אושפיזין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(48 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אושפיזין חסידי''' הינו מקביל לרעיון ה[[אושפיזין]] המקובל כאשר בכל יום מ[[חג סוכות]] מגיעים ה"אושפיזין"-אורחים לסוכה, ואחד מהם יושב בראש.  
'''אושפיזין''' (מ[[ארמית]]: אורחים) הם שבעה צדיקים המנויים ב[[ספר הזוהר]], הבאים לבקר ב[[חג הסוכות]] אצל כל יהודי, כאשר בכל אחד משבעת הימים אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[משה]], [[אהרן]], [[יוסף הצדיק|יוסף]] ו[[דוד]].


אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. כמו-כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -[[אדמו"ר הריי"צ]] רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[אדמו"ר שליט]].
[[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט חע' 208.}}.


תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
==מקור ענין ה"אושפיזין"==
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
עניין האושפיזין מוזכר לראשונה ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|ראה שיחת ליל ד' דחגה"ס תשמ"ז (התוועדויות ע' 226), שפנימיות התורה והזהר בפרט מגלים את האור והפנימיות שבכל דבר, ולכן דוקא בזוהר נתגלה שבחג הסוכות ישנם אושפיזין.}}. בספר הזוהר מופיעים מספר מקורות על צדיקים הבאים לבקר בחג הסוכות, למשל:
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
{{ציטוט|תוכן= בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא: אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא וְדָוִד מַלְכָּא שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב: בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים . . וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בְּאַנְפִּין נְהִירִין בְּאוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ.
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
{{ש}}'''תרגום''': כאשר אדם יושב במדור זה, צל האמונה, השכינה פורשת כנפיה עליו מלמעלה, ואברהם וחמישה צדיקים אחרים שמים מדור עמו. אמר רבי אבא: אברהם וחמישה צדיקים ודוד המלך שמים מדורם עמו. זהו שכתוב: בסוכות תשבו שבעת ימים, שבעת ימים כתוב, ולא בשבעת ימים . . וצריך אדם לשמוח בכל יום ויום בפנים מאירות באורחים אלו השורים עמו.
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
|מקור=זהר חלק ג קג, ב}}
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
כמו כן מבואר בזוהר שם, שאת חלקם של האושפיזין בסעודה על האדם לחלק לעניים, ועוד קודם לאכילתו שלו (זהו אחד הטעמים למנהג לחלק ריבוי [[צדקה]] ב[[ערב חג הסוכות]]{{הערה|תורת מנחם חלק כד עמוד 61.}}). וכשמוצאים שעשה הכל כדרוש, הם מתארחים בסוכתו ומברכים אותו כל אחד בברכתו שלו:
*אברהם אבינו אומר{{הערה|שם=נח|ישעיה נח.}}: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'.
*יצחק אבינו - יש מחלוקת אם אומר{{הערה|שם=נד|ישעיה נד.}}: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. ולשיטה אחרת זו ברכת דוד המלך, וברכתו שלו היא{{הערה|תהלים קיב.}}: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'.
*יעקב אבינו{{הערה|שם=נח}}: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ',
*שאר הצדיקים אומרים{{הערה|שם=נח}}: וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'.
*דוד המלך אומר{{הערה|שם=נד}}: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין{{הערה|1=ראה למשל שיחות [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/7/62.htm יום ב' דחג הסוכות] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/8/70.htm ליל ב' דחוה"מ סוכות תשי"ט].}}.


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
===מניינם וסדרם===
בהמשך דברי הזוהר{{הערה|שם=זהר|חלק ג קג, ב.}} נזכרים גם יצחק ויעקב, ובסך הכל נזכרים אברהם, יצחק, יעקב, דוד ושאר צדיקים. במקומות אחרים בזוהר נזכרים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד ושלמה{{הערה|זהר חלק ג רנה, ב.}}; או אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה ואהרן{{הערה|השמטות לזהר בראשית רסא, א.}}, או ששת הצדיקים הנעם דוד{{הערה|תוספת לזהר חלק ג שא, ב.}}.


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חבהאחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
הרבי הביא שההכרעה היא כדעת [[האריז"ל]]{{הערה|סידור האריז"ל.}}, ששבעת האושפיזין וסדרם הוא: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ב (התוועדויות ח"א ע' 208). ובשיחות ליל ד' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 224) וליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ס"ע 290), שאף שההלכה כפסק האריז"ל - ניתן ללמוד גם מהדעה הנוספת הוראה, כי אלו ואלו דברי אלקים חיים.}}. הסיבה לסדר זה - למרות שאינו כסדר הדורות, שיוסף בא לאחר משה ואהרן - הוא בהתאם לקשר של הצדיקים ל[[ספירות]]: יוסף שייך ל[[ספירת היסוד]], ולכן מגיע לפני דוד ששייך ל[[ספירת המלכות]]{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גליון לא ע' 17.}}.


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
==האושפיזין החסידיים==


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[הרבי הריי"צ]] בשם אביו [[הרבי הרש"ב]], כי בנוסף לאושפיזין שבזוהר מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ז ע' 161. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט ס"ע תמב. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/780.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפ].}}.


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ}}.


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
האושפיזין החסידיים אינם ענין נפרד חס ושלום מהאושפיזין שבזוהר, אלא שעניינם אחד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-1/55/55.htm?q=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F שיחת יום ב' דחג הסוכות תשכ"ג]. ועוד.}} - שהאושפיזין החסידיים הם הפנימיות של האושפיזין שבזוהר, ומתאחדים לענין אחד כגוף ונשמה{{הערה|ליל א' דחג הסוכות תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 157).
ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.}}.


== ראו גם ==
== היום והאורחים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41392 כתבה ב[[שבועון בית משיח]] על האושפיזין חסידי]
*ביום הראשון - [[אברהם אבינו]], רבי ישראל [[הבעל שם טוב]]
*ביום השני - [[יצחק אבינו]], רבי דובער [[המגיד ממזריטש]]
*ביום השלישי - [[יעקב אבינו]], רבי שניאור זלמן [[אדמו"ר הזקן]]
*ביום הרביעי - [[משה רבנו]], רבי דובער [[אדמו"ר האמצעי]]
*ביום החמישי - [[אהרן הכהן]], רבי מנחם מענדל [[אדמו"ר הצמח צדק]]
*ביום השישי - [[יוסף הצדיק|יוסף]] הצדיק ורבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]
*ביום השביעי - [[דוד המלך]], רבי שלום דובער [[אדמו"ר הרש"ב]]


[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
==מנהגים נוספים==
*'''הכנסת אורחים נוספים''': בזוהר{{הערה|שם=זהר}}, שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, נאמר כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות. מנהג זה נזכר בשיחות הרבי כמה פעמים{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/7/61.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות הנ"ל]. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 225). ועוד.}}.
*'''הזמנת האושפיזין''': בחלק מקהילות ישראל נהוג לומר בקול בעת הישיבה ב[[סוכה]] נוסח שיש בו הזמנה לאושפיזין: ראשית מזמינים את האורח השייך לאותו היום, וממשיכים - "ועמו" שאר האושפיזין.
:בחב"ד אין אומרים את הנוסח. [[אדמו"ר הצמח צדק]] הסביר את הטעם לכך, שההזמנה נצרכת רק כאשר לא רואים אותם - כדי להזמינם, אך כאשר רואים אותם - מדוע יש לומר?! וסיפר כיצד [[אדמו"ר הזקן]] ראה אותם, ומהמשך הדברים מובן שראיית האושפיזין עברה גם לצמח צדק ול[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/10/168.htm ספר השיחות תש"ח ע' 168].}}. הרבי מסביר, שהמנהג להזמין את האושפזין בדיבור תמוה - כי הזמנת האושפיזין לא צריכה להעשות בדיבור ומספיק במחשבה, ומאידך, אם יזמין בדיבור ללא מחשבה וכוונה - דיבורו לא יועיל ואין בזה הזמנה כלל{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד קצה.}}.
:הרבי הזכיר פעמים רבות, שלמרות שאין אומרים את הנוסח בדיבור, הרי תוכן הענין קיים{{הערה|ראה למשל שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 259). ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ע' 206).}}.
*'''דיבור אודות האושפיזין''': אף שלא אומרים את הנוסח, לומדים ומדברים אודות האושפיזין{{הערה|שיחת ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ס"ע 241). ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ח (התוועדויות ח"א ע' 223).}}. [[הרבי הריי"צ]] הורה להשתדל להזכיר בימי הסוכות את האושפיזין החסידיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/8/34.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות תשי"ב].}}.
 
== קישורים חיצוניים ==
*א. אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41392 אושפיזין ראית?], [[שבועון בית משיח]] תשס"ט
*הרב [[לוי יצחק ניסלביץ]]', '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84214_he_1.pdf האושפיזין]''', סקירה מקיפה על דברי הרבי בנוגע לאושפיזין, כהוספה לקובץ הלימוד של החודש השביעי בליובאוויטש (חוברת ג', עמוד 105 ואילך) בהוצאת ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]]
 
{{הערות שוליים}}
{{סוכות}}
[[קטגוריה:סוכות]]

גרסה אחרונה מ־20:37, 5 ביוני 2024

אושפיזיןארמית: אורחים) הם שבעה צדיקים המנויים בספר הזוהר, הבאים לבקר בחג הסוכות אצל כל יהודי, כאשר בכל אחד משבעת הימים אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד.

אדמו"ר הריי"צ הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי תורת החסידות, הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. הרבי הוסיף וגילה שבחג שמיני עצרת מגיעים לבקר שני הצדיקים - שלמה המלך ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"[1].

מקור ענין ה"אושפיזין"[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר[2]. בספר הזוהר מופיעים מספר מקורות על צדיקים הבאים לבקר בחג הסוכות, למשל:

בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא: אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא וְדָוִד מַלְכָּא שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב: בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים . . וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בְּאַנְפִּין נְהִירִין בְּאוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ.
תרגום: כאשר אדם יושב במדור זה, צל האמונה, השכינה פורשת כנפיה עליו מלמעלה, ואברהם וחמישה צדיקים אחרים שמים מדור עמו. אמר רבי אבא: אברהם וחמישה צדיקים ודוד המלך שמים מדורם עמו. זהו שכתוב: בסוכות תשבו שבעת ימים, שבעת ימים כתוב, ולא בשבעת ימים . . וצריך אדם לשמוח בכל יום ויום בפנים מאירות באורחים אלו השורים עמו.

זהר חלק ג קג, ב

כמו כן מבואר בזוהר שם, שאת חלקם של האושפיזין בסעודה על האדם לחלק לעניים, ועוד קודם לאכילתו שלו (זהו אחד הטעמים למנהג לחלק ריבוי צדקה בערב חג הסוכות[3]). וכשמוצאים שעשה הכל כדרוש, הם מתארחים בסוכתו ומברכים אותו כל אחד בברכתו שלו:

  • אברהם אבינו אומר[4]: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'.
  • יצחק אבינו - יש מחלוקת אם אומר[5]: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. ולשיטה אחרת זו ברכת דוד המלך, וברכתו שלו היא[6]: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'.
  • יעקב אבינו[4]: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ',
  • שאר הצדיקים אומרים[4]: וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'.
  • דוד המלך אומר[5]: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח.

בשיחותיו מבאר הרבי בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין[7].

מניינם וסדרם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהמשך דברי הזוהר[8] נזכרים גם יצחק ויעקב, ובסך הכל נזכרים אברהם, יצחק, יעקב, דוד ושאר צדיקים. במקומות אחרים בזוהר נזכרים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד ושלמה[9]; או אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה ואהרן[10], או ששת הצדיקים הנ"ל עם דוד[11].

הרבי הביא שההכרעה היא כדעת האריז"ל[12], ששבעת האושפיזין וסדרם הוא: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד[13]. הסיבה לסדר זה - למרות שאינו כסדר הדורות, שיוסף בא לאחר משה ואהרן - הוא בהתאם לקשר של הצדיקים לספירות: יוסף שייך לספירת היסוד, ולכן מגיע לפני דוד ששייך לספירת המלכות[14].

האושפיזין החסידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל חסידי חב"ד מקובל, על פי דברי הרבי הריי"צ בשם אביו הרבי הרש"ב, כי בנוסף לאושפיזין שבזוהר מגיעים גם האושיפיזין החסידיים: רבי ישראל בעל שם טוב (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער 'המגיד ממעזריטש'; אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, בנו רבי דובער, אדמו"ר האמצעי; רבי מנחם מענדל, אדמו"ר הצמח צדק; בנו האדמו"ר רבי שמואל אדמו"ר המהר"ש; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב[15].

הרבי הוסיף וגילה שבחג שמיני עצרת מגיעים לבקר שני הצדיקים - שלמה המלך ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"[1].

האושפיזין החסידיים אינם ענין נפרד חס ושלום מהאושפיזין שבזוהר, אלא שעניינם אחד[16] - שהאושפיזין החסידיים הם הפנימיות של האושפיזין שבזוהר, ומתאחדים לענין אחד כגוף ונשמה[17].

היום והאורחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהגים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הכנסת אורחים נוספים: בזוהר[8], שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, נאמר כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות. מנהג זה נזכר בשיחות הרבי כמה פעמים[18].
  • הזמנת האושפיזין: בחלק מקהילות ישראל נהוג לומר בקול בעת הישיבה בסוכה נוסח שיש בו הזמנה לאושפיזין: ראשית מזמינים את האורח השייך לאותו היום, וממשיכים - "ועמו" שאר האושפיזין.
בחב"ד אין אומרים את הנוסח. אדמו"ר הצמח צדק הסביר את הטעם לכך, שההזמנה נצרכת רק כאשר לא רואים אותם - כדי להזמינם, אך כאשר רואים אותם - מדוע יש לומר?! וסיפר כיצד אדמו"ר הזקן ראה אותם, ומהמשך הדברים מובן שראיית האושפיזין עברה גם לצמח צדק ולאדמו"ר הרש"ב[19]. הרבי מסביר, שהמנהג להזמין את האושפזין בדיבור תמוה - כי הזמנת האושפיזין לא צריכה להעשות בדיבור ומספיק במחשבה, ומאידך, אם יזמין בדיבור ללא מחשבה וכוונה - דיבורו לא יועיל ואין בזה הזמנה כלל[20].
הרבי הזכיר פעמים רבות, שלמרות שאין אומרים את הנוסח בדיבור, הרי תוכן הענין קיים[21].
  • דיבור אודות האושפיזין: אף שלא אומרים את הנוסח, לומדים ומדברים אודות האושפיזין[22]. הרבי הריי"צ הורה להשתדל להזכיר בימי הסוכות את האושפיזין החסידיים[23].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.
  2. ראה שיחת ליל ד' דחגה"ס תשמ"ז (התוועדויות ע' 226), שפנימיות התורה והזהר בפרט מגלים את האור והפנימיות שבכל דבר, ולכן דוקא בזוהר נתגלה שבחג הסוכות ישנם אושפיזין.
  3. תורת מנחם חלק כד עמוד 61.
  4. 4.0 4.1 4.2 ישעיה נח.
  5. 5.0 5.1 ישעיה נד.
  6. תהלים קיב.
  7. ראה למשל שיחות יום ב' דחג הסוכות וליל ב' דחוה"מ סוכות תשי"ט.
  8. 8.0 8.1 חלק ג קג, ב.
  9. זהר חלק ג רנה, ב.
  10. השמטות לזהר בראשית רסא, א.
  11. תוספת לזהר חלק ג שא, ב.
  12. סידור האריז"ל.
  13. שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ב (התוועדויות ח"א ע' 208). ובשיחות ליל ד' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 224) וליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ס"ע 290), שאף שההלכה כפסק האריז"ל - ניתן ללמוד גם מהדעה הנוספת הוראה, כי אלו ואלו דברי אלקים חיים.
  14. התמים (בית משיח) גליון לא ע' 17.
  15. ספר השיחות תרצ"ז ע' 161. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט ס"ע תמב. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפ.
  16. שיחת יום ב' דחג הסוכות תשכ"ג. ועוד.
  17. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 157). ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.
  18. ראה שיחת יום ב' דחג הסוכות הנ"ל. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 225). ועוד.
  19. ספר השיחות תש"ח ע' 168.
  20. המלך במסיבו חלק ב' עמוד קצה.
  21. ראה למשל שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 259). ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ע' 206).
  22. שיחת ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ס"ע 241). ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ח (התוועדויות ח"א ע' 223).
  23. שיחת יום ב' דחג הסוכות תשי"ב.