יצחק שמיר: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השביעי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] (לימינו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]])]] | [[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השביעי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] (לימינו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]])]] | ||
[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים לראש הממשלה יצחק שמיר את [[עצומת המליון]] לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. מימין לשמאל: יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] הרב [[שמואל חפר]], חבר הועד הרב [[דובער חן]], סיו"ר הוועד הרב [[טוביה בלוי]] וחבר הועד הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]]]] | [[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים לראש הממשלה יצחק שמיר את [[עצומת המליון]] לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. מימין לשמאל: יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] הרב [[שמואל חפר]], חבר הועד הרב [[דובער חן]], סיו"ר הוועד הרב [[טוביה בלוי]] וחבר הועד הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]]]] | ||
'''יצחק שמיר''' ([[ז' חשוון]] [[תרע"ו]] - [[י' תמוז]] [[תשע"ב]]) כיהן כ[[מדינת ישראל|ראש ממשלת ישראל]] השביעי, שר בממשלות ישראל מטעם תנועת החרות ומפלגת הליכוד, והיה מבכירי המוסד וממפקדי הארגון "[[לוחמי חירות ישראל]]" לפני הקמת המדינה. | '''יצחק (יזרניצקי) שמיר''' ([[ז' חשוון]] [[תרע"ו]] - [[י' תמוז]] [[תשע"ב]]) כיהן כ[[מדינת ישראל|ראש ממשלת ישראל]] השביעי, שר בממשלות ישראל מטעם תנועת החרות ומפלגת הליכוד, והיה מבכירי המוסד וממפקדי הארגון "[[לוחמי חירות ישראל]]" לפני הקמת המדינה. | ||
לאורך השנים שמר על קשרים קרובים עם [[הרבי]], והרבי אף סייע לו במספר מאורעות ופיטיים והורה לחסידיו לעמוד לצידו, כיון ששמר בקשיחות על בטחונה של [[ארץ ישראל]] והתנגד נחרצות למסירת שטחים לערבים לצרכי שלום מדומה. | לאורך השנים שמר על קשרים קרובים עם [[הרבי]], והרבי אף סייע לו במספר מאורעות ופיטיים והורה לחסידיו לעמוד לצידו, כיון ששמר בקשיחות על בטחונה של [[ארץ ישראל]] והתנגד נחרצות למסירת שטחים לערבים לצרכי שלום מדומה. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===בחיים הפוליטיים=== | ===בחיים הפוליטיים=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[התרגיל המסריח]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[התרגיל המסריח]]}} | ||
בשנת [[תש"ל]] הצטרף ל[[תנועת | בשנת [[תש"ל]] הצטרף ל[[תנועת החירות]], ומונה למנהל הארגוני של התנועה, ופעל לביסוס הסניפים השונים שלה ברחבי הארץ. שלוש שנים לאחר מכן בבחירת שהתקיימו בשנת [[תשל"ג]] נבחר כחבר כנסת מטעם תנועת החרות שהייתה שותפה ברשימת הליכוד, והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדה לביקורת המדינה. | ||
בשנת [[תשל"ה]] נבחר ליושב ראש הנהלת תנועת החרות, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשל"ז]] בהם המפלגות הימניות קיבלו לראשונה את רוב קולות הבוחרים, מונה ליושב ראש הכנסת, ובמשך שנתיים כיהן בתפקיד זה עד שהוצעה לו משרת שר החוץ בעקבות התפטרותו של שר החוץ הקודם משה דיין. | בשנת [[תשל"ה]] נבחר ליושב ראש הנהלת תנועת החרות, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשל"ז]] בהם המפלגות הימניות קיבלו לראשונה את רוב קולות הבוחרים, מונה ליושב ראש הכנסת, ובמשך שנתיים כיהן בתפקיד זה עד שהוצעה לו משרת שר החוץ בעקבות התפטרותו של שר החוץ הקודם [[משה דיין]]. | ||
בשנת [[תשמ"ג]] ראש הממשלה המכהן, מר [[מנחם בגין]] הודיע על התפטרותו מראשות הממשלה, ולאחר התמודדות מול חבר הכנסת [[דוד לוי]] בבחירות פנימיות בתוך הליכוד, התמנה כמחליפו של מנחם בגין והפך לראש הממשלה השביעי במדינת ישראל. במהלך כהונתו היה צריך להתמודד עם מצב כלכלי קשה, ועם מצב בטחוני מורכב בו רבים מחיילי [[צה"ל]] נמצאים בעומק [[לבנון]] (כתוצאה מהכשלים ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]). | בשנת [[תשמ"ג]] ראש הממשלה המכהן, מר [[מנחם בגין]] הודיע על התפטרותו מראשות הממשלה, ולאחר התמודדות מול חבר הכנסת [[דוד לוי]] בבחירות פנימיות בתוך הליכוד, התמנה כמחליפו של מנחם בגין והפך לראש הממשלה השביעי במדינת ישראל. במהלך כהונתו היה צריך להתמודד עם מצב כלכלי קשה, ועם מצב בטחוני מורכב בו רבים מחיילי [[צה"ל]] נמצאים בעומק [[לבנון]] (כתוצאה מהכשלים ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]). | ||
למרות הכשלונות בהנהגה, בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ד]] הגיעה תנועת הליכוד בראשותו להישג של 41 מנדטים, ולאחר שאף ממשלה לא הצליחה להקים בכוחות עצמה ממשלה, תיווך הנשיא חיים הרצוג בין סיעת המערך לסיעת הליכוד, עד להסכם רוטציה במהלכו כיהן שמיר במשך שנתיים בתפקיד ראש ממשלת האחדות, שכללה 97 חברי כנסת, דבר שנחשב לשיא תקדימי במדינת ישראל. | למרות הכשלונות בהנהגה, בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ד]] הגיעה תנועת הליכוד בראשותו להישג של 41 מנדטים, ולאחר שאף ממשלה לא הצליחה להקים בכוחות עצמה ממשלה, תיווך הנשיא [[חיים הרצוג]] בין סיעת המערך לסיעת הליכוד, עד להסכם רוטציה במהלכו כיהן שמיר במשך שנתיים בתפקיד ראש ממשלת האחדות, שכללה 97 חברי כנסת, דבר שנחשב לשיא תקדימי במדינת ישראל. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] התקיימו בחירות נוספות, ובעקבות דרישות מוגזמות של הסיעות החרדיות, נמנע שמיר מהקמת ממשלה ימנית והעדיף להקים ממשלת אחדות יחד עם [[שמעון פרס]] שהיה יושב ראש המערך. ממשלה זו המשיכה להתקיים עד להצבעת אי אמון שהתקיימה בחודש [[אדר]] [[תש"נ]] ביוזמת שמעון פרס שתכנן להפיל את הממשלה ולהקים במקומה ממשלה חדשה יחד עם הסיעות החרדיות ומפלגת ש"ס (מהלך שכונה בשם '[[התרגיל המסריח]]'). | בשנת [[תשמ"ח]] התקיימו בחירות נוספות, ובעקבות דרישות מוגזמות של הסיעות החרדיות, נמנע שמיר מהקמת ממשלה ימנית והעדיף להקים ממשלת אחדות יחד עם [[שמעון פרס]] שהיה יושב ראש המערך. ממשלה זו המשיכה להתקיים עד להצבעת אי אמון שהתקיימה בחודש [[אדר]] [[תש"נ]] ביוזמת שמעון פרס שתכנן להפיל את הממשלה ולהקים במקומה ממשלה חדשה יחד עם הסיעות החרדיות ומפלגת ש"ס (מהלך שכונה בשם '[[התרגיל המסריח]]'). | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
למרות הסיכומים החשאיים המוקדמים, פרס לא הצליח להקים ממשלה צרה בעקבות חברי הכנסת אברהם ורדיגר ו[[אליעזר מזרחי]] שנמנעו מהצטרפות לממשלה לאחר שהתברר להם בצורה ברורה ש[[הרבי]] מתנגד למהלך זה, למרות הפצרות חוזרות ונשנות מצד פרס והבטחות כספיות ופוליטיות. בעקבות כשלונו של פרס, חזר תפקיד הרכבת הממשלה לשמיר, שהקים ממשלה ימנית צרה עם הסיעות הדתיות. | למרות הסיכומים החשאיים המוקדמים, פרס לא הצליח להקים ממשלה צרה בעקבות חברי הכנסת אברהם ורדיגר ו[[אליעזר מזרחי]] שנמנעו מהצטרפות לממשלה לאחר שהתברר להם בצורה ברורה ש[[הרבי]] מתנגד למהלך זה, למרות הפצרות חוזרות ונשנות מצד פרס והבטחות כספיות ופוליטיות. בעקבות כשלונו של פרס, חזר תפקיד הרכבת הממשלה לשמיר, שהקים ממשלה ימנית צרה עם הסיעות הדתיות. | ||
לאחר [[מלחמת המפרץ]] החלה ארצות הברית ללחוץ על ישראל לקיים שיחות משא ומתן עם הפלסטינים, בתחלה סרב שמיר לדון בכך, אולם לבסוף נכנע והלך | לאחר [[מלחמת המפרץ]] החלה ארצות הברית ללחוץ על ישראל לקיים שיחות משא ומתן עם הפלסטינים, בתחלה סרב שמיר לדון בכך, אולם לבסוף נכנע והלך ל[[וועידת מדריד]], בעקבות כך מפלגות הימין פרשו מהממשלה. פרישה זו הביאה להקדמת הבחירות. | ||
===פרישתו ופטירתו=== | ===פרישתו ופטירתו=== | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
בשנת [[תשנ"ג]] חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על [[הרבי כמלך המשיח]] ומתפללים להחלמתו והתגלותו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74246 העיתונות דיווחה: הרבי מליובאוויטש הוא המשיח] {{אינפו}}.}}. | בשנת [[תשנ"ג]] חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על [[הרבי כמלך המשיח]] ומתפללים להחלמתו והתגלותו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74246 העיתונות דיווחה: הרבי מליובאוויטש הוא המשיח] {{אינפו}}.}}. | ||
בספר "שיחות עם יצחק שמיר", מובאים הדברים הבאים שאמר שמיר לעיתונאי ועוה"ד חיים משגב: | |||
"נשארתי על כני בזכות הרבי מלובביץ'. הוא נתן הוראה לשני חברי הכנסת, אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר, להצביע בעד ממשלתי. אלה הקולות שהיו חסרים לפרס. בזכותם היו לנו עוד שנתיים טובות מאוד. מצוינות - ע"פ הקריטריונים שלי".{{הערה|שיחות עם יצחק שמיר, ספריית פועלים, תשנ"ח, עמ' 171.}}. | |||
"לא פגשתי (=את הרבי).. אבל הייתה לי התכתבות רבת-שנים עימו... | |||
...היה לי קשר הדוק איתו. עם כל אנשי האסכולה הזאת. נפגשתי איתם וראיתי מה עשו ברחבי העולם, ובעיקר בקרב יהודי בריה"מ. חסידי חב"ד היו מהראשונים שחדרו עמוק לתוך השטחים שהיו בשליטת המשטר הסובייטי". | |||
{{הערה|שיחות עם יצחק שמיר, ספריית פועלים, תשנ"ח, עמ' 190.}}. | |||
==משפחתו== | |||
אשתו שולמית שמיר. | |||
בנו, יאיר שמיר. | |||
ביתו, גלעדה. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־18:51, 3 ביולי 2024
יצחק (יזרניצקי) שמיר (ז' חשוון תרע"ו - י' תמוז תשע"ב) כיהן כראש ממשלת ישראל השביעי, שר בממשלות ישראל מטעם תנועת החרות ומפלגת הליכוד, והיה מבכירי המוסד וממפקדי הארגון "לוחמי חירות ישראל" לפני הקמת המדינה.
לאורך השנים שמר על קשרים קרובים עם הרבי, והרבי אף סייע לו במספר מאורעות ופיטיים והורה לחסידיו לעמוד לצידו, כיון ששמר בקשיחות על בטחונה של ארץ ישראל והתנגד נחרצות למסירת שטחים לערבים לצרכי שלום מדומה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ברוסיה הלבנה בז' חשוון תרע"ו בעיירה רוז'ינוי שבמחוז גרודנא, להוריו שלמה ופרלה יזרניצקי. אביו היה ראש הקהילה היהודית המקומית, ובילדותו עברו הוריו להתגורר בוולקוביסק, שם עשה את שנות ילדותו בבית הספר היסודי.
את לימודי המשפטים בהם התמחה עשה באוניברסיטת ורשה, ובאותם שנים הצטרף לארגון הצעירים היהודיים בית"ר, ובאמצע לימודי המשפטים, בשנת תרצ"ה עלה לארץ, ושנתיים לאחר מכן הצטרף לארגון האצ"ל שהשתייך לחוגים הימניים בארץ, שם פעל במשך ארבע שנים עד שעבר לפעול בארגון הלח"י, בעקבות טענות שהיו לו על אופן התנהלותם של מפקדי האצ"ל.
בעקבות פעילותו המחתרתית בארגון, התנהל אחריו מצוד מקיף על ידי המשטרה הבריטית, והוא החליף את שם משפחתו ל"שמיר", וגידל זקן ופיאות והחל להסתובב ברחובות חבוש בחליפה רבנית ובמגבעת.
בשנים אלו נאסר מספר פעמים והצליח להימלט ולברוח, עד שהתמנה לחבר הנהלת הלח"י ופיקד על פעולות מחתרתיות רבות שפגעו במערכת הבריטית בארץ.
עם הקמת המדינה ופירוק הלח"י, עבר לחיים פרטיים ועסק בעבודות שונות, שכללו ניהול של חברות כלכליות וחברה לסלילת כבישים, עד שבשנת תשט"ו נקרא על ידי מנהל המוסד איסר הראל לעזור בפעולות המחתרתיות של המוסד ולתרום לטובת המדינה את כשרונו הצבאי שרכש בעת פעילות בלח"י. בשנים בהם עבד במוסד התקדם במהירות בסולם הדרגות והגיע לדרגה בכירה, אך לא קיבל משרה רשמית עקב דעותיו הימניות, ולאחר עשר שנים של פעילות מבצעית פרש מהמוסד בשנת תשכ"ה.
בחיים הפוליטיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – התרגיל המסריח |
בשנת תש"ל הצטרף לתנועת החירות, ומונה למנהל הארגוני של התנועה, ופעל לביסוס הסניפים השונים שלה ברחבי הארץ. שלוש שנים לאחר מכן בבחירת שהתקיימו בשנת תשל"ג נבחר כחבר כנסת מטעם תנועת החרות שהייתה שותפה ברשימת הליכוד, והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדה לביקורת המדינה.
בשנת תשל"ה נבחר ליושב ראש הנהלת תנועת החרות, ובבחירות שהתקיימו בשנת תשל"ז בהם המפלגות הימניות קיבלו לראשונה את רוב קולות הבוחרים, מונה ליושב ראש הכנסת, ובמשך שנתיים כיהן בתפקיד זה עד שהוצעה לו משרת שר החוץ בעקבות התפטרותו של שר החוץ הקודם משה דיין.
בשנת תשמ"ג ראש הממשלה המכהן, מר מנחם בגין הודיע על התפטרותו מראשות הממשלה, ולאחר התמודדות מול חבר הכנסת דוד לוי בבחירות פנימיות בתוך הליכוד, התמנה כמחליפו של מנחם בגין והפך לראש הממשלה השביעי במדינת ישראל. במהלך כהונתו היה צריך להתמודד עם מצב כלכלי קשה, ועם מצב בטחוני מורכב בו רבים מחיילי צה"ל נמצאים בעומק לבנון (כתוצאה מהכשלים במלחמת לבנון הראשונה).
למרות הכשלונות בהנהגה, בבחירות שהתקיימו בשנת תשמ"ד הגיעה תנועת הליכוד בראשותו להישג של 41 מנדטים, ולאחר שאף ממשלה לא הצליחה להקים בכוחות עצמה ממשלה, תיווך הנשיא חיים הרצוג בין סיעת המערך לסיעת הליכוד, עד להסכם רוטציה במהלכו כיהן שמיר במשך שנתיים בתפקיד ראש ממשלת האחדות, שכללה 97 חברי כנסת, דבר שנחשב לשיא תקדימי במדינת ישראל.
בשנת תשמ"ח התקיימו בחירות נוספות, ובעקבות דרישות מוגזמות של הסיעות החרדיות, נמנע שמיר מהקמת ממשלה ימנית והעדיף להקים ממשלת אחדות יחד עם שמעון פרס שהיה יושב ראש המערך. ממשלה זו המשיכה להתקיים עד להצבעת אי אמון שהתקיימה בחודש אדר תש"נ ביוזמת שמעון פרס שתכנן להפיל את הממשלה ולהקים במקומה ממשלה חדשה יחד עם הסיעות החרדיות ומפלגת ש"ס (מהלך שכונה בשם 'התרגיל המסריח').
למרות הסיכומים החשאיים המוקדמים, פרס לא הצליח להקים ממשלה צרה בעקבות חברי הכנסת אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי שנמנעו מהצטרפות לממשלה לאחר שהתברר להם בצורה ברורה שהרבי מתנגד למהלך זה, למרות הפצרות חוזרות ונשנות מצד פרס והבטחות כספיות ופוליטיות. בעקבות כשלונו של פרס, חזר תפקיד הרכבת הממשלה לשמיר, שהקים ממשלה ימנית צרה עם הסיעות הדתיות.
לאחר מלחמת המפרץ החלה ארצות הברית ללחוץ על ישראל לקיים שיחות משא ומתן עם הפלסטינים, בתחלה סרב שמיר לדון בכך, אולם לבסוף נכנע והלך לוועידת מדריד, בעקבות כך מפלגות הימין פרשו מהממשלה. פרישה זו הביאה להקדמת הבחירות.
פרישתו ופטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבחירות שהתקיימו בשנת תשנ"ב הפסיד שמיר את ראשות הממשלה לטובת יצחק רבין, שהקים יחד עם סיעת ש"ס ממשלת שמאל צרה, והוביל מהלכים קיצוניים של הסכמי שלום וויתורים על שטחים רבים ממדינת ישראל. בעקבות הכשלון בבחירות, פרש מהנהגת הליכוד, ועם סיום כהונתו כחבר כנסת בכנסת השלוש עשרה - פרש מהחיים הפוליטיים.
לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים, קבע את מגוריו בתל אביב, וחיבר על עצמו ספר ביוגרפיה בשם 'סיכומו של דבר', כשמידי פעם הוא מתראיין לתקשורת ומביע את אכזבתו ממהלכים פוליטיים שונים, ומשמש כחבר של כבוד בארגונים שונים.
בשנת תשס"א קיבל את פרס ישראל למפעל חיים, ובי' תמוז תשע"ב נפטר אחרי שסבל תקופה ארוכה ממחלת אלצהיימר, ונטמן בחלקת "גדולי האומה" בבית העלמין בהר הרצל בירושלים.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפעם הראשונה בה נחשף לפעילותו של הרבי הייתה בשנת תשכ"ה, אז פרש מתפקידו במוסד והחל לעסוק בפעילות פוליטית לטובת יהודי ברית המועצות, לאחר תקופה קצרה בה החל לפעול בתחום, גילה שהרבי הקדים אותו בהרבה, ובאמצעות שלוחים חשאיים הוא דואג ליהדות ברית המועצות. הוא התפעם מהיקף פעילותו של הרבי, ומאז ואילך נקבעה בליבו הערצה עצומה.
