ליפא קליין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:07, 10 באפריל 2024

הרב ליפא קליין (יליד שנת תרצ"ה, 1935) הוא מזקני קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד -קרית מלאכי, שימש כמזכיר וחבר הנהלה בישיבת אור שמחה, 'הבוכרים'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ג אייר תרצ"ה בפושקינה ליד לנינגרד לאביו ר' שמואל מנחם קליין ולאמו מרת מרים בת ר' שניאור זלמן חוסידוב, מחשובי חסידי חב"ד בפולטבה, פושקינה וטשקנט.

בפושקינה ליד לנינגרד, התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין^[1]. ובמהלך הכיבוש הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב ישראל חוסידוב לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה^[2].

לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה לטשקנט והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש^[3] בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' ישראל נעוולער שהשפיע עליו עמוקות^[4].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה, בת ר' מרדכי סירוטה.

מעתיק חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' ליפא היה סופר מקצועי שהיה מעתיק של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע לטשקנט עותק בודד של שיחה או מאמר של הרבי, היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.

כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם ^[5]

הרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין^[6] ובחודש סיון תשל"א עלו ר' ליפא ומשפחתו לארץ הקודש והתיישב בנחלת הר חב"ד.

חבר משלחת אל הרב פיינשטיין[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת חודש החגים תשל"ב נסע לרבי לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב משה פיינשטיין.

תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ הקודש החל בעבודתו כמזכיר וחבר הנהלת ישיבת הבוכרים – אור שמחה בכפר חב"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו ר' שניאור זלמן קליין
אחיו ר' שואל משה קליין
בתו מרת דובה, רעיית ר' אברהם יוסף הרשקופ - מעסקני נחלת הר חב"ד
בנו, ר' שמואל מנחם קליין – מנהל בית חב"ד אילת
בתו מרת חנה, רעיית ר' שניאור זלמן ברגר - סופר חסידי, נחלת הר חב"ד
בנו, ר' יוסף יצחק קליין - סמנכ"ל ישיבת אור שמחה

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות חב"ד בפטרבורג – פרק כד

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסיד ללא פעמונים – תשורה אודות אחיו ר' שואל משה קליין

שניאור זלמן ברגר, התקשרות מאחורי מסך הברזל, ראיון עם הרב ליפא קליין, בית משיח 1354

חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"

הערות שוליים

↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב
↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 22-24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין
↑ חסיד ללא פעמונים – תשורה אודות אחיו ר' שואל משה קליין
↑ שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.
↑ בית משיח 1354
↑ חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"

[1] פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב

[2] פעילות חוצה גבולות עמוד 22-24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין

[3] חסיד ללא פעמונים – תשורה אודות אחיו ר' שואל משה קליין

[4] שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.

[5] בית משיח 1354

[6] חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 [[קובץ:ליפא קליין מזכיר.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין על משמרתו במשרדי מזכירות [[ישיבת אור שמחה]] בכפר חב"ד]]
 [[קובץ:הבוכרים אור שמחה.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין (במרכז התמונה) במהלך ביקורו של [[יצחק רבין]] בישיבת אור שמחה]]
-נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרצ"ה]] בפושקינה ליד [[לנינגרד]] לאביו ר' [[שמואל מנחם קליין]] ולאמו מרת מרים בת ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[פולטבה]], פושקינה וטשקנט.
+נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרצ"ה]] ב[[פושקינה]] ליד [[לנינגרד]] לאביו ר' [[שמואל מנחם קליין]] ולאמו מרת מרים בת ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[פולטבה]], פושקינה ו[[טשקנט]].
-בימי [[מלחמת העולם השניה]] נמלט כילד קטן יחד עם משפחתו מפני הצבא הגרמני שהחל לערוך מצור סביב לנינגרד לאחר זמן יהודי פושקינה נרצחו על ידי הנאצים{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, פעילות חוצה גבולות עמודים 22-24}}.
+ב[[פושקינה]] ליד [[לנינגרד]], התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, קליין, הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. ובמהלך הכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו  הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 22-24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}.
 לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה ל[[טשקנט]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש{{הערה|'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]}} בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' [[ישראל נעוולער]] שהשפיע עליו עמוקות{{הערה|שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.}}.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ===מעתיק חסידות===
-ר' ליפא היה מעתיק מקצועי של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע ל[[טשקנט]] עותק בודד של שיחה או מאמר של [[הרבי]], היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.
+ר' ליפא היה סופר מקצועי שהיה מעתיק של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע ל[[טשקנט]] עותק בודד של שיחה או מאמר של [[הרבי]], היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.
 כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם {{הערה| בית משיח 1354}}
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 ==משפחתו==
+* אחיו ר' [[שניאור זלמן קליין]]
+*אחיו ר' [[שואל משה קליין]]
 *בתו מרת דובה, רעיית ר' [[אברהם יוסף הרשקופ]] - מעסקני נחלת הר חב"ד
 *בנו, ר' [[שמואל מנחם קליין (אילת)|שמואל מנחם קליין]] – מנהל בית חב"ד אילת
@@ שורה 47: / שורה 49: @@
 [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
+[[קטגוריה:צוות ישיבת הבוכרים]]
 [[קטגוריה:משפחת קליין]]
 [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]