יעקב צבי בן ארי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ו' כסלו]] [[תשי"ח]] בקיבוץ מעיין צבי, להוריו אברהם ופנינה בן ארי, משפחה שאינה שומרת מצוות. בשעת הברית נקרא על שם דודו, שנהרג ב[[מלחמת העצמאות]] - '''יעקב''', ועל שם הקיבוץ - '''צבי'''. התחנך בקבוצת "ניר". משפחתו עזבה את הקיבוץ לבאר שבע כשהיה בן 12. | |||
לאחר סיום שירותו הצבאי פגש את הרב [[יחזקאל סופר]],שהיה אז שליח [[הרבי]] באוניברסיטת בן גוריון שב[[באר שבע]], ובהשפעתו החל להתקרב ל[[יהדות]] ול[[חסידות]]. | לאחר סיום שירותו הצבאי פגש את הרב [[יחזקאל סופר]], שהיה אז שליח [[הרבי]] באוניברסיטת בן גוריון שב[[באר שבע]], ובהשפעתו החל להתקרב ל[[יהדות]] ול[[חסידות]]. | ||
בתחילה היו לו קשיים בקיום מצוות, אך הרב [[יחזקאל סופר]] ביקש ממנו לקיים שני דברים: הנחת [[תפילין]] מדי יום ו[[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]]. את שני העניינים הללו קיים באדיקות. | בתחילה היו לו קשיים בקיום מצוות, אך הרב [[יחזקאל סופר]] ביקש ממנו לקיים שני דברים: הנחת [[תפילין]] מדי יום ו[[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]]. את שני העניינים הללו קיים באדיקות. | ||
לאחר תקופה, נסע ללמוד זמן קצר ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם החל לחזור בתשובה. מ[[כפר חב"ד]] נסע ללמוד ב[[חח"ל צפת|צפת]] ואח"כ שוב בכפר חב"ד. באותם ימים זכה | לאחר תקופה, נסע ללמוד זמן קצר ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם החל לחזור בתשובה. מ[[כפר חב"ד]] נסע ללמוד ב[[חח"ל צפת|צפת]] ואח"כ שוב בכפר חב"ד. באותם ימים זכה [[נסיעה לרבי|לטוס לרבי]] פעמיים, והפך ל[[חסיד חב"ד]] מן המנין. | ||
כיום | כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
==פעולותיו כחסיד חב"ד== | ==פעולותיו כחסיד חב"ד== | ||
גרסה מ־16:45, 3 ביולי 2024
הרב יעקב צבי בן ארי (מכונה קובי; יליד שנת תשי"ח, 1958) הינו שליח הרבי לקיבוצים, יוצרו של הדגל משיח ויו"ר ופרצת קיבוצים.
תולדות חיים
נולד בו' כסלו תשי"ח בקיבוץ מעיין צבי, להוריו אברהם ופנינה בן ארי, משפחה שאינה שומרת מצוות. בשעת הברית נקרא על שם דודו, שנהרג במלחמת העצמאות - יעקב, ועל שם הקיבוץ - צבי. התחנך בקבוצת "ניר". משפחתו עזבה את הקיבוץ לבאר שבע כשהיה בן 12.
לאחר סיום שירותו הצבאי פגש את הרב יחזקאל סופר, שהיה אז שליח הרבי באוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע, ובהשפעתו החל להתקרב ליהדות ולחסידות.
בתחילה היו לו קשיים בקיום מצוות, אך הרב יחזקאל סופר ביקש ממנו לקיים שני דברים: הנחת תפילין מדי יום ולכתוב לרבי. את שני העניינים הללו קיים באדיקות.
לאחר תקופה, נסע ללמוד זמן קצר בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שם החל לחזור בתשובה. מכפר חב"ד נסע ללמוד בצפת ואח"כ שוב בכפר חב"ד. באותם ימים זכה לטוס לרבי פעמיים, והפך לחסיד חב"ד מן המנין.
כיום מתגורר בנחלת הר חב"ד.
פעולותיו כחסיד חב"ד
ופרצת קיבוצים
| ערך מורחב – ופרצת קיבוצים |
בשנת תשמ"ה לקח על עצמו לקרב את חברי הקיבוצים ליהדות ולחב"ד, בתחילה החל לפקוד את הקיבוצים אך חברי הקיבוץ לא אהבו את הביקורים ובן ארי חיפש דרך לעשות זאת מבלי שיחושו מאוימים מפני מחזיר בתשובה, ואז נזכר בעצתו של הרבי מלובביץ' כשהוא עצמו התקרב לתורה ולמצוות: "קח לך מצווה אחת ותתמיד בה".
בתחילה החל בחלוקת דבש לפני ראש השנה, חלוקות מצה לפני חג הפסח ומבצע יום הולדת, לאט-לאט הוא גיבש רשימה של עשרות, מאות, ואחר-כך אלפי קיבוצניקים, שקיבלו 'זריקות יהדות' במנות קטנות אבל קבועות. פעמיים-שלוש בשנה הם זכו לביקור של בן ארי ופעיליו.
