דמי מעמד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – " קרית" ב־" קריית")
 
(22 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==יסודות התקנה==
==יסודות התקנה==
נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, היתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות.
נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות.


עצם נתינת הכסף עבור החזקה בית הרב, הופכת את הנותן לחסיד, כפי שענה [[אדמו"ר הזקן]] לר' [[נחמן מברסלב]] בשעה שנפגשו, במענה לשאלתו האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, שאכן הדבר ייתכן היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] עבור 'דמי מעמד' והם מחנכים את תלמידיהם להשתתף גם הם, וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}, וכך גם עורר הרבי את החסידים ב[[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו הידוע בפריז]], שעליהם לקשר את היהודים בסביבתם עם הרבי על ידי כך שישפיעו עליהם לתת 'דמי מעמד', וכפי שחיזק הרבי את דבריו במכתב שיגר לאחר מכן למשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]].
עצם נתינת הכסף עבור החזקה בית הרב, הופכת את הנותן לחסיד, כפי שענה [[אדמו"ר הזקן]] לר' [[נחמן מברסלב]] בשעה שנפגשו, במענה לשאלתו האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, שאכן הדבר ייתכן היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] עבור 'דמי מעמד' והם מחנכים את תלמידיהם להשתתף גם הם, וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/פגישתם-של-אדמור-הזקן-ורבי-נחמן-מברסלב פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}, וכך גם עורר הרבי את החסידים ב[[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו הידוע בפריז]], שעליהם לקשר את היהודים בסביבתם עם הרבי על ידי כך שישפיעו עליהם לתת 'דמי מעמד', וכפי שחיזק הרבי את דבריו במכתב שיגר לאחר מכן למשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]].


בזמן אדמו"ר הזקן, כשכתבו בנוגע לדמי מעמד לחסידי חב"ד תושבי ארץ הקודש, קישרו זאת עם במכתבים עם מסחר אתרוגים מפני יראת המלכות{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4248012/jewish/-.htm מכתב כ"ז שבט תשכ"ג, ובהערות שם].}}.
בזמן אדמו"ר הזקן, כשכתבו בנוגע לדמי מעמד לחסידי חב"ד תושבי ארץ הקודש, קישרו זאת עם במכתבים עם מסחר אתרוגים מפני יראת המלכות{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4248012/jewish/-.htm מכתב כ"ז שבט תשכ"ג, ובהערות שם].}}.


בשנת [[תרפ"א]], בתחילת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - החלה נתינת דמי המעמד בצורה מסודרת, על ידי [[קופת רבינו]] והאחראיים עליה היו הרבנים [[יחזקאל פייגין]] ו[[אלחנן דב מרוזוב]]. [[הרבי]] העניק יחס של חיבה מיוחדת לתקנה זו, והפציר פעמים רבות בזקני החסידים לעסוק בענין זה, ולדאוג שכמה שיותר יהודים ישלחו 'דמי מעמד' ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ובאמצעותם - [[התקשרות|יתקשרו אליו]].
בשנת [[תרפ"א]], בתחילת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - החלה נתינת דמי המעמד בצורה מסודרת, על ידי [[קופת רבינו]] והאחראיים עליה היו הרבנים [[יחזקאל פייגין]] ו[[אלחנן דב מרוזוב]]. [[הרבי]] העניק יחס של חיבה מיוחדת לתקנה זו, והפציר פעמים רבות בזקני החסידים לעסוק בענין זה, ולדאוג שכמה שיותר יהודים ישלחו 'דמי מעמד' לאדמו"ר הריי"צ, ובאמצעותם - [[התקשרות|יתקשרו אליו]].


בשנת [[תרצ"ו]] עברה הקופה לידי הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], ובשנת [[תש"ו]] הפכה לקופה נפרדת בהנהלת הרב [[משה לייב רוטשטיין]].  
בשנת [[תרצ"ו]] עברה הקופה לידי הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], ובשנת [[תש"ו]] הפכה לקופה נפרדת בהנהלת הרב [[משה לייב רוטשטיין]].


בשנת [[תש"ט]] מונה הרב [[שמואל דוד רייטשיק]] ל[[שד"ר]] רשמי של הקופה, בשנת [[תשי"ד]] עברה האחריות לידי [[מחנה ישראל]] ומשנת [[תשנ"ד]] נפרדה המגבית ועברה ל[[קופת רבינו]].
בשנת [[תש"ט]] מונה הרב [[שמואל דוד רייטשיק]] ל[[שד"ר]] רשמי של הקופה, בשנת [[תשי"ד]] עברה האחריות לידי [[מחנה ישראל]] ומשנת [[תשנ"ד]] נפרדה המגבית ועברה ל[[קופת רבינו]].


במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/309&search=%D7%A0%D7%A4%D7%A0%D7%94 ראה לדוגמה] מכתב הרבי לחסיד ר' [[בן ציון שם טוב]] ובהערות המו"ל בשולי הגליון שם.}}.
במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/309&search=נפנה ראה לדוגמה] מכתב הרבי לחסיד ר' [[בן ציון שם טוב]] ובהערות המו"ל בשולי הגליון שם.}}.
 
הרבי הורה שאין לדקדק ממי מקבלים את דמי המעמד, היות שהרבי הוא נשיא של כלל ישראל, וציין שאיסוף הכספים צריך להיעשות בדרך כבוד, ודימה ענין זה להקרבת ביכורים. כמו כן הורה הרבי שצריך לנצל את הענין של דמי מעמד לקרב באמצעותם את הנותנים לכללות הענין של [[התקשרות]] לרבי וקיום הוראותיו{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד קיז.}}.
 
כשאחד החסידים עשה מסע סביב העולם כדי לאסוף דמי מעמד עבור הרבי הביע הרבי את חוסר שביעות רצונו מכך בפני החסיד ואף התבטא על כך ב[[יחידות]] לחסיד אחר{{הערה|ר' [[שמואל חפר]].}}: "זו פראות"{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב שמואל חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד עמ' 59.}}.


==שמו==
==שמו==
שורה 25: שורה 29:
===נפנה===
===נפנה===
[[קובץ:כתב נפנה.jpg|ממוזער|תשובה של הרבי ב[[גוף כתב יד קודש]] לנערה בגיל 12 בה משיב על ברכה שנכתבה לו ב[[כתב מזוזה]]. בתחילה כתב הרבי בכתב 'נפנה': '''אזהו פמ וגשלו''' (תודה על הברכה) ולאחר מכן העביר קו וכתב בכתב מזוזה כדי שיהיה שווה לצורת הכתיבה של הנערה: '''"שהגד סכ דאקיד"'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69772 ראש בני ישראל ■ הרגישות וההתחשבות בבת ישראל].}}]]
[[קובץ:כתב נפנה.jpg|ממוזער|תשובה של הרבי ב[[גוף כתב יד קודש]] לנערה בגיל 12 בה משיב על ברכה שנכתבה לו ב[[כתב מזוזה]]. בתחילה כתב הרבי בכתב 'נפנה': '''אזהו פמ וגשלו''' (תודה על הברכה) ולאחר מכן העביר קו וכתב בכתב מזוזה כדי שיהיה שווה לצורת הכתיבה של הנערה: '''"שהגד סכ דאקיד"'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69772 ראש בני ישראל ■ הרגישות וההתחשבות בבת ישראל].}}]]
נפנה הוא כינוי לדמי ה'מעמד' שנוצר ב[[רוסיה]] בשל החשש מהמשטרה החשאית.  
נפנה הוא כינוי לדמי ה'מעמד' שנוצר ב[[רוסיה]] בשל החשש מהמשטרה החשאית.


השם נפנה, נכתב בצופן א"ב ג"ד, כלומר נ' פ' נ' ה', הן האותיות הבאות בסדר האלפבית של [[אותיות]] המקור מ' ע' מ' ד'. לדוגמה שם ה' הכתוב בפסוק על ידי האותיות י' ה' ו' ה' הופך ל-כ' ו' ז' ו'. קוד זה נקרא בשם [[כתב מזוזות]], בשל העובדה שקידוד כזה שמאחורי המזוזה כותבים את האותיות "כוזו במוכסז כוזו" שהם [[אותיות]] רודפות למילים "ה' אלקינו ה'".
השם נפנה, נכתב בצופן א"ב ג"ד, כלומר נ' פ' נ' ה', הן האותיות הבאות בסדר האלפבית של ה[[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] המקור מ' ע' מ' ד'. לדוגמה שם ה' הכתוב בפסוק על ידי האותיות י' ה' ו' ה' הופך ל-כ' ו' ז' ו'. קוד זה נקרא בשם [[כתב מזוזות]], בשל העובדה שקידוד כזה שמאחורי המזוזה כותבים את האותיות "כוזו במוכסז כוזו" שהם אותיות רודפות למילים "ה' אלקינו ה'".


==בתניא==
==בתניא==
באגרת הקודש ט' מוצאים אנו ביטוי מיוחד על הקדימה של נתינת [[צדקה]] לצרכי נשיא הדור אפילו על אשתו ובניו "רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי תורה חוץ מצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו..."  
באגרת הקודש ט' מוצאים אנו ביטוי מיוחד על הקדימה של נתינת [[צדקה]] לצרכי נשיא הדור אפילו על אשתו ובניו "רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי תורה חוץ מצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו..."
באחת השיחות, הסביר הרבי מהו ענינו של 'המעמד לרבותינו שבאה"ק' - וז"ל: "אויך אין אגרת הקודש שבתניא רעדעט זין וועגן מעמד פאר רבותינו שב[[ארץ הקודש]] ת"ו, וואס באמת איז א רבי - אין וועלכן מקום ער זאל זיך ניט נעפינען בחיצוניות, איז בפנימיות איז ער ב[[ארץ הקודש]] ת"ו", (= גם באגרת הקודש שבתניא מדובר אודות מעמד לרבותינו שב[[ארץ הקודש]] ת"ו, שלמען האמת, רבי, היכן שלא יהיה בחיצוניות - בפנימיות הוא ב[[ארץ הקודש]] ת"ו).
באחת השיחות, הסביר הרבי מהו ענינו של 'המעמד לרבותינו שבאה"ק' - וז"ל: "אויך אין אגרת הקודש שבתניא רעדעט זין וועגן מעמד פאר רבותינו שב[[ארץ הקודש]] ת"ו, וואס באמת איז א רבי - אין וועלכן מקום ער זאל זיך ניט נעפינען בחיצוניות, איז בפנימיות איז ער בארץ הקודש ת"ו", (= גם באגרת הקודש שבתניא מדובר אודות מעמד לרבותינו שבארץ הקודש ת"ו, שלמען האמת, רבי, היכן שלא יהיה בחיצוניות - בפנימיות הוא בארץ הקודש ת"ו).


==ביטויים מיוחדים מהרבי==
==ביטויים מיוחדים מהרבי==
שורה 38: שורה 42:
{{ציטוטון|והמכ' מועה"מ}} [והמכתב מועד המעמד] {{ציטוטון|- גמ"ח עם עצמו וכב"ב שי'}} [וכל בני ביתו שיחיו]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] כ"ק אד"ש, ח"ג, ע' קל.}}.
{{ציטוטון|והמכ' מועה"מ}} [והמכתב מועד המעמד] {{ציטוטון|- גמ"ח עם עצמו וכב"ב שי'}} [וכל בני ביתו שיחיו]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] כ"ק אד"ש, ח"ג, ע' קל.}}.


{{ציטוטון|חבל שאין מזדרזין בענין המעמד. ודע עקא שבשכל הרי יש עוד לכל אחד טעם על זה ג"כ}} [על זה גם כן]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] הרבי חכ"א עמ' ס"ח.}}.
{{ציטוטון|חבל שאין מזדרזין בענין המעמד. ודא עקא שבשכל הרי יש עוד לכל אחד טעם על זה ג"כ}} [על זה גם כן]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] הרבי חכ"א עמ' ס"ח.}}.


