שירת הים: הבדלים בין גרסאות בדף
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | |||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
| כותרת = שירת הים | | כותרת = שירת הים | ||
| תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. | | תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. | ||
}} | }} | ||
'''שִׁירַת הַיָּם''' היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא | '''שִׁירַת הַיָּם''' היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא אחת מהסדרה של תשעה שירות הכתובות בתנ"ך, והעשירית תהיה בזמן [[הגאולה]]{{הערה|מכילתא שמות טו, א.}}. | ||
שירת הים כתובה ב[[ספר תורה|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת פרשת בשלח וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף. | שירת הים כתובה ב[[ספר תורה|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת [[פרשת בשלח]] וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף. | ||
השירה נאמרת מדי יום ב[[תפילת שחרית]] בסיומם של [[פסוקי דזמרה]]. | השירה נאמרת מדי יום ב[[תפילת שחרית]] בסיומם של [[פסוקי דזמרה]]. | ||
== תוכן השירה == | == תוכן השירה == | ||
השירה מופיעה ב[[ספר שמות]] ב[[פרשת בשלח]], והיא נאמרה על ידי [[משה רבינו]] ובני ישראל לאחר נס [[קריעת ים סוף]], שבמהלכו | השירה מופיעה ב[[ספר שמות]] ב[[פרשת בשלח]], והיא נאמרה על ידי [[משה רבינו]] ובני ישראל לאחר נס [[קריעת ים סוף]], שבמהלכו עברו בני ישראל בים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים. | ||
תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לה' על | תוכן השירה הוא בעיקר הודיה ושבח לה' על הנס של קריעת ים סוף ועל גילוי מלכותו של ה' שהיתה במהלכו ובעקבותיו. השירה ממשיכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה ל[[ארץ ישראל]] ובניית [[המשכן]] ו[[בית המקדש]]. | ||
===פתיחת השירה על ידי משה=== | ===פתיחת השירה על ידי משה=== | ||
ב[[גמרא]]{{הערה|סוטה ל, ב.}} מובא שישנם שלש שיטות באופן אמירת שירת הים, שיטת אחת היא שעל כל מה שאמר [[משה]] ענו | ב[[גמרא]]{{הערה|סוטה ל, ב.}} מובא שישנם שלש שיטות באופן אמירת שירת הים, שיטת אחת היא שעל כל מה שאמר [[משה]] ענו עם ישראל "אשירה לה'". שיטת שנייה היא שכל דבר שאמר משה, חזרו ואמרו אחריו. שיטה שלישית היא שמשה פתח את השירה, אך את שאר השירה אמרו כולם יחד. | ||
הרבי מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"א עמוד 69.}} את הצד השוה בין השיטות, שהשירה נפתחה על ידי משה רבינו, כדי ששירת הים תהיה ב[[אחדות]] גמורה של בני ישראל, וזה נעשה על ידי משה - [[נשיא הדור]], שהוא כולל בו את הדור כולו{{הערה|כדברי [[רש"י]] במדבר כא, כא.}}, ובזה ישנם שלש אופנים, אופן אחד הוא שאין העם מבטא את מציאותו כלל, ורק עונים אשירה, אופן שני הוא שהאחדות ניכרת גם בתוך מציאותם, כשאומרים בעצמם כמו משה, ואופן שלישי הוא שניכר ההתאחדות בין משה לישראל כששניהם אומרים יחד. | [[הרבי]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"א עמוד 69.}} את הצד השוה בין השיטות, שהשירה נפתחה על ידי משה רבינו, כדי ששירת הים תהיה ב[[אחדות]] גמורה של בני ישראל, וזה נעשה על ידי משה - [[נשיא הדור]], שהוא כולל בו את הדור כולו{{הערה|כדברי [[רש"י]] במדבר כא, כא.}}, ובזה ישנם שלש אופנים, אופן אחד הוא שאין העם מבטא את מציאותו כלל, ורק עונים אשירה, אופן שני הוא שהאחדות ניכרת גם בתוך מציאותם, כשאומרים בעצמם כמו משה, ואופן שלישי הוא שניכר ההתאחדות בין משה לישראל כששניהם אומרים יחד. | ||
וכפי שמתאר ה[[אור החיים]]{{הערה|על לשון הפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר".}}: | וכפי שמתאר ה[[אור החיים]]{{הערה|על לשון הפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר".}}: {{ציטוטון|שיאמרו שירה יחד בלא בחי' השתנות והפרדה עד שיהיו כאיש אחד הגם היותם רבים ונתכוונו יחד ועשו כן ואמרו אשירה לשון יחיד כאילו הם איש אחד שזולת זה היו אומרים נשירה"}}. | ||
