שינויים

{{בעריכה}}<div style="text-align: center;">'''גודל דף זה – {{PAGESIZE:משתמש:חסיד של הרבי/סירטוק}} בתים'''</div>[[קובץ:הרבי בסירטוקבהלויית פעשה לאפיין..jpg|שמאל|ממוזער|250px[[הרבי]] יוצא ל[[הלוויה|הלווית]] מרת [[פעשא לאה לאפיין]] ברחוב [[קינגסטון]]. אפשר להבחין בסירטוק המשי עליו לבש הרבי לבוש בסירטוקאת המעיל על מנת להסתירו, וכן ניתן לראות את צדו הימני של המעיל כשהוא נמצא מעל צדו השמאלי]]'''סירטוק''' (נקרא גם '''פראק''' או '''קפוטה'''{{הערה|בלשון חסידי חב"ד}}) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללבוש ב[[שבת|שבתות]] וב[[מועד|מועדי ישראל]]. אורכו של הסירטוק בדרך כלל הוא חליפה ארוכה היורדת עד הברכייםברכי הלובשו, ולא כשאר החסידיות שלהם {{מונחון|קפוטה|ז'קט אותו חליפה אותה נוהגים מרבית החסידיות ללבוש המגיע עד לתחתית הרגל}} המגיעה למטה יותר, וזאת בשל [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי.

==תולדות הסירטוק==עד לשנת בשנת [[תר"ד]] היו כשנגזרה [[גזירת הלבוש]] שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד אז וצווו לקצר את מלבושיהם ולהתאימם ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד נוהגים להתלבש כשאר החסידויותלהפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם שטריימל בשבתות ובמועדיםהנקרא ברוסית '''סירטוק''', ובחליפה עליונה ארוכה (קפוטה) כמו באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של שאר החסידויות בכל ימות השבועהסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק ל[[חב"ד]].

אך בשנת [[תר"ד]] גזר הצאר ניקולאי את [[גזירת הלבוש]], שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד עז, דבר שהבטא גם בצוו מלכותי מפי הצאר ניקולאי המצווה על היהודים לקצר את מלבושיהם ולהתאים את הלבוש היהודי ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית '''סירטוק''', באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק ל[[חב"ד]]. במשך השנים מרכיבי בד הסירטוק שהחסידים החלו ללבוש היה עשוי מבדהשבתי השתנו, וכל היה עד לשנת... בה אמר שאמר [[הרבי]] ש"זיידענע זופיצעס" - שצריך לחזור וללבוש בגדי משי- "זיידענע זופיצעס". דבריו שלאלו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר ד"ה... {{מקור}} של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאותה שנה מאז החלו בייצור המוני של סירטוקי משי ורבבות רבים מחסידי חב"ד החלו ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים.

[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] לבוש במלבוש משי לבן שירש מ[[אדמו"ר הזקן]] שאותו היו נוהגים רבותינו נשיאנו ללבוש בשבתות ובמועדים]]

בימי חול היו נוהגים רבותינו נשיאנו להתלבש בקפוטה נהגו [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ללבוש קפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך שהיו לובשים מלבוש משי לבן נעוצה בכך שלפי המסורת במסורת לפיה כך היה נוהג אף [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שהמקור למנהג זה קדום אף קדום יותר ומקורו עוד ב[[האריז"ל]] שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן. והסיבה שצבעו הוא לבן היא בשל כך שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך מכיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{הערה|ראה [[תניא]] [[לקוטי אמרים]], פרק ל"א, ועד}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, וצבע לבן הוא הפך עניין הגלות ומראהו כאור, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן).

