פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

הבדלה (עריכה)

גרסה מ־21:51, 4 במרץ 2024

נוספו 6,117 בתים ,  4 מרץ
←‏קישורים חיצוניים
{{שבת}}[[תמונהקובץ:הבדהרבי בהבדלה.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|איור המתאר את טקס [[הרבי]] עורך הבדלה ב-[[770]]]]'''הבדלה''' היא ברכה שתקנו אנשי כנסת הגדולה לברך ב[[מוצאי השבת]], על ההבדלהשהבדיל [[הקב"ה]]==ארבע אצבעות ==בין ימים של קודש לימים של חולין.
אברכה זו נאמרת פעמיים ב[[מוצאי השבת]]: פעם אחת בשעת [[תפילת ערבית]] בברכת 'חונן הדעת' שבתפילת [[שמונה עשרה]], והפעם השנייה - בעת ההבדלה על כוס [[יין]]. לאחר ברכת מאורי האש מביטים על הציפורנים של ארבע האצבעות (חוץ מהאגודל) של יד ימין - סיבת הדבר:
שלושה נביאים - יחזקאל==מקור החיוב==על מקור החיוב להבדיל את ה[[שבת]] ביציאתה חלוקות הדעות, ישעיה וזכריה - מתארים ישנם שסוברים שזהו מן ה[[תורה]] מהפסוק "זכור את הקב”ה יושב על כסא כבוד בעל ארבע רגליםיום השבת לקדשו" ולמדו שצריך לזכור את השבת בכניסתו וביציאתו ולפי דעה זו מה שתיקנו חכמים הוא רק נוסח הברכה. וישנם הסוברים שמקור החיוב הוא מדברי סופרים, משום שהפסוק מדבר בזכירת השבת בכניסתו בלבד. ==זמן אמירתה==בשעת תקנת ברכה זו היו בני ישראל עניים, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויות ועל כן לא חייבו אותם חכמים לקנות [אלא שיחזקאל ראה “ארבעה פנים גו’[יין]] ולברך עליו ברכה זו, פני אדםולכן תיקנו אותה בתפילה, פני אריה גו’לאחר זמן כשהעשירו ישראל, פני שור גו’, פני נשר”חזרו חכמים ותיקנו לברכה על הכוס, וזכריה ראה ארבעה סוסים]וחוזר חלילה. וכדי שלברכה זו יהיה זמן קבוע שאינו תלוי במצבם הגשמי של בני ישראל, תיקנו חכמים לברך ברכה זו לעולם גם ההשפעה מגן-עדן על הכוס אם יכול למצוא ומכל מקום עיקר ההבדלה היא בעלת ארבעה חלקים, ככתוב “ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים”, וגם חניית שנים עשר השבטים במדבר, סביב משכן ה’, היתה בארבע קבוצות (= דגלים)בתפילה.
בתורת הקבלה מוסבר שזה בעצם ארבעה כוחות אלוקיים (הם ארבע אותיות שמו הקדוש: י-ה-ו-ה): ===בברכת אתה חונן===מיקומה בתוך תפילת [[חסדשמונה עשרה]]בברכת אתה חונן מוסבר בכך שנתינת החכמה בראשו של אדם, היא הגורמת לו להבדיל בין הקודש ובין החול, וכן משום שזו הברכה הראשונה בתפילת [[גבורהשמונה עשרה]]שהיא בקשת צרכיו של אדם לאחר ברכות ההודאה, וזהו משום שאסור לאדם לשאול צרכיו ב[[תפארת]] ו[[מלכותמוצאי השבת]], והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל, ומרכבת ה’ מוליכה את ארבעת הכוחות הללו לעולם, “השפעת שפע אלוקי לכל הנבראים”קודם שיבדיל.
לכן מביטים רק על ארבע אצבעות ולא על האגודל: ארבע אצבעות היהודי מכוונות כנגד ארבעה מיני ההשפעות האלוקיות הנמשכות לעולםבחסידות מוסבר שזהו משום שהדעת היא הגורמת את עירבוב הרע מהטוב ואת האפשרות להכרה בעירבובו, וכשמסתכלים עליהם לאור האבוקהכמו בחטא [[עץ הדעת]] שהאכילה מהעץ הביאה להכרה בין הרע לטוב וכן לעירבוב ביניהם, זוכים לדבוק בהשפעות האלוקיתולכן הברכה על ההבדלה ביניהם (שזהו עניינו של אור וחושך) נתקנה בברכת חונן הדעת.
זה ההסבר לפרטים נוספים בברכת האש: ===בברכה על הכוס===ככל קידושי השבת תיקנו חכמים להבדיל את השבת על היין. את הברכה על הכוס מברכים קודם הברכה על הבשמים והנר, אך קודם ברכת ההבדלה, ונוהגים להקדים כמה פסוקים לסימן טוב. אמנם הידור מצוה הוא לברך ברכה זו על היין, אך אם אין [[יין]] אפשר להבדיל גם על [[חמר מדינה]]. אף שעיקר ההבדלה היא בתפילה, אך מכיון שחכמים תיקנו גם לברכה על הכוס אין לטעום מאומה עד להבדלה זו. ברכה זו אף שאינה בתפילה, נאמרת ככל הברכות בעמידה.
1) משתמשים באבוקה ולא בנר==הברכות הנלוות==בברכה על הכוס מברכים ארבע ברכות וזהו סדרם: [[יין]], כי לאבוקה ארבעה גווני אש - שחור (ותכלת)בשמים, לבן, אדום וירוק - כנגד ארבעה הכוחות האלוקייםנר והבדלה.
2) מסתכלים על יד ימין: כי ימין מסמלת השפעה ונתינה (חסד)===ברכת ההבדלה===נוסח הברכה שתיקנו חכמים לברך בהבדלת השבת הוא "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה", וזאת המטרה בהבדלה - להוריד את השפע העליון לעולם הזה בנוסח זה מוזכרים ארבע הבדלות שהבדיל [[בכל-זאת מנהג הרבי להביט גם על יד שמאלהקב"ה]]. ====פירושה==== נוסח ההבדלה הוא ענין גדול באמונה בה', וצריך לאמרו בכוונה גדולה ולכוין בו כך:
3) מסתכלים רק על גב האצבעות'''המבדיל בין קודש לחול:''' [[מצוות עשה]] רבה וגדולה, כי יש שתי מרכבות ה’: א) “מרכבת פני ה’”משורשי התורה ועיקריה לדעת ולהכיר שלמרות שהכל נעשה מאת ה', היא ה”מרכבה העליונה” שבעולמות עליוניםהן ה[[קדושה|קודש]] והן החול, אותה אי-אפשר לראותהן הטהור והן הטמא, ככתוב “ופני הרי הם באמת הפכים גמורים "זה לעומת זה עשה אלוקים" ויש להיזהר לא ייראו”להיכשל ברע, ב) “מרכבת אחורי ה’”ולהבדיל ולהפריש בין הקדש והחול, היא ה”מרכבה התחתונה” שבעולמות התחתוניםכהבדל ה[[אור]] מן ה[[חשך]], אותה אפשר לראותוהמערב זה בזה, ככתוב “וראית עונשו רב ומחריב את אחורי”העולמות וקוצץ בנטיעות.
אצבעות היהודי מכוונות כנגד מרכבות ה’'''בין אור לחושך: פנים האצבעות כנגד המרכבה העליונה''' [[תורה]] ו[[מצוות]] נקראים אור, פני ה’; ואחורי האצבעות כנגד המרכבה התחתונה אחורי ה’ - לכן צריך להסתכל רק על גב האצבעותוביטול הדת וחוקיה נקרא חושך, כי היהודי יכול להתקרבוצריך האדם להבדיל בשכלו הזך בין זה לזה, לראות ולהמשיך רק את המרכבה התחתונה ולא העליונהלבחור ב[[טוב]] ולמאוס ברע. ואז הוא יזכה בשכר הטוב הצפון לצדיקים, שהוא נקרא אור, להפך מגהינום שהוא חשך וצלמות.
כך או כך אנו רואים את החשיבות העצומה '''בין ישראל לעמים:''' ישראל עם סגולה מכל העמים. ואל יאמר אדם שמקרה אחד לישראל ולאומות העולם, כמות זה כן מות זה, כי אין לערב זה בזה; יש להכיר ולידע באמיתות ובנאמנות שלמה שאין חלק הגוי עם הישראל כלל ועיקר, ויתרון זה מזה כיתרון האור מן החשך: נשמתו של ההסתכלות בציפורניםישראל חלק אלוה ממעל והוא נקרא בנו בכורו, ונשמת הגויים מזוהמא וסטרא אחרא, שכן דרכם היהודי מתקרב למרכבה התחתונה של הקב”ה! והם נקראים זרים זדים ועושי רשעה, ותקותם מפח נפש.
==מביטים על הציפורניים== '''בין יום השביעי לששת ימי המעשה:''' צריך להאמין שהוא יתברך ויתעלה ברא את עולמו בששת ימי המעשה וביום השביעי שבת וינפש, ויש הבדל גדול ביניהם כהבדל האור מן החשך, ובזה יכיר האדם וידע סוד מעלת השבת וישמור אותה כראוי, ויזכה לנועם ה' ולבקר בהיכלו.
ב. המנהג להביט על הציפורנים, כי: ====פירושי [[הקבלה]] והחסידות לנוסח====
1) [[ציפורנים]] מסמלות ברכה שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן “הן פרות ורבות לעולם”, “והגידול הוא סימן ברכה”, לכן “נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע”. בקבלה ובחסידות מסבירים בדרך נוספת את נוסח ההבדלה:
21) אדם הראשון היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו ב[[שבת]] עוזבים את הציפורןהעולם כוחות הטומאה והרע, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים במוצאי וב[[מוצאי שבת אנו מזכירים את הציפורן המיוחדת שהיתה לאדם הראשון]] הם שבים אליו ומנסים לחצוץ בין ישראל לאביהם שבשמים.
דבר זה מרומז בנוסח הברכה “(בורא מאוריארבעה כוחות טומאה ורע קיימים: 1) האש” (ולא “אש”[[שלוש קליפות הטמאות|רוח סערה]], 2) [[שלוש קליפות הטמאות|ענן גדול]], 3)[[שלוש קליפות הטמאות|אש מתלקחת]], כי האש אותיות “אשה”הם [[שלוש קליפות הטמאות]], והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורניםשהנם כוחות הרע הקשים ביותר, כדי שלא תזכיר את חטאה4) [[קליפת נוגה]] - שאינה רע גמור כמו שלוש קליפות הטמאות.
3) ציפורנים הם האבר הנחות ביותר בגוףארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, ויש בהם הכי מעט חיות (לכן בקציצתם לא חשים כל כאב), וכשמאירים בנר ההבדלה על הציפורנים, פועלים שההמשכה והאור האלוקי יגיע לכל אברי הגוף, עד לאבר הנחות ביותר - הציפורניםובלשון הקבלה: ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות.. שהם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים.. כי בשבתות וימים טובים מתלבש [[הקב"ה]] בפאת הטוב שבעץ הדעת.. וב[[מוצאי שבת]] מתפשט מהם ומתלבש בקליפות הנזכרות להנהיג העולם ולשמור את בניו.. והמבדיל ביניהם הוא העושה הטוב בעיני ה'".
זאת ועוד2) מונח יסוד אומר ה[[ספר יצירה]], שהמציאות הגשמית מחולקת לשלושה ממדים: לפי תורת הקבלה והחסידות ציפורנים מסמלות עיסוקי חולין[[עולם שנה נפש|עולם]] - מקום, [[עולם שנה נפש|שנה]] - זמן, כי פעילות האדם בעולם הגשמי היא עם האצבעות שבקצותיהם צומחות ציפורניםו[[עולם שנה נפש|נפש]] - בני אדם.
ההבדלה הנעשית ב[לכן תחתיהם מצטברת זוהמה וטינופת גשמית ורוחנית (כוחות טומאה) מעיסוקיו בעולם. אגב[מוצאי שבת]] בין הקודש לחול באה ליצור נתק מכוחות הטומאה בכל הרבדים שבבריאה: ציפורנים ארוכות וחודרניות הם הזוהמה שבאדם עצמו, מידות רעות וכדומה].
ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה: במוצאי שבת מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם בין אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבועלחושך - [[עולם שנה נפש|עולם]]. בין ישראל לעמים - [[עולם שנה נפש|נפש]], לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרותבין יום השביעי לששת ימי המעשה - [[עולם שנה נפש|שנה]].
4) עם ציפורנים יכולים לדקור את הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול===ברכת הבשמים===תיקנו חכמים להריח בשמים ב[[מוצאי השבת]], לכן מביטים מכיון שבשעה זו יש צער על הציפורנים לאור ההבדלההסתלקות ה[[נשמה]] היתירה שישנה בשבת, כדי להאיר אותןועל מנת להשיב את הנפש תיקנו להריח בשמים, שהמגע עם הזולת יהיה עם “ציפורן חיה”וצריך לברך עליהם ככל ברכות הנהנין, כלומר קשר רגשי וחי, באהבה “נועם ומתיקות .. קירוב הדעת והרגש פנימי”רק שמשום שאין זה חלק ממצות ההבדלה אין זה מעכב, הנובע מהמידות הטובות שבאדםואם לא מצא יבדיל בלי בשמים.
=== ברכת מאורי האש ===[אולי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה[קובץ:נר הבדלה .jpg|ממוזער|150px|נר הבדלה]].
5) בשעת ההסתכלות בין הברכות אותן מברכים בהבדלה על הציפורנים מסתכלים גם הכוס, היא ברכת מאורי האש, מכיון שב[[מוצאי שבת]] הוא זמן בריאת האש, שב[[מוצאי שבת]], שהיה היום הראשון שהחשיך העולם ל[[אדם הראשון]] - כי ב[[שבת]] לא החשיך העולם - חיפש [[אדם הראשון]] להאיר את הלילה, ומצא את האש.[[קובץ:הבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברכת בורא מאורי האש]]==== ארבע אצבעות ====לאחר ברכת מאורי האש מביטים על שרטוטי הידים שהן “סימן להתברך בו”ה[[ציפורנים]] של ארבע האצבעות - חוץ מהאגודל - של יד ימין. סיבת הדבר:
שלושה נביאים - יחזקאל, ישעיה וזכריה - מתארים את [[הקב"ה]] יושב על כסא כבוד בעל ארבע רגלים, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויות, אלא שיחזקאל ראה "ארבעה פנים גו', פני אדם, פני אריה גו', פני [[שור]] גו', פני נשר, וזכריה ראה ארבעה סוסים, גם ההשפעה מ[[גן עדן]] היא בעלת ארבעה חלקים, ככתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. גם חניית שנים עשר השבטים במדבר, סביב משכן ה', הייתה בארבע קבוצות..
ב[[תורת הקבלה]] מוסבר שבעצם אלו ארבעה כוחות אלוקיים, המכוונים כנגד ארבע [[אותיות]] שמו הקדוש [[י]]-[[ה]]-[[ו]]-[[ה]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]] ו[[מלכות]], והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל, ומרכבת ה' מוליכה את ארבעת הכוחות הללו לעולם, השפעת שפע אלוקי לכל הנבראים.
==נוסח הברכה “מאורי האש”== לכן מביטים רק על ארבע אצבעות ולא על האגודל: ארבע אצבעותיו של [[תמונה:הבדלהה.jpg|left|thumb|280px|היהודי]]ג, מכוונות כנגד ארבעה מיני ההשפעות האלוקיות הנמשכות לעולם, וכשמסתכלים עליהם לאור האבוקה, זוכים לדבוק בהשפעות האלוקיות. דברי הרבי עם גישה ייחודית על פעולת אש ההבדלה:
הרבי שואל מדוע קבעו חז”ל את נוסח הברכה “(בורא) מאורי (==== פרטים נוספים בברכת האש)“ ולא “(בורא) אורות (האש)“, או “אבוקות” כלשון חז”ל בכמה מקומות? ====
והוא מסביר: נר הבדלה בא להאיר את חשכת הלילה, הן הפיזי והן חשכת החולין שבימות החול, וכדי להצליח בפעולה זו, יש צורך דווקא ב”מאור” שהוא בעל עוצמה חזקה באין-ערוך מה”אור”זה ההסבר לפרטים נוספים בברכת האש:
השפעת אור הקדושה על חשכת העולם הגשמי יכולה להיות בשתי דרכים: 1) דחייה וסילוק החומריות הגשמית ומילוי החלל באור קדושת התורה. 2משתמשים באבוקה ולא בנר, כי לאבוקה ארבעה גווני אש - שחור (ותכלת) השארת החומריות הגשמית ומילוייה באור של קדושה. וזה בעצם עבודת היהודי בימות החול , לבן, אדום וירוק - לא להתנתק ולברוח מהעולם הגשמי ולהתבודד בתחום האלוקי רוחניכנגד ארבעה הכוחות האלוקיים, אלא לצאת אל העולם הגשמי-חומרי ולהביא לתוכו את אור ה’ועליהם מברכים מאורי האש לשון רבים.{{הערה|1=[[מסכת ברכות]]. }}
לשם כך אנו זקוקים לא רק ל”אור” אלא ל”מאור”2) מסתכלים על יד ימין: כי ימין מסמלת השפעה ונתינה [[חסד]], שהוא בעל ההשפעה העיקרית והבלתי מוגבלת, ורק בכוחו אפשר להפוך וזאת המטרה בהבדלה - להוריד את החושך לאור אלוקי קדוש24השפע העליון לעולם הזה. יש לציין, לכן נוסח הברכה הוא “מאורי (האש)“ להדגיש את הפעולה החשובה שנעשית כי בכל-זאת מנהג הרבי להביט גם על-ידי ובכוח המאוריד שמאל.