שלב נוסף בהתקרבותו לרבי היה לאחר מלחמת ששת הימים, בשעה שהרבי מחה בתוקף על דיבורים בנושאי מסירת שטחים, וזעק על החובה לשמור על שלימות הארץ ועל האיסור בהעברת שטחים לידי הערבים תמורת הבטחות לשלום. שמיר שהיה איש ימין קיצוני, ראה ברבי שותף לדעותיו, והדבר תרם להתקרובותו לרבי.
לאחר שהתמנה כראש הממשלה, עמד בקשר עם הרבי באמצעות שלוחים שונים כגון מנהל לשכתו יוסי בן אהרון. לקראת י"א ניסן תשמ"ז שיגר לרבי מכתב ברכה בו כתב "לכבוד הרבי היקר. זכות גדולה היא לי לברך את כבודו באריכות ימים ושנים ובבריאות מעולה, על מנת שכבוד הרבי יוכל לשרת את עם ישראל וארץ - ישראל במלא כוחו ועוזו. ובזכות פעלו הרב נזכה כולנו לגאולה השלימה בעזרת השם . מעריצו באהבה, כ"ז באדר תשמ"ז י. שמיר"[1].
שיאו של הקשר בינו לבין הרבי היה בשעה שהרבי עמד לצידו בשעה שפרס ביצע את התרגיל המסריח, בשלהי חודש ניסן תש"נ שלח מכתב לרבי באמצעות שליח הרבי ברמת גן הרב מוטי גל בו כתב: "אני מודה מאוד לכבודו על דברי העידוד והחיזוק שהשמיע בנוגע למאורעות למען ארץ-ישראל ועם ישראל, ואני בטוח שדברי הרבי ישפיעו לטובה על המצב בארץ הקודש ויקרבו את הגאולה השלימה", על כך זכה למכתב מענה מהרבי, שבסופו הוספה: "בכבוד ובברכה להצלחה בתפקידו הכי אחראי, במיוחד מפני שדורש תוקף אמתי מלובש בדרכי נועם, דרכי תורתנו, תורת חיים"[2].
בתקופה שלאחר התרגיל, שעדיין לא קמה ממשלה בישראל, פרסם הרבי בדבריו לעיתונאי עודד בן עמי את תמיכתו בקו התקיף של שמיר[3], ובהזדמנות אחרת אף התבטא שבלשון הקודש משמעות השם שמיר הינו תולעת חזקה שיכולה לבקוע אפילו אבן קשה ביותר, ושם זה מתאים במיוחד למר שמיר שיודע כיצד לעמוד בתוקף על האינטרסים של מדינת ישראל, ולהתנגד ללחצים שמופעלים עליו למסור שטחים הנמצאים בריבונותה של מדינת ישראל.
בתקופת מלחמת המפרץ, דרשה ארצות הברית ממשלת ישראל שלא להתערב במאמצים המלחמתיים כדי לאפשר את הצטרפותם של ממשלות ערב למלחמה נגד עיראק. הלחץ הציבורי בישראל התנגד למהלך זה, ודרש מהממשלה להתערב במלחמה ולהגן על אזרחיה. שמיר היה נתון תחת מכבש לחצים, והוא העיד שהדבר היחיד שעזר לו לעמוד בהחלטתו ולהישמע לבקשת ארצות הברית היו הבטחותיו הנבואיות של הרבי שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר ולא צפויה סכנה ליהודים.
בי' שבט תשנ"ב, ביקר אצל הרבי שר התחבורה דאז מר משה קצב, ובעת מעמד חלוקת הדולרים הרבי ביקש להעביר באמצעותו מסר לשמיר שלא ילך לועידת מדריד וכך אמר בין היתר: "אני כל הזמן לחמתי שתהיה ממשלה של שמיר, וכשם שעשיתי כל שהיה ביכולתי שתקום דווקא ממשלה שראש הממשלה יהיה שמיר, הרי באם ימשיכו בכיוון זה אודות דיבורים כאלו, אזי אני, מנחם מענדל, יהיה הראשון שיילחם בכל התוקף ובכל הכוחות שלי נגד שמיר שתתפרק הממשלה! באם שמיר אינו יכול לעמוד מול הלחץ של אומות העולם, שיכריז זאת בגלוי שאינו יכול לעמוד מול הלחץ ואינו יכול להיות יותר ראש הממשלה!"[4].
בימיו המאוחרים התחרט על כך שלא שמע בקול הרבי ובכל זאת הלך לועידת מדריד: "נשיאים טועים, ראשי-ממשלות טועים, שרים טועים, אפילו מלכים טועים. אבל הרבי, הרבי אף פעם לא טעה! הוא חזה שכל אוטונומיה תביא אחריה מדינה לפלסטינים וכמובן צדק - בניגוד לכולם"[5].
בשנת תשנ"ג חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על הרבי כמלך המשיח ומתפללים להחלמתו והתגלותו[6].
בספר "שיחות עם יצחק שמיר", מובאים הדברים הבאים שאמר שמיר לעיתונאי ועוה"ד חיים משגב:
"נשארתי על כני בזכות הרבי מלובביץ'. הוא נתן הוראה לשני חברי הכנסת, אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר, להצביע בעד ממשלתי. אלה הקולות שהיו חסרים לפרס. בזכותם היו לנו עוד שנתיים טובות מאוד. מצוינות - ע"פ הקריטריונים שלי".[7]. "לא פגשתי (=את הרבי).. אבל הייתה לי התכתבות רבת-שנים עימו... ...היה לי קשר הדוק איתו. עם כל אנשי האסכולה הזאת. נפגשתי איתם וראיתי מה עשו ברחבי העולם, ובעיקר בקרב יהודי בריה"מ. חסידי חב"ד היו מהראשונים שחדרו עמוק לתוך השטחים שהיו בשליטת המשטר הסובייטי". [8].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אשתו שולמית שמיר. בנו, יאיר שמיר. ביתו, גלעדה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יחיד סגולה שניחן ביכולת ראיה למרחוק - ראיון עם מר שמיר באתר חב"ד אורג
- הרב יוסף גרליצקי בטור מרגש על ידידו, יצחק שמיר
- ראיון עם בנו, השר יאיר שמיר על קשרי אביו עם הרבי באתר col
| הקודם: מנחם בגין |
ראש ממשלת ישראל תשמ"ג - תשמ"ד |
הבא: שמעון פרס |
| הקודם: שמעון פרס |
ראש ממשלת ישראל תשמ"ו - תשנ"ב |
הבא: יצחק רבין |
| ראשי ממשלות ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ מצילום המכתב - עיתון חדשות ג' ניסן תשמ"ז (2 באפריל 1987)
- ↑ שמיר כתב לרבי: "מודה מאוד לכבודו" על סיכול התרגיל
- ↑ דברי הרבי לעודד בן-עמי
- ↑ סקירה על דברי הרבי למשה קצב בשבועון בית משיח במלאת עשר שנים לדברי הרבי
- ↑ שמיר אמר: מלכים ונשיאים טועים - לא הרבי! • חשיפה
- ↑ העיתונות דיווחה: הרבי מליובאוויטש הוא המשיח .
- ↑ שיחות עם יצחק שמיר, ספריית פועלים, תשנ"ח, עמ' 171.
- ↑ שיחות עם יצחק שמיר, ספריית פועלים, תשנ"ח, עמ' 190.