המנהג של חבישת המלבוש והסיבה לצבעו הלבן בשבתותהיא שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ואף חבישת הקפוטת משי הארוכה השתנה אצל ובכך לגרום לו להצטער על ה[[אדמו"ר המהר"שגלות]]. ועל חורבן הבית, אך כיון ששבת עניינה הוא [[אדמו"ר המהר"ששמחה]] החליף השוללת את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם כובע קנייטש בימות החולהעצב{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה בראה [[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטשתניא]]}} כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"שלקוטי אמרים]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי שהיה רעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות להלך בדרכים כדי ללכת לרופאים, וכשהיה הולך ברדכים לא היה חפץ בכך שידעו שהוא רבי, ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד לעיירה בעלזא, שם פגש באדמו"ר יששכר דב זיעפרק ל"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירהועד}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, שהצבע הלבן מראהו כאור - הפך עניין הגלות, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהוובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}תבוא גם [[הגאולה]] (לבן).

מאותו זמן שבו החליף מנהג חבישת המלבוש הלבן בשבתות ואף חבישת קפוטת המשי הארוכה, השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמור. [[אדמו"י חבר המהר"ד ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם הסירטוק. מגבעת בימות החול הלכו בסירטוק מבד{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, ובשבתות ובחגים נהגו אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}}, כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי הרעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות ללכת בסירטוק משילרופאים, וכשהיה הולך בדרכים לא רצה שידעו שהוא רבי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים בובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידיים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד ל[[בעלז (עיירה)|עיירה בעלזא]], שם פגש באדמו"ר [[שבת קודשיששכר דב]]זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}.

מאותו זמן שבו החליף [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמו"רי חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים של [[שבת קודש]] ואף מעלתו הגדולה של המשי, שדרגתו נעלת בתורת החסידות. אף [[הרבי שליט"א]] היה נוהג נהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ובמועדיםומועדים. אך משנת [[תשלתש"חנ]] שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל, וכאשר יוצא החוצה לובש על הסירטוק גם מעיל{{הערה|מלבד תהלוכת ל"ג בעומר תש"נ בה יצא הרבי לתהלוכה עם הסירוק משי ללא מעיל מעליו. }}, הרבי אף אמר פעם בפירוש שאינו רוצה ללכת עם הסירטוק משי לבד{{הערה|ספר [[הרבי בפאריז]]}}, לכאורה המקור להנהגה זו הוא המובא ב[[תורת הקבלה]] שאין לצאת לרחוב בבגד משי מגולה{{הערה|כך גם נהג המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}{{מקור}}. עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתו של הרבי בה הורה ל[[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללכת בסירטוק משי, וזאת בקעבות מאמרו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מסביר החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את מעלתו של סירטוק המשי ע"פ [[חסידות]]{{הערה|אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בד.}}.

[[קובץ:הרבי בקיטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בערב [[יום כיפור]] עם קיטל, מתחת לקיטל נתן לראות את הסירטוק]]ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] ה[[תמימים]] הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוק, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק הוא רק מיום ה[[נישואים]] ואילך, ו[[תמימים]] ו[[אברך|אברכים]] שעדיין לא נישאו אינם לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור ל[[מקיף|אור המקיף]] מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת ה[[מקיף]] שייכת רק אצל אברכים ש[[נישואים|נישאו]], ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק{{הערה|זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים [[טלית]] ו[[גרטל]]}}. [[קובץ:הרבי בקיטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בערב [[יום כיפור]] עם [[קיטל]], תחתיו ניתן להבחין בסירטוק]]ב[[יום כיפור]] בו נוהגים להתלבש בקיטל לבן, נהג הרבי ללבוש גם סירטוק כשהקיטל על גביו.

*'''[[שבת קודש]]''' את הסירטוק מתבדל מהחליפה בכך שאותו לובשים חסידי חב"ד רק בשבתות ובמועדי ישראל.

