רבי יוחנן הסנדלר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ה[[תנא]] האלוקי '''רבי יוחנן הסנדלר''', תנא בן הדור האחד-עשר, הדור הרביעי לחורבן ה[[בית השני]], יליד אלכסנדריה שבמצרים{{הערת שוליים|1=[[ירושלמי]] חגיגה פרק ג, הלכה א.}}.
[[קובץ:רבי יוחנן הסנדלר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוחנן הסנדלר]]
ה[[תנא]] האלוקי '''רבי יוחנן הסנדלר''', תנא בן הדור הרביעי, יליד אלכסנדריה שבמצרים{{הערה|1=[[ירושלמי]] חגיגה פרק ג, הלכה א.}}.


מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים {{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]] וערוך.}}, ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות [יוחסין], אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה.
מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים{{הערה|1=[[סדר הדורות]] וערוך.}}, ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות{{הערה|יוחסין.}}, אך ייתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה.
על פי תורת החסידות{{הערה|זאת זכרון עמ' קצו - "פירוש הסנדלר דווקא, כמו מלאך ה' הנ"ל.}} הכינוי הסנדלר הוא מהיותו כמלאך ה' צבאות, והוא כינוי המלאך [[סנדלפון]].


היה תלמידו של [[רבי עקיבא]] {{הערת שוליים|1=[[ברכות]] דף כב, עמוד א.}}, והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה {{הערת שוליים|מדרש קהלת רבה יא, י.}}. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם [[רבי מאיר]]: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות {{הערת שוליים|1=ירושלמי [[חגיגה]] פרק ג, הלכה ה.}}.
היה תלמידו של [[רבי עקיבא]]{{הערה|1=[[ברכות]] דף כב, עמוד א.}}, והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה{{הערה|מדרש קהלת רבה יא, י.}}. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם [[רבי מאיר]]: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות{{הערה|1=ירושלמי [[חגיגה]] פרק ג, הלכה ה.}}.


היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את [[ארץ ישראל]] בכדי ללמוד אצל [[רבי יהודה בן בתירא (השני)]] בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה {{הערת שוליים|ספרי דברים פיסקא פ.}.
היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את [[ארץ ישראל]] בכדי ללמוד אצל [[רבי יהודה בן בתירא (השני)]] בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה{{הערה|ספרי דברים פיסקא פ.}}.


לפי מסורת המובאת בספר [[סדר הדורות]], רש"י היה מצאצאיו. כמו כן ידוע שלהוריו של [[המגיד ממעזריטש]] היה כתב יחוס עד רבי יוחנן הסנדלר, כתב יחוס שאבד בשריפה, ושלאחריה הבטיח המגיד לאימו שממנו תתחיל שלשלת הקודש.
== אמרותיו ==
== אמרותיו ==


רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים {{הערת שוליים|1=משנה [[מסכת אבות]] פרק ד, יד.}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסייה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים|מקור= אבות פרק ד, יד.}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים|יוחנן]]

גרסה אחרונה מ־09:58, 27 ביוני 2024

ציונו של רבי יוחנן הסנדלר

התנא האלוקי רבי יוחנן הסנדלר, תנא בן הדור הרביעי, יליד אלכסנדריה שבמצרים[1].

מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים[2], ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות[3], אך ייתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה. על פי תורת החסידות[4] הכינוי הסנדלר הוא מהיותו כמלאך ה' צבאות, והוא כינוי המלאך סנדלפון.

היה תלמידו של רבי עקיבא[5], והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה[6]. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם רבי מאיר: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות[7].

היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את ארץ ישראל בכדי ללמוד אצל רבי יהודה בן בתירא (השני) בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה[8].

לפי מסורת המובאת בספר סדר הדורות, רש"י היה מצאצאיו. כמו כן ידוע שלהוריו של המגיד ממעזריטש היה כתב יחוס עד רבי יוחנן הסנדלר, כתב יחוס שאבד בשריפה, ושלאחריה הבטיח המגיד לאימו שממנו תתחיל שלשלת הקודש.

אמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסייה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים

אבות פרק ד, יד.

.

הערות שוליים

  1. ירושלמי חגיגה פרק ג, הלכה א.
  2. סדר הדורות וערוך.
  3. יוחסין.
  4. זאת זכרון עמ' קצו - "פירוש הסנדלר דווקא, כמו מלאך ה' הנ"ל.
  5. ברכות דף כב, עמוד א.
  6. מדרש קהלת רבה יא, י.
  7. ירושלמי חגיגה פרק ג, הלכה ה.
  8. ספרי דברים פיסקא פ.