===השתתפות הנשים=== | ===השתתפות הנשים=== | ||
בפרט מסוים בשירת הים נראה שהשמחה אצל [[אשה|הנשים]] (ובראשן [[מרים הנביאה]]) הייתה גדולה משל האנשים, בכך | בפרט מסוים בשירת הים נראה שהשמחה אצל [[אשה|הנשים]] (ובראשן [[מרים הנביאה]]) הייתה גדולה משל האנשים, בכך שדווקא הנשים יצאו עם תופים ומחולות{{הערה|שמות טו, כ.}}, והסיבה לכך היא משום שגם הצער של הנשים הייתה גדולה יותר מצד הגזירות שהיו על ילדיהם במצרים. | ||
אך למרות זאת, עדיין ניכר בשירת הים, שעיקר השירה הייתה של האנשים, ובמיוחד כשמייחסים זאת אל שירת [[דבורה]] בה העיקר היה שירת אשה. הרבי למד מכך{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ו עמוד 233.}} שכמו שבמצבם של בני ישראל במדבר – מחוץ לביתם, העיקר היה הגברים, ורק בתקופה שבני ישראל היו בביתם ב[[ארץ ישראל]], אז היו הנשים עיקר, כן צריך להיות בכל בית יהודי, שדברים הקשורים לחוץ שייכים לאיש ודברים הקשורים לבית שייכים ל[[אשה]]. | אך למרות זאת, עדיין ניכר בשירת הים, שעיקר השירה הייתה של האנשים, ובמיוחד כשמייחסים זאת אל שירת [[דבורה]] בה העיקר היה שירת אשה. הרבי למד מכך{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ו עמוד 233.}} שכמו שבמצבם של בני ישראל במדבר – מחוץ לביתם, העיקר היה הגברים, ורק בתקופה שבני ישראל היו בביתם ב[[ארץ ישראל]], אז היו הנשים עיקר, כן צריך להיות בכל בית יהודי, שדברים הקשורים לחוץ שייכים לאיש ודברים הקשורים לבית שייכים ל[[אשה]]. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בתחילת שירת הים כתוב "אז ישיר משה"{{הערה|שמות טו, א.}}, ובגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} למדו מזה שכתוב "ישיר" בלשון עתיד, הוכחה לכך שיהיה [[תחיית המתים]]. | בתחילת שירת הים כתוב "אז ישיר משה"{{הערה|שמות טו, א.}}, ובגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} למדו מזה שכתוב "ישיר" בלשון עתיד, הוכחה לכך שיהיה [[תחיית המתים]]. | ||
הסיבה שתחיית המתים מרומזת דווקא בשירת הים הוא משום שבזמן קריעת ים סוף התגלה | הסיבה שתחיית המתים מרומזת דווקא בשירת הים הוא משום שבזמן קריעת ים סוף התגלה דרגה של ה' בו הוא [[הוי'|היה הוה ויהיה כאחד]], ובשירת הים היה כלול השירה של לעתיד לבוא בתחיית המתים. | ||
==צורת כתיבתה== | ==צורת כתיבתה== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==קריאת השירה ואמירתה== | ==קריאת השירה ואמירתה== | ||
===בקריאת התורה=== | |||
השירה נמצאת ב[[פרשת בשלח]] שב[[ספר שמות]], וה[[שבת]] שבה קוראים אותה כחלק מ[[פרשת השבוע]] נקראת גם "[[שבת שירה]]" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מ[[קריאת התורה|הקריאה הרגילה בתורה]]. בשבת זו [[הפטרה|מפטירים]] בקריאת [[שירת דבורה]]. שירת הים גם נקראת ב[[שביעי של פסח]], שבו אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא [[שירת דוד]], בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/13.htm שולחן ערוך אדה"ז אורח חיים ת"צ, י"ג].}}. | השירה נמצאת ב[[פרשת בשלח]] שב[[ספר שמות]], וה[[שבת]] שבה קוראים אותה כחלק מ[[פרשת השבוע]] נקראת גם "[[שבת שירה]]" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מ[[קריאת התורה|הקריאה הרגילה בתורה]]. בשבת זו [[הפטרה|מפטירים]] בקריאת [[שירת דבורה]]. שירת הים גם נקראת ב[[שביעי של פסח]], שבו אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא [[שירת דוד]], בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/13.htm שולחן ערוך אדה"ז אורח חיים ת"צ, י"ג].}}. | ||
בקהילות חסידים שונות נוהגים בתפילת שחרית של [[שביעי של פסח]] ושל [[אחרון של פסח]], לשנות בנעימת השירה או באופן אמירתה - כולה או חלקה - פסוק פסוק וכדומה{{הערה|ראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' ס).}}. בחב"ד אין נוהגים לשנות באמירת שירת הים מכפי שהיא בכל שבת ויום טוב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/6.htm אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח].}}. | בקהילות חסידים שונות נוהגים בתפילת שחרית של [[שביעי של פסח]] ושל [[אחרון של פסח]], לשנות בנעימת השירה או באופן אמירתה - כולה או חלקה - פסוק פסוק וכדומה{{הערה|ראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' ס).}}. בחב"ד אין נוהגים לשנות באמירת שירת הים מכפי שהיא בכל שבת ויום טוב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/6.htm אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח].}}. | ||
=== | בעת קריאת השירה נוהגים לעמוד{{הערה|ספר המנהגים, על פי לוח 'היום יום' עמ' מז.}}. בשנים שבהן נהג [[הרבי]] לעמוד כל משך קריאת התורה, היה מסובב פניו לעבר בעל הקורא. בשנים שבהן נהג לשבת במשך הקריאה (החל מ[[תשל"ח]]) נעמד במיוחד לקריאת השירה כשפניו אל הספר תורה. לפעמים נעמד בתחילת קריאת הפסוק "ויושע", ולפעמים בתיבות "וירא ישראל" ולפעמים בתיבות אחרות. פעמים רבות אירע, שבמשך קריאת השירה היה מרים עיניו מהחומש מפעם לפעם, ומביט בבעל קריאה. | ||
בדרך כלל, משנעמד לקריאת השירה, שוב לא היה חוזר לישב, אלא רק סבב - בסיום קריאת השירה - לכיוון מזרח, ועמד עד שקראוהו לעלות ל"מפטיר"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/8.htm אוצר מנהגי חב"ד].}}. | |||
===בתפילה=== | |||
בגמרא{{הערה|ראש השנה לא, א.}} מובא ששירת הים נאמרה ב[[שירת הלויים]] בשבת בעת הקרבת [[קורבן התמיד]] של בין הערביים. | בגמרא{{הערה|ראש השנה לא, א.}} מובא ששירת הים נאמרה ב[[שירת הלויים]] בשבת בעת הקרבת [[קורבן התמיד]] של בין הערביים. | ||
| שורה 48: | שורה 53: | ||
עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים. | עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים. | ||
אדמו"ר הזקן הביא | [[אדמו"ר הזקן]] הביא ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] בטעם אמירת אז ישיר קודם ברכת ישתבח: | ||
{{ציטוטון|ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים, ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר נחמיה, ושירת הים, לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד}}. | |||
===בתור סגולה=== | |||
בקרב קהילות רבות נהוג לאמר את השירה כ[[סגולה]] ל[[שידוך]] ולדברים נוספים. | |||
" | ב[[ט' כסלו]] [[תש"ז]] קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] עברה את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים [[פולין|פולניים]] מזוייפים, בדרכה ל[[פריז]], כחלק מ[[הבריחה הגדולה מרוסיה]]. מסופר בשם [[הרבי]] כי באותו יום, ישב [[הרבי הריי"צ]] בחדרו ואמר את שירת הים בדביקות שוב ושוב, עד שנאנח אנחת רווחה באמרו חרישית: "ברוך השם, הם עברו, הם עברו, מספיק". למחרת התקבל מברק כי הם עברו בשלום את גבול רוסיה והגיעו לפְּשֶׁמישְל שבפולין. [[הרבי]] הסביר זאת בעובדה שבתוך שירת הים מופיע הפסוק "עד יעבור עמך ה'"{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] [[הרבי בפריז|בהיותו בפריז]], [[ל"ג בעומר]] [[תש"ז]]. [[שיחות קודש קודם הנשיאות]] [https://drive.google.com/file/d/1Fl9R-m_zILf5OwAMTr8ADrFxhDpkd-No/view עמוד 119].}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה אחרונה מ־05:46, 8 בפברואר 2024
שירת הים
|
|---|
|
א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר |
שִׁירַת הַיָּם היא השירה אותה אמרו משה רבינו ובני ישראל לאחר הנס הגדול של קריעת ים סוף, והיא אחת מהסדרה של תשעה שירות הכתובות בתנ"ך, והעשירית תהיה בזמן הגאולה[1].
שירת הים כתובה בספר התורה בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת פרשת בשלח ובשביעי של פסח בו התרחש נס קריעת ים סוף.
השירה נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסיומם של פסוקי דזמרה.
תוכן השירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השירה מופיעה בספר שמות בפרשת בשלח, והיא נאמרה על ידי משה רבינו ובני ישראל לאחר נס קריעת ים סוף, שבמהלכו עברו בני ישראל בים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים.
תוכן השירה הוא בעיקר הודיה ושבח לה' על הנס של קריעת ים סוף ועל גילוי מלכותו של ה' שהיתה במהלכו ובעקבותיו. השירה ממשיכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית המשכן ובית המקדש.
פתיחת השירה על ידי משה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא[2] מובא שישנם שלש שיטות באופן אמירת שירת הים, שיטת אחת היא שעל כל מה שאמר משה ענו עם ישראל "אשירה לה'". שיטת שנייה היא שכל דבר שאמר משה, חזרו ואמרו אחריו. שיטה שלישית היא שמשה פתח את השירה, אך את שאר השירה אמרו כולם יחד.
הרבי מבאר[3] את הצד השוה בין השיטות, שהשירה נפתחה על ידי משה רבינו, כדי ששירת הים תהיה באחדות גמורה של בני ישראל, וזה נעשה על ידי משה - נשיא הדור, שהוא כולל בו את הדור כולו[4], ובזה ישנם שלש אופנים, אופן אחד הוא שאין העם מבטא את מציאותו כלל, ורק עונים אשירה, אופן שני הוא שהאחדות ניכרת גם בתוך מציאותם, כשאומרים בעצמם כמו משה, ואופן שלישי הוא שניכר ההתאחדות בין משה לישראל כששניהם אומרים יחד.
וכפי שמתאר האור החיים[5]: "שיאמרו שירה יחד בלא בחי' השתנות והפרדה עד שיהיו כאיש אחד הגם היותם רבים ונתכוונו יחד ועשו כן ואמרו אשירה לשון יחיד כאילו הם איש אחד שזולת זה היו אומרים נשירה"".
השתתפות הנשים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרט מסוים בשירת הים נראה שהשמחה אצל הנשים (ובראשן מרים הנביאה) הייתה גדולה משל האנשים, בכך שדווקא הנשים יצאו עם תופים ומחולות[6], והסיבה לכך היא משום שגם הצער של הנשים הייתה גדולה יותר מצד הגזירות שהיו על ילדיהם במצרים.
אך למרות זאת, עדיין ניכר בשירת הים, שעיקר השירה הייתה של האנשים, ובמיוחד כשמייחסים זאת אל שירת דבורה בה העיקר היה שירת אשה. הרבי למד מכך[7] שכמו שבמצבם של בני ישראל במדבר – מחוץ לביתם, העיקר היה הגברים, ורק בתקופה שבני ישראל היו בביתם בארץ ישראל, אז היו הנשים עיקר, כן צריך להיות בכל בית יהודי, שדברים הקשורים לחוץ שייכים לאיש ודברים הקשורים לבית שייכים לאשה.
רמז לתחיית המתים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת שירת הים כתוב "אז ישיר משה"[8], ובגמרא[9] למדו מזה שכתוב "ישיר" בלשון עתיד, הוכחה לכך שיהיה תחיית המתים.
הסיבה שתחיית המתים מרומזת דווקא בשירת הים הוא משום שבזמן קריעת ים סוף התגלה דרגה של ה' בו הוא היה הוה ויהיה כאחד, ובשירת הים היה כלול השירה של לעתיד לבוא בתחיית המתים.