*'''תאריכים חסידים''' בכל תאריך חסידי שהוא, לגודמה לדוגמה [[י"ט כסלו]], [[י"א בניסן]], [[ח"י אלול]] ועוד , נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה ל[[חג|חגים]] וימים טובים. אין על התאריכים אלו כללים כ”א הדבר תלוי בהרגש החסיד.*'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.{{מקור}}

*'''ימי דפגרא''' כמו כן יש הרבה חסידים שנוהגים לחבוש את הסירטוק במשך ללבוש סירטוק כל הימיםימות השנה, ולא רק בשבתות ובמועדים. וזאת בשל כך שאף , הסיבות לכך נעוצות בהנהגת [[הרבי שליט]], שהחל מ[[תשרי]] [[תש"אנ]] נוהג לחבוש את הסירטוק במשך כל ימי החל ללבוש סירטוק משי גם בימי החול. ===מנהגים מיוחדים===(עד אז היה לובשו רק בשבתות), ובשל דברי הרבי שכשנשיא הדור הולך עם בגדי שבת מנהגו מראה שהזמן בו הוא הולך הינו זמן של [[קובץיום טוב]], וכיוון שהוא נוהג כך בגלוי - מנהגו מהוה סימן גם לשאר האנשים{{הערה|[https:הרבי בהלויית פעשה לאפיין//drive.google.jpg|ממוזערcom/file/d/1jTv2kxxfkC6C3srn62opha5SDcLwbZuA/view שיחת י"ט אלול תשמ"ח התוועדוית ע' 304 ס' ח']}}), לחסיד ששאל את הרבי האם ללבוש סרטוק גם ביום חול השיב הרבי בחיוב{{הערה|המענה ניתן לר' משה יהודה שלום וייס, המענה ניתן לאחר [[הרביכ"ז אדר א' תשנ"ב]] יוצא לבאמצעות ה[[הלוויה|הלוויתמזכיר]] מרת הרב [[פעשא לאה לאפייןיהודה לייב גרונר]] ברחוב , [[קינגסטוןhttp://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מענות%20תשנג.pdf תשובות ומענות ממלך המשיח תשנ"ב-תשנ"ד, תשנ"ג מענה ח', בתשורה חתונת אסולין-סבן.]]. אפשר להבחין בסירטוק המשי עליו לבש }}, כמו כן הרבי הביע את המעיל על מנת להסתירו, וכן ניתן לראות את צדו הימני של המעיל כשהוא נמצא מעל צדו השמאלירצונו ב[[יחידות]]המנהג החב"די הוא שכסוגרים את הבגד העליון, צריך שהצד הימני של הבגד יהיה מעל הצד השמאלי, ובשל כך הסירטוק עשוי בצורה ייחודית כך שכאשר סוגרים אותי יוצא שהצדהימני שלו נמצע מעל הצד השמאלי. מנהג מיוחד בנוגע ללבישת הסירטוק ניתן למצוא אצל בפני הרב [[הרביחיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)|חיים שלום דובער ליפסקר]]. החל משנת שכל [[תשאנ"נש]], בה החל הרבי ללכת יילכו עם סירטוק משי של שבת גם בימי ביום חול{{הערה|כך מספר הרב ליפסקר, היה הרבי נוהג לחבוש על הסירטוק עוד מעיל או בגד. הסיבה לכך הייתה נעוצה בין השאר בכך שהסירטוק נועד לשבתות ולימים טובים ולא לימות החול, לכן בעקבות דברי הרבי נהג לחבוש על הסירטוק עוד מלבוש כדי לשמור את ייחודו לשבתות ולמועדים. בביחידות זו החלו הרב [[יום כיפוריעקב כץ]] שבו נוהגים להתלבש בקיטל לבן, נוהגים לשים גם סירטוק אך הסירטוק מולבש ומוסתר ע"י הקיטל הלבן. הסיבה ללבישת הקיטל הלבן הוא כי בוהרב [[יום כיפורמאיר צבי גרוזמן]] בני ישראל נדמים למלאכים, ולכן ליבשים קיטל לבן - כדי להדמות לללבוש לבוש ארוך גם ביום חול (מפי הרב [[מלאך|מלאכיםרפאל צבי הרטמן]] שהם לבנים) . כמו כן ב[[חתונה}} על פי ראיות אלו כמה מרבני חב"ד מורים בפועל ללכת עם סירטוק גם ביום חול{{הערה|חתונות]] ובמיוחד בלדוגמה: הרב [[חופהמשה קורנוויץ]] נוהגים מאות רבות של , והרב [[אנ"שיוסף אברהם פיזם]] להתלבש בקיטל ובסירטוק שלבש הרבי, ובסיום החופה מחזירים את הקיטל והסירטוק לבעליו.}}.