בשולי המאמר לפנינו אימרה מתוך תיקוני הזוהר המסבירה מדוע נוסח הברכה הוא מאורי בלשון רבים (ולא מאור בלשון יחיד3)מסתכלים רק על גב האצבעות, כי יש שתי מרכבות ה': א) '''מרכבת פני ה'''', היא ה"מרכבה העליונה" שבעולמות עליונים, אותה אי-אפשר לראות, ככתוב "ופני לא ייראו". ב) '''מרכבת אחורי ה'''', היא ה"מרכבה התחתונה" שבעולמות התחתונים, אותה אפשר לראות, ככתוב "וראית את אחורי".
משום שישנם שני מיני אישיםאצבעות היהודי מכוונות כנגד מרכבות ה': פנים האצבעות כנגד המרכבה העליונה, אש של האיש, ואש של האשה: אש בתוספת יוד - “אשי” אותיות “איש”. “אש” בתוספת ה’ פני ה'; ואחורי האצבעות כנגד המרכבה התחתונה אחורי ה' - “אשה” אותיות “אשה”. וכשיש שני מיני האישים בתוספת “י-ה”, נמשכת ברכת ה’ ואור ההבדלה לאיש ולאשתולכן צריך להסתכל רק על גב האצבעות, להצלחה ולחיים טובים ומאושרים בשלום ביתכי היהודי יכול להתקרב, לאורך ימים ושנים טובותלראות ולהמשיך רק את המרכבה התחתונה ולא העליונה.
==פירוש הברכה== כך או כך אנו רואים את החשיבות העצומה של ההסתכלות בציפורנים, שכן דרכם היהודי מתקרב למרכבה התחתונה של הקב"ה.
בברכת ההבדלה מוזכרים ארבע הבדלות - “המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה”. ==== מביטים על הציפורניים ====
נוסח ההבדלה המנהג הוא “ענין גדול באמונה בה’להביט על הציפורנים, וצריך לאמרו בכוונה גדולה ולכוין בו כך”והסיבות לכך הם:
“המבדיל בין קודש לחול”: מצות עשה רבה וגדולה, משורשי התורה ועיקריה לדעת ולהכיר שלמרות שהכל נעשה מאת ה’, הן הקודש והן החול1) [[ציפורנים]] מסמלות [[ברכה]], שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן - הן הטהור והן הטמא, הרי הם באמת הפכים גמורים “זה לעומת זה עשה אלוקים” ויש להיזהר לא להיכשל ברע, ולהבדיל ולהפריש בין הקדש והחול, כהבדל האור מן החשךפרות ורבות לעולם, והמערב זה בזהוהגידול הוא סימן ברכה, עונשו רב ומחריב את העולמות וקוצץ בנטיעותלכן נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע.
“בין אור לחושך”: תורה ומצות נקראים אור2) [[אדם הראשון]] היה כולו מוקף ציפורן, וביטול הדת וחוקיה נקרא חושךורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, וצריך האדם להבדיל בשכלו הזך בין זה לזההורידו מגופו את הציפורן, לבחור בטוב ולמאוס ברעוהוא נשאר רק על קצות האצבעות. ואז הוא יזכה בשכר הטוב הצפון לצדיקים, שהוא נקרא אור, להפך מגהינום שהוא חשך וצלמותכשאנו מביטים בציפורנים ב[[מוצאי שבת]] אנו מזכירים את ה[[צפרניים|ציפורן]] המיוחדת שהייתה ל[[אדם הראשון]].