לאחר כמה שנים בהם צבר אמון מצד התושבים החלה הפעילות הראשונית לשאת פרי: נשים התחילו להדליק נרות שבת, גברים הניחו תפילין, בני קיבוצים חזרו בתשובה, והוא כבר נזקק לרכז פעילות ופעילים קבועים.
לשם כך גייס את הרב שלום דובער חביב, והשניים החלו להרחיב את הפעילות לכל ימות השנה, פעילות נרחבת הכוללת אירועים קהילתיים, אירועי ילדים וארגון תפילות בשבתות וחגים בעשרות קיבוצים בכל רחבי הארץ.
לאחר כשנתיים נוספות חשבו לעבור לצעד הבא: פתיחת ארגון מקצועי אשר יעבוד באופן שוטף ורציף עם הקיבוצים.
ואכן בשנת תש"נ לאחר ברכות חמות ומיוחדות שקיבל מהרבי הקים את הארגון ופרצת קיבוצים והחל לעבוד עם הקיבוצים בצורה מסודרת ולעבור קיבוץ-קיבוץ ולחלק מצות שמורות, תפוח בדבש, לארגן אירועים ומניינים, פעילות בחגי ישראל, הרצאות ושיעורים בעניייני יהדות וטהרת המשפחה, הכנה לבר מצווה, קביעת שיעור תניא וחסידות וכל זה ללא קשר עם כל הקיבוץ או עם הנהלת הקיבוץ, בנוסף, לנהוג במשנה זהירות ומבלי לעשות צעד שיקומם נגדך את כל הקיבוץ[1].
כיום הארגון משמש כאימפריה של ממש עם פעילות נרחבת ביותר מ-200 קיבוצים ו-2000 משפחות וזוכה להצלחה רבה.
דגל משיח
|
| ערך מורחב – דגל משיח |
בשנת תשנ"ג לאור ההתעוררות הרבה בפרסום משיח ובזהות הגואל הדפיס בן ארי לקראת שמיני עצרת ושמחת תורה ב-770, דגלי משיח בהם הופיע הכיתוב "יחי המלך משיח צדקנו לעולם ועד".
לאור ההצלחה בשנת תשנ"ד הדפיס הרב בן ארי את הדגל המוכר כיום לאחר שעבר מתיחת פנים ועיצוב מחדש, הצלחת הפעילות עם הדגל הביאה את הרב בן ארי לייצר פריטי פרסום רבים עליהם יש כתר ותחתיו הכיתוב משיח. אף רכבו וביתו של הרב בן ארי נצבעו בצבע הדגל ועליהם מופיע הכיתוב משיח.
כמה שנים לאחר מכן בשנת תשנ"ט פעל להקמת דגל המשיח הגבוה בארץ בגובה של כמעט 6 מטרים כשהוא תלוי על מתקן מיוחד באחד מהרי הצפון, לאחר זמן קצר הוסר הדגל עקב הפרעתו לתנועת המטוסים של הצבא.
כיום ניתן לראות את הדגל בוריאציות רבות ומגוונות, ביניהם 'דגלון'[2] לדש המעיל העליון, החליפה, הסירטוק ולכובע, דגל לתליה במקום גבוה[3][4]ועוד. כמו כן משמש הדגל לאמצעי פירסום פופלארי במשחקי הספורט הישראלים[5] ובכנסים של חסידי חב"ד[6].
פעולות נוספות
עמד במשך השנים לימין הרב זמרוני ציק בבית חב"ד בבת ים, בהפצת משיח, ובפעולותיו השונות בהאגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.
בשנת תשנ"ז היה מפעילי קרן המיליון והיה מנהל האספקה של החומרים להפצת משיח.
בשנת תשנ"ח הקים ביחד עם בצלאל קופצ'יק וזאב גכטמן את חנוכיית הענק בלטרון אשר הייתה החנוכייה הגדולה בארץ ועמדה שם במשך עשר שנים.
לקריאה נוספת
- עיתון הגאולה האמיתית והשלימה חודש מנחם אב תשפ"ב, מוסף עולם חדש ע' 20
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חלק מהנכתב כאן לקוח מבטאון בית משיח טבת תשע"ה בכתבה בה מראיינים את קובי בן ארי ודובער חביב שהגיש זלמן צפרירי
- ↑ דגלון נעוץ בכובעו של המשפיע הרב ראובן דונין
- ↑ דגל משיח בגובה 5,895 מטר
- ↑ דגל משיח הגדול בעולם
- ↑ 1. נצחון מדהים ומוחץ - בזכות המשיח והתפילין. 2. הדגלים מונפים באצטדיון 'יד אליהו' על ידי אוהדי קבוצת הכדור-סל מכבי תל אביב
- ↑ ילדים מניפים דגלים בכנס תשב"ר - יו"ד שבט תשע"א
