סגולות
המונח "סגולה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סגולה (פירושונים).
סגולות הוא שם כולל לפעולות או חפצים שיש לעשייתם או עצם החזקתם, השפעה רוחנית על האדם.
סגולות נפוצות הם החזקת קמעות, אמירת פסוקי תהילים או סימנים המסוגלים לישועה, השתטחות על קברי צדיקים, ועוד.
כבר בגמרא מופיעות סגולות שונות, ואף רבותינו נשיאינו העניקו סגולות למטרות שונות של שמירה וברכה, בעיקר פעולות של התחזקות רוחנית, זאת לצד הסתייגות מהסתמכות עיוורת על הסגולות בלבד, מבלי לזכור כי הדבר תלוי בעיקר ברצון השם ובמעשי האדם.
מקור הסגולות והיחס אליהן[עריכה | עריכת קוד מקור]
העדויות הראשונות לשימוש בסגולות שונות מופיעות כבר בתקופת התנאים, ויותר מכך בגמרא, כך לדוגמא מופיע כסגולה לשמירה בדרך היא ללוות את האדם ארבע אמות בתוך העיר[1], לומר 'עזי דבי טבחא שמינא מינא' כסגולה להינצל מפחד[2], ולומר 'א-להא דמאיר ענני' להינצל בשעת צרה[3], ועוד.
גדולי ישראל רבים הזהירו להתרחק מסגולות, ובפרט שצריך להיזהר מללכת בדרכי האמורי ובחוקות הגויים.
הרבי עצמו הורה לאנשים שונים להתרחק מסגולות[4], ואף הסגולות המופיעות בגמרא ובספרי הקודש, צריך זהירות משימוש בהם כיון שצריכה להיות בכך ידיעה ברורה על ידי קבלה רב מפי רב, ולא כל האישים שווים בזה ולא כל המשקים שווים, ולא כל אחד יכול לכוון ולדעת באופן ברור בנוגע לשימוש בסגולה[5].
עם זאת, הרבי עצמו העניק עצות שונות להוסיף בענינים שונים של תורה ומצוות כסגולה, היות שהמצוות כולם הם כלים באמצעותם נמשכת הברכה לאדם, ואצל יהודי הגשמיות והרוחניות שלובים זה בזה, וכאשר יהודי מוסיף ומתחזק ברוחניות, יש לכך השפעה גם על הביטוי הגשמי של התחזקות זו[6].
זו הסיבה שהרבי העניק פעמים רבות כסגולה, מעשה של תורה ומצוות שקשור ודומה בתוכן או באופן הפעולה שלו לדבר שעבורו צריכים ברכה.
את הסגולות השונות שהעניק הרבי, ניתן לחלק לחמישה סוגים[7]:
- הקפדה והידור לנהוג בענין בו צריכים ברכה על פי הלכה[8].
- מצוות שמופיעות בספרים הקדושים כסגולה[9]
- פעולה רוחנית הדומה לענין שעבורו צריך את הברכה[10].
- סיוע לאחרים באותו עניין עצמו שצריך את הברכה[11].
- ענינים כלליים המוסיפים בברכת ה'.
העצות השונות שהעניק הרבי, לוקטו בספר סגולות הרבי בעריכת הרב יואב למברג, ובהקדמה מדגיש העורך שהיות ומדובר בהוראות פרטיות, לא ניתן להכריע על פיהן הוראה גורפת ומוחלטת כיצד יש לנהוג בכל אחד מהמצבים, אך ניתן ורצוי ללמוד מהן.
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן אמר ששלושה דברים הם סגולה למחשבות זרות, היות שהם מועילים בין אם מכוונים בהם ובין אם לא, צדקה, טבילה במקווה, ואמירת הזוהר אפילו בלי הבנה[12].
החסיד הרב מנחם צבי ריבקין ענד עגיל עד יומו האחרון, כסגולה לשמירה בהמלצת אדמו"ר המהר"ש.
בט' כסלו תש"ז קבוצה גדולה של חסידי חב"ד עברה את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, בדרכה לפריז, כחלק מהבריחה הגדולה מרוסיה. מסופר בשם הרבי כי באותו יום, ישב הרבי הריי"צ בחדרו ואמר את שירת הים בדביקות שוב ושוב, עד שנאנח אנחת רווחה באמרו חרישית: "ברוך השם, הם עברו, הם עברו, מספיק". למחרת התקבל מברק כי הם עברו בשלום את גבול רוסיה והגיעו לפְּשֶׁמישְל שבפולין. הרבי הסביר זאת בעובדה שבתוך שירת הים מופיע הפסוק "עד יעבור עמך ה'"[13].
הרבי עורר פעמים רבות שתפילת תינוקות של בית רבן יש לה סגולה מיוחדת נגד אוייבים, כלשון הפסוק 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז'.
יחס הרבי להוספת שמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי רוב, הרבי נמנע מלהוסיף שמות כסגולה לשינוי המזל, ובחב"ד נהוג להוסיף שמות רק במקרים רפואיים, או כאשר שם החתן דומה לשם חמיו[דרוש מקור].
סגולות הנהוגות בין חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לספר סיפורי צדיקים בסעודת מלווה מלכה במוצאי שבת[14].
- לימוד מאמר והדרת פני זקן שבלקוטי תורה (ומשניות) כסגולה לזכרון[15].
- קופת רבי מאיר בעל הנס (וקופת צדקה בכלל, כסגולה ללידה קלה, לבטיחות בדרכים, ועוד).
- נתינת צדקה קודם התפילה
- פסוק אישי
- פרק אישי (ואמירה של הילדים - סגולה שלא יצאו לתרבות רעה)
- טבילת האצבעות ביין אחרי הבדלה
- תליית שיר למעלות
- אמירת פרקי תהילים מסויימים בשעת הלידה
- אכילת מצה
- לימוד בליל שישי[16]
- פתיחת הארון
- השתטחות על קברי צדיקים
סגולות של התקשרות לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי שלח פעם חלק ממפית של אדמו"ר הריי"צ להניח מתחת הכרית לשמירה והגנה[17].
- אמירת פרק התהילים של הרבי כסגולה לזרע של קיימא.
- ציור פני הרב כסגולה להתקשרות, הצלחה בשליחות, בתורה ובמצוות, ולהינצל מפחדים.
- החזקת (צילום) כתב יד של רבותינו נשיאינו[18].
סגולות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סגולות להיפקד בהריון
- ענינים מסוגלים להבאת המשיח
- פרשת האזינו - לימוד בעל פה כסגולה לעשירות
- כתיבת צוואה וקניית חלקת קבר כסגולה לאריכות ימים
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יואב למברג, ספר אוצר סגולות הרבי, ניסן תשס"ח
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, סגולות וקמעות
- על מנהגים וסגולות, התקשרות גליון 1162
- סגולות הרבי, פורטל חב"ד בישראל • חב"ד אור אין סוף
- סגולות עם גושפנקא, ראיון עם הרב יואב למברג
- עצותיו של הרבי: האם יש סגולה לפרנסה טובה?
- סגולות בחב"ד: כשהרבי הדריך לבשל אתרוג ולא לספר לאף אחד
- הרבי כותב: "כלך מדרך זה של סגולות"
הערות שוליים
- ↑ מסכת סוטה מו, ב.
- ↑ מסכת מגילה ג, א.
- ↑ מסכת עבודה זרה יח, א.
- ↑ חלק יב אגרת ג'תתקצה. חלק יד אגרת ה'קסח, חלק כו אגרת ט'תשמא. ועוד.
- ↑ אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שפג. חלק יד אגרת ה'קסח.
- ↑ אגרות קודש חלק ז' אגרת א'תתפז. חלק יא אגרת ג'תשע. חלק ו' אגרת אתקעג.
- ↑ על פי המבוא לספר 'סגולות הרבי'.
- ↑ חיפוש שידוך מתוך יראם שמים, מעשר לפרנסה, טהרת המשפחה לשלום בית, ועוד.
- ↑ יין בקידוש לבריאות העיניים, הכנסת אורחים לפרי בטן, תפילין לאריכות ימים, ועוד.
- ↑ לשכנים רעים - לסלק את היצר הרע הנקרא שכן רע, לשלום בית - להוסיף ב'שלום בית' של הנשמה והגוף, לחיזוק הראיה - להוסיף בלימוד תורת החסידות שהיא ה'מאור' שבתורה, וכו'.
- ↑ להצלחה בעבודת השם - להשפיע על אחרים בעבודת השם, לחולה - לתת צדקה לביקור חולים, לשידוך - למחול לאח הצעיר שישתדך לפני, וכן הלאה.
- ↑ מגדל עז עמוד תכה.
- ↑ שיחת הרבי בהיותו בפריז, ל"ג בעומר תש"ז. שיחות קודש קודם הנשיאות עמוד 119.
- ↑ ספר השיחות ת"ש עמ' 173. וראו שמועות וסיפורים חלק א' עמוד 4.
- ↑ אגרות קודש חלק י"א עמ' קפ"ז.
- ↑ מקורו מהאריז"ל.
- ↑ הוספה לחוברת ועד הנחות בלה"ק פרשת קדושים תשפ"ד.
- ↑ פתק שכתב אדמו"ר הריי"צ וצירף לתשורה שחולקה בחתונת הרבי והרבנית.