הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת ששת הימים"
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
|||
| (45 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ: חבד בששת הימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד תושבי [[כפר חב"ד]] בחזית הלחימה בזמן מלחמת ששת הימים. מימין לשמאל: הרב שלום פלדמן, הרב אהרון טננבוים, הרב זושא גרוס והרב דוד לסלבום]] [[קובץ: מלחמת ששת הימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי הצנחנים מגיעים לכותל עם | + | {{בעבודה מתמשכת}} |
| + | [[קובץ: חבד בששת הימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד תושבי [[כפר חב"ד]] בחזית הלחימה בזמן מלחמת ששת הימים. מימין לשמאל: הרב [[שלום פלדמן]], הרב [[אהרון טננבוים]], הרב [[זושא גרוס]] והרב [[דוד לסלבום]]]] | ||
| + | [[קובץ: מלחמת ששת הימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי הצנחנים מגיעים לכותל עם שיחרורו]] | ||
'''מלחמת ששת הימים''' הייתה מלחמה שנערכה בשנת תשכ"ז, בין [[מדינת ישראל]], לבין כל שכנותיה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה. | '''מלחמת ששת הימים''' הייתה מלחמה שנערכה בשנת תשכ"ז, בין [[מדינת ישראל]], לבין כל שכנותיה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה. | ||
| − | המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע מהמלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים | + | המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע מהמלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. |
| − | + | לפני המלחמה עודד הרבי את עם ישראל, והתנבא על הניצחון. | |
| − | + | ==תקופת ההמתנה== | |
| − | + | [[קובץ:תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] [[תשכ"ז]]]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | באייר [[תשכ"ז]] הסלימה המתיחות במהירות בין ישראל מחד, לבין סוריה ומצרים מאידך. בד' אייר הודיעה מצרים על גיוס באזור תעלת סואץ ובסביבתה; בה' אייר הכניס הצבא המצרי כוחות לתוך חצי האי סיני. עד לט' אייר הוסרו חיילי האו"ם שהפרידו בין הכוחות המצריים והישראלים בסיני לבקשת הצד המצרי; בי"ב אייר החל המצור על הספנות הישראלית במפרץ עקבה; בהמשך ירדן ועיראק הצטרפו לקואליציה הצבאית הערבית. | |
| − | + | הדבר לווה בהכרזות על מלחמה כוללת של צבאות ערב נגד ישראל, וגרם לבהלה גדולה אצל היהודים בארץ ובתפוצות. | |
במהלך התקופה אמר [[הרבי]] מספר פעמים כי יתרחשו [[נס|נסים ונפלאות]] ואין מה לפחד. | במהלך התקופה אמר [[הרבי]] מספר פעמים כי יתרחשו [[נס|נסים ונפלאות]] ואין מה לפחד. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
במהלך הפאראד ב[[ל"ג בעומר]], שבוע לפני פרוץ הקרבות, דיבר הרבי באריכות על כך שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואמר שבסופו של דבר יהיה ניצחון גדול. | במהלך הפאראד ב[[ל"ג בעומר]], שבוע לפני פרוץ הקרבות, דיבר הרבי באריכות על כך שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואמר שבסופו של דבר יהיה ניצחון גדול. | ||
| − | + | הקלטת דבריו של הרבי הועברו לארץ הקודש בטיסת [[אל על]] הקרובה, והושמעו במספר מקומות, על מנת לחזק את תושבי ישראל. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | דבריו של הרבי שודרו פורסמו בהרחבה בעיתונות וברדיו, ועוררו הד נרחב. | |
| − | |||
| − | + | למספר אנשים ששאלו את הרבי האם לצאת מהארץ עד סיום המלחמה, ענה הרבי כי אין צורך בכך. | |
| − | + | ===מבצע תפילין=== | |
| + | {{ערך מורחב|מבצע תפילין}} | ||
| − | + | ב[[שבת]] מברכים [[סיון]], הורה הרבי לצאת לרחובה של עיר, ולזכות יהודים בהנחת תפילין, תוך דגש על [[חיילי צה"ל]]. | |
| − | + | הרבי ציטט את הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך, עליו אומרים חז"ל "אלו תפילין שבראש", ואמר כי הנחת תפילין תרתיע את אויבי ישראל. | |
| − | + | בעקבות הוראתו של הרבי, החלו אלפי יהודים להניח תפילין. | |
| − | == | + | ==מהלך המלחמה== |
| − | + | ===מבצע מוקד=== | |
| − | + | '''היום הראשון למלחמה, יום שני כ"ו ב[[אייר]].''' בהסכמת ראש הממשלה לוי אשכול, החליטו שר הביטחון האלוף משה דיין והרמטכ"ל רב-אלוף יצחק רבין לצאת לתקיפות אוויריות וקרקעיות. לפנות בוקר פנו מטוסי חיל האוויר הישראלי, בעודם מעל מזרח הים התיכון דרומה, ותקפו את כל שדות התעופה המצריים, ולמעשה השמידו את חיל האוויר המצרי. מאוחר יותר הובסו חילות האוויר הירדני והסורי, ונגרם נזק משמעותי לחיל האוויר העיראקי באזור מוסול. | |
| − | + | ההכנות לתקיפה האווירית המפתיעה של ישראל בוצעו באווירה של סודיות מוחלטת. ביום תחילת המלחמה, בשעות הבוקר המוקדמות, עשו סוכני מודיעין ישראלים את דרכם לגג שגרירות ארה"ב בתל אביב והשביתו את אנטנת המעקב שהותקנה שם על מנת למנוע מארה"ב לגלות יציאת מטוסים ישראלים. הטייסים הישראלים עצמם למדו על המבצע הקרוב רק 5 שעות לפני התקיפה האווירית. | |
| − | + | ההתקפה הראשונית על מצרים בוצעה בשעה 7:45 בבוקר. כמעט במקביל הותקפו 11 בסיסי אוויר מצריים. במבצע השתתפו 185 מטוסים ישראלים, שהיוו 91% מהתעופה הקרבית הישראלית. עד השעה 9 בבוקר הושמדו 197 מטוסים מצריים על ידי מטוסים ישראליים, 189 מהם על הקרקע ו-8 במהלך קרבות אוויר. 8 תחנות מכ"ם נהרסו או ניזוקו. 6 בסיסי אוויר מצריים בסיני ובתעלת סואץ הפכו לבלתי שמישים לחלוטין. | |
| − | + | לאחר חזרת המטוסים הישראלים לבסיסיהם לצורך תדלוק וחימוש מחדש, בשעה 10 בבוקר, בוצעה תקיפה שנייה בבסיסי אוויר מצריים, בה השתתפו 164 מטוסים. במהלך תקיפה זו הותקפו 14 בסיסי אוויר ועוד 107 כלי טיס מצריים הושמדו. | |
| − | + | במהלך היום הראשון דיווחו מדינות ערב על נצחונות גדולים, דבר שהגביר את החרדה בקרב אזרחי העולם. | |
| − | הרבי | + | הרבי אמר אז שדבריהם אינם נכונים, והוסיף שבקרוב הר הבית יהיה בידינו. |
| − | + | '''היום השני למלחמה, יום שלישי כ"ז באייר.''' זוג מטוסי הפצצה כבדים Tu-16 של חיל האוויר העיראקי ביצעו תקיפות הפצצה בעומק ההגנות הישראליות. אחד מהם התגלה ונפגע על ידי לוחם מעל נתניה, אך בהטלת הפצצות ישירות מעל הרחוב המרכזי הצליח לחזור לבסיס חבניה. השני נפגע מירי נ"מ לאחר הפצצת העיר עפולה, ומפקדו כיוון את כלי הטיס הבוער לבסיס הצבאי הישראלי. כתוצאה מהתרסקות המטוס מתו 14 חיילים ישראלים וצוות עיראקי של 6 אנשים. | |
| − | === | + | ===הקרב בירושלים ובחזית הירדנית=== |
| − | + | '''היום הראשון למלחמה, יום שני כ"ו ב[[אייר]].''' בשעה 8:30 בבוקר העביר משרד החוץ הישראלי לראש ארגון הפיקוח על שביתת הנשק של האו"ם הגנרל בול מכתב עבור חוסיין מלך ירדן. המכתב ביקש מהמלך להימנע מכניסה למלחמה והבטיח שאם ירדן לא תשתתף במלחמה, לא ייגרם לה כל נזק. המכתב נמסר למלך רק בשעה 11:00 בבוקר, אך הוא דחה אותו והצביע על כך שמטוסיו כבר היו בדרכם ליעדים ישראליים. | |
| − | + | בירושלים החלו קרבות בשעה 10:15 בבוקר. בשעה 11:45 פתח הלגיון הערבי הירדני בהתקפות מרגמה על מטרות במערב ירושלים, וארטילריה ירדנית החלה לפגוע במטרות מזרחית לתל אביב ובעמק יזרעאל. | |
| − | + | במהלך תקיפות אוויריות השמידו מטוסי חיל האוויר הישראלי בהר עג'לון את מכ"ם המרקוני 247 החזק ביותר בירדן. | |
| − | + | '''היום השני למלחמה, יום שלישי כ"ז באייר.''' המתקפה הישראלית נגד העיר העתיקה נעצרה בהתנגדות עזה ועקשנית. אך למרות זאת הושלם כיתור העיר - חלקים מחטיבת השריון כבשו את רמאללה בצפון, חטיבה נוספת כבשה את לטרון בדרום מערב. לראשונה מאז תש"ז נפתח כביש תל אביב-ירושלים לתנועה ישראלית. | |
| − | + | '''היום השלישי למלחמה, יום רביעי כ"ח באייר.''' אל"מ מוטה גור הסתער על העיר העתיקה. בסביבות הצהריים נכבשה בית לחם, קצת אחר כך - גוש עציון. | |
| − | + | לאחר יומיים של קרבות, כבש צה"ל את כל שטח חצי האי סיני, וביום השלישי שלט צה"ל גם על ירושלים העתיקה והר הבית ואז הרב משה צבי הלוי סגל תקע בשופר, ולמחרת הסתיים כיבוש שטחי יהודה ושומרון. | |
| − | + | ביום החמישי של המלחמה החלה הלחימה גם בחזית הסורית, ולמחרת שלט כבר צה"ל בכל שטח רמת הגולן. | |
| − | + | ==תוצאות המלחמה== | |
| + | במלחמה זו, בצורה ניסית ישראל השיגה ניצחון תוך ימים ספורים, וכבשה את חצי האי סיני, רצועת עזה, הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן. | ||
| − | + | ב[[כ' סיון]] תשכ"ז, בהוראת ממשלת ישראל, הורחבו תחום השיפוט הישראלי וגבולותיה המוניציפליים של ירושלים לגזרה הירדנית (המזרחית) של ירושלים ולחלקים מהגדה המערבית הסמוכה לה. הסיפוח הפורמלי החד משמעי של מזרח ירושלים על ידי ישראל התרחש ב-כ"ב כסלו תשמ"א, כאשר נחקק חוק ירושלים, שהכריז על מזרח ירושלים כשטחה הריבוני של ישראל והעיר כולה כ"בירתה המאוחדת והבלתי ניתנת לחלוקה". | |
| − | + | בסך הכל, ישראל השיגה שליטה על שטח פי 3.5 משטחה לפני המלחמה. | |
| − | + | ==בעקבות המלחמה== | |
| + | ===התעוררות לתשובה=== | ||
| − | + | לאחר המלחמה הייתה התעוררות עצומה ל[[תשובה]], לאור הניסים הגדולים שהתרחשו בה וכן בזכות ההתרגשות משחרור [[ירושלים]] ו[[הכותל המערבי]]. | |
| − | + | את ההתעוררות זו קישר [[הרבי]] לייעוד הגאולה "והיה ביום ההוא יתקע ב[[שופר גדול]]"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3139995 מאמר ד"ה והיה ביום ההוא תשכ"ח] קונטרס ראש השנה - תשנ"ב.}} ודרש להשתדל שההתעוררות של עם ישראל לתשובה תנוצל לקיום תורה ומצוות באופן מעשי. | |
| − | [[ | + | ===דוכן תפילין בכותל המערבי=== |
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[הכותל המערבי#חב"ד בכותל|הכותל המערבי]]}} | ||
| + | [[קובץ: תפילין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד ב[[מבצע תפילין]] ב[[כותל המערבי]] עם שחרורו]] | ||
| − | + | לאחר שחרור הכותל ב[[כ"ח באייר]] [[תשכ"ז]], במהלך [[מלחמת ששת הימים]], החלו חסידי חב"ד לקיים במקום לפעול [[הנחת תפילין|להניח תפילין]] עם באי המקום, כחלק מ[[מבצע תפילין]] שעליו הכריז הרבי לקראת פרוץ המלחמה. | |
| − | + | זמן קצר לאחר מכן, ב[[כ"א סיוון]], הגיע מברק מ[[מזכירות]] הרבי ובו הוראה מהרבי: | |
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הצעת אדמו"ר שליט"א שאם רק אפשר לסדר אצל הכותל סוכה תמידית להנחת תפילין, וכמובן ברשות המשרדים המתאימים. וכדאי להדפיס בפורמט קטן ברכות תפילין ו[[קריאת שמע]] ולחלקם חינם. וגם למכור שם תפילין בדוקות ובמחיר מינימלי}} | ||
| − | + | עם קבלת ההוראה נרתמו חסידי חב"ד לקיומה והפעילו דוכן תפילין קבוע. בימים הראשונים לפעילותו איישו את הדוכן בעיקר חסידים מ[[כפר חב"ד]], אך לאחר קבלת מברק מהרבי בנושא שנשלח לסניף [[צעירי חב"ד]] ב[[ירושלים]], ברשאות הרבי [[טוביה בלוי]], החלה התעוררות בנושא בין החסידים בירושלים, והם הקימו 'מטה מבצע תפילין' שדאג לאייש את הדוכן. חברי המטה היו, מלבד הרב בלוי, הרבנים: [[בן ציון שיינברגר]], [[יהושע יוזביץ']], [[יששכר דב וולס]]{{הערה|1=[[שניאור זלמן ברגר]], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/102797492894.html המבצע שפרץ עשר שנים קודם זמנו] {{בית משיח|}}}}. | |
| − | + | דוכן זה פועל ברצף עד היום, ומשמש כ[[בית חב"ד]] לכל דבר. החל משנת [[תשס"ה]] מנהל את הדוכן הרב יוסף הלפרין{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=3083&CategoryID=184 הכותל המערבי: בית חב"ד ללא הפסקה]}}. | |
| − | === | + | ===תחילת המאבק על שלימות הארץ=== |
| + | {{ערך מורחב|שלימות הארץ}} | ||
| − | + | לאחר סיום המלחמה החלו ראשי השלטון בארץ ישראל לדבר על מסירת השטחים שנכבשו במלחמה, תמורת חתימה על הסכם שלום עם מדינות ערב. | |
| − | הרבי | + | בעקבות כך, החל הרבי לדבר על האיסור במסירת חלקים מארץ ישראל לערבים. |
| − | + | הרבי הוסיף כי היה צריך מיד עם כיבוש השטחים לגרש משם את כל הערבים, על מנת שלא יטענו אחר כך בעלות עליהם. | |
| − | + | ==ראו גם== | |
| + | *[[יום ירושלים]] | ||
| + | *[[מלחמת ההתשה]] | ||
| + | *[[מלחמת יום הכיפורים]] | ||
| + | *[[מלחמת לבנון הראשונה]] | ||
| + | *[[מלחמת המפרץ]] | ||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[http://teshura.com/Friedman-Mondshine%20-%20Tishrei%2030%2C%205779.pdf וישבתם לבטח בארצכם]''' {{PDF}} תשורה מנישואי משפחת פרידמן, הסוקרת את מעורבות הרבי במלחמה | ||
| + | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28768 כי ששת ימים עשה ה' נסים ונפלאות - מיוחד]''' - {{אינפו|}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1508 קטעי עיתונות מערב המלחמה בו מבשרים עיתוני ישראל כי הרבי מליובאוויטש מבטיח ניצחון גדול לישראל ויש להשאר בארץ הקודש] {{תמונה}} {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1508 קטעי עיתונות מערב המלחמה בו מבשרים עיתוני ישראל כי הרבי מליובאוויטש מבטיח ניצחון גדול לישראל ויש להשאר בארץ הקודש] {{תמונה}} {{אינפו}} | ||
*שלום בער קרומבי, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 הפרוטוקולים חושפים: המדינאים בצמרת השלטון תכננו מראש להחזיר את העיר העתיקה]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 927 עמוד 32 | *שלום בער קרומבי, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 הפרוטוקולים חושפים: המדינאים בצמרת השלטון תכננו מראש להחזיר את העיר העתיקה]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 927 עמוד 32 | ||
| + | *[[אברהם רייניץ]], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/10/528659287164.html אין לפחד ואין להפחיד], {{בית משיח}} ט"ז אייר תשע"ז | ||
| + | *[[מנחם זיגלבוים]], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/10/628952587503.html איפה הייתי במלחמה?], {{בית משיח}} ט"ז אייר תשע"ז | ||
| + | *[[מנחם זיגלבוים]], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/10/751766203560.html המלחמה והניצחון], {{בית משיח}} ט"ז אייר תשע"ז | ||
| + | *שניאור זלמן לוין, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/10/865553586206.html התעוררות והחמצה], {{בית משיח}} ט"ז אייר תשע"ז | ||
| + | *ישראל לפידות, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/10/193856455357.html קראתי ואין עונה], {{בית משיח}} ט"ז אייר תשע"ז | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/135683 JEM בסרט חדש: ילדי הגיבורים אחרי מלחמת ששת הימים • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}} | ||
{{מלחמות ישראל|}} | {{מלחמות ישראל|}} | ||
גרסה אחרונה מ־22:25, 21 במאי 2024
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה בשנת תשכ"ז, בין מדינת ישראל, לבין כל שכנותיה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.
המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע מהמלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים.
לפני המלחמה עודד הרבי את עם ישראל, והתנבא על הניצחון.
תוכן עניינים
תקופת ההמתנה[עריכה]
באייר תשכ"ז הסלימה המתיחות במהירות בין ישראל מחד, לבין סוריה ומצרים מאידך. בד' אייר הודיעה מצרים על גיוס באזור תעלת סואץ ובסביבתה; בה' אייר הכניס הצבא המצרי כוחות לתוך חצי האי סיני. עד לט' אייר הוסרו חיילי האו"ם שהפרידו בין הכוחות המצריים והישראלים בסיני לבקשת הצד המצרי; בי"ב אייר החל המצור על הספנות הישראלית במפרץ עקבה; בהמשך ירדן ועיראק הצטרפו לקואליציה הצבאית הערבית.
הדבר לווה בהכרזות על מלחמה כוללת של צבאות ערב נגד ישראל, וגרם לבהלה גדולה אצל היהודים בארץ ובתפוצות.
במהלך התקופה אמר הרבי מספר פעמים כי יתרחשו נסים ונפלאות ואין מה לפחד.
במהלך הפאראד בל"ג בעומר, שבוע לפני פרוץ הקרבות, דיבר הרבי באריכות על כך שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואמר שבסופו של דבר יהיה ניצחון גדול.
הקלטת דבריו של הרבי הועברו לארץ הקודש בטיסת אל על הקרובה, והושמעו במספר מקומות, על מנת לחזק את תושבי ישראל.
