הבדלים בין גרסאות בדף "פוקינג"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
[[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בפוקינג]] | [[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בפוקינג]] | ||
| − | '''פוקינג''' (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד [[מינכן]] שב[[גרמניה]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] האמריקאים הקימו | + | '''פוקינג''' (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד [[מינכן]] שב[[גרמניה]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] האמריקאים הקימו לידו מחנה לפליטים יהודים. מאות משפחות [[חסיד]]י חב"ד שיצאו את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ו]]-[[תש"ז]] התיישבו בפוקינג ופיתחו במקום קהילה ומוסדות חינוך בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[ניסן נמנוב]]. ובאותה תקופה היתה זו הקהילה החב"דית הגדולה ביותר. [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] היו בקשר עם החסידים בפוקינג וסייעו להם רבות באמצעות הוראות והכוונה, וגם שלחו אליהם שליחים ומשלוחים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואגרות קודש הרבי משנים אלו}}. |
==התמקמות במחנות והקמת הישיבה== | ==התמקמות במחנות והקמת הישיבה== | ||
| − | במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] רובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אלול]] [[תש"ו]] לאחר הברחת הגבול מצ'כיה השכנה וממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב ה[[משפיע]] הנודע ר' [[ניסן נמנוב]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. הגה"ח הר"ר [[אברהם אליהו פלאטקין]] - מראשי הישיבה בסמרקנד. ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לוויטין]]. הרב המפורסם ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות ל[[ארצות הברית]]. | + | במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים פליטי שואה, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] רובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אלול]] [[תש"ו]] לאחר הברחת הגבול מצ'כיה השכנה וממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב ה[[משפיע]] הנודע ר' [[ניסן נמנוב]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. הגה"ח הר"ר [[אברהם אליהו פלאטקין]] - מראשי הישיבה בסמרקנד. ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לוויטין]]. הרב המפורסם ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות ל[[ארצות הברית]]. |
כאשר ראשוני אנ"ש התיישבו בפוקינג החלו בארגון חיי קהילה חבדי"ת על אף זמניות וארעיות שהותם שם: ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו מוסדות [[תומכי תמימים פוקינג]], ו[[בית רבקה]]. | כאשר ראשוני אנ"ש התיישבו בפוקינג החלו בארגון חיי קהילה חבדי"ת על אף זמניות וארעיות שהותם שם: ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו מוסדות [[תומכי תמימים פוקינג]], ו[[בית רבקה]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==החיים במחנה== | ==החיים במחנה== | ||
[[קובץ:חסידים בפוקינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד במחנה בפוקינג]] | [[קובץ:חסידים בפוקינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד במחנה בפוקינג]] | ||
| − | המצאותם של אנ"ש בפוקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מ[[רוסיה]] על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ונוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם. | + | המצאותם של אנ"ש בפוקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים, ולאחר המאורעות הקשים שעברו בשואה. אף השמועות שהיו מגיעות מ[[רוסיה]] על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ונוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם. |
להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים. | להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים. | ||
| − | במחנות העקורים בגרמניה פעלו | + | במחנות העקורים בגרמניה פעלו אנשי הג'וינט ונציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וחסידי חב"ד קיבלו מהם כספים עבור משפחות אנ"ש ועבור הישיבות. |
==הרבנית חנה== | ==הרבנית חנה== | ||
הרבנית [[חנה שניאורסון]], אם [[הרבי]], שהתה תקופה במחנה פוקינג וכמה מתוך משפחות החסידים שהכירוה, תמכו בה וסייעו לה בדרכים רבות. | הרבנית [[חנה שניאורסון]], אם [[הרבי]], שהתה תקופה במחנה פוקינג וכמה מתוך משפחות החסידים שהכירוה, תמכו בה וסייעו לה בדרכים רבות. | ||
| − | הרבי פעל באותם ימים להביא את אמו אליו לניו יורק, ולאחר תקופה בפוקינג עברה | + | הרבי פעל באותם ימים להביא את אמו אליו לניו יורק, ולאחר תקופה בפוקינג עברה ל[[פריז]] לשם הגיע הרבי ונסע איתה לניו יורק. |
==אדמו"ר הריי"צ והרבי תומכים בפוקינג== | ==אדמו"ר הריי"צ והרבי תומכים בפוקינג== | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
| − | {{בית|שניאור זלמן ברגר|[https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%92.pdf חיי החסידים ב'תֶּפֶר' החיים]|1190|32 ואילך|תש"פ}} | + | *{{בית|שניאור זלמן ברגר|[https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%92.pdf חיי החסידים ב'תֶּפֶר' החיים]|1190|32 ואילך|תש"פ}} |
| − | {{בית|שניאור זלמן ברגר|[https://chabadpedia.co.il/images/4/42/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג]|1198|38 ואילך|תש"פ}} | + | *{{בית|שניאור זלמן ברגר|[https://chabadpedia.co.il/images/4/42/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג]|1198|38 ואילך|תש"פ}} |
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61268 פרסום ראשון: חסידי חב"ד במחנות הפליטים] - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61268 פרסום ראשון: חסידי חב"ד במחנות הפליטים] - {{אינפו}} | ||
*[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/427373/ צפו: שני תמימים ממחנה פוקינג נפגשו בכפר חב"ד] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/427373/ צפו: שני תמימים ממחנה פוקינג נפגשו בכפר חב"ד] {{אינפו}} | ||
גרסה מ־19:46, 23 במאי 2024
פוקינג (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד מינכן שבגרמניה. לאחר מלחמת העולם השנייה האמריקאים הקימו לידו מחנה לפליטים יהודים. מאות משפחות חסידי חב"ד שיצאו את רוסיה במסגרת 'הבריחה הידועה' בשנת תש"ו-תש"ז התיישבו בפוקינג ופיתחו במקום קהילה ומוסדות חינוך בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין והרב ניסן נמנוב. ובאותה תקופה היתה זו הקהילה החב"דית הגדולה ביותר. אדמו"ר הריי"צ והרבי היו בקשר עם החסידים בפוקינג וסייעו להם רבות באמצעות הוראות והכוונה, וגם שלחו אליהם שליחים ומשלוחים[1].
תוכן עניינים
התמקמות במחנות והקמת הישיבה
במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים פליטי שואה, מתוכם כשלש מאות מאנ"ש רובם יוצאי סמרקנד. הם הגיעו במשך החודשים תמוז-אלול תש"ו לאחר הברחת הגבול מצ'כיה השכנה וממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב המשפיע הנודע ר' ניסן נמנוב - מנהל ישיבת תומכי תמימים סמרקנד. הגה"ח הר"ר אברהם אליהו פלאטקין - מראשי הישיבה בסמרקנד. המשפיע הרב זלמן לוויטין. הרב המפורסם ר' ישראל נעוולער ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארצות הברית.
כאשר ראשוני אנ"ש התיישבו בפוקינג החלו בארגון חיי קהילה חבדי"ת על אף זמניות וארעיות שהותם שם: ביום הבהיר ט"ו אלול תש"ו כינס ר' ניסן נמנוב אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו מוסדות תומכי תמימים פוקינג, ובית רבקה.
החיים במחנה
המצאותם של אנ"ש בפוקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים, ולאחר המאורעות הקשים שעברו בשואה. אף השמועות שהיו מגיעות מרוסיה על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי הנ.ק.וו.ד. הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ונוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם.
להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים.
במחנות העקורים בגרמניה פעלו אנשי הג'וינט ונציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וחסידי חב"ד קיבלו מהם כספים עבור משפחות אנ"ש ועבור הישיבות.
הרבנית חנה
הרבנית חנה שניאורסון, אם הרבי, שהתה תקופה במחנה פוקינג וכמה מתוך משפחות החסידים שהכירוה, תמכו בה וסייעו לה בדרכים רבות.
הרבי פעל באותם ימים להביא את אמו אליו לניו יורק, ולאחר תקופה בפוקינג עברה לפריז לשם הגיע הרבי ונסע איתה לניו יורק.
אדמו"ר הריי"צ והרבי תומכים בפוקינג
פעילות רוחנית רבה בוצעה במחנות לפי הוראות רבותינו. במחנה פוקינג הוקמו מוסדות חינוך חב"דיים - ישיבת תומכי תמימים ובית רבקה, וסניפים קטנים של תומכי תמימים ובית רבקה הוקמו בעוד מחנות עקורים.
אדמו"ר הריי"צ והרבי היו בקשר עם החסידים במחנות העקורים ובהם פוקינג וסייעו להם רבות בגשמיות וברוחניות, באמצעות הוראות והכוונה, וגם שלחו אליהם שליחים ומשלוחים[2].
ביקור ר' בנימין גורודצקי והרש"ג
בחורף תש"ז שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב בנימין אליהו גורודצקי מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פוקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום.
תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג הפסח תש"ז, שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרש"ג לביקור באירופה.
בגרמניה כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד.
באותה הזדמנות [דרושה הבהרה] שלח אדמו"ר הריי"צ גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פוקינג.
תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפוקינג להתראות עם אדמו"ר הריי"צ לא התממשה לצערם. רובם עברו לפריז ונשתקעו בה, חלקם עלו לארץ ישראל (והיו בין המקימים של כפר חב"ד) והחלק הנוסף שהיגרו לארצות הברית הגיעו לשם לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית.
- הרב אליהו מטוסוב, הרב שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה (ספר).
- שניאור זלמן ברגר, קהילה חב"דית במחנה העקורים, שבועון בית משיח, גיליון 620 עמוד 38 - 47 (י"ד חשוון תשס"ח)
- הרב שלום דובער פרידלנד, פעילות חוצה גבולות
קישורים חיצונים
- שניאור זלמן ברגר, חיי החסידים ב'תֶּפֶר' החיים, שבועון בית משיח, גיליון 1190 עמוד 32 ואילך (תש"פ)
- שניאור זלמן ברגר, הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג, שבועון בית משיח, גיליון 1198 עמוד 38 ואילך (תש"פ)
- פרסום ראשון: חסידי חב"ד במחנות הפליטים -
- צפו: שני תמימים ממחנה פוקינג נפגשו בכפר חב"ד
- הפליטים החב"דיים: כך נראו החיים במחנה פוקינג לאחר הבריחה