בעקבות מנהג חב"ד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, שבכל לבוש הצד הימני שבו צריך לעלות יהיה על גבי הצד צדו השמאלי. לכן עשוי של הלבוש, עושים את הסירטוק בצורה כזו שבה מיוחדת כאשר הכפתורים שלו תפורים בצד גם בצדו השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד שלהם תפור הכפתור רק בצדו הימני. הסיבה לכך שהכפתורים של הסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו סוגרים את הסירטוק, יעלה הצד הימני שלו על צדו הכפתור מצדו השמאלי. והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול ל[[קו החסד]], וצד שמאל משול ל[[קו הגבורה]]של הבגד, ולכן כאשר סוגרים את המלבוש העליון רצוי יוצא שצד ימין יעלה נמצא על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות ש[[ספירת החסד]] היא זו שתמשול על [[קו הגבורה]] ולא חלילה להפך.

צבע הסירטוק הוא שחור, ויש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא מכיון שנכתב ב[[הלכה]]{{הערה|ראה הרמ"א בחלק יורה דעה סימן קע"ח בשם מהרי"ק (שורש פ"ח); וכן שו"ע יורה דעה, קע"ח, א.}} שמלבושיו של [[יהודי]] צרכים להיות בצבעים עדינים ורכים כגון צבעי לבן ושחור, ולא בצבעים גסים ובולטים כגון אדום. וזאת בשל כך שיהודי צריך להקרין [[ענווה]] ושפלות כלפי בוראו, ובכך ימעיט את ה'יש' וה'אני' שבו. וגם בשל כך שאסור ליהודי להידמות לגויים שלבושים בבגדים גסים ומפוארים{{הערה|ויקרא יח, ג; כ, כג}}.

הסיבה השנייה היא שהצבע השחור מזכיר לאדם דברים מצערים ורעים, וע"י ועל ידי כך שהיהודי ילבש מלבוש שחור יזכור את ה[[גלות]] וימלא צער על כך. יש אומרים שעוד מימי חורבן בית שני נרגלו נהגו יהודי הגולה ללכת במלבושים שחורים כאות צער על חורבן בית המקדש{{הערה| תלמוד בבלי, ב"ק, נ"ט, ב'}}.

דבר חדש יותר שנוסף לסירטוק ברבות השנים הוא הכפתורים והכיס העליון, בתחילה דבר זה נחשב ללבוש אופנתי ולא חסידי. ומסופר שפעם אחת כשהגיע אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] חסיד שבז'קט שלבש היה כיס עליון אמר לו ע"כ [[אדמו"ר המהר"ש]] שיש אמרה האומרת "חסיד - עד הכיס", וכשהכיס נמצא למעלה יוצא שהחסיד מתקטן יותר כאשר הוא חסיד רק מראשו ועד לכיסו העליון, ולאומת ולעומת זאת עם אם הכיס נמצא למטה יוצא שהחסיד שבו נהיה גדול יותר{{הערה| רשימות דברים חלק ב' עמוד פ"ג}}.. מכיון שפעם לא היו כפתורים לסירטוק הסירטוק נסגר ע"י על ידי ה[[גארטל]]{{הערה|דוגמה לכך ניתן לראות בציורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]}}.

לסירטוק יש ארבעה כפתורים, כאשר שניים מהם משמשים לסגירת הסירטוק, והשניים האחרים שמשו את הסוחרים בימים ההם להידוק המגבעת לחליפה. בפועל תכונות אלה נשמרו עד היום כאשר גם בכובע ב[[כובע]] נתן לראות כפתור ומקום מיוחד להכנסת כפתור ששימש את הסוחרים להידוקו לחליפתם.