{{ציטוטון|כן אקוה שניגש גם כן לעבודה בקודש ובפרט בענין נפנה}}{{הערה|1=[[אגרות קודש]] הרבי חלק ג' עמ' קי"ז.}}.
{{ציטוטון|כן אקוה שניגש גם כן לעבודה בקודש ובפרט בענין נפנה}}{{הערה|1=[[אגרות קודש]] הרבי חלק ג' עמ' קי"ז.}}.
שורה 44: שורה 48:
{{ציטוטון|העושים בענין המעמד בזריזות?}}{{הערה|1=[[אגרות קודש]] הרבי חלק כ"א עמ' ס"ו.}}.
{{ציטוטון|העושים בענין המעמד בזריזות?}}{{הערה|1=[[אגרות קודש]] הרבי חלק כ"א עמ' ס"ו.}}.


{{ציטוטון|בודאי עושה ופועל במסעיו גם בענין נפנה, אשר מלבד שזהו משליחותו, הנה נודע ונראה גם במוחש, שכל דבר שיש לו אחיזה בגשמיות ג"כ, הרי הוא בר קיימא. וידוע שזהו גם כן מהטעמים שהנביאים היו לפעמים מקדימים לנבואתם איזה פעולה גשמית, וכמש"נ בכמה מקומות בנביאים אחרונים}}{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 476.}}.
{{ציטוטון|בוודאי עושה ופועל במסעיו גם בענין נפנה, אשר מלבד שזהו משליחותו, הנה נודע ונראה גם במוחש, שכל דבר שיש לו אחיזה בגשמיות ג"כ, הרי הוא בר קיימא. וידוע שזהו גם כן מהטעמים שהנביאים היו לפעמים מקדימים לנבואתם איזה פעולה גשמית, וכמש"נ בכמה מקומות בנביאים אחרונים}}{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 476.}}.


{{ציטוטון|.. ויעויין בסוף המאמר שבקונט' הנ"ל* על דבר גודל המעשה על [[צדקה]] בכלל, וכבר כתבתי לא', שכמה עלוב הסדר שאפילו המעשה על נפנה, שהיא המעולה שבמעולה כידוע, עדיין דורש זירוז}}{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 475.}}.
{{ציטוטון|.. ויעויין בסוף המאמר שבקונט' הנ"ל* על דבר גודל המעשה על [[צדקה]] בכלל, וכבר כתבתי לא', שכמה עלוב הסדר שאפילו המעשה על נפנה, שהיא המעולה שבמעולה כידוע, עדיין דורש זירוז}}{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 475.}}.
שורה 52: שורה 56:
==כיום==
==כיום==
{{ערך מורחב|ערך=[[קופת רבינו]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[קופת רבינו]]}}
על פי הוראת הרבי, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' ל[[קופת רבינו]] עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארה"ב.
על פי הוראת הרבי, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' ל[[קופת רבינו]] עבור '[[מחנה ישראל]]', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארצות הברית.


בארץ הקודש, הכתובת של 'קופת רבינו' היא: קרן קופת אדמו"ר ת. ד. 1247 קריית מלאכי.
בארץ הקודש, הכתובת של 'קופת רבינו' היא: קרן קופת אדמו"ר ת. ד. 1247 קריית מלאכי.
שורה 63: שורה 67:
כמו כן ניתן להעביר לידי הרב מיכאל מישולובין או לרב [[ליפא קורצוויל]] מ[[נחלת הר חב"ד|נחל'ה]].
כמו כן ניתן להעביר לידי הרב מיכאל מישולובין או לרב [[ליפא קורצוויל]] מ[[נחלת הר חב"ד|נחל'ה]].
ב[[צפת]] ניתן להעביר את דמי המעמד לרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ולרב [[יצחק ליפש]].
ב[[צפת]] ניתן להעביר את דמי המעמד לרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ולרב [[יצחק ליפש]].
ב[[כפר חב"ד]] ניתן להעביר את דמי המעמד לרב [[זאב וולף קסלמן]].
ב[[כפר חב"ד]] היה ניתן להעביר את דמי המעמד לרב [[זאב וולף קסלמן]].
 
==לקריאה נוספת==
*'''דמי מעמד''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1843 עמוד 32.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/6/21/129342944967-8.html הרבי רואה ויודע הכל]''' התוועדות עם הרב גרונר העוסקת בנתינת 'דמי מעמד' {{בית משיח}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/6/21/129342944967-8.html הרבי רואה ויודע הכל]''' התוועדות עם הרב גרונר העוסקת בנתינת 'דמי מעמד' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* קובץ '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/c6/%D7%99%D7%91-%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%93%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93.pdf נתינת דמי מעמד]''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], גיליון י"ב, שנה ט"ז, כ"ה בטבת ה'תשע"ח {{PDF}}
* קובץ '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/c6/יב-נתינת-דמי-מעמד.pdf נתינת דמי מעמד]''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], גיליון י"ב, שנה ט"ז, כ"ה בטבת ה'תשע"ח {{PDF}}
*{{קישור התקשרות צאח|2200|13587|1206|ה"מעמד" להחזקת 'בית חיינו'|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
*{{קישור התקשרות צאח|2200|13587|1206|ה"מעמד" להחזקת 'בית חיינו'|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}} {{חב"ד}}
*'''[http://shturem.net/images/news/94736_news_24032017_60349.pdf מעות ההתקשרות]''' {{PDF}} {{שטורעם}} בתוך גליון 'החייל', אדר תשע"ז
*'''[http://shturem.net/images/news/94736_news_24032017_60349.pdf מעות ההתקשרות]''' {{PDF}} {{שטורעם}} בתוך גליון 'החייל', אדר תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_85.html 'דמי מעמד' זה ה'ראש': מכתב סוער מלא רגש והתקשרות לרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
*'[https://chabadpedia.co.il/images/6/6b/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%9E%D7%90%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf ציונים בכתב ידו של הרבי על רשימות 'נפנה'], בתוך תשורה מחתונת שוסטרמן-גאנזבורג תשפ"ד, עמוד 8


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]  
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:קופת רבינו|**]]
[[קטגוריה:קופת רבינו]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

גרסה אחרונה מ־19:00, 16 ביוני 2024

פתק בכתב ידו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. להלן הטקסט: "מכתבו מי"ד מנחם אב נתקבל, ובטח ישמחנו בבשורות טובות מעשיות בפועל בענין 'נפנה' וזכות הרבים, לעשותם יחיד, על ידי התקשרות היחידה, באמצעות יחידות אצל רבי יחיד ביחידו של עולם"

דמי מעמד הינם תרומה כספית שנותנים החסידים עבור צרכי בית הרבי וצרכי תנועת חב"ד.

יסודות התקנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות.

עצם נתינת הכסף עבור החזקה בית הרב, הופכת את הנותן לחסיד, כפי שענה אדמו"ר הזקן לר' נחמן מברסלב בשעה שנפגשו, במענה לשאלתו האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, שאכן הדבר ייתכן היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים קופת צדקה עבור 'דמי מעמד' והם מחנכים את תלמידיהם להשתתף גם הם, וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו[1], וכך גם עורר הרבי את החסידים בביקורו הידוע בפריז, שעליהם לקשר את היהודים בסביבתם עם הרבי על ידי כך שישפיעו עליהם לתת 'דמי מעמד', וכפי שחיזק הרבי את דבריו במכתב שיגר לאחר מכן למשפיע ר' שלמה חיים קסלמן.

בזמן אדמו"ר הזקן, כשכתבו בנוגע לדמי מעמד לחסידי חב"ד תושבי ארץ הקודש, קישרו זאת עם במכתבים עם מסחר אתרוגים מפני יראת המלכות[2].

בשנת תרפ"א, בתחילת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ - החלה נתינת דמי המעמד בצורה מסודרת, על ידי קופת רבינו והאחראיים עליה היו הרבנים יחזקאל פייגין ואלחנן דב מרוזוב. הרבי העניק יחס של חיבה מיוחדת לתקנה זו, והפציר פעמים רבות בזקני החסידים לעסוק בענין זה, ולדאוג שכמה שיותר יהודים ישלחו 'דמי מעמד' לאדמו"ר הריי"צ, ובאמצעותם - יתקשרו אליו.