צורת כתיבתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השירה כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", כבניין העשוי מאריחים ולבנים, שאורכם אינו שווה, בניגוד ל"אריח על גבי אריח" בו כל שורה זהה לחברתה, כמו בניין הבנוי מאריחים שכולם זהים זה לזה באורכם[10]. בכל שורה ישנו רווח אחד או שנים בין הפסקאות.
קריאת השירה ואמירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקריאת התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השירה נמצאת בפרשת בשלח שבספר שמות, והשבת שבה קוראים אותה כחלק מפרשת השבוע נקראת גם "שבת שירה" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה. בשבת זו מפטירים בקריאת שירת דבורה. שירת הים גם נקראת בשביעי של פסח, שבו אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא שירת דוד, בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף[11].
בקהילות חסידים שונות נוהגים בתפילת שחרית של שביעי של פסח ושל אחרון של פסח, לשנות בנעימת השירה או באופן אמירתה - כולה או חלקה - פסוק פסוק וכדומה[12]. בחב"ד אין נוהגים לשנות באמירת שירת הים מכפי שהיא בכל שבת ויום טוב[13].
בעת קריאת השירה נוהגים לעמוד[14]. בשנים שבהן נהג הרבי לעמוד כל משך קריאת התורה, היה מסובב פניו לעבר בעל הקורא. בשנים שבהן נהג לשבת במשך הקריאה (החל מתשל"ח) נעמד במיוחד לקריאת השירה כשפניו אל הספר תורה. לפעמים נעמד בתחילת קריאת הפסוק "ויושע", ולפעמים בתיבות "וירא ישראל" ולפעמים בתיבות אחרות. פעמים רבות אירע, שבמשך קריאת השירה היה מרים עיניו מהחומש מפעם לפעם, ומביט בבעל קריאה.
בדרך כלל, משנעמד לקריאת השירה, שוב לא היה חוזר לישב, אלא רק סבב - בסיום קריאת השירה - לכיוון מזרח, ועמד עד שקראוהו לעלות ל"מפטיר"[15].
בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא[16] מובא ששירת הים נאמרה בשירת הלויים בשבת בעת הקרבת קורבן התמיד של בין הערביים.
הרמב"ם כתב כך: "יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים"[17].
עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים.
אדמו"ר הזקן הביא בשולחן ערוך בטעם אמירת אז ישיר קודם ברכת ישתבח:
"ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים, ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר נחמיה, ושירת הים, לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד".
בתור סגולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקרב קהילות רבות נהוג לאמר את השירה כסגולה לשידוך ולדברים נוספים.
בט' כסלו תש"ז קבוצה גדולה של חסידי חב"ד עברה את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, בדרכה לפריז, כחלק מהבריחה הגדולה מרוסיה. מסופר בשם הרבי כי באותו יום, ישב הרבי הריי"צ בחדרו ואמר את שירת הים בדביקות שוב ושוב, עד שנאנח אנחת רווחה באמרו חרישית: "ברוך השם, הם עברו, הם עברו, מספיק". למחרת התקבל מברק כי הם עברו בשלום את גבול רוסיה והגיעו לפְּשֶׁמישְל שבפולין. הרבי הסביר זאת בעובדה שבתוך שירת הים מופיע הפסוק "עד יעבור עמך ה'"[18].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יחיאל גלוכובסקי, שירת הים: להכיר את אלוקים באתר בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ מכילתא שמות טו, א.
- ↑ סוטה ל, ב.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"א עמוד 69.
- ↑ כדברי רש"י במדבר כא, כא.
- ↑ על לשון הפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר".
- ↑ שמות טו, כ.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ו עמוד 233.
- ↑ שמות טו, א.
- ↑ סנהדרין צא, ב.
- ↑ כדוגמת מניין שלושים ואחד המלכים שכבש יהושע, עשרת בני המן, ומבנהו של ספר תהלים כולו.
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז אורח חיים ת"צ, י"ג.
- ↑ ראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' ס).
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח.
- ↑ ספר המנהגים, על פי לוח 'היום יום' עמ' מז.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד.
- ↑ ראש השנה לא, א.
- ↑ הלכות תפילה וברכת כהנים ז, יג.
- ↑ שיחת הרבי בהיותו בפריז, ל"ג בעומר תש"ז. שיחות קודש קודם הנשיאות עמוד 119.