“בין ישראל לעמים”: ישראל עם סגולה מכל העמים. ואל יאמר אדם שמקרה אחד לישראל ולאומות העולם, כמות זה כן מות דבר זהמרומז בנוסח הברכה (בורא מאורי) '''ה'''אש, כי אין לערב זה בזה; האש [[אותיות]] [[אשה]], והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש להכיר ולידע באמיתות ובנאמנות שלמה שאין חלק הגוי עם הישראל כלל ועיקר, ויתרון זה מזה כיתרון האור מן החשך: נשמתו של ישראל חלק אלוה ממעל והוא נקרא בנו בכורו, ונשמת הגויים מזוהמא וסטרא אחרא, והם נקראים זרים זדים ועושי רשעהנוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורנים, ותקותם מפח נפשכדי שלא תזכיר את חטאה.
“בין יום השביעי לששת ימי המעשה”: צריך להאמין שהוא יתברך ויתעלה ברא את עולמו בששת ימי המעשה וביום השביעי שבת וינפש3) ציפורנים הם האבר הנחות ביותר בגוף, ויש הבדל גדול ביניהם כהבדל האור מן החשךבהם הכי מעט חיות שלכן גם בקציצתם לא חשים כל כאב, ובזה יכיר האדם וידע סוד מעלת השבת וישמור אותה כראויוכשמאירים בנר ההבדלה על הציפורנים, ויזכה לנועם ה’ ולבקר בהיכלופועלים שההמשכה והאור האלוקי יגיע לכל אברי הגוף, עד לאבר הנחות ביותר - הציפורנים.
==פירושי זאת ועוד: לפי תורת [[הקבלה והחסידות לנסוח== ]] ו[[החסידות]], ציפורנים מסמלות עיסוקי חולין, כי פעילות האדם [[עולם הזה|בעולם הגשמי]] היא עם הידיים והאצבעות שבקצותיהם - לכן תחתיהם מצטברת זוהמה וטינופת גשמית ורוחנית (כוחות טומאה) מעיסוקיו בעולם.
בקבלה ובחסידות מסבירים בדרך נוספת ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את נוסח עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה: ב[[מוצאי שבת]] מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה: על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות.  4) עם ציפורנים יכולים לדקור את הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול, לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלה, כדי להאיר אותן, שהמגע עם הזולת יהיה עם "[[צפרניים|ציפורן]] חיה", כלומר קשר רגשי וחי, ב[[אהבה]] נועם ומתיקות.. קירוב הדעת והרגש פנימי, הנובע מהמידות הטובות שבאדם.
1) בשבת עוזבים את העולם כוחות הטומאה והרעיתכן גם - כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים {{הערה|כך היא דעת קצות השולחן סימן צו, ובמוצאי שבת הם שבים אליו ומנסים לחצוץ בין ישראל לאביהם שבשמיםאות יב שכתב שלא ראה שנהגו הנשים כן וכתב טעם לזה.}}, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה.
ארבעה כוחות טומאה ורע קיימים: 1) רוח סערה, 2) ענן גדול, 3) אש מתלקחת” (הם “שלוש קליפות הטמאות”, שהנם כוחות הרע הקשים והמסוכנים ביותר), 4) קליפת נוגה (שאינה רע גמור כמו שלוש קליפות הטמאות5)בשעת ההסתכלות על הציפורנים מסתכלים גם על שרטוטי הידים שהן "סימן להתברך בו".
ארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, ובלשון הקבלה==== נוסח הברכה ==== [[קובץ: “ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות .הבדלהה. [שjpg|שמאל|ממוזער|280px|ברכת בורא מיני בשמים]הם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים ..[כי] בשבתות וימים טובים מתלבש הקב”ה בפאת הטוב שבעץ הדעת .. ובמוצאי שבת מתפשט מהם ומתלבש בקליפות הנזכרות להנהיג העולם ולשמור את בניו .א. והמבדיל ביניהם בתיקוני הזוהר מוסבר מדוע נוסח הברכה הוא העושה הטוב בעיני ה’”. '''מאורי''' בלשון רבים ולא '''מאור''' בלשון יחיד:
2) מונח יסוד אומר ה”ספר יצירה” שהמציאות הגשמית מחולקת לשלושה ממדיםמשום שישנם שני מיני אישים, אש של האיש, ואש של האשה: עולם (=מקום)אש בתוספת יוד - "אשי" [[אותיות]] [[איש]]. אש בתוספת ה' - [[אותיות]] [[אשה]]. וכשיש שני מיני האישים בתוספת [[י-ה]], נמשכת ברכת ה' ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, ל[[הצלחה]] ולחיים טובים ומאושרים ב[[שלום בית]], שנה (=זמן) ונפש (בני אדם)לאורך ימים ושנים טובות.
ההבדלה הנעשית במוצאי שבת בין הקודש לחול באה ליצור נתק מכוחות הטומאה בכל הרבדים שבבריאהב. [[הרבי]] מסביר{{מקור}} מדוע קבעו חז"ל את נוסח הברכה בורא '''מאורי''' האש, ולא '''אורות''' האש, או אבוקות כלשון חז"ל בכמה מקומות, שזהו משום שנר הבדלה בא להאיר את החשיכה הן חשכת ה[[לילה]] הפיזי, והן חשכת החולין שבימות החול, וכדי להצליח בפעולה זו, יש צורך דווקא ב"מאור" שהוא בעל עוצמה חזקה באין-ערוך מה[[אור]]:
“בין השפעת אור לחושך” - הקדושה על חשכת [[עולם. “בין ישראל לעמים” - נפש, “בין יום השביעי לששת ימי המעשה” - שנה. הזה|העולם הגשמי]] יכולה להיות בשתי דרכים:
==הסברו של אדמו”ר הרש”ב== 1) דחייה וסילוק החומריות הגשמית ומילוי החלל באור קדושת התורה.
באחד מאמריו מסביר כבוד קדושת [[אדמו"ר הרש"ב]] 2) השארת החומריות הגשמית ומילוייה באור של קדושה. וזה בעצם עבודת היהודי בימות החול - לא להתנתק ולברוח מהעולם הגשמי ולהתבודד בתחום האלוקי רוחני, אלא לצאת אל העולם הגשמי-חומרי ולהביא לתוכו את משמעות ההבדלה, ולפנינו ציטוט מדויק מדבריו הקדושים: אור ה'.
“מי שהוא דעתן יותר, יותר יסבול דבר והיפוכו, דהיינו לעשות מטוב רע ומרע טובלשם כך אנו זקוקים לא רק ל'''אור''', וישכנו כאחד עד שלא יוכר כלל בין טוב לרעאלא ל'''מאור''', אבל מי שהוא בקטנות הדעתבעל ההשפעה העיקרית והבלתי מוגבלת, לא יוכל לערב טוב ורעורק בכוחו אפשר להפוך את החושך לאור אלוקי קדוש, מפני שלא יוכל לסבול דבר והיפוכו . . שסיבת תערובת טוב ורע לכן נוסח הברכה הוא '''מאורי''' האש, להדגיש את הפעולה החשובה שנעשית על ידי הדעת דוקא . ובכוח המאור.
אמנם ידוע דכל עניין הבירור והבדלה הוא ==מנהגים==#הרבי נוהג להניח את הכוס על ידי דעת דוקאהשולחן לפני ברכת 'בורא מיני בשמים', ולכן קבעו הבדלה בחונן הדעת “שאם אין דעה - הבדלה מנין”ולקחת את הבשמים בידו הימנית, ורק לאחר מכן מברך. ולכאורה זהו דבר והיפוכו#בסיום ההבדלה שופכים מעט יין אל הצלחת, שכל תערובת טוב ורע הוא על ידי הדעתומכבים את הנר באמצעות הטבלתו בשירי היין{{הערה|יומן המזכיר פרק חמישי, וההבדלה היא גם כן על-ידי הדעת? שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 42.}}.
אך באמת הם עניין אחד ושניהם באים מסיבה אחת, דלהיות שהדעת הוא בבחינת המרחב לסבול שני הפכים, שמשום זה יוכל לערב טוב ורע, הנה משום זה גופא ביכולתו למצוא כל תערובת טוב ורע===המנהג אחר ההבדלה==={{ערך מורחב|ערך=[[ויתן לך]]}} [[קובץ:הרבי מוצאי שבועות תשמט.jpg|שמאל|ממוזער|280px|[[הרבי]] מעביר את הידיים על העיניים בסיום ההבדלה במוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] ב-[[770]], שבכל דבר יכיר ויבחין אם הוא טוב אם לא, וכמה שיש בו מן הטוב ומן הרע. לפני חלוקת [[כוס של ברכה]] לחסידים]]אחר ההבדלה:
כמו שלפרט ולפרד איזה שכל בריבוי פרטים ואופנים שונים הוא # מנהג ישראל לטבול את האצבעות ביין הנותר מההבדלה ואז לגעת עם האצבעות בפנים על ידי הדעת דוקא .. כי הוא מכיר ומרגיש כל הפרטים ההפכים גם הפרטים היותר דקיםהעיניים{{הערה|הרבי טובל את הזרת שבשתי ידיו, ולכן בזאת דוקא תכלית הבירור להבדיל כל תערובת רע שבטוב .ונוגע בעיניו בחלק הסמוך לאף (יומן המזכיר שבהערה הקודמת). לברר לגמרי מכל וכל בלי שום טעות כלל}}, רק על-ידי הדעת מפני שהוא הבוחן ומבחין היטב לידע כל דבר ולהבדיל הרע מן הטוב בתכלית”סגולה למאור העיניים. עד כאן לשונו הקדוש[[הרבי]] נוגע בעיניו לצד האף.
==המנהג אחר ההבדלה== # [[הרבי]] נוהג להריח את [[ריח]] עשן הנר, מצלוחית היין בה טבלו את הנר {{הערה|ראה גם בלקט הליכות ומנהגי שבת קודש [זליגסון] עמ' קמד שמביא שלפעמים אחרי הבדלה נוהג הרבי להריח ריח עשן הנר ביין שבתוך הצלחת של הגביע, ומציין ליומן בית חיינו ממוצאי [[ר"ה]] תנש"א. - בנוגע למנהג זה, עיינו: ליקוטי מהרי"ח, חלק ב, פה, א. בדי השולחן לקצות השולחן סי' צז, אות ז.}}.
א. אחר ההבדלה: 1) מכבים # מברכים ברכה אחרונה, והיוצאים ידי חובה בברכת המבדיל, משתדלים לשמוע את הנר בשיירי היין. 2) מנהג ישראל לטבול את האצבעות ביין הנותר מההבדלה ואז לגעת עם האצבעות בפנים על העיניים (וזה סגולה למאור העיניים). הרבי נוגע בעיניו לצד האף. 3) הרבי נוהג להריח את ריח עשן הנר מצלוחית היין בה טבלו את הנרברכתו.
4) מברכים ברכה אחרונה. 5) # אומרים “[[אמירת ויתן לך|ויתן לך]] וגו’וגו' עם אדם נוסף{{הערה|כש[[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] היו אומרים יחד ויתן לך, גם אם [[הרבי]] היה מסיים לפני [[אדמו"ר הריי"צ]], היה נשאר במקום ולא הולך עד שאדמו"ר הריי"צ סיים לומר ויתן לך.}}, ובעמידה{{הערה|יומן המזכיר שבהערות הקודמות.}}.
בכתבי האריז”ל מסופר ש”אותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים .. אמרם [האריז”ל] בכל מוצאי שבת .. אחר הבדלה”==לקריאה נוספת==*'''איסור טעימה קודם הבדלה''', בביתו. אבל כשהתפלל בבית כנסת אשכנזישונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג {{*}} '''איסור מלאכה קודם הבדלה''', האומרים ויתן לך בבית הכנסת, אמר עמהם.גליון 623 פרשת תולדות
== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1858 שמיעת הבדלה מהרבי] {{אינפו}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2944496#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מדוע מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת?]''' {{בית חבד}}
*[[מנחם מענדל והבה]], '''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:גניזת_חרסון_מאה_שנה_-_כפר_חבד.pdf החובה להבדיל]''' {{PDF}} שבועון כפר חב"ד גליון 1767 עמוד 61
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/142493 מדוע מבדילים גם בתפילה וגם על היין?] {{*}} [https://col.org.il/news/135980 האם אפשר לעשות הבדלה על קפה או קוקה קולה?] {{*}} [https://col.org.il/news/143106 האם בני הבית מברכים בעצמם על הבשמים והאש?] {{*}} [https://col.org.il/news/143429האם הנשים מברכות?] {{*}} [https://col.org.il/news/143252 רחיצת העיניים ביין]''' {{וידאו}}{{COL}}
{{שבת}}{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:ערכים במבט החסידותשבת]]
להתראות
30,191

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/57626...665179"