מסכת תענית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "צדקה " ב־"צדקה ")
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
בדף כ"א ע"א שבמסכת מבואר כי ב[[כ' במנחם אב]] היו מביאים קרבן לעצי המערכה, וזה היה אחד מעשרים הזמנים במיועדים לכך. כאשר הוא חל ב[[שבת]] היו מאחרים ולא מקדימים, ולפי דעת [[רש"י]] הביאור הוא מכיון שהאומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא.
בדף כ"א ע"א שבמסכת מבואר כי ב[[כ' במנחם אב]] היו מביאים קרבן לעצי המערכה, וזה היה אחד מעשרים הזמנים במיועדים לכך. כאשר הוא חל ב[[שבת]] היו מאחרים ולא מקדימים, ולפי דעת [[רש"י]] הביאור הוא מכיון שהאומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא.


לפי דברי [[רש"י]] אלו מבוארים דברי ה[[ירושלמי]] פ"ו ה"ה, שם ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת לעני, כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוז'ין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתיבנת ה[[צדקה]] מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכדברי רש"י, ש"האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא". {{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}
לפי דברי [[רש"י]] אלו מבוארים דברי ה[[ירושלמי]] פ"ו ה"ה, שם ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת לעני, כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוזין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתיבנת ה[[צדקה]] מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכדברי רש"י, ש"האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא".{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}
=== ביאורי הרבי ===
=== ביאורי הרבי ===


*'''ב א.''' אף מפתח של פרנסה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16005&st=&pgnum לקוטי שיחות חל"ט עמ' 37 (עמ' 59)]
*'''ב א.''' אף מפתח של פרנסה. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16005&st=&pgnum=59 לקוטי שיחות חל"ט עמ' 37 (עמ' 59)]


*'''ה ב.''' בעניין 'אין מסיחין בשעת הסעודה'...'יעקב אבינו לא מת'...'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים'. [http://www.otzar770.com/ לקוטי שיחות חלק ל"ה]
*'''ה ב.''' בעניין 'אין מסיחין בשעת הסעודה'...'יעקב אבינו לא מת'...'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים'. [http://www.otzar770.com/ לקוטי שיחות חלק ל"ה]
שורה 32: שורה 32:


*סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)]
*סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf מסכת תענית] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf '''מסכת תענית'''] {{הב}}
* '''[https://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=58770 מסכת תענית עם ביאור "חברותא"]'''. {{הב}}
 
{{בין המיצרים}}
{{שס}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־21:42, 21 באפריל 2024

מסכת תענית (נקראת גם מסכת תעניות) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה. מסכת זו הינה קצרה יחסית, ועוסקת בדיני תעניות בכלל, ובפרט בתעניות שבית דין היו גוזרים על כלל הציבור בזמן "עצירת גשמים" ובשנת בצורת. אגב כך מובאים במסכת גם דיניהם של הקטעים בתפילת שמונה עשרה הקשורים לירידת הגשמים - הזכרת "מוריד הגשם" ובקשת "ותן טל ומטר לברכה". בנוסף לתעניות על הגשמים, המסכת עוסקת גם בתענית י"ז בתמוז ותשעה באב, וכן בדיני השבוע שחל בו תשעה באב. במסכת זו בתלמוד הבבלי פרקי אגדה רבים, יחסית למסכתות אחרות. במסכת זו נמצאים האגדות הידועות על חוני המעגל נחום איש גם זו ונקדימון בן-גוריון. בתלמוד בבלי יש למסכת זו 30 דפים.

עצים למערכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדף כ"א ע"א שבמסכת מבואר כי בכ' במנחם אב היו מביאים קרבן לעצי המערכה, וזה היה אחד מעשרים הזמנים במיועדים לכך. כאשר הוא חל בשבת היו מאחרים ולא מקדימים, ולפי דעת רש"י הביאור הוא מכיון שהאומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא.

לפי דברי רש"י אלו מבוארים דברי הירושלמי פ"ו ה"ה, שם ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת לעני, כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי יוסף רוזין מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתיבנת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכדברי רש"י, ש"האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא".[1]

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ה ב. בעניין 'אין מסיחין בשעת הסעודה'...'יעקב אבינו לא מת'...'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים'. לקוטי שיחות חלק ל"ה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים