לוי פריז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Image-jpeg_לוי_פריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי פריז]]
[[קובץ:Image-jpeg_לוי_פריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי פריז]]
הרב '''לוי פריז''' ([[י"א אייר]] [[תשי"ד]] - [[כ"ו אדר א']] [[תשפ"ב]]) היה [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבה קטנה ליובאוויטש בלונדון שב[[אנגליה]].
הרב '''(רפאל) לוי פריז''' ([[י"א אייר]] [[תשי"ד]] - [[כ"ו אדר א']] [[תשפ"ב]]) היה [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבה קטנה ליובאוויטש ב[[לונדון]] שב[[אנגליה]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[י"א אייר]] שנת [[תשי"ד]] כילד השישי לאביו ר' [[ברוך פריז]] (בנו של הרב [[אברהם פריז]]) ולאמו מרת חסיה בת ר' [[רפאל נחמן הכהן|פולע כַּהַן]].
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[י"א אייר]] שנת [[תשי"ד]] כילד השישי לאביו ר' [[ברוך פריז]] (בנו של הרב [[אברהם פריז]]) ולאמו מרת חסיה בת ר' [[רפאל נחמן הכהן|פולע כַּהַן]].


למד ב[[תומכי תמימים לוד]]. בצעירותו פעל רבות{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2470 ר' לוי בצעירותו במבצעים] {{שטורעם}}}} במבצעים, ואח"כ למד ב[[770]] כמה וכמה שנים.
למד ב[[תומכי תמימים לוד]]. בצעירותו פעל רבות{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2470 ר' לוי בצעירותו במבצעים] {{שטורעם}}}} במבצעים, ואח"כ למד ב[[770]] כמה וכמה שנים.  


בשנות מלחמתו של הרבי למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]], נסעו הוא וחבריו ל[[ל"ג בעומר]] ל[[מירון]], שם חילקו דפי הסברה לתיקון החוק כפי רצונו של הרבי. כשר' לוי נכנס להתפלל על ה[[ציון]], הגיע לשם [[הרב הראשי לישראל]] בזמנו, שלא תמך במפורש בתיקון החוק. ר' לוי מיד הוריד את הקסקט על פניו והתחיל לזעוק: "[[רבי שמעון בר יוחאי|ר' שמעון]] הצילני, אחותי רוצה להתחתן עם גוי והרב הראשי אומר שהוא [[יהודי]]"... ואז נוצרה מהומה גדולה כנגד הרב הראשי וכולם החלו לצעוק כנגדו, עד ששומריו נאלצו להוציא אותו ממקום הציון. כשדודו הרב [[אפרים וולף]] סיפר זאת לרבי, הגיב [[הרבי]] בחיוך רחב.
בשנות מלחמתו של הרבי למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]], נסעו הוא וחבריו ל[[ל"ג בעומר]] ל[[מירון]], שם חילקו דפי הסברה לתיקון החוק כפי רצונו של הרבי. כשר' לוי נכנס להתפלל על ה[[ציון]], הגיע לשם [[הרב הראשי לישראל]] בזמנו, שלא תמך במפורש בתיקון החוק. ר' לוי מיד הוריד את הקסקט על פניו והתחיל לזעוק: "[[רבי שמעון בר יוחאי|ר' שמעון]] הצילני, אחותי רוצה להתחתן עם גוי והרב הראשי אומר שהוא [[יהודי]]"... ואז נוצרה מהומה גדולה כנגד הרב הראשי וכולם החלו לצעוק כנגדו, עד ששומריו נאלצו להוציא אותו ממקום הציון. כשדודו הרב [[אפרים וולף]] סיפר זאת לרבי, הגיב [[הרבי]] בחיוך רחב.


בשנת [[תשל"ח]] [[נישואין|נשא]] לאשה את מרת לובה בתו של ר' [[חנן לוין]]. לאחר נישואיו למד ב'[[כולל]]' שעל ידי ה[[מזכירות]].
בשנת [[תשל"ח]] [[נישואין|נשא]] לאשה את מרת לובה בתו של ר' [[חנן לוין]]. לאחר נישואיו למד ב'[[כולל]]' שעל ידי ה[[מזכירות]].
נשלח ב[[שליח|שליחות]] [[הרבי]] ללמד ולהשפיע ב[[ישיבה קטנה]] [[ליובאוויטש]] ב[[לונדון]]. במשך השנים עברו תחת ידיו מאות תלמידים.
נשלח ב[[שליח]]ות [[הרבי]] ללמד ולהשפיע ב[[ישיבה קטנה]] [[ליובאוויטש]] ב[[לונדון]]. במשך השנים עברו תחת ידיו מאות תלמידים.


עסק רבות ב[[מבצעי הרבי]], ובמיוחד ב[[מבצע תפילין]].
עסק רבות ב[[מבצעי הרבי]], ובמיוחד ב[[מבצע תפילין]].


