פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

הבדלה (עריכה)

גרסה מ־21:51, 4 במרץ 2024

נוספו 3,000 בתים ,  4 מרץ
←‏קישורים חיצוניים
{{שבת}}[[תמונהקובץ:הבדהרבי בהבדלה.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|איור המתאר את טקס ההבדלה[[הרבי]] עורך הבדלה ב-[[770]]]]'''הבדלה ''' היא ברכה המברכים שתקנו אנשי כנסת הגדולה לברך ב[[מוצאי שבת|מוצאי השבת]], על ההבדלה שהבדיל השי[[הקב"ת ה]] בין הקודש לחולימים של קודש לימים של חולין.
בסדר ההבדלה מברכיםברכה זו נאמרת פעמיים ב[[מוצאי השבת]]: הגפןפעם אחת בשעת [[תפילת ערבית]] בברכת 'חונן הדעת' שבתפילת [[שמונה עשרה]], בורא מאורי האש, בורא מיני בשמים, והמבדילוהפעם השנייה - בעת ההבדלה על כוס [[יין]].
== ברכת מאורי האש מקור החיוב==על מקור החיוב להבדיל את ה[[שבת]] ביציאתה חלוקות הדעות, ישנם שסוברים שזהו מן ה[[תורה]] מהפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" ולמדו שצריך לזכור את השבת בכניסתו וביציאתו ולפי דעה זו מה שתיקנו חכמים הוא רק נוסח הברכה. וישנם הסוברים שמקור החיוב הוא מדברי סופרים, משום שהפסוק מדבר בזכירת השבת בכניסתו בלבד. ==זמן אמירתה==בשעת תקנת ברכה זו היו בני ישראל עניים, ועל כן לא חייבו אותם חכמים לקנות [[יין]] ולברך עליו ברכה זו, ולכן תיקנו אותה בתפילה, לאחר זמן כשהעשירו ישראל, חזרו חכמים ותיקנו לברכה על הכוס, וחוזר חלילה. וכדי שלברכה זו יהיה זמן קבוע שאינו תלוי במצבם הגשמי של בני ישראל, תיקנו חכמים לברך ברכה זו לעולם גם על הכוס אם יכול למצוא ומכל מקום עיקר ההבדלה היא בתפילה.
בין הברכות אותן מברכים בהבדלה===בברכת אתה חונן===מיקומה בתוך תפילת [[שמונה עשרה]] בברכת אתה חונן מוסבר בכך שנתינת החכמה בראשו של אדם, היא ברכת מאורי האשהגורמת לו להבדיל בין הקודש ובין החול, מכיון שבוכן משום שזו הברכה הראשונה בתפילת [[מוצאי שבתשמונה עשרה]]שהיא בקשת צרכיו של אדם לאחר ברכות ההודאה, - שהיה גם היום הראשון שהחשיך העולם וזהו משום שאסור לאדם הראשון - כי לשאול צרכיו ב[[שבתמוצאי השבת]] לא החשיך העולם, חיפש אדם הראשון להאיר את הלילה, ומצא את האשקודם שיבדיל.=== ארבע אצבעות ===
לאחר ברכת מאורי האש מביטים בחסידות מוסבר שזהו משום שהדעת היא הגורמת את עירבוב הרע מהטוב ואת האפשרות להכרה בעירבובו, כמו בחטא [[עץ הדעת]] שהאכילה מהעץ הביאה להכרה בין הרע לטוב וכן לעירבוב ביניהם, ולכן הברכה על הציפורנים ההבדלה ביניהם (שזהו עניינו של ארבע האצבעות - חוץ מהאגודל - של יד ימיןאור וחושך) נתקנה בברכת חונן הדעת. סיבת הדבר:
שלושה נביאים - יחזקאל, ישעיה וזכריה - מתארים ===בברכה על הכוס===ככל קידושי השבת תיקנו חכמים להבדיל את השבת על היין. את הקב"ה יושב הברכה על כסא כבוד בעל ארבע רגליםהכוס מברכים קודם הברכה על הבשמים והנר, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויותאך קודם ברכת ההבדלה, אלא שיחזקאל ראה “ארבעה פנים גו’, פני אדם, פני אריה גו’, פני שור גו’, פני נשר, וזכריה ראה ארבעה סוסיםונוהגים להקדים כמה פסוקים לסימן טוב. אמנם הידור מצוה הוא לברך ברכה זו על היין, אך אם אין [[יין]] אפשר להבדיל גם ההשפעה מעל [[גן עדןחמר מדינה]] . אף שעיקר ההבדלה היא בעלת ארבעה חלקיםבתפילה, ככתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשיםאך מכיון שחכמים תיקנו גם לברכה על הכוס אין לטעום מאומה עד להבדלה זו. גם חניית שנים עשר השבטים במדברברכה זו אף שאינה בתפילה, סביב משכן ה’, היתה בארבע קבוצות.נאמרת ככל הברכות בעמידה.
ב[[תורת הקבלה]] מוסבר שזה בעצם ארבעה כוחות אלוקיים, המכוונים כנגד ==הברכות הנלוות==בברכה על הכוס מברכים ארבע אותיות שמו הקדוש [[י]]-[[ה]]-[[ו]]-[[ה]]ברכות וזהו סדרם: [[חסד]], [[גבורהיין]], [[תפארת]] ו[[מלכות]], והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל, ומרכבת ה’ מוליכה את ארבעת הכוחות הללו לעולםבשמים, השפעת שפע אלוקי לכל הנבראיםנר והבדלה.
לכן מביטים רק על ===ברכת ההבדלה===נוסח הברכה שתיקנו חכמים לברך בהבדלת השבת הוא "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה", בנוסח זה מוזכרים ארבע אצבעות ולא על האגודל: ארבע אצבעותיו של הבדלות שהבדיל [[היהודיהקב"ה]].====פירושה==== נוסח ההבדלה הוא ענין גדול באמונה בה', מכוונות כנגד ארבעה מיני ההשפעות האלוקיות הנמשכות לעולם, וכשמסתכלים עליהם לאור האבוקה, זוכים לדבוק בהשפעות האלוקית. וצריך לאמרו בכוונה גדולה ולכוין בו כך:
=== פרטים נוספים בברכת האש ==='''המבדיל בין קודש לחול:''' [[מצוות עשה]] רבה וגדולה, משורשי התורה ועיקריה לדעת ולהכיר שלמרות שהכל נעשה מאת ה', הן ה[[קדושה|קודש]] והן החול, הן הטהור והן הטמא, הרי הם באמת הפכים גמורים "זה לעומת זה עשה אלוקים" ויש להיזהר לא להיכשל ברע, ולהבדיל ולהפריש בין הקדש והחול, כהבדל ה[[אור]] מן ה[[חשך]], והמערב זה בזה, עונשו רב ומחריב את העולמות וקוצץ בנטיעות.
'''בין אור לחושך:''' [[תורה]] ו[[מצוות]] נקראים אור, וביטול הדת וחוקיה נקרא חושך, וצריך האדם להבדיל בשכלו הזך בין זה ההסבר לפרטים נוספים בברכת האש: לזה, לבחור ב[[טוב]] ולמאוס ברע. ואז הוא יזכה בשכר הטוב הצפון לצדיקים, שהוא נקרא אור, להפך מגהינום שהוא חשך וצלמות.
1) משתמשים באבוקה ולא בנר'''בין ישראל לעמים:''' ישראל עם סגולה מכל העמים. ואל יאמר אדם שמקרה אחד לישראל ולאומות העולם, כמות זה כן מות זה, כי לאבוקה ארבעה גווני אש - שחור (ותכלת)אין לערב זה בזה; יש להכיר ולידע באמיתות ובנאמנות שלמה שאין חלק הגוי עם הישראל כלל ועיקר, ויתרון זה מזה כיתרון האור מן החשך: נשמתו של ישראל חלק אלוה ממעל והוא נקרא בנו בכורו, לבןונשמת הגויים מזוהמא וסטרא אחרא, אדום וירוק - כנגד ארבעה הכוחות האלוקייםוהם נקראים זרים זדים ועושי רשעה, ועליהם מברכים מאורי האש לשון רבים.<REF>[[מסכת ברכות]]ותקותם מפח נפש.</REF>
2) מסתכלים על יד ימין'''בין יום השביעי לששת ימי המעשה: כי ימין מסמלת השפעה ונתינה [[חסד]]''' צריך להאמין שהוא יתברך ויתעלה ברא את עולמו בששת ימי המעשה וביום השביעי שבת וינפש, וזאת המטרה בהבדלה - להוריד את השפע העליון לעולם הזה. יש לצייןויש הבדל גדול ביניהם כהבדל האור מן החשך, ובזה יכיר האדם וידע סוד מעלת השבת וישמור אותה כראוי, כי בכל-זאת מנהג הרבי להביט גם על יד שמאלויזכה לנועם ה' ולבקר בהיכלו.