==סוגים בסירטוקבהלכה==בסירטוק יש שני סגוים, הסוג הראשון עשוי מבד, והשני ממשי. הסירטוק העשוי ממשי מנהג חב"ד הוא הסירטוק המהודר והיקר ביותר, ואיתו נהגו רבותינו נשיאנו מתקופתו של להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[אדמוספר המנהגים]] עמ' 9; וכן ראה שו"ע אדה"ר מהרז סי' יח ס"שד}} (ובשבתות ומועד עם סירטוק) הסיבה לכך מקורה במשנה{{הערה|שבת, קי"ד א.}} שם נכתב שראוי [[תפילה|להתפלל]] ללכת בשבתות ובימים טובים, ועם הסירטוק שעשוי מבד היו הולכים בימי החול. כיום נוהגים גם הל[[חסידיםהקב"ה]] ללכת עם סירטוק המשי בשבתות ובימים טוביםבמלבוש מיוחד, וזאת בשל מעלתו דבר שיבטא את אהבתו של המשי שמוסברת בהרחבה בעשרות מקומות בהיהודי כלפי ה', וכמו שכשאדם הולך לפני [[חסידותמלך]]בשר ודם הוא יתלבש במיטב המלבושים, ק"ו כשעומד לפני ה'.

===סירטוק בד===משנת בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב ב[[תר"דציצית]] שאז החלו חסידי חב, וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה"ד ללבוש את פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוקב[[ציצית]]{{הערה|ראה [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], ועד ימינו נוהגים חסידי חבא' ט"ד לחבוש סירטוק עשוי בד בימי חול ובשבתותו.}}. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב ב[[ציצית]]{{הערה|דבר זה התשנה לאחר שיחתו של הרבי בה אמר ש"1=[https://anash.org/rounding-a-kapota-corner-how-much/ לוי יצחק רסקין: כמה צריך לחזור ללבושי המשי", אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בדלעגל את פינות הסירטוק?] {{אנש}} (אנגלית)}}. כיום יש חנויות המוכרות את הסירטוק כששני פינותיו האחוריות נחתכו ועוגלו, וכך אין הסירטוק שהם מיצרים חייב בציצית.

===סירטוק משי===סירטוק משי השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא הסוג הטוב ביותר 12 ס"מ על 12 ס"מ{{הערה|קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'}}, והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש ואף המהודר ביותר, זהו סוג הסירטוק שאתו נוהג ללכת שהפינה מעוגלת{{הערה|א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ק ב}}. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל{{הערה|[[אדמוhttps://smslarav.co.il/question/58f0003406afe00001ea47e5 ראה באתר מכון הלכה חב"ר שליט"א]ד]}}.

==בחסידות==מנהג רבותיני נשיאנו מתקופת [[אדמוחב"ר המהר"ש]] היה ללכת בימות החול בסירטוק בדד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, ובשבתו ומועדים ללכת בסירטוק הצד הימני שבו צריך לעלות על גבי הצד השמאלי. לכן עשוי משיהסירטוק בצורה כזו שבה הכפתורים תפורים בצד השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד הימני. הסיבה לכך הייתה שצריך לייחד בגד מיוחד לשבת ואף מעלתו הגדולה שהכפתורים של המשיהסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו את הסירטוק, שדרגתו נעלת בתורת החסידותיעלה הצד הימני שלו על צדו השמאלי. אך משנת והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול ל[[קו החסד]], וצד שמאל משול ל[[תשל"חקו הגבורה]] החל הרבי ללכת גם בימות החול בסירטוק משי. עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתה של הרבי שבה בה קרה לחסידים לחזור וללבוש מלבושי משי החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים ולכן כאשר סוגרים את סירטוק המשיהמלבוש העליון רצוי שצד ימין יעלה על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות ש[[ספירת החסד]] היא זו שתמשול על [[קו הגבורה]] ולא חלילה להפך.

==בהלכה=={{להשלים}} ==בחסידות==כמו כן ב[[חסידות]] מורחב מאוד עניינם של בגדי המשי, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] מדבר על כך במיוחד באריכות בעשרות מאמרים. בעקבות ההסברים העמוקים ב[[חסידות]] אודות דבר המעלה שבלבישת בגד משי הורה [[הרבי]] ל[[חסידים]] ללבוש סירטוק משי.