דבריו של הרבי שודרו פורסמו בהרחבה בעיתונות וברדיו, ועוררו הד נרחב.
למספר אנשים ששאלו את הרבי האם לצאת מהארץ עד סיום המלחמה, ענה הרבי כי אין צורך בכך.
מבצע תפילין[עריכה]
| ערך מורחב – מבצע תפילין |
בשבת מברכים סיון, הורה הרבי לצאת לרחובה של עיר, ולזכות יהודים בהנחת תפילין, תוך דגש על חיילי צה"ל.
הרבי ציטט את הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך, עליו אומרים חז"ל "אלו תפילין שבראש", ואמר כי הנחת תפילין תרתיע את אויבי ישראל.
בעקבות הוראתו של הרבי, החלו אלפי יהודים להניח תפילין.
מהלך המלחמה[עריכה]
מבצע מוקד[עריכה]
היום הראשון למלחמה, יום שני כ"ו באייר. בהסכמת ראש הממשלה לוי אשכול, החליטו שר הביטחון האלוף משה דיין והרמטכ"ל רב-אלוף יצחק רבין לצאת לתקיפות אוויריות וקרקעיות. לפנות בוקר פנו מטוסי חיל האוויר הישראלי, בעודם מעל מזרח הים התיכון דרומה, ותקפו את כל שדות התעופה המצריים, ולמעשה השמידו את חיל האוויר המצרי. מאוחר יותר הובסו חילות האוויר הירדני והסורי, ונגרם נזק משמעותי לחיל האוויר העיראקי באזור מוסול.
ההכנות לתקיפה האווירית המפתיעה של ישראל בוצעו באווירה של סודיות מוחלטת. ביום תחילת המלחמה, בשעות הבוקר המוקדמות, עשו סוכני מודיעין ישראלים את דרכם לגג שגרירות ארה"ב בתל אביב והשביתו את אנטנת המעקב שהותקנה שם על מנת למנוע מארה"ב לגלות יציאת מטוסים ישראלים. הטייסים הישראלים עצמם למדו על המבצע הקרוב רק 5 שעות לפני התקיפה האווירית.
ההתקפה הראשונית על מצרים בוצעה בשעה 7:45 בבוקר. כמעט במקביל הותקפו 11 בסיסי אוויר מצריים. במבצע השתתפו 185 מטוסים ישראלים, שהיוו 91% מהתעופה הקרבית הישראלית. עד השעה 9 בבוקר הושמדו 197 מטוסים מצריים על ידי מטוסים ישראליים, 189 מהם על הקרקע ו-8 במהלך קרבות אוויר. 8 תחנות מכ"ם נהרסו או ניזוקו. 6 בסיסי אוויר מצריים בסיני ובתעלת סואץ הפכו לבלתי שמישים לחלוטין.
לאחר חזרת המטוסים הישראלים לבסיסיהם לצורך תדלוק וחימוש מחדש, בשעה 10 בבוקר, בוצעה תקיפה שנייה בבסיסי אוויר מצריים, בה השתתפו 164 מטוסים. במהלך תקיפה זו הותקפו 14 בסיסי אוויר ועוד 107 כלי טיס מצריים הושמדו.
במהלך היום הראשון דיווחו מדינות ערב על נצחונות גדולים, דבר שהגביר את החרדה בקרב אזרחי העולם.
הרבי אמר אז שדבריהם אינם נכונים, והוסיף שבקרוב הר הבית יהיה בידינו.
היום השני למלחמה, יום שלישי כ"ז באייר. זוג מטוסי הפצצה כבדים Tu-16 של חיל האוויר העיראקי ביצעו תקיפות הפצצה בעומק ההגנות הישראליות. אחד מהם התגלה ונפגע על ידי לוחם מעל נתניה, אך בהטלת הפצצות ישירות מעל הרחוב המרכזי הצליח לחזור לבסיס חבניה. השני נפגע מירי נ"מ לאחר הפצצת העיר עפולה, ומפקדו כיוון את כלי הטיס הבוער לבסיס הצבאי הישראלי. כתוצאה מהתרסקות המטוס מתו 14 חיילים ישראלים וצוות עיראקי של 6 אנשים.
הקרב בירושלים ובחזית הירדנית[עריכה]
היום הראשון למלחמה, יום שני כ"ו באייר. בשעה 8:30 בבוקר העביר משרד החוץ הישראלי לראש ארגון הפיקוח על שביתת הנשק של האו"ם הגנרל בול מכתב עבור חוסיין מלך ירדן. המכתב ביקש מהמלך להימנע מכניסה למלחמה והבטיח שאם ירדן לא תשתתף במלחמה, לא ייגרם לה כל נזק. המכתב נמסר למלך רק בשעה 11:00 בבוקר, אך הוא דחה אותו והצביע על כך שמטוסיו כבר היו בדרכם ליעדים ישראליים.
בירושלים החלו קרבות בשעה 10:15 בבוקר. בשעה 11:45 פתח הלגיון הערבי הירדני בהתקפות מרגמה על מטרות במערב ירושלים, וארטילריה ירדנית החלה לפגוע במטרות מזרחית לתל אביב ובעמק יזרעאל.
במהלך תקיפות אוויריות השמידו מטוסי חיל האוויר הישראלי בהר עג'לון את מכ"ם המרקוני 247 החזק ביותר בירדן.
היום השני למלחמה, יום שלישי כ"ז באייר. המתקפה הישראלית נגד העיר העתיקה נעצרה בהתנגדות עזה ועקשנית. אך למרות זאת הושלם כיתור העיר - חלקים מחטיבת השריון כבשו את רמאללה בצפון, חטיבה נוספת כבשה את לטרון בדרום מערב. לראשונה מאז תש"ז נפתח כביש תל אביב-ירושלים לתנועה ישראלית.
היום השלישי למלחמה, יום רביעי כ"ח באייר. אל"מ מוטה גור הסתער על העיר העתיקה. בסביבות הצהריים נכבשה בית לחם, קצת אחר כך - גוש עציון.
לאחר יומיים של קרבות, כבש צה"ל את כל שטח חצי האי סיני, וביום השלישי שלט צה"ל גם על ירושלים העתיקה והר הבית ואז הרב משה צבי הלוי סגל תקע בשופר, ולמחרת הסתיים כיבוש שטחי יהודה ושומרון.
ביום החמישי של המלחמה החלה הלחימה גם בחזית הסורית, ולמחרת שלט כבר צה"ל בכל שטח רמת הגולן.
תוצאות המלחמה[עריכה]
במלחמה זו, בצורה ניסית ישראל השיגה ניצחון תוך ימים ספורים, וכבשה את חצי האי סיני, רצועת עזה, הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן.
בכ' סיון תשכ"ז, בהוראת ממשלת ישראל, הורחבו תחום השיפוט הישראלי וגבולותיה המוניציפליים של ירושלים לגזרה הירדנית (המזרחית) של ירושלים ולחלקים מהגדה המערבית הסמוכה לה. הסיפוח הפורמלי החד משמעי של מזרח ירושלים על ידי ישראל התרחש ב-כ"ב כסלו תשמ"א, כאשר נחקק חוק ירושלים, שהכריז על מזרח ירושלים כשטחה הריבוני של ישראל והעיר כולה כ"בירתה המאוחדת והבלתי ניתנת לחלוקה".
בסך הכל, ישראל השיגה שליטה על שטח פי 3.5 משטחה לפני המלחמה.
בעקבות המלחמה[עריכה]
התעוררות לתשובה[עריכה]
לאחר המלחמה הייתה התעוררות עצומה לתשובה, לאור הניסים הגדולים שהתרחשו בה וכן בזכות ההתרגשות משחרור ירושלים והכותל המערבי.
את ההתעוררות זו קישר הרבי לייעוד הגאולה "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול"[1] ודרש להשתדל שההתעוררות של עם ישראל לתשובה תנוצל לקיום תורה ומצוות באופן מעשי.