בשנת [[תשפ"ב]] חלה, ובשבועות האחרונים לפני [[פטירה|פטירתו]] הוסיפו לו את השם "רפאל", ורבים [[תפילה|התפללו]] לרפואתו.  
בשנת [[תשפ"ב]] חלה, ובשבועות האחרונים לפני [[פטירה|פטירתו]] הוסיפו לו את השם "רפאל", ורבים [[תפילה|התפללו]] לרפואתו.


נפטר בדמי ימיו ב[[כ"ו אדר א']] תשפ"ב, והוא בן 67 שנים. הוא הוטס ל[[ארץ ישראל]] והוטמן ב[[הר הזיתים]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/766126/ לונדון: המשפיע הרב לוי פריז ע"ה] {{אינפו}}.}}.
נפטר בדמי ימיו ב[[כ"ו אדר א']] תשפ"ב, והוא בן 67 שנים. הוא הוטס ל[[ארץ ישראל]] ונטמן ב[[הר הזיתים]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/766126/ לונדון: המשפיע הרב לוי פריז ע"ה] {{אינפו}}.}}.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
שורה 26: שורה 26:


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
{{בית|שניאור זלמן נוימן|המשפיע שחי בלהט משיח וגאולה בלונדון הקרה|1353|22-26|תשפ"ג}}
*{{שבועון כפר חב"ד}}, גיליון 1950 (עמוד 78 ואילך).
*{{שבועון כפר חב"ד}}, גיליון 1950 (עמוד 78 ואילך).
{{בית|שניאור זלמן נוימן|המשפיע שחי בלהט משיח וגאולה בלונדון הקרה|1353|22-26|תשפ"ג}}


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/magazine/956790/ '''השליח שחיכה לחזור מלונדון… • סיפור חיים מרתק'''] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/59350 היו ימים ● הרב לוי פריז במבצע תפילין] {{חב"ד און ליין}}.
*[https://col.org.il/news/59350 היו ימים ● הרב לוי פריז במבצע תפילין] {{חב"ד און ליין}}.
*[https://chabad.info/magazine/956790/ השליח שחיכה לחזור מלונדון… • סיפור חיים מרתק] {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־10:16, 27 ביוני 2024

הרב לוי פריז

הרב (רפאל) לוי פריז (י"א אייר תשי"ד - כ"ו אדר א' תשפ"ב) היה ר"מ ומשפיע בישיבה קטנה ליובאוויטש בלונדון שבאנגליה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכפר חב"ד בי"א אייר שנת תשי"ד כילד השישי לאביו ר' ברוך פריז (בנו של הרב אברהם פריז) ולאמו מרת חסיה בת ר' פולע כַּהַן.

למד בתומכי תמימים לוד. בצעירותו פעל רבות[1] במבצעים, ואח"כ למד ב770 כמה וכמה שנים.

בשנות מלחמתו של הרבי למען תיקון חוק מיהו יהודי, נסעו הוא וחבריו לל"ג בעומר למירון, שם חילקו דפי הסברה לתיקון החוק כפי רצונו של הרבי. כשר' לוי נכנס להתפלל על הציון, הגיע לשם הרב הראשי לישראל בזמנו, שלא תמך במפורש בתיקון החוק. ר' לוי מיד הוריד את הקסקט על פניו והתחיל לזעוק: "ר' שמעון הצילני, אחותי רוצה להתחתן עם גוי והרב הראשי אומר שהוא יהודי"... ואז נוצרה מהומה גדולה כנגד הרב הראשי וכולם החלו לצעוק כנגדו, עד ששומריו נאלצו להוציא אותו ממקום הציון. כשדודו הרב אפרים וולף סיפר זאת לרבי, הגיב הרבי בחיוך רחב.

בשנת תשל"ח נשא לאשה את מרת לובה בתו של ר' חנן לוין. לאחר נישואיו למד ב'כולל' שעל ידי המזכירות. נשלח בשליחות הרבי ללמד ולהשפיע בישיבה קטנה ליובאוויטש בלונדון. במשך השנים עברו תחת ידיו מאות תלמידים.

עסק רבות במבצעי הרבי, ובמיוחד במבצע תפילין.

בשנת תשפ"ב חלה, ובשבועות האחרונים לפני פטירתו הוסיפו לו את השם "רפאל", ורבים התפללו לרפואתו.

נפטר בדמי ימיו בכ"ו אדר א' תשפ"ב, והוא בן 67 שנים. הוא הוטס לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים[2].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שניאור זלמן נוימן, ‏המשפיע שחי בלהט משיח וגאולה בלונדון הקרה, שבועון בית משיח, גיליון 1353 עמוד 22-26 (תשפ"ג) קישור לשבועון בית משיח
  • , גיליון 1950 (עמוד 78 ואילך).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים