תהלים כ"ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| כותרת = פסוקי המזמור: | | כותרת = פסוקי המזמור: תהלים כ"ג{{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' רֹעִי רֹעִי לֹא אֶחְסָר | ||
