבה של לומז'ה. למרות היותו מרקע "מתנגדי", היה מקובל גם על החסידים ואף חיבר ספרון ברוסית בשם "מהי החסידות?" לבקשת אנשי ממשל רוסיים שקיבלו הלשנות רבות של מומרים בגנות החסידות.
תושבי העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אברהם יצחק קוק.
- החסיד ר' אליהו זאב סמארגנער, מראשי צעירי החסידים בסמרגון שפעל רבות לקירוב אנשי העיר לתורת החסידות.
הערות שוליים
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |