תורה אור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ (←‏קישורים חיצוניים: תיקון קישור)
 
(67 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:תורה אור.jpg|left|thumb|250px|הספר (חב"ד און ליין)]]
[[קובץ:תוא חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' - על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]]
'''תורה אור''' הינו ספר ובו [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]]. הודפס לראושנה ב[[ג' שבט תקצ"ז]] בעיר [[קפוסט]].
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].


במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה . . בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]], אשר הרבה מהם שם רבינו ז"ל בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".
הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].


בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט.
==הספר==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".


בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[זיטומיר]].
בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].


בספר מאמרים על פרשיות ספר בראשית ושמות (חסר על פרשות שמות ופקודי). נוסף לזה ישנם הוספות על; פרשת זכור, מגלת אסתר ועל פרשות נוספות.
בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.
 
על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרב{{הערה|*[https://www.hebrewbooks.org/43708 לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.
 
==דפוסי הספר==
 
* בשנת [[תקצ"ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
 
*בשנת [[תרכ"ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.
 
*בשנת [[תרכ"ט]] - ב[[וילנא]].
 
*קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.
 
* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ"ט, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון התורה אור שלו.
 
* בשנת [[תשט"ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה"ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].
 
* בשנת [[תשל"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].
 
*בשנת [[תנש"א]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת [[תשנ"ב]].
 
* בשנת [[תשע"ו]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו{{הערה|בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').}}.
 
* בשנת [[תשפ"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, ע"פ הוצאת תשע"ו.
 
נכון לשנת [[תשפ"ג]] נדפסו עשרים מהדורות לספר.
 
== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].
 
* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.
 
* '''ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' - בשנת התשפ"ד יצא כרך ראשון (על חומש בראשית) בהוצאת [[שטיינזלץ|מרכז שטיינזלץ]] והוצאת [[צמאה|מעינותייך]], ובכל שבוע נערך מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ  באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ
 
== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.
 
פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.
 
בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.
 
באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.
 
לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.
 
בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.
 
בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[ליקוטי תורה]]
*[[ליקוטי תורה]]


==קישורים חיצונים==
==לקריאה נוספת==
*[http://www.chabadlibrary.org/adhaz/lkutey/index.htm טקסט הספר] - אתר ספריית ליובאוויטש
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה"תורה אור"''', פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
*[http://hebrewbooks.org/16069 הספר (חלק ראשון)] - בהיברו-בוקס
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6
 
==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1v0hucqPvdxQh-o7ANJvQHxvCjTcH6mgh/view?usp=sharing ספר 'תורה אור']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/3900000000 טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://www.hebrewbooks.org/43708 מפתחות והערות לספר תורה אור] בעריכת הרבי מלך המשיח {{PDF}}
*[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf רשימת המאמרים בלקו"ת ע"פ סדר האלף בית] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

גרסה אחרונה מ־14:11, 20 בפברואר 2024

דף השער של הספר 'תורה אור' - על חומשים בראשית ושמות

תורה אור הוא הספר המרכזי של מאמרי אדמו"ר הזקן, שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק". מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים בראשית ושמות. חלקו השני של הספר הוא הספר לקוטי תורה.

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים לפרשת השבוע, המכונים "הפרשה החסידית". הרבי עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו לזירוז הגאולה.

הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב אדמו"ר הצמח צדק מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת תקנ"ו עד סוף תקע"ב[1], אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת תר"ח נדפס החלק השני בשם "לקוטי תורה" בעיר ז'יטומיר.

בספר מאמרים על פרשיות ספר בראשית ושמות. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרב[2].

דפוסי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בשנת תשט"ו - הודפסה מהדורה חדשה בהוצאת קה"ת בניו יורק, בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, מפתחות, הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי הרבי.
  • בשנת תנש"א - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת תשנ"ב.
  • בשנת תשע"ו - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו[3].
  • בשנת תשפ"ב - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, ע"פ הוצאת תשע"ו.

נכון לשנת תשפ"ג נדפסו עשרים מהדורות לספר.

ספרי ביאורים על הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תורה אור ולקוטי תורה המבואר - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ומשה לינק ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'ספריית מעיינותיך'.
  • ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) - בשנת התשפ"ד יצא כרך ראשון (על חומש בראשית) בהוצאת מרכז שטיינזלץ והוצאת מעינותייך, ובכל שבוע נערך מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ

לימוד הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, והרבי כינה אותם בשם "תורה שבכתב של חסידות"[4]. המאמרים בספרים אלו השייכים לפרשת השבוע, נקראו בשם "הפרשה החסידית"[5].

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים לפרשת השבוע[6]. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות[5].

בשבת פרשת ויקהל תשכ"ה, לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים לפרשת השבוע. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר 'לחיים'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב שלום פלדמן כתב הרבי בשולי מכתב ליום הולדת: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"[7] לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ליחידות ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר לגירסא, ואחר כך ילמד לעיונא לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק[8].

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם[9]. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים[10].

בשנת תשנ"ב חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את הגאולה האמיתית והשלימה[11].

בשנת תשפ"א הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון התאחדות החסידים לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה[12].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב אליהו מטוסוב, עיונים בעריכת ה"תורה אור", פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
  • האור שבתורת האור, מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת אדמו"ר הצמח צדק שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.
  2. ↑ *לצפיה והורדה קובץ PDF
  3. ↑ בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').
  4. ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.
  5. ↑ 5.0 5.1 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29.
  6. ↑ ראה למשל שיחת ש"פ וישב תשט"ו. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.
  7. ↑ תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה
  8. ↑ שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536.
  9. ↑ אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב.
  10. ↑ אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב.
  11. ↑ דבר מלכות שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.
  12. ↑ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תורה_אור&oldid=661991"