3) מסתכלים רק על גב האצבעות, כי יש שתי מרכבות ה’: א) '''מרכבת פני ה’''', היא ה”מרכבה העליונה” שבעולמות עליונים, אותה אי-אפשר לראות, ככתוב “ופני לא ייראו”. ב) '''מרכבת אחורי ה’''', היא ה”מרכבה התחתונה” שבעולמות התחתונים, אותה אפשר לראות, ככתוב “וראית את אחורי”. ====פירושי [[הקבלה]] והחסידות לנוסח====
אצבעות היהודי מכוונות כנגד מרכבות ה’בקבלה ובחסידות מסבירים בדרך נוספת את נוסח ההבדלה: פנים האצבעות כנגד המרכבה העליונה, פני ה’; ואחורי האצבעות כנגד המרכבה התחתונה אחורי ה’ - לכן צריך להסתכל רק על גב האצבעות, כי היהודי יכול להתקרב, לראות ולהמשיך רק את המרכבה התחתונה ולא העליונה.
כך או כך אנו רואים 1) ב[[שבת]] עוזבים את החשיבות העצומה של ההסתכלות בציפורניםהעולם כוחות הטומאה והרע, שכן דרכם היהודי מתקרב למרכבה התחתונה של הקב”ה! וב[[מוצאי שבת]] הם שבים אליו ומנסים לחצוץ בין ישראל לאביהם שבשמים.
=== מביטים על הציפורניים === ארבעה כוחות טומאה ורע קיימים: 1) [[שלוש קליפות הטמאות|רוח סערה]], 2) [[שלוש קליפות הטמאות|ענן גדול]], 3) [[שלוש קליפות הטמאות|אש מתלקחת]], הם [[שלוש קליפות הטמאות]], שהנם כוחות הרע הקשים ביותר, 4) [[קליפת נוגה]] - שאינה רע גמור כמו שלוש קליפות הטמאות.
המנהג להביט על הציפורניםארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, והסיבות לכך הםובלשון הקבלה: ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות.. שהם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים.. כי בשבתות וימים טובים מתלבש [[הקב"ה]] בפאת הטוב שבעץ הדעת.. וב[[מוצאי שבת]] מתפשט מהם ומתלבש בקליפות הנזכרות להנהיג העולם ולשמור את בניו.. והמבדיל ביניהם הוא העושה הטוב בעיני ה'".
12) מונח יסוד אומר ה[[ציפורניםספר יצירה]] מסמלות , שהמציאות הגשמית מחולקת לשלושה ממדים: [[ברכהעולם שנה נפש|עולם]]- מקום, שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן [[עולם שנה נפש|שנה]] - הן פרות ורבות לעולםזמן, והגידול הוא סימן ברכה, לכן נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבועו[[עולם שנה נפש|נפש]] - בני אדם.
2) אדם הראשון היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים במוצאי ההבדלה הנעשית ב[[מוצאי שבת אנו מזכירים את הציפורן המיוחדת שהיתה לאדם הראשון. ]] בין הקודש לחול באה ליצור נתק מכוחות הטומאה בכל הרבדים שבבריאה:
דבר זה מרומז בנוסח הברכה (בורא מאורי) '''ה'''אש, כי האש אותיות בין אור לחושך - [[אשהעולם שנה נפש|עולם]], והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורניםבין ישראל לעמים - [[עולם שנה נפש|נפש]], כדי שלא תזכיר את חטאהבין יום השביעי לששת ימי המעשה - [[עולם שנה נפש|שנה]].
3) ציפורנים הם האבר הנחות ביותר בגוף===ברכת הבשמים===תיקנו חכמים להריח בשמים ב[[מוצאי השבת]], ויש בהם הכי מעט חיות שלכן גם בקציצתם לא חשים כל כאבמכיון שבשעה זו יש צער על הסתלקות ה[[נשמה]] היתירה שישנה בשבת, ועל מנת להשיב את הנפש תיקנו להריח בשמים, וצריך לברך עליהם ככל ברכות הנהנין, וכשמאירים בנר רק שמשום שאין זה חלק ממצות ההבדלה על הציפורניםאין זה מעכב, פועלים שההמשכה והאור האלוקי יגיע לכל אברי הגוף, עד לאבר הנחות ביותר - הציפורניםואם לא מצא יבדיל בלי בשמים.
זאת ועוד: לפי תורת הקבלה ו=== ברכת מאורי האש ===[[החסידות]], ציפורנים מסמלות עיסוקי חולין, כי פעילות האדם [[עולם הזהקובץ:נר הבדלה .jpg|ממוזער|150px|בעולם הגשמינר הבדלה]] היא עם האצבעות שבקצותיהם - לכן תחתיהם מצטברת זוהמה וטינופת גשמית ורוחנית (כוחות טומאה) מעיסוקיו בעולם. אגב: ציפורנים ארוכות וחודרניות הם הזוהמה שבאדם עצמו, מידות רעות וכדומה.
ההסתכלות בין הברכות אותן מברכים בהבדלה על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החוליןהכוס, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולםהיא ברכת מאורי האש, ובלשון הקבלה: במוצאי מכיון שב[[מוצאי שבת מתפשטת טומאה בעולם]] הוא זמן בריאת האש, ובמיוחד על ראשי הציפורניםשב[[מוצאי שבת]], וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים שהיה היום הראשון שהחשיך העולם ל[[אדם הראשון]] - כי ב[[שבת]] לא החשיך העולם - חיפש [[אדם הראשון]] להאיר את החושךהלילה, ומכניעים ומבטלים ומצא את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את .[[קובץ:הבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברכת בורא מאורי האש]]==== ארבע אצבעות ====לאחר ברכת מאורי האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרותמביטים על ה[[ציפורנים]] של ארבע האצבעות - חוץ מהאגודל - של יד ימין. סיבת הדבר:
4) עם ציפורנים יכולים לדקור שלושה נביאים - יחזקאל, ישעיה וזכריה - מתארים את הזולת[[הקב"ה]] יושב על כסא כבוד בעל ארבע רגלים, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויות, אלא שיחזקאל ראה "ארבעה פנים גו', פני אדם, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולתפני אריה גו', בפרט במגע עם הזולת בימי החולפני [[שור]] גו', לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלהפני נשר, כדי להאיר אותןוזכריה ראה ארבעה סוסים, שהמגע עם הזולת יהיה עם "ציפורן חיה"גם ההשפעה מ[[גן עדן]] היא בעלת ארבעה חלקים, כלומר קשר רגשי וחיככתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, באהבה נועם ומתיקות ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.גם חניית שנים עשר השבטים במדבר, סביב משכן ה', הייתה בארבע קבוצות. קירוב הדעת והרגש פנימי, הנובע מהמידות הטובות שבאדם.
יתכן גם ב[[תורת הקבלה]] מוסבר שבעצם אלו ארבעה כוחות אלוקיים, המכוונים כנגד ארבע [[אותיות]] שמו הקדוש [[י]]-[[ה]]-[[ו]]- אומר הרבי[[ה]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]] ו[[מלכות]], והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורניםאוריאל ורפאל, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובותומרכבת ה' מוליכה את ארבעת הכוחות הללו לעולם, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלההשפעת שפע אלוקי לכל הנבראים.
5) בשעת ההסתכלות לכן מביטים רק על הציפורנים מסתכלים גם ארבע אצבעות ולא על שרטוטי הידים שהן “סימן להתברך בו”האגודל: ארבע אצבעותיו של [[היהודי]], מכוונות כנגד ארבעה מיני ההשפעות האלוקיות הנמשכות לעולם, וכשמסתכלים עליהם לאור האבוקה, זוכים לדבוק בהשפעות האלוקיות.
=== נוסח הברכה מאורי = פרטים נוספים בברכת האש === [[תמונה:הבדלהה.jpg|left|thumb|280px|]]דברי הרבי עם גישה ייחודית על פעולת אש ההבדלה: =
הרבי שואל מדוע קבעו חז"ל את נוסח הברכה בורא '''מאורי''' זה ההסבר לפרטים נוספים בברכת האש, ולא '''אורות''' האש, או אבוקות כלשון חז”ל בכמה מקומות? :
והוא מסביר: נר הבדלה בא להאיר את חשכת ה[[לילה]]1) משתמשים באבוקה ולא בנר, הן הפיזי והן חשכת החולין שבימות החולכי לאבוקה ארבעה גווני אש - שחור (ותכלת), וכדי להצליח בפעולה זולבן, יש צורך דווקא ב”מאור” שהוא בעל עוצמה חזקה באיןאדום וירוק -ערוך מהכנגד ארבעה הכוחות האלוקיים, ועליהם מברכים מאורי האש לשון רבים.{{הערה|1=[[אורמסכת ברכות]]: .}}
השפעת אור הקדושה 2) מסתכלים על חשכת העולם הגשמי יכולה להיות בשתי דרכיםיד ימין: 1) דחייה וסילוק החומריות הגשמית ומילוי החלל באור קדושת התורה. 2) השארת החומריות הגשמית ומילוייה באור של קדושהכי ימין מסמלת השפעה ונתינה [[חסד]], וזאת המטרה בהבדלה - להוריד את השפע העליון לעולם הזה. וזה בעצם עבודת היהודי בימות החול - לא להתנתק ולברוח מהעולם הגשמי ולהתבודד בתחום האלוקי רוחנייש לציין, אלא לצאת אל העולם הגשמיכי בכל-חומרי ולהביא לתוכו את אור ה’זאת מנהג הרבי להביט גם על יד שמאל.
לשם כך אנו זקוקים לא 3) מסתכלים רק לעל גב האצבעות, כי יש שתי מרכבות ה': א) '''מרכבת פני ה'''', היא ה"אור" אלא ל"מאורמרכבה העליונה"שבעולמות עליונים, שהוא בעל ההשפעה העיקרית והבלתי מוגבלת, ורק בכוחו אותה אי-אפשר להפוך את החושך לאור אלוקי קדושלראות, לכן נוסח הברכה הוא ככתוב "ופני לא ייראו". ב) '''מרכבת אחורי ה'מאורי''' האש, להדגיש היא ה"מרכבה התחתונה" שבעולמות התחתונים, אותה אפשר לראות, ככתוב "וראית את הפעולה החשובה שנעשית על-ידי ובכוח המאוראחורי".
לפנינו אימרה מתוך תיקוני הזוהר המסבירה מדוע נוסח הברכה הוא מאורי בלשון רבים (אצבעות היהודי מכוונות כנגד מרכבות ה': פנים האצבעות כנגד המרכבה העליונה, פני ה'; ואחורי האצבעות כנגד המרכבה התחתונה אחורי ה' - לכן צריך להסתכל רק על גב האצבעות, כי היהודי יכול להתקרב, לראות ולהמשיך רק את המרכבה התחתונה ולא מאור בלשון יחיד): העליונה.
משום שישנם שני מיני אישים, אש כך או כך אנו רואים את החשיבות העצומה של האישההסתכלות בציפורנים, ואש שכן דרכם היהודי מתקרב למרכבה התחתונה של האשה: אש בתוספת יוד - “אשי” אותיות “איש”. “אש” בתוספת ה’ - “אשה” אותיות “אשה”. וכשיש שני מיני האישים בתוספת “י-ה”, נמשכת ברכת ה’ ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, להצלחה ולחיים טובים ומאושרים בשלום בית, לאורך ימים ושנים טובותהקב"ה.
== פירוש הברכה == מביטים על הציפורניים ====
בברכת ההבדלה מוזכרים ארבע הבדלות - “המבדיל בין קודש לחולהמנהג הוא להביט על הציפורנים, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה”. והסיבות לכך הם:
נוסח ההבדלה 1) [[ציפורנים]] מסמלות [[ברכה]], שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן - הן פרות ורבות לעולם, והגידול הוא “ענין גדול באמונה בה’סימן ברכה, וצריך לאמרו בכוונה גדולה ולכוין בו כך”: לכן נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע.
'''המבדיל בין קודש לחול:''' מצות עשה רבה וגדולה, משורשי התורה ועיקריה לדעת ולהכיר שלמרות שהכל נעשה מאת ה', הן ה2) [[קדושה|קודשאדם הראשון]] והן החולהיה כולו מוקף ציפורן, הן הטהור והן הטמאורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הרי הם באמת הפכים גמורים “זה לעומת זה עשה אלוקים” ויש להיזהר לא להיכשל ברעהורידו מגופו את הציפורן, ולהבדיל ולהפריש בין הקדש והחול, כהבדל והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים ב[[מוצאי שבת]] אנו מזכירים את ה[[אורצפרניים|ציפורן]] מן ההמיוחדת שהייתה ל[[חשךאדם הראשון]], והמערב זה בזה, עונשו רב ומחריב את העולמות וקוצץ בנטיעות.
דבר זה מרומז בנוסח הברכה (בורא מאורי) '''בין אור לחושך:ה''' אש, כי האש [[תורהאותיות]] ו[[מצוותאשה]] נקראים אור, וביטול הדת וחוקיה נקרא חושך, וצריך והאשה היא שפיתתה את האדם להבדיל בשכלו הזך בין זה לזה, לבחור ב[[טוב]] ולמאוס ברעלחטוא. ואז הוא יזכה בשכר הטוב הצפון לצדיקים, שהוא נקרא אורלכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורנים, להפך מגהינום שהוא חשך וצלמותכדי שלא תזכיר את חטאה.
'''בין ישראל לעמים:''' ישראל עם סגולה מכל העמים. ואל יאמר אדם שמקרה אחד לישראל ולאומות העולם3) ציפורנים הם האבר הנחות ביותר בגוף, כמות זה כן מות זהויש בהם הכי מעט חיות שלכן גם בקציצתם לא חשים כל כאב, כי אין לערב זה בזה; יש להכיר ולידע באמיתות ובנאמנות שלמה שאין חלק הגוי עם הישראל כלל ועיקרוכשמאירים בנר ההבדלה על הציפורנים, ויתרון זה מזה כיתרון האור מן החשך: נשמתו של ישראל חלק אלוה ממעל והוא נקרא בנו בכורופועלים שההמשכה והאור האלוקי יגיע לכל אברי הגוף, ונשמת הגויים מזוהמא וסטרא אחרא, והם נקראים זרים זדים ועושי רשעה, ותקותם מפח נפשעד לאבר הנחות ביותר - הציפורנים.
'''בין יום השביעי לששת ימי המעשהזאת ועוד:''' צריך להאמין שהוא יתברך ויתעלה ברא את עולמו בששת ימי המעשה וביום השביעי שבת וינפשלפי תורת [[הקבלה]] ו[[החסידות]], ויש הבדל גדול ביניהם כהבדל האור מן החשךציפורנים מסמלות עיסוקי חולין, ובזה יכיר כי פעילות האדם וידע סוד מעלת השבת וישמור אותה כראוי, ויזכה לנועם ה’ ולבקר בהיכלו[[עולם הזה|בעולם הגשמי]] היא עם הידיים והאצבעות שבקצותיהם - לכן תחתיהם מצטברת זוהמה וטינופת גשמית ורוחנית (כוחות טומאה) מעיסוקיו בעולם.
=== פירושי ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה והחסידות לנסוח=== : ב[[מוצאי שבת]] מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות.
בקבלה ובחסידות מסבירים בדרך נוספת 4) עם ציפורנים יכולים לדקור את נוסח הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול, לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלה: , כדי להאיר אותן, שהמגע עם הזולת יהיה עם "[[צפרניים|ציפורן]] חיה", כלומר קשר רגשי וחי, ב[[אהבה]] נועם ומתיקות.. קירוב הדעת והרגש פנימי, הנובע מהמידות הטובות שבאדם.
1) בשבת עוזבים את העולם כוחות הטומאה והרעיתכן גם - כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים {{הערה|כך היא דעת קצות השולחן סימן צו, ובמוצאי שבת הם שבים אליו ומנסים לחצוץ בין ישראל לאביהם שבשמיםאות יב שכתב שלא ראה שנהגו הנשים כן וכתב טעם לזה.}}, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה.
ארבעה כוחות טומאה ורע קיימים: 15) [[שלוש קליפות הטמאות|רוח סערה]], 2) [[שלוש קליפות הטמאות|ענן גדול]], 3) [[שלוש קליפות הטמאות|אש מתלקחת]], הם [[שלוש קליפות הטמאות]], שהנם כוחות הרע הקשים והמסוכנים ביותר), 4) [[קליפת נוגה]] - שאינה רע גמור כמו שלוש קליפות הטמאותבשעת ההסתכלות על הציפורנים מסתכלים גם על שרטוטי הידים שהן "סימן להתברך בו".
ארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, ובלשון הקבלה==== נוסח הברכה ==== [[קובץ: ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות הבדלהה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ברכת בורא מיני בשמים]]א. שהם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים .. כי בשבתות וימים טובים מתלבש הקב”ה בפאת הטוב שבעץ הדעת .. ובמוצאי שבת מתפשט מהם ומתלבש בקליפות הנזכרות להנהיג העולם ולשמור את בניו .. והמבדיל ביניהם בתיקוני הזוהר מוסבר מדוע נוסח הברכה הוא העושה הטוב בעיני ה’”. '''מאורי''' בלשון רבים ולא '''מאור''' בלשון יחיד:
2) מונח יסוד אומר משום שישנם שני מיני אישים, אש של האיש, ואש של האשה: אש בתוספת יוד - "אשי" [[אותיות]] [[איש]]. אש בתוספת ה' - [[ספר יצירהאותיות]], שהמציאות הגשמית מחולקת לשלושה ממדים: [[עולם שנה נפש|עולםאשה]] . וכשיש שני מיני האישים בתוספת [[י- מקוםה]], נמשכת ברכת ה' ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, ל[[עולם שנה נפש|שנההצלחה]] - זמן, וולחיים טובים ומאושרים ב[[עולם שנה נפש|נפששלום בית]] - בני אדם, לאורך ימים ושנים טובות.
ההבדלה הנעשית במוצאי שבת בין הקודש לחול באה ליצור נתק מכוחות הטומאה בכל הרבדים שבבריאהב. [[הרבי]] מסביר{{מקור}} מדוע קבעו חז"ל את נוסח הברכה בורא '''מאורי''' האש, ולא '''אורות''' האש, או אבוקות כלשון חז"ל בכמה מקומות, שזהו משום שנר הבדלה בא להאיר את החשיכה הן חשכת ה[[לילה]] הפיזי, והן חשכת החולין שבימות החול, וכדי להצליח בפעולה זו, יש צורך דווקא ב"מאור" שהוא בעל עוצמה חזקה באין-ערוך מה[[אור]]:
בין השפעת אור לחושך - הקדושה על חשכת [[עולם שנה נפשהזה|עולם]]. בין ישראל לעמים - [[עולם שנה נפש|נפש]], בין יום השביעי לששת ימי המעשה - [[עולם שנה נפש|שנההעולם הגשמי]].יכולה להיות בשתי דרכים:
==הסברו של [[אדמו"ר הרש"ב]] == 1) דחייה וסילוק החומריות הגשמית ומילוי החלל באור קדושת התורה.
באחד מאמריו מסביר כבוד קדושת [[אדמו"ר הרש"ב]] 2) השארת החומריות הגשמית ומילוייה באור של קדושה. וזה בעצם עבודת היהודי בימות החול - לא להתנתק ולברוח מהעולם הגשמי ולהתבודד בתחום האלוקי רוחני, אלא לצאת אל העולם הגשמי-חומרי ולהביא לתוכו את משמעות ההבדלה:אור ה'.
מי שהוא דעתן יותר, יותר יסבול דבר והיפוכו, דהיינו לעשות מטוב רע ומרע טובלשם כך אנו זקוקים לא רק ל'''אור''', וישכנו כאחד עד שלא יוכר כלל בין טוב לרעאלא ל'''מאור''', אבל מי שהוא בקטנות הדעתבעל ההשפעה העיקרית והבלתי מוגבלת, לא יוכל לערב טוב ורעורק בכוחו אפשר להפוך את החושך לאור אלוקי קדוש, מפני שלא יוכל לסבול דבר והיפוכו . . שסיבת תערובת טוב ורע לכן נוסח הברכה הוא '''מאורי''' האש, להדגיש את הפעולה החשובה שנעשית על ידי הדעת דוקא . ובכוח המאור.
אמנם ידוע דכל עניין הבירור והבדלה הוא ==מנהגים==#הרבי נוהג להניח את הכוס על ידי דעת דוקאהשולחן לפני ברכת 'בורא מיני בשמים', ולכן קבעו הבדלה בחונן הדעת “שאם אין דעה - הבדלה מנין”ולקחת את הבשמים בידו הימנית, ורק לאחר מכן מברך. ולכאורה זהו דבר והיפוכו#בסיום ההבדלה שופכים מעט יין אל הצלחת, שכל תערובת טוב ורע הוא על ידי הדעתומכבים את הנר באמצעות הטבלתו בשירי היין{{הערה|יומן המזכיר פרק חמישי, וההבדלה היא גם כן על-ידי הדעת? שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 42.}}.
אך באמת הם עניין אחד ושניהם באים מסיבה אחת, דלהיות שהדעת הוא בבחינת המרחב לסבול שני הפכים, שמשום זה יוכל לערב טוב ורע, הנה משום זה גופא ביכולתו למצוא כל תערובת טוב ורע===המנהג אחר ההבדלה==={{ערך מורחב|ערך=[[ויתן לך]]}} [[קובץ:הרבי מוצאי שבועות תשמט.jpg|שמאל|ממוזער|280px|[[הרבי]] מעביר את הידיים על העיניים בסיום ההבדלה במוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] ב-[[770]], שבכל דבר יכיר ויבחין אם הוא טוב אם לא, וכמה שיש בו מן הטוב ומן הרע. לפני חלוקת [[כוס של ברכה]] לחסידים]]אחר ההבדלה:
כמו שלפרט ולפרד איזה שכל בריבוי פרטים ואופנים שונים הוא # מנהג ישראל לטבול את האצבעות ביין הנותר מההבדלה ואז לגעת עם האצבעות בפנים על ידי הדעת דוקא .. כי הוא מכיר ומרגיש כל הפרטים ההפכים גם הפרטים היותר דקיםהעיניים{{הערה|הרבי טובל את הזרת שבשתי ידיו, ולכן בזאת דוקא תכלית הבירור להבדיל כל תערובת רע שבטוב .ונוגע בעיניו בחלק הסמוך לאף (יומן המזכיר שבהערה הקודמת). לברר לגמרי מכל וכל בלי שום טעות כלל}}, רק על-ידי הדעת מפני שהוא הבוחן ומבחין היטב לידע כל דבר ולהבדיל הרע מן הטוב בתכלית”סגולה למאור העיניים. עד כאן לשונו הקדוש[[הרבי]] נוגע בעיניו לצד האף.
==המנהג אחר ההבדלה== # [[הרבי]] נוהג להריח את [[ריח]] עשן הנר, מצלוחית היין בה טבלו את הנר {{הערה|ראה גם בלקט הליכות ומנהגי שבת קודש [זליגסון] עמ' קמד שמביא שלפעמים אחרי הבדלה נוהג הרבי להריח ריח עשן הנר ביין שבתוך הצלחת של הגביע, ומציין ליומן בית חיינו ממוצאי [[ר"ה]] תנש"א. - בנוגע למנהג זה, עיינו: ליקוטי מהרי"ח, חלק ב, פה, א. בדי השולחן לקצות השולחן סי' צז, אות ז.}}.
א# מברכים ברכה אחרונה, והיוצאים ידי חובה בברכת המבדיל, משתדלים לשמוע את ברכתו. אחר ההבדלה:
1) מכבים את הנר בשיירי היין# אומרים [[אמירת ויתן לך|ויתן לך]] וגו' עם אדם נוסף{{הערה|כש[[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] היו אומרים יחד ויתן לך, גם אם [[הרבי]] היה מסיים לפני [[אדמו"ר הריי"צ]], היה נשאר במקום ולא הולך עד שאדמו"ר הריי"צ סיים לומר ויתן לך.}}, ובעמידה{{הערה|יומן המזכיר שבהערות הקודמות.}}.
2) מנהג ישראל לטבול את האצבעות ביין הנותר מההבדלה ואז לגעת עם האצבעות בפנים על העיניים (וזה סגולה למאור העיניים). הרבי נוגע בעיניו לצד האף. ==לקריאה נוספת==*'''איסור טעימה קודם הבדלה''', שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג {{*}} '''איסור מלאכה קודם הבדלה''', גליון 623 פרשת תולדות
3) == קישורים חיצוניים ==*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1858 שמיעת הבדלה מהרבי] {{אינפו}}*'''[הרביhttp://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2944496#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מדוע מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת?]''' {{בית חבד}}*[[מנחם מענדל והבה]] היה נוהג להריח את ריח עשן הנר, מצלוחית '''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:גניזת_חרסון_מאה_שנה_-_כפר_חבד.pdf החובה להבדיל]''' {{PDF}} שבועון כפר חב"ד גליון 1767 עמוד 61*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/142493 מדוע מבדילים גם בתפילה וגם על היין בה טבלו את הנר?] {{*}} [https://col. org.il/news/135980 האם אפשר לעשות הבדלה על קפה או קוקה קולה?] {{*}} [https://col.org.il/news/143106 האם בני הבית מברכים בעצמם על הבשמים והאש?] {{*}} [https://col.org.il/news/143429האם הנשים מברכות?] {{*}} [https://col.org.il/news/143252 רחיצת העיניים ביין]''' {{וידאו}}{{COL}}
4) מברכים ברכה אחרונה.  5) אומרים [[אמירת ויתן לך|ויתן לך]] וגו’. בכתבי [[האריז"ל]] מסופר שאותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים .. אמרם [[האריז”ל]] בכל מוצאי {{שבת אחר הבדלה בביתו. אבל כשהתפלל בבית כנסת אשכנזי, האומרים ויתן לך בבית הכנסת, אמר עמהם. ==הסיבות לאמירת ויתן לך==  כמה סיבות לאמירת ויתן לך:  1) כשהשבוע נכנס אומרים פסוקים טובים וברכות ושלומות ונחמות. כדי להמשיך תחלת ימי החול בפסוקי ברכה ורצון.  2) לסימן טוב בתחילת השבוע.  3) כדי שיתברכו במעשה ידיהם.  4) הנשמות הנמצאות בגהינום יוצאות ממנו ב[[ערב שבת]] והן שבות אליו לאחר צאת ה[[שבת]], אך לא מיד עם צאתה אלא רק לאחר שהיהודי סיים את ברכת ההבדלה, לכן מאריכים באמירת ההבדלה בתוספת פסוקים אחריה - כדי להאריך לרשעים מלחזור לגהינום.  5) כדי שהפעולה ה'''ראש'''ונה - מלשון ראש - של השבוע תהיה בעניני [[ברכה]] וקדושה, ולא בעניני חולין.  6) תוכן ברכת ויתן לך - מטל השמים ומשמני הארץ - כולל כל [[סדר ההשתלשלות]], ולכן נוהגים לאומרה מיד לאחר הבדלה, “שכוללת כל סדר ההשתלשלות, כידוע שד’ העניינים -יין, בשמים, נר והבדלה -הם כנגד ד’ עולמות [[אבי"ע]]. כתוב בשער הכולל: בזוהר לא נזכרו רק פסוקי ויתן לך וגו’, ברוך אתה בעיר וגו’. [אבל] נהגו להרבות בפסוקים בזה הסדר: ברכה, גאולה, ישועה, דעת, פדיום, היפוך צרה, שלום. ויש ממעטים ואינם אומרים רק פסוקים טובים ... [[ברכה]] ו[[שלום]], וכן סידר [[אדמו"ר הזקן]] [[סדור אדמו"ר הזקן|בסדור]] [בלי הפסוקים ופדויי ה’ ישובון .. כי לא רצה שיזכירו במוצאי שבת יגון ואנחה. הרבי אומר שהסיבה שאומרים ויתן לך עם עוד מישהו, כדי שיוכלו לומר ויתן לך - לזולת, ולשמוע ויתן לך - מהזולת.}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]
להתראות
30,191

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/57671...665179"