פרשת ויחי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
'''פרשת ויחי''' היא ה[[פרשה]] השתים עשרה והאחרונה ב[[ספר בראשית]] (מפרק מ"ז פסוק כ"ח עד פרק נ' פסוק כ"ו).
'''פרשת ויחי''' היא ה[[פרשה]] השתים עשרה והאחרונה ב[[ספר בראשית]] (מפרק מ"ז פסוק כ"ח עד פרק נ' פסוק כ"ו).


שורה 4: שורה 5:
'''הקדמה''': בפרשה הקודמת, [[פרשת ויגש]], [[יעקב אבינו]] וכל בני משפחתו - [[שנים עשר השבטים]], יורדים למצרים.
'''הקדמה''': בפרשה הקודמת, [[פרשת ויגש]], [[יעקב אבינו]] וכל בני משפחתו - [[שנים עשר השבטים]], יורדים למצרים.


*'''ראשון''' - ימיו האחרונים של יעקב אבינו, הוא קרא לבנו [[יוסף]] ומבקש ממנו להשבע שלא יקבור אותו במצרים, אלא יעלה אותו לקבורה ב[[מערת המכפלה]]. לאחר מכן יוסף שומע שאביו חולה והוא הולך לבקר אותו ואיתו שני בניו - [[מנשה]] ו[[אפרים]] - המגיעים לקבל ברכה מיעקב.
*'''ראשון''' - ימיו האחרונים של יעקב אבינו, הוא קרא לבנו [[יוסף הצדיק|יוסף]] ומבקש ממנו להשבע שלא יקבור אותו במצרים, אלא יעלה אותו לקבורה ב[[מערת המכפלה]]. לאחר מכן יוסף שומע שאביו חולה והוא הולך לבקר אותו ואיתו שני בניו - [[מנשה]] ו[[אפרים]] - המגיעים לקבל ברכה מיעקב.


*'''שני''' - יעקב אומר כי הוא לא חשב שיזכה לראות את יוסף בנו בחיים, והנה הוא זוכה לראות גם את בני יוסף. יעקב מברך אותם שידגו לרוב בקרב הארץ (כפי שהדגים מתרבים, כך יתרבו הם).
*'''שני''' - יעקב אומר כי הוא לא חשב שיזכה לראות את יוסף בנו בחיים, והנה הוא זוכה לראות גם את בני יוסף. יעקב מברך אותם שידגו לרוב בקרב הארץ (כפי שהדגים מתרבים, כך יתרבו הם).
שורה 12: שורה 13:
*'''רביעי''' - יעקב קורא לבניו על מנת לגלות להם מתי [[משיח]] יגיע, אך [[רוח הקודש]] נסתלקה ממנו ובמקום הסדו הוא מברך אותם. כל שבט זוכה לברכה: [[ראובן]] - בתור הבן הראשון הוא נועד לכהונה ומלכות, אך הוא איבדם אותם במעשיו הפזיזים בקשר למקום שנתו של אביו. [[שמעון]] ו[[לוי]] - אנשי מלחמה, תכסיסים ותככים. [[יהודה]] - מלוכה, משיח, ושפע של [[יין]] וחלב בחלקו. [[זבולון]] - תומך התורה (שבט זבולון עסק בסחר בים והוא היה תומך את שבט יששכר שהיה לומד תורה). [[יששכר]] - [[לימוד התורה]] (משבט יששכר גדלו מאתיים ראשי סנהדרין). [[דן]] - שמשון הנביא (שפט את ישראל בזמן הפלישתים).
*'''רביעי''' - יעקב קורא לבניו על מנת לגלות להם מתי [[משיח]] יגיע, אך [[רוח הקודש]] נסתלקה ממנו ובמקום הסדו הוא מברך אותם. כל שבט זוכה לברכה: [[ראובן]] - בתור הבן הראשון הוא נועד לכהונה ומלכות, אך הוא איבדם אותם במעשיו הפזיזים בקשר למקום שנתו של אביו. [[שמעון]] ו[[לוי]] - אנשי מלחמה, תכסיסים ותככים. [[יהודה]] - מלוכה, משיח, ושפע של [[יין]] וחלב בחלקו. [[זבולון]] - תומך התורה (שבט זבולון עסק בסחר בים והוא היה תומך את שבט יששכר שהיה לומד תורה). [[יששכר]] - [[לימוד התורה]] (משבט יששכר גדלו מאתיים ראשי סנהדרין). [[דן]] - שמשון הנביא (שפט את ישראל בזמן הפלישתים).


*'''חמישי''' - המשך הברכות: [[גד]] - חוזק. [[רש"י]] מפרש שגד הוצרך לכך כיון שהוא ירש את נחלתו בעבר הירדן, ואז התנדב לעמוד בראש המלחמה לכיבוש הארץ. [[אשר]] - שפע של [[שמן]] זית בנחלתו. [[נפתלי]] - פרי יפה ומילים יפות. [[יוסף]] - סגולה, צדקנות, אבן ישראל ועין הרע לא תשלוט בזרעו.
*'''חמישי''' - המשך הברכות: [[גד]] - חוזק. [[רש"י]] מפרש שגד הוצרך לכך כיון שהוא ירש את נחלתו בעבר הירדן, ואז התנדב לעמוד בראש המלחמה לכיבוש הארץ. [[אשר]] - שפע של [[שמן]] זית בנחלתו. [[נפתלי]] - פרי יפה ומילים יפות. יוסף - סגולה, צדקנות, אבן ישראל ועין הרע לא תשלוט בזרעו.


