אנה אלך מרוחך (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "#REDIRECT" ב־"#הפניה") |
אין תקציר עריכה |
||
| (24 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|אנה אלך}} | |||
'''[[ניגון התוועדות]] "אנה אלך מרוחך"'''{{הערה|היה רגיל לנגנו החסיד ה[[משפיע]] ר' [[ניסן הורביץ]] מ[[ירושלים]] ת"ו. נרשם מפי ר' [[אליעזר פרלשטיין]] (ירושלים). [[מדיה:256_Onoh_Eyleich_Meiruchechoh,_R'_Nissen_Horovitz.mp3 |לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]].}} הוא ניגון רנ"ו ב[[ספר הניגונים]]. | |||
==מילות הניגון== | |||
מילות הניגון לקוחות מפרק קל"ט בתהלים: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח: אִם־אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ}} | |||
==מאחורי הניגון== | |||
משמעות המילים של הניגון היא מיסודי החסידות ש"לית אתר פנוי מיניה", הקב"ה נמצא בכל מקום, וממילא היכן שהאדם רק נמצא, הקב"ה נמצא איתו. | |||
המשפיע החסידי ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הסביר את הניגון: | |||
"'''אם אסק שמים'''" – אם האדם חושב שהוא נמצא במדריגות גבוהות וטס בדמיונו בגבהי שחקים, אזי האמת היא ש"שם אתה" – הוא נמצא במקום הקליפות ("שם" הוא מקום הקליפות, בניגוד ל"זה" שהוא גילוי אלקות, כמבואר בלקוטי תורה). | |||
אבל אם "'''ואציע שאול'''" – אם האדם יודע ומכיר בנפשו שהוא נמצא בשאול תחתית ושפל בעיני עצמו, אזי "הנך" – הרי הוא מגיע לגילוי האמיתי ("הנה" מורה על גילוי), גילוי אלקות וגילוי ה"עצמי" שלו. | |||
ר' שלמה חיים הוסיף ואמר שבליובאוויטש התאימו למילות הפסוק שני ניגונים: האחד רווי עצב ומרירות, זהו ניגונו של ה'מתנגד', החפץ לברוח מפני הקב"ה ומיילל על שאינו מוצא מקום להיכן לברוח, כי בכל אשר יפנה אין הוא נעלם מעיני הקב"ה ותמיד הוא מוצא אותו. והניגון השני הוא ניגונו של החסיד, המרנן ומשבח ומודה ליוצרו בשמחה ובתענוגים על כך שמלא כל הארץ כבודו, ולכל פינה שפונים מוצאים שגם שם נמצא הקב"ה ולית אתר פנוי מיניה". | |||
===ניגון רנ"ו=== | |||
ניגון זה מיוחס בפי חלק מהחסידים ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|לקט ופרט חלק ה' עמוד קלח.}}, ועל פי השמועה הרבי שלל שהניגון מיוחס לאדמו"ר הזקן עצמו והוא רק משתייך לתקופתו של אדמו"ר הזקן. | |||
תנועת הניגון היא בעלייה מתמדת, מתוך התרוממות הרוח, מתוך אושר. | |||
על המילים "אציע שאול" יש תנועה נופלת, ואז על "הנך" יש תנועה של פיתרון מוזיקלי, סומך הוי' לכל הנופלים, הנפילה היא לא אמיתית ויש יציאה מהנפילה. | |||
המילים "אנה אלך גו'" בתחילה הן בטונים הנמוכים, ואח"כ בטונים הגבוהים, ומבטא שהקב"ה נמצא גם למטה וגם למעלה. | |||
הניגון נרשם בספר הניגונים מפי ר' [[אליעזר פרלשטיין]]. | |||
גם ר' [[מענדל מרוזוב]] נהג לנגן ניגון זה, בשינויים קלים. | |||
==ראו גם== | |||
*[[ניגון ע"ג (אנה אלך)]] | |||
*[[פליאה דעת ממני (ניגון)]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeXVndWVJS3dSMkk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-k-r3Rb2psiu11TxB3PYCbA לשמיעת הניגון]''' ע"י הרב ניסן הורביץ | |||
{{ניגוני חב"ד על פסוקי תהלים}} | |||
{{ניגוני חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]] | |||
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | |||
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהילים]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:03, 13 בפברואר 2024
המונח "אנה אלך" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אנה אלך (פירושונים).
ניגון התוועדות "אנה אלך מרוחך"[1] הוא ניגון רנ"ו בספר הניגונים.
מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
מילות הניגון לקוחות מפרק קל"ט בתהלים:
אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח: אִם־אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ
מאחורי הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
משמעות המילים של הניגון היא מיסודי החסידות ש"לית אתר פנוי מיניה", הקב"ה נמצא בכל מקום, וממילא היכן שהאדם רק נמצא, הקב"ה נמצא איתו.
המשפיע החסידי ר' שלמה חיים קסלמן הסביר את הניגון: "אם אסק שמים" – אם האדם חושב שהוא נמצא במדריגות גבוהות וטס בדמיונו בגבהי שחקים, אזי האמת היא ש"שם אתה" – הוא נמצא במקום הקליפות ("שם" הוא מקום הקליפות, בניגוד ל"זה" שהוא גילוי אלקות, כמבואר בלקוטי תורה).
אבל אם "ואציע שאול" – אם האדם יודע ומכיר בנפשו שהוא נמצא בשאול תחתית ושפל בעיני עצמו, אזי "הנך" – הרי הוא מגיע לגילוי האמיתי ("הנה" מורה על גילוי), גילוי אלקות וגילוי ה"עצמי" שלו.
ר' שלמה חיים הוסיף ואמר שבליובאוויטש התאימו למילות הפסוק שני ניגונים: האחד רווי עצב ומרירות, זהו ניגונו של ה'מתנגד', החפץ לברוח מפני הקב"ה ומיילל על שאינו מוצא מקום להיכן לברוח, כי בכל אשר יפנה אין הוא נעלם מעיני הקב"ה ותמיד הוא מוצא אותו. והניגון השני הוא ניגונו של החסיד, המרנן ומשבח ומודה ליוצרו בשמחה ובתענוגים על כך שמלא כל הארץ כבודו, ולכל פינה שפונים מוצאים שגם שם נמצא הקב"ה ולית אתר פנוי מיניה".
ניגון רנ"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ניגון זה מיוחס בפי חלק מהחסידים לאדמו"ר הזקן[2], ועל פי השמועה הרבי שלל שהניגון מיוחס לאדמו"ר הזקן עצמו והוא רק משתייך לתקופתו של אדמו"ר הזקן.
תנועת הניגון היא בעלייה מתמדת, מתוך התרוממות הרוח, מתוך אושר.
על המילים "אציע שאול" יש תנועה נופלת, ואז על "הנך" יש תנועה של פיתרון מוזיקלי, סומך הוי' לכל הנופלים, הנפילה היא לא אמיתית ויש יציאה מהנפילה.
המילים "אנה אלך גו'" בתחילה הן בטונים הנמוכים, ואח"כ בטונים הגבוהים, ומבטא שהקב"ה נמצא גם למטה וגם למעלה.
הניגון נרשם בספר הניגונים מפי ר' אליעזר פרלשטיין.
גם ר' מענדל מרוזוב נהג לנגן ניגון זה, בשינויים קלים.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון ע"י הרב ניסן הורביץ
| ניגוני חב"ד על פסוקי תהלים | ||
|---|---|---|
| ד' · כ"ב · כ"ד · כ"ח · ל' · ל"ה (א) · (ב') · ל"ט · מ' · מ"ב (א) · (ב) · (ג) · נ"ה (א) · (ב) · ס"ב · ס"ג · ס"ט · ס"ט · ע' · ע"א (א) · (ב) · (ג) · (ד) · ע"ב · ע"ג · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (א) · (ב) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד (א) · (ב) · (ג) · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט (א) · (ב) · צ' (א) · (ב) · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · קי"ג · קט"ו (א) · (ב) · קט"ז (א) · (ב) · קי"ז (א) · (ב) · קי"ח (א) · (ב) · (ג) · (ד) · קי"ט (א) · (ב) · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קל"ב · קל"ט (א) · (ב) · (ג) · קמ"ד · ק"נ מחולק לפי מזמורי התהילים • ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון | ||
הערות שוליים
- ↑ היה רגיל לנגנו החסיד המשפיע ר' ניסן הורביץ מירושלים ת"ו. נרשם מפי ר' אליעזר פרלשטיין (ירושלים). לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ.
- ↑ לקט ופרט חלק ה' עמוד קלח.