חלב אם: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מקור התזונה העיקרי של תינוקות ומקורו בגוף האדם|אחר=פירוש אחר|ראו=[[חלב (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מקור התזונה העיקרי של תינוקות ומקורו בגוף האדם|אחר=פירוש אחר|ראו=[[חלב (פירושונים)]]}} | ||
{{איברים}} | {{איברים}} | ||
'''חלב אם''' הוא מקור התזונה העיקרי של תינוק. | '''חלב אם''' הוא מקור התזונה העיקרי של תינוק, והביטוי החיצוני בגוף האשה לכך שהיא יכולה כבר להניק, הוא אחד מסימני בגרות. | ||
בפנימיות התורה, משמעות היניקה הוא [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות|ההגדלה הנעשית במידות על ידי המוחין]]. | |||
==בגוף האדם== | ==בגוף האדם== | ||
האיברים מהן יונקים התינוקות הן חלק מ[[סימני בגרות]] המופיעים אצל האשה בקירוב לגיל בהן היא מתחייבת במצוות{{הערה|רמב"ם הלכות אישות ב, ז (מסכת נדה מז, א).}}. | האיברים מהן יונקים התינוקות הן חלק מ[[סימני בגרות]] המופיעים אצל האשה בקירוב לגיל בהן היא מתחייבת במצוות{{הערה|רמב"ם הלכות אישות ב, ז (מסכת נדה מז, א).}}. | ||
הגמרא במסכת ברכות מספרת על דוד המלך, שהשירה שאמר לקב"ה "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו"{{הערה|תהלים קג, ב.}} הוא על התקופה בה נגמל מלינוק מאמו, ושיבח את הקב"ה על כך שבשונה משאר היונקים{{הערה|1=ראו ב | הגמרא במסכת ברכות מספרת על דוד המלך, שהשירה שאמר לקב"ה "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו"{{הערה|תהלים קג, ב.}} הוא על התקופה בה נגמל מלינוק מאמו, ושיבח את הקב"ה על כך שבשונה משאר היונקים{{הערה|1=ראו ב[https://chabadlibrary.org/books/1801390181 אור התורה במדבר חלק ג' פרשת חוקת ע' תשצד] שאצל רוב בעלי החיים הדדים הם למטה וצריך להעלותם, אבל יש גם בחינת דדי בהמה שלמעלה מבחינת בינה, בחינת בהמה רבה - מלכות דא"ק.}}, אצל האשה "עשה לה דדים במקום בינה", כלומר כנגד הלב שהוא מקום הבינה{{הערה|כמו שכתוב "הנה נתתי לך לב חכם ונבון" (מלכים א' ג, יב). "בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה" (משלי יד, לג). "לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ דָּעַת" (משלי טו, יד). ועוד.}}, ולא במקום הערוה ומקום הטינופת. | ||
===הנקה=== | ===הנקה=== | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
כמו שאצל התינוק, נותנים לו את החלב בהתעוררות רחמים לאחר שבוכה והוא במצוקה, ועל ידי זה דווקא השמחה שלו אמיתית וגדולה יותר מאשר אם נותנים לו לאכול סתם כך, כך גם ברוחניות, עיקר השמחה והתענוג בעבודת השם הוא מההתבוננות בגדולת השם ובכך שבחר בנו מכל העמים, שמגיעה לאחרה שהאדם מרגיש בנפשו את הביטול והריחוק מאור השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370250 תורה אור וארא נה, ד].}}. | כמו שאצל התינוק, נותנים לו את החלב בהתעוררות רחמים לאחר שבוכה והוא במצוקה, ועל ידי זה דווקא השמחה שלו אמיתית וגדולה יותר מאשר אם נותנים לו לאכול סתם כך, כך גם ברוחניות, עיקר השמחה והתענוג בעבודת השם הוא מההתבוננות בגדולת השם ובכך שבחר בנו מכל העמים, שמגיעה לאחרה שהאדם מרגיש בנפשו את הביטול והריחוק מאור השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370250 תורה אור וארא נה, ד].}}. | ||
זהו גם הביאור בשם 'ש-ד-י', כמו שנאמר על האבות 'וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב | זהו גם הביאור בשם 'ש-ד-י', כמו שנאמר על האבות 'וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב ב[[א"ל שד"י|א-ל שד-י]]', שהשימוש בלשון זו דווקא רומז לבחינת היניקה מהשדיים, שהוא הגדלת הולד (המידות אהבה ויראה) באמצעות ההשפעה אל האבות (המוחין){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370251 תורה אור וארא נו, א].}}. | ||