*'''שישי''' - הברכה האחרונה לשבט [[בנימין]] - [[שאול]] שנלחם נגד מואב ואדום, ו[[מרדכי]] ו[[אסתר]] שעמדו לישראל בזמן [[אחשורוש]]. יעקב אומר שהוא עומד למות בקרוב, והוא מבקש מהם לקבור אותו במערת המכפלה, אותה קנה אברהם (כמסופר בפרשת [[חיי שרה]]). יעקב אבינו נפטר והמצריים בוכים אותו בשבעים ימי אבל, כיון שכאשר הוא הגיע למצרים הוא הביא עמו ברכה (רש"י מציין כי הרעב פסק). לאחר מכן נערכת הלוויה גדולה בהשתתפות חשובי מצרים וכמובן כל בני יעקב שעולים לחברון לקבורה. בני יעקב נשאו את הארון באותו סדר שבו השבטים ליוו לאחר מכן את המשכן במסעותיהם במדבר סיני.
*'''שישי''' - הברכה האחרונה לשבט [[בנימין]] - [[שאול]] שנלחם נגד מואב ואדום, ו[[מרדכי]] ו[[אסתר]] שעמדו לישראל בזמן [[אחשורוש]]. יעקב אומר שהוא עומד למות בקרוב, והוא מבקש מהם לקבור אותו במערת המכפלה, אותה קנה אברהם (כמסופר בפרשת [[חיי שרה]]). יעקב אבינו נפטר והמצריים בוכים אותו בשבעים ימי אבל, כיון שכאשר הוא הגיע למצרים הוא הביא עמו ברכה (רש"י מציין כי הרעב פסק). לאחר מכן נערכת הלוויה גדולה בהשתתפות חשובי מצרים וכמובן כל בני יעקב שעולים לחברון לקבורה. בני יעקב נשאו את הארון באותו סדר שבו השבטים ליוו לאחר מכן את המשכן במסעותיהם במדבר סיני.


*'''שביעי''' - מתארת את השנים המאוחרות יותר בחיי יוסף במצרים. יוסף חי מאה ועשר שנים. הוא הבטיח לכל אחיו שה' יוציא אותם לבסוף ממצרים ויקח אותם לארץ ישראל, והם הבטיחו לו שהם יקחו את עצמותיו כשייצאו מהגלות, ויקברו אותו בישראל (כפי שאכן הוא נקבר בשכם). יוסף הצדיק נפטר במצרים.
*'''שביעי''' - מתארת את השנים המאוחרות יותר בחיי יוסף במצרים. יוסף חי מאה ועשר שנים. הוא הבטיח לכל אחיו שה' יוציא אותם לבסוף ממצרים ויקח אותם לארץ ישראל, והם הבטיחו לו שהם יקחו את עצמותיו כשייצאו מהגלות, ויקברו אותו בישראל (כפי שאכן הוא נקבר בשכם). יוסף הצדיק נפטר במצרים.
==בתורת החסידות==
המפרשים{{הערה|יריעות שלמה, גו"א, דברי דוד, באר היטב,
ועוד}} תמהו, מדוע אמר יעקב דברי התנצלות ליוסף
על קבורת רחל בבית לחם בהמשך לדבריו על
מנשה ואפרים, הרי הו"ל ליעקב לומר דברים אלו
כשהשביע את יוסף "ונשאתני ממצרים וקברתני
בקבורתם", ולא במעמד זה - שבו לא הזכיר כלל
על קבורתו אלא רק דברי ברכה, ואשר אפרים
ומנשה יכנסו לחשבון שאר השבטים?
[[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ל עמ' 238}}, שבכך רמז יעקב ליוסף
את הטעם לזה ש"שני בניך הנולדים לך בארץ
מצרים עד בואי אליך מצרימה" זכו לזכות גדול
כזה – "לי הם":
זה שגם בנים שנולדו בארץ מצרים{{הערה|"עד בואי
אליך"}} נכנסים "בחשבון שאר בני", הוא מפני
זכותה של רחל, דכיון שהיא היתה מוכנת לוותר על
הזכות להיקבר ביחד עם יעקב, ובמקום זה להיקבר
בדרך, שלא ביחד עם יעקב, כדי "שתהא לעזרה
לבני'"{{הערה|כנ"ל ב"פנינה" הקודמת}}, לכן זכתה, שבני
בנה שנולדו "בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה"
- ולא בסמיכות ליעקב, גם הם יחשבו כ"לי הם".
==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/vayechi לקוטי שיחות פרשיות - פרשת ויחי] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=226 רעיונות לפרשת ויחי] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=226 רעיונות לפרשת ויחי] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=226&article=1938 טקסט פרשת ויחי עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=226&article=1938 טקסט פרשת ויחי עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1516 קריאת התורה של פרשת ויחי עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1516 קריאת התורה של פרשת ויחי עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2054 הפטרת פרשת ויחי עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2054 הפטרת פרשת ויחי עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|א12]]
[[קטגוריה:פרשות השבוע|א12]]
[[קטגוריה:פרשות חומש בראשית|א12]]
[[קטגוריה:פרשות חומש בראשית|א12]]

גרסה אחרונה מ־19:24, 5 ביוני 2024

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת ויחי היא הפרשה השתים עשרה והאחרונה בספר בראשית (מפרק מ"ז פסוק כ"ח עד פרק נ' פסוק כ"ו).

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: בפרשה הקודמת, פרשת ויגש, יעקב אבינו וכל בני משפחתו - שנים עשר השבטים, יורדים למצרים.

  • ראשון - ימיו האחרונים של יעקב אבינו, הוא קרא לבנו יוסף ומבקש ממנו להשבע שלא יקבור אותו במצרים, אלא יעלה אותו לקבורה במערת המכפלה. לאחר מכן יוסף שומע שאביו חולה והוא הולך לבקר אותו ואיתו שני בניו - מנשה ואפרים - המגיעים לקבל ברכה מיעקב.
  • שני - יעקב אומר כי הוא לא חשב שיזכה לראות את יוסף בנו בחיים, והנה הוא זוכה לראות גם את בני יוסף. יעקב מברך אותם שידגו לרוב בקרב הארץ (כפי שהדגים מתרבים, כך יתרבו הם).
  • שלישי - יעקב בירך את נכדיו הוא שׁיכל (הפך) את ידיו והניח יד ימינו על אפרים שהיה הצעיר, ואילו יד שמאלו על מנשה שהיה הבכור. יוסף שם לב לכך וניסה לתקן את אביו, אך יעקב סירב למעשה ואמר שהוא יודע את סדר לידתם אך הצעיר יהיה גדול מאחיו. יעקב בירך את נכדיו בכך שכאשר ירצו לברך יאמרו "ישימם אלוקים כאפרים וכמנשה" וכך אמנם הורים מברכים את בניהם בערב יום הכיפורים. יעקב אומר שה' יהיה ביחד עם בני ישראל בגלותם.
  • רביעי - יעקב קורא לבניו על מנת לגלות להם מתי משיח יגיע, אך רוח הקודש נסתלקה ממנו ובמקום הסדו הוא מברך אותם. כל שבט זוכה לברכה: ראובן - בתור הבן הראשון הוא נועד לכהונה ומלכות, אך הוא איבדם אותם במעשיו הפזיזים בקשר למקום שנתו של אביו. שמעון ולוי - אנשי מלחמה, תכסיסים ותככים. יהודה - מלוכה, משיח, ושפע של יין וחלב בחלקו. זבולון - תומך התורה (שבט זבולון עסק בסחר בים והוא היה תומך את שבט יששכר שהיה לומד תורה). יששכר - לימוד התורה (משבט יששכר גדלו מאתיים ראשי סנהדרין). דן - שמשון הנביא (שפט את ישראל בזמן הפלישתים).
  • חמישי - המשך הברכות: גד - חוזק. רש"י מפרש שגד הוצרך לכך כיון שהוא ירש את נחלתו בעבר הירדן, ואז התנדב לעמוד בראש המלחמה לכיבוש הארץ. אשר - שפע של שמן זית בנחלתו. נפתלי - פרי יפה ומילים יפות. יוסף - סגולה, צדקנות, אבן ישראל ועין הרע לא תשלוט בזרעו.
  • שישי - הברכה האחרונה לשבט בנימין - שאול שנלחם נגד מואב ואדום, ומרדכי ואסתר שעמדו לישראל בזמן אחשורוש. יעקב אומר שהוא עומד למות בקרוב, והוא מבקש מהם לקבור אותו במערת המכפלה, אותה קנה אברהם (כמסופר בפרשת חיי שרה). יעקב אבינו נפטר והמצריים בוכים אותו בשבעים ימי אבל, כיון שכאשר הוא הגיע למצרים הוא הביא עמו ברכה (רש"י מציין כי הרעב פסק). לאחר מכן נערכת הלוויה גדולה בהשתתפות חשובי מצרים וכמובן כל בני יעקב שעולים לחברון לקבורה. בני יעקב נשאו את הארון באותו סדר שבו השבטים ליוו לאחר מכן את המשכן במסעותיהם במדבר סיני.
  • שביעי - מתארת את השנים המאוחרות יותר בחיי יוסף במצרים. יוסף חי מאה ועשר שנים. הוא הבטיח לכל אחיו שה' יוציא אותם לבסוף ממצרים ויקח אותם לארץ ישראל, והם הבטיחו לו שהם יקחו את עצמותיו כשייצאו מהגלות, ויקברו אותו בישראל (כפי שאכן הוא נקבר בשכם). יוסף הצדיק נפטר במצרים.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים