מכתב לרבי (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
{{ציטוט|תוכן= | {{ציטוט|תוכן= | ||
לעיירה [[ליאדי]] - נקודה.{{ש}} | לעיירה [[ליאדי]] - נקודה.{{ש}} | ||
לפלך מוהילב - נקודה.{{ש}} | לפלך [[מוהילב]] - נקודה.{{ש}} | ||
לרב הטהור, שניאורסון.{{ש}} | לרב הטהור, שניאורסון.{{ש}} | ||
גרסה אחרונה מ־13:13, 19 ביוני 2024
הניגון מכתב לרבי (מכונה גם שרייב איך דיר רבי'ניו), הוא ניגון המתאר כיצד חסיד כותב מכתב לרבי, שמקורו בחסידי האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מליאדי, בנו השלישי של אדמו"ר הצמח צדק.
לניגון קיימות גרסות רבות בפולקלור העממי-אידישאי השואבות השראה מניגון זה.
אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
מתוכן הניגון מובן שהוא חובר בתקופה שמשפחת רבותינו נשיאינו כבר אימצה את שם המשפחה שניאורסון, דבר שהחל רק בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, לאחר שרבותינו נשיאינו כבר עזבו את העיירה ליאדי והתיישבו בליובאוויטש[1].
השיר מערב מילים ברוסית ואידיש, כאשר המילים ברוסית מתארים את הכיתוב שמוסיף החסיד על המעטפה כשורת הכתובת אליה ממוען המכתב, והוא מציין את שם המחוז (פלך מוהילוב) ואת שם העיירה, ובתוכה, את שמו של הרבי אליו מוצמד התואר 'הרב הדתי', כדי לוודא שמבינים שהכוונה לרבי ולא לרב מטעם.
המילים בשיר בשפת האידיש, ממוענות לרבי עצמו[2].
לניגון קיימות גרסאות שונות הן בתוך העולם החסידי, כשתוכן הבקשה מתחלף ומשתנה, וכן עם שינויים שונים במנגינה, כמו כן השיר נפוץ בפולקלור העממי-אידישאי, ויוצרים רבים שאבו ממנו השראה וחיברו גרסאות כיסוי שונות, וככל היותר הנפוץ ביותר מביניהם הוא יצירתו של דן אלמגור במחזמר 'איש חסיד היה'[3].
ניגון זה הוא ניגון קי"ז בפרוייקט מסורת הניגונים.
מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
מילות הניגון המקוריות:
מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,
מאָגיליאָווסקי גובערניו - אַ פִּינטֶעלע,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו.
מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,
מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,
על כּן, שרײַב איך דיר רעבעניו,
אז דער לערנען או דאווענען איז ניט אזוי אײַ-אײַ-אײַ,
און די געלט און פרנסה, איז ניט אזוי אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,
און דו ביסט דער גרויסער אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ!
מעסטעטשקאָ ליאַדעניו, מאָגיליאָווסקי גובערניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,
המכתב השני
מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,
מאָגיליאָווסקי גובערניו - אַ פִּינטֶעלע,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו.
מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,
מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,
על כּן, שרײַב איך דיר רעבעניו,
אז דער לערנען או דאווענען איז שוין א ביסעל אײַ-אײַ-אײַ,
און די געלט און פרנסה, איז שוין א ביסעל אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,
און דו ביסט דער גרויסער אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ!
מעסטעטשקאָ ליאַדעניו, מאָגיליאָווסקי גובערניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,
תרגום:
לעיירה ליאדי - נקודה.
לפלך מוהילב - נקודה.
לרב הטהור, שניאורסון.
פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,
הרב הטהור שניאורסון.
פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,
הרב הטהור שניאורסון
על כן, אני כותב לך רבי,
הלימוד והתפילה, הם לא אײַ-אײַ-אײַ,
והכסף והפרנסה, הם גם לא אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,
ואתה הרי האײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ הכי גדול!
העיירה ליאדי, פלך מוהילוב,
הרב הטהור שניאורסון.
המכתב השני
לעיירה ליאדי - נקודה.
לפלך מוהילב - נקודה.
לרב הטהור, שניאורסון.
פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,
הרב הטהור שניאורסון.
פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,
הרב הטהור שניאורסון
על כן, אני כותב לך רבי,
הלימוד והתפילה, כבר קצת אײַ-אײַ-אײַ,
והכסף והפרנסה, כבר קצת אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,
ואתה הרי האײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ הכי גדול!
העיירה ליאדי, פלך מוהילוב,
הרב הטהור שניאורסון.
לניגון קיימים נוסחים נוספים, שהחסיד מתלונן גם על יראת שמים שחסרה אצלו וכדומה, ובמכתב השני הוא מדווח לרבי שמה שביקש כבר יותר 'איי איי איי'. כמו כן בנוסחים הנוספים ישנם שינויים מעטים במנגינה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ
| מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
|---|---|
| |
| ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
הערות שוליים
- ↑ מה גם שבתקופת אדמו"ר הזקן לא היו קיימים עדיין סניפי דואר פעילים, ועדיין לא היו רבנים מטעם (דבר שהחל רק בשנת תר"ד) שהיה צריך לציין בשליחת המכתב שהכוונה דווקא לרב ה'דתי', ולא לרב מטעם.
- ↑ רבי חיים שניאור זלמן מליאדי עבר לגור בעיירה רק בשנת תרכ"ט, כך שמועד חיבור השיר האפשרי המוקדם ביותר הוא שנה זו.
- ↑ ראו סיפור חסידי עממי הקשור במנגינה ובמחזמר, בתוך גליון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ"ג 1499 עמוד 8.