דוכן תפילין בכותל המערבי[עריכה]
|
| ערך מורחב – הכותל המערבי |
לאחר שחרור הכותל בכ"ח באייר תשכ"ז, במהלך מלחמת ששת הימים, החלו חסידי חב"ד לקיים במקום לפעול להניח תפילין עם באי המקום, כחלק ממבצע תפילין שעליו הכריז הרבי לקראת פרוץ המלחמה.
זמן קצר לאחר מכן, בכ"א סיוון, הגיע מברק ממזכירות הרבי ובו הוראה מהרבי:
הצעת אדמו"ר שליט"א שאם רק אפשר לסדר אצל הכותל סוכה תמידית להנחת תפילין, וכמובן ברשות המשרדים המתאימים. וכדאי להדפיס בפורמט קטן ברכות תפילין וקריאת שמע ולחלקם חינם. וגם למכור שם תפילין בדוקות ובמחיר מינימלי
עם קבלת ההוראה נרתמו חסידי חב"ד לקיומה והפעילו דוכן תפילין קבוע. בימים הראשונים לפעילותו איישו את הדוכן בעיקר חסידים מכפר חב"ד, אך לאחר קבלת מברק מהרבי בנושא שנשלח לסניף צעירי חב"ד בירושלים, ברשאות הרבי טוביה בלוי, החלה התעוררות בנושא בין החסידים בירושלים, והם הקימו 'מטה מבצע תפילין' שדאג לאייש את הדוכן. חברי המטה היו, מלבד הרב בלוי, הרבנים: בן ציון שיינברגר, יהושע יוזביץ', יששכר דב וולס[2].
דוכן זה פועל ברצף עד היום, ומשמש כבית חב"ד לכל דבר. החל משנת תשס"ה מנהל את הדוכן הרב יוסף הלפרין[3].
תחילת המאבק על שלימות הארץ[עריכה]
|
| ערך מורחב – שלימות הארץ |
לאחר סיום המלחמה החלו ראשי השלטון בארץ ישראל לדבר על מסירת השטחים שנכבשו במלחמה, תמורת חתימה על הסכם שלום עם מדינות ערב.
בעקבות כך, החל הרבי לדבר על האיסור במסירת חלקים מארץ ישראל לערבים.
הרבי הוסיף כי היה צריך מיד עם כיבוש השטחים לגרש משם את כל הערבים, על מנת שלא יטענו אחר כך בעלות עליהם.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- וישבתם לבטח בארצכם
תשורה מנישואי משפחת פרידמן, הסוקרת את מעורבות הרבי במלחמה - כי ששת ימים עשה ה' נסים ונפלאות - מיוחד -
- קטעי עיתונות מערב המלחמה בו מבשרים עיתוני ישראל כי הרבי מליובאוויטש מבטיח ניצחון גדול לישראל ויש להשאר בארץ הקודש
- שלום בער קרומבי, הפרוטוקולים חושפים: המדינאים בצמרת השלטון תכננו מראש להחזיר את העיר העתיקה, שבועון בית משיח גליון 927 עמוד 32
- אברהם רייניץ, אין לפחד ואין להפחיד,
ט"ז אייר תשע"ז - מנחם זיגלבוים, איפה הייתי במלחמה?, ט"ז אייר תשע"ז
- מנחם זיגלבוים, המלחמה והניצחון, ט"ז אייר תשע"ז
- שניאור זלמן לוין, התעוררות והחמצה, ט"ז אייר תשע"ז
- ישראל לפידות, קראתי ואין עונה, ט"ז אייר תשע"ז
- JEM בסרט חדש: ילדי הגיבורים אחרי מלחמת ששת הימים • צפו
| מלחמות ישראל | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ מאמר ד"ה והיה ביום ההוא תשכ"ח קונטרס ראש השנה - תשנ"ב.
- ↑ שניאור זלמן ברגר, המבצע שפרץ עשר שנים קודם זמנו
- ↑ הכותל המערבי: בית חב"ד ללא הפסקה