בתורת הקבלה מבואר על הפסוק "אלדד ומידד מתנבאים במחנה", שבשמות של שניהם רמוז שהם בחינת דדין דאמא שמהם יוצא החלב לז"א לגדלו{{הערה|1=עץ חיים שער הכללים ספ"ג. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/4001380465 ליקוטי תורה שלח לח, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/1800440683 אור התורה במדבר חלק ב' הוספות לפרשת שלח עמוד סה]. [https://chabadlibrary.org/books/2300540295 תורת חיים שמות חלק א' פרשת וארא נא, ב].}}. | בתורת הקבלה מבואר על הפסוק "אלדד ומידד מתנבאים במחנה", שבשמות של שניהם רמוז שהם בחינת דדין דאמא שמהם יוצא החלב לז"א לגדלו{{הערה|1=עץ חיים שער הכללים ספ"ג. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/4001380465 ליקוטי תורה שלח לח, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/1800440683 אור התורה במדבר חלק ב' הוספות לפרשת שלח עמוד סה]. [https://chabadlibrary.org/books/2300540295 תורת חיים שמות חלק א' פרשת וארא נא, ב].}}. | ||
כך גם מבואר על הפסוק 'ארץ זבת חלב ודבש' שהוא המשכת [[ה' חסדים]] (חלב, שהוא בצבע לבן וטבעו טבע החסד להרחיב ולהתפשט) | כך גם מבואר על הפסוק 'ארץ זבת חלב ודבש' שהוא המשכת [[ה' חסדים]] ([[חלב]], שהוא בצבע לבן וטבעו טבע החסד להרחיב ולהתפשט) ו[[ה' גבורות]] ([[דבש]], שצבעו אדום וכו'), תגבורת האור על הכלי עד שאינו יכול להעלים יותר על האור שבוקעים את מחיצות הכלי, שנעשה בעיקר על ידי ה' גבורות, ובעבודת השם הוא קיום המצוות, ה' חסדים הוא מצוות עשה, וה' גבורות הן מצוות לא תעשה, שעל ידם מזככים את הכלי מבפנים ומבחוץ וממשיכים את הגילוי האלוקי. | ||
===התורה=== | ===התורה=== | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אברי הגוף]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:07, 18 ביוני 2024
| איברי גוף האדם |
|---|
| מושגים כלליים |
| ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן |
| איברי הראש |
| גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר |
| איברי הגוף |
| בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא |
| גפיים |
| כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים |
| ראו גם |
| אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית) |
חלב אם הוא מקור התזונה העיקרי של תינוק, והביטוי החיצוני בגוף האשה לכך שהיא יכולה כבר להניק, הוא אחד מסימני בגרות.
בפנימיות התורה, משמעות היניקה הוא ההגדלה הנעשית במידות על ידי המוחין.
בגוף האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
האיברים מהן יונקים התינוקות הן חלק מסימני בגרות המופיעים אצל האשה בקירוב לגיל בהן היא מתחייבת במצוות[1].
הגמרא במסכת ברכות מספרת על דוד המלך, שהשירה שאמר לקב"ה "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו"[2] הוא על התקופה בה נגמל מלינוק מאמו, ושיבח את הקב"ה על כך שבשונה משאר היונקים[3], אצל האשה "עשה לה דדים במקום בינה", כלומר כנגד הלב שהוא מקום הבינה[4], ולא במקום הערוה ומקום הטינופת.
הנקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת סוף תקופת ההריון מתחיל גוף האשה לייצר חלב, המותאם להזנה אופטימלית של התינוק. התהליך הפזיולוגי של ייצור החלב הוא באמצעות ההורמון 'פרולקטין' המופרש מבלוטת יותרת המוח[5].
בפנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עיקר ענינו של החלב הוא להגדיל את האיברים, כפי שניתן לראות שבזמן היניקה איברי התינוק גדלים בלי ערך לגדילתם לאחר שמפסיק מלינוק.
הטעם שלחלב יש סגולה זו, היא מכיון שמקורו של החלב הוא בדם הלידה[6], "דם נעכר ונעשה חלב"[7], שיורד למקום בינה שבלב, ונעשה חלב בדדים, והוא בחינת מוחין שהתגשמו וירדו, ולכן בכוחו להגדיל את האיברים כיון שכל עיקרו של הולד הוא מהמוחין.
(יתירה מכך, החלב הוא החלק המעולה ביותר בכל חיות הדם שבגוף[8]).
בדוגמת היניקה של התינוק בגשמיות, בעבודת השם המידות הן ה'תולדות' של האב והאם שהם חכמה ובינה, וגם לאחר הלידה, כאשר משפיעים במידות את השכל שהוא המקור שממנה נולדו המידות, נותן זה כח במידה להמשיך ולפעול ולהגדיל את פעולתה[9].
כמו שאצל התינוק, נותנים לו את החלב בהתעוררות רחמים לאחר שבוכה והוא במצוקה, ועל ידי זה דווקא השמחה שלו אמיתית וגדולה יותר מאשר אם נותנים לו לאכול סתם כך, כך גם ברוחניות, עיקר השמחה והתענוג בעבודת השם הוא מההתבוננות בגדולת השם ובכך שבחר בנו מכל העמים, שמגיעה לאחרה שהאדם מרגיש בנפשו את הביטול והריחוק מאור השם[10].
זהו גם הביאור בשם 'ש-ד-י', כמו שנאמר על האבות 'וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שד-י', שהשימוש בלשון זו דווקא רומז לבחינת היניקה מהשדיים, שהוא הגדלת הולד (המידות אהבה ויראה) באמצעות ההשפעה אל האבות (המוחין)[11].
בתורת הקבלה מבואר על הפסוק "אלדד ומידד מתנבאים במחנה", שבשמות של שניהם רמוז שהם בחינת דדין דאמא שמהם יוצא החלב לז"א לגדלו[12].
כך גם מבואר על הפסוק 'ארץ זבת חלב ודבש' שהוא המשכת ה' חסדים (חלב, שהוא בצבע לבן וטבעו טבע החסד להרחיב ולהתפשט) וה' גבורות (דבש, שצבעו אדום וכו'), תגבורת האור על הכלי עד שאינו יכול להעלים יותר על האור שבוקעים את מחיצות הכלי, שנעשה בעיקר על ידי ה' גבורות, ובעבודת השם הוא קיום המצוות, ה' חסדים הוא מצוות עשה, וה' גבורות הן מצוות לא תעשה, שעל ידם מזככים את הכלי מבפנים ומבחוץ וממשיכים את הגילוי האלוקי.
התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלמה המלך דימה את התורה בספר משלי לרעייה, כמו שכתוב: "אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת"[13], וכמו שמבארים על כך חז"ל, שהדימוי של דברי התורה בכך הוא שכמו שהתינוק בכל עת שרוצה וממשמש יכול להרוות את צמאונו ולמצוא את מזונו, כך גך האדם, כל זמן שהוגה בתורה, מוצא בה טעם ומזון לנפשו[14]. בדומה לכך גם בשיר השירים, נמשלו דברי התורה "אני חומה ושדי כמגדלות"[15], "אלו בתי כנסיות ומדרשות המניקים את ישראל בדברי תורה".
המגיד ממעזריטש מקשר זאת עם כך ספירת הבינה, שממנה הוא התחלקות המידות הנקראים 'שבעת ימי הבנין', שבפרטיות מחולקים לי"ד עיתים שיש בהם עיתים טובים ועיתים רעים[16] וההמתקה שלהם הוא בבינה דווקא ששם הוא מקום האחדות[17].
(וראה במאור עיניים על דברי חז"ל על גיחזי[18] שהטעם לכך שנפל ממדריגתו, היות שלקח מאלישע רק בחינת 'הוד יפיה' של התורה, סודות התורה בלבד, והיה חסר לו בהחזקת המשענת, שהיא האמונה).
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ד"ר שמואל קוטק, ההנקה במקורות היהדות - היסטוריה והלכה
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות אישות ב, ז (מסכת נדה מז, א).
- ↑ תהלים קג, ב.
- ↑ ראו באור התורה במדבר חלק ג' פרשת חוקת ע' תשצד שאצל רוב בעלי החיים הדדים הם למטה וצריך להעלותם, אבל יש גם בחינת דדי בהמה שלמעלה מבחינת בינה, בחינת בהמה רבה - מלכות דא"ק.
- ↑ כמו שכתוב "הנה נתתי לך לב חכם ונבון" (מלכים א' ג, יב). "בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה" (משלי יד, לג). "לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ דָּעַת" (משלי טו, יד). ועוד.
- ↑ זמן ההנקה שהיה נהוג בימי קדם כפי שמשתקף מדברי חז"ל במקומות רבים, הוא עד לשנתיים, כאשר בימינו בשל האפשרות להיעזר בתחליפי חלב, נשים רבות מקצרות את תקופת ההנקה ויש שאף מוותרות עליה כמעט כליל.
- ↑ ראו ביאור באופן אחר קצת בתורה אור וארא נה, ד.
- ↑ וראו בתורה אור הוספות שמות קח, ב, שזהו תוספת יתרון מה שנעשה דווקא על ידי שהדם התחתון מתעלה ומתהפך למהות מוחין.
- ↑ תורת חיים שמות חלק א' פרשת וארא נא, א. וראה שם שיש בחינה זו גם בזכר.
- ↑ תורה אור הוספות שמות קו, ג.
- ↑ תורה אור וארא נה, ד.
- ↑ תורה אור וארא נו, א.
- ↑ עץ חיים שער הכללים ספ"ג. הובא בליקוטי תורה שלח לח, ב. אור התורה במדבר חלק ב' הוספות לפרשת שלח עמוד סה. תורת חיים שמות חלק א' פרשת וארא נא, ב.
- ↑ משלי ה, יט.
- ↑ עירובין נד, ב.
- ↑ שיר השירים ח, י.
- ↑ קהלת ג' ב-ח.
- ↑ אור תורה פסוקים מלוקטים, שנט.
- ↑ ברכות י, ב.