רפאל אלאשוילי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏קישורים חיצוניים: הוספת קטגוריה)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
הרב '''רפאל אלאשוילי''' ([[כ"ז בניסן]] [[ה'תרצ"ד]] – [[כ"ג בסיון]] [[ה'תשס"ה]]) היה מהמנהיגים הרוחניים של יוצאי [[גאורגיה]] בישראל.
הרב '''רפאל אלאשוילי''' ([[כ"ז בניסן]] [[ה'תרצ"ד]] – [[כ"ג בסיון]] [[ה'תשס"ה]]) היה מהמנהיגים הרוחניים של יוצאי [[גאורגיה]] בישראל.


שורה 10: שורה 11:
ב[[י"ג באדר]] [[תשל"ב]] (1972) עלה חכם רפאל עם משפחתו והוריו לארץ, השתקע ב[[שיכון חב"ד בלוד]], ושירת את הקהילה כחזן. בשנת [[תש"נ]] הוא הקים את הבניין של בית הכנסת ליהדות גאורגיה בלוד ושימש כרב בית הכנסת.
ב[[י"ג באדר]] [[תשל"ב]] (1972) עלה חכם רפאל עם משפחתו והוריו לארץ, השתקע ב[[שיכון חב"ד בלוד]], ושירת את הקהילה כחזן. בשנת [[תש"נ]] הוא הקים את הבניין של בית הכנסת ליהדות גאורגיה בלוד ושימש כרב בית הכנסת.


הרב אלאשוולי חתם על [http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק דין] שהרבי הוא נביא ומלך המשיח וזכה להשתתף בכמה [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], כשהוא יושב מאחורי הרבי{{הערה|לדוגמה התוועדות כ' במר חשוון תשמ"ד}}.
זכה להשתתף בכמה [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], כשהוא יושב מאחורי הרבי{{הערה|לדוגמה התוועדות כ' במר חשוון תשמ"ד}}.
 
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. הרב אלאשוולי גם חתם על [http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק דין] שהרבי הוא נביא ומלך המשיח.


נפטר ב[[כ"ג בסיוון]] [[תשס"ה]] (2005). ב[[הלוויה|הלוויתו]] שיצאה מביתו בשיכון חב"ד בלוד השתתפו אלפים מיהודי גאורגיה. ספדו לו חכם משה מיכאלשוילי, הרב [[אליהו בקשי דורון]] ועוד, נקבר בבית העלמין החדש ב[[לוד]].
נפטר ב[[כ"ג בסיוון]] [[תשס"ה]] (2005). ב[[הלוויה|הלוויתו]] שיצאה מביתו בשיכון חב"ד בלוד השתתפו אלפים מיהודי גאורגיה. ספדו לו חכם משה מיכאלשוילי, הרב [[אליהו בקשי דורון]] ועוד, נקבר בבית העלמין החדש ב[[לוד]].

גרסה אחרונה מ־12:14, 15 במרץ 2024

הרב רפאל אלאשוילי (כ"ז בניסן ה'תרצ"דכ"ג בסיון ה'תשס"ה) היה מהמנהיגים הרוחניים של יוצאי גאורגיה בישראל.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרצ"ד בעיר קולאשי שבאימרתי לאביו חכם יוסף ואמו רבקה אלאשווילי. למד אצל המלמד אהרון אלישעשווילי וחכם יוסף מודזגוורישוולי.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, עברו הוריו לעיר זוגדידי. בשנת תש"ח (1948) חזר לקולאשי וגר אצל סבו הרב אהרון בוטרשווילי. באותה תקופה למד אצל סבו ובהמשך נפתחה ישיבה לצעירים של חכם מישאל אג'יאשווילי, וחכם רפאל היה במחזור הראשון שלה. לאחר מכן למד אצל הרב יעקב דבראשוילי בכותאיסי.

בשנת תשי"ג התחתן, בשנת תשי"ד הוא עבר לעיר גורי לשמש את הקהילה היהודית במקום. באלול תשי"ח חזר הרב רפאל לקולאשי על מנת להיות קרוב להוריו והתמנה לרב העיר[1] ולחזן בבית הכנסת הגדול[2].

בי"ג באדר תשל"ב (1972) עלה חכם רפאל עם משפחתו והוריו לארץ, השתקע בשיכון חב"ד בלוד, ושירת את הקהילה כחזן. בשנת תש"נ הוא הקים את הבניין של בית הכנסת ליהדות גאורגיה בלוד ושימש כרב בית הכנסת.

זכה להשתתף בכמה התוועדויות של הרבי, כשהוא יושב מאחורי הרבי[3].

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק. הרב אלאשוולי גם חתם על פסק דין שהרבי הוא נביא ומלך המשיח.

נפטר בכ"ג בסיוון תשס"ה (2005). בהלוויתו שיצאה מביתו בשיכון חב"ד בלוד השתתפו אלפים מיהודי גאורגיה. ספדו לו חכם משה מיכאלשוילי, הרב אליהו בקשי דורון ועוד, נקבר בבית העלמין החדש בלוד.

לאחר פטירתו הוקמו הוצאת הספרים "תפארת רפאל" ובית מדרש "בית רפאל" בלוד על שמו וכן נקרא רחוב חכם רפאל בעיר לוד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לחכם רפאל 3 בנים ו-4 בנות.

  • בנו, הרב אברהם אלאשוילי - יושב ראש "מכון הספר - תפארת רפאל", עורך ומחבר ספרים תורניים.
  • בנו, הרב אהרון אלאשווילי[4]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • החכם ששמר על הגחלת, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1147, א' בתמוז ה'תשס"ה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שבועון כפר חב"ד גיליון 685 עמוד 97.
  2. הקהילה הגדולה ביותר של יהודים בגאורגיה באותו תקופה הייתה בעיירה קולאשי, הקהילה בעיירה מנתה כ-10,000 איש שומרי תורה ומצוות. 6 בתי כנסת פעלו בעיירה.
  3. לדוגמה התוועדות כ' במר חשוון תשמ"ד
  4. 'לנצל את שנת הבחירות', בראיון אישי בשבועון כפר חב"ד 1954 עמוד 38.