בשנת תרצ"ו עברה הקופה לידי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, ובשנת תש"ו הפכה לקופה נפרדת בהנהלת הרב משה לייב רוטשטיין.

בשנת תש"ט מונה הרב שמואל דוד רייטשיק לשד"ר רשמי של הקופה, בשנת תשי"ד עברה האחריות לידי מחנה ישראל ומשנת תשנ"ד נפרדה המגבית ועברה לקופת רבינו.

במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה[3].

הרבי הורה שאין לדקדק ממי מקבלים את דמי המעמד, היות שהרבי הוא נשיא של כלל ישראל, וציין שאיסוף הכספים צריך להיעשות בדרך כבוד, ודימה ענין זה להקרבת ביכורים. כמו כן הורה הרבי שצריך לנצל את הענין של דמי מעמד לקרב באמצעותם את הנותנים לכללות הענין של התקשרות לרבי וקיום הוראותיו[4].

כשאחד החסידים עשה מסע סביב העולם כדי לאסוף דמי מעמד עבור הרבי הביע הרבי את חוסר שביעות רצונו מכך בפני החסיד ואף התבטא על כך ביחידות לחסיד אחר[5]: "זו פראות"[6].

שמו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסיבה שנתינת מעות אלו נקראת בשם מעמד היא היות ומעמד הוא מלשון מעמיד. ממונו של אדם מעמידו על רגליו, היות והוא יכול לקנות בזה את חיי נפשו, ממילא כאשר הוא נותן זאת לרבי, בדרך ממילא מתנשאים כל שאר העניינים. בכך שעניינו של המעמד מתבטא דווקא ברגל ישנו עניין נוסף: באדם יש שכל ורגש, ישנו אדם המקושר לרבי מצד שכלו, וישנו מצד הרגש נפשו, אולם רגל אינה שכל ואינה רגש, אלא היא מסמלת התקשרות לרבי בדרך של קבלת עול ומסירות נפש.

במשך השנים כינו החסידים כספים אלו בשמות נרדפים רבים כגון 'מעמדות געלד', ועוד.

נפנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תשובה של הרבי בגוף כתב יד קודש לנערה בגיל 12 בה משיב על ברכה שנכתבה לו בכתב מזוזה. בתחילה כתב הרבי בכתב 'נפנה': אזהו פמ וגשלו (תודה על הברכה) ולאחר מכן העביר קו וכתב בכתב מזוזה כדי שיהיה שווה לצורת הכתיבה של הנערה: "שהגד סכ דאקיד"[7]

נפנה הוא כינוי לדמי ה'מעמד' שנוצר ברוסיה בשל החשש מהמשטרה החשאית.

השם נפנה, נכתב בצופן א"ב ג"ד, כלומר נ' פ' נ' ה', הן האותיות הבאות בסדר האלפבית של האותיות המקור מ' ע' מ' ד'. לדוגמה שם ה' הכתוב בפסוק על ידי האותיות י' ה' ו' ה' הופך ל-כ' ו' ז' ו'. קוד זה נקרא בשם כתב מזוזות, בשל העובדה שקידוד כזה שמאחורי המזוזה כותבים את האותיות "כוזו במוכסז כוזו" שהם אותיות רודפות למילים "ה' אלקינו ה'".

בתניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

באגרת הקודש ט' מוצאים אנו ביטוי מיוחד על הקדימה של נתינת צדקה לצרכי נשיא הדור אפילו על אשתו ובניו "רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי תורה חוץ מצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו..." באחת השיחות, הסביר הרבי מהו ענינו של 'המעמד לרבותינו שבאה"ק' - וז"ל: "אויך אין אגרת הקודש שבתניא רעדעט זין וועגן מעמד פאר רבותינו שבארץ הקודש ת"ו, וואס באמת איז א רבי - אין וועלכן מקום ער זאל זיך ניט נעפינען בחיצוניות, איז בפנימיות איז ער בארץ הקודש ת"ו", (= גם באגרת הקודש שבתניא מדובר אודות מעמד לרבותינו שבארץ הקודש ת"ו, שלמען האמת, רבי, היכן שלא יהיה בחיצוניות - בפנימיות הוא בארץ הקודש ת"ו).

ביטויים מיוחדים מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

"בשעת אז ווען איר פארט וועגן מעמד, פארט מיט אייך מיט עצמות ומהות אין סוף ב"ה". [תרגום חופשי = בשעה שאתם נוסעים אודות מעמד, נוסעים יחד עם עצמות ומהות אין סוף ב"ה][8].

"והמכ' מועה"מ" [והמכתב מועד המעמד] "- גמ"ח עם עצמו וכב"ב שי'" [וכל בני ביתו שיחיו][9].

"חבל שאין מזדרזין בענין המעמד. ודא עקא שבשכל הרי יש עוד לכל אחד טעם על זה ג"כ" [על זה גם כן][10].

"כן אקוה שניגש גם כן לעבודה בקודש ובפרט בענין נפנה"[11].

"העושים בענין המעמד בזריזות?"[12].

"בוודאי עושה ופועל במסעיו גם בענין נפנה, אשר מלבד שזהו משליחותו, הנה נודע ונראה גם במוחש, שכל דבר שיש לו אחיזה בגשמיות ג"כ, הרי הוא בר קיימא. וידוע שזהו גם כן מהטעמים שהנביאים היו לפעמים מקדימים לנבואתם איזה פעולה גשמית, וכמש"נ בכמה מקומות בנביאים אחרונים"[13].

".. ויעויין בסוף המאמר שבקונט' הנ"ל* על דבר גודל המעשה על צדקה בכלל, וכבר כתבתי לא', שכמה עלוב הסדר שאפילו המעשה על נפנה, שהיא המעולה שבמעולה כידוע, עדיין דורש זירוז"[14].

"דער געשמאק פון לחם מן השמים איז אין מעמד געלט". [תרגום חופשי = התענוג של לחם מן השמים הוא בכספי ה'מעמד'][15].

כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קופת רבינו

על פי הוראת הרבי, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' לקופת רבינו עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארצות הברית.

בארץ הקודש, הכתובת של 'קופת רבינו' היא: קרן קופת אדמו"ר ת. ד. 1247 קריית מלאכי. להעברה בנקאית ניתן להפקיד לחשבון הקרן לפי הפרטים דלהלן: בנק: מזרחי טפחות סניף: קריית מלאכי 450 מספר חשבון: 187708 שם חשבון: קרן קופת האדמו"ר.

כמו כן ניתן להעביר לידי הרב מיכאל מישולובין או לרב ליפא קורצוויל מנחל'ה. בצפת ניתן להעביר את דמי המעמד לרב שלמה זלמן לבקיבקר ולרב יצחק ליפש. בכפר חב"ד היה ניתן להעביר את דמי המעמד לרב זאב וולף קסלמן.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב.
  2. ↑ מכתב כ"ז שבט תשכ"ג, ובהערות שם.
  3. ↑ ראה לדוגמה מכתב הרבי לחסיד ר' בן ציון שם טוב ובהערות המו"ל בשולי הגליון שם.
  4. ↑ אגרות קודש חלק ג' עמוד קיז.
  5. ↑ ר' שמואל חפר.
  6. ↑ תדפיס מספר על הרב שמואל חפר תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד עמ' 59.
  7. ↑ ראש בני ישראל ■ הרגישות וההתחשבות בבת ישראל.
  8. ↑ משיחת שבת פרשת שמיני, תשי"ב סט"ז.
  9. ↑ אגרות קודש כ"ק אד"ש, ח"ג, ע' קל.
  10. ↑ אגרות קודש הרבי חכ"א עמ' ס"ח.
  11. ↑ אגרות קודש הרבי חלק ג' עמ' קי"ז.
  12. ↑ אגרות קודש הרבי חלק כ"א עמ' ס"ו.
  13. ↑ ליקוטי שיחות חלק י"ט עמ' 476.
  14. ↑ ליקוטי שיחות חלק י"ט עמ' 475.
  15. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ט ע' קע"ז.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=דמי_מעמד&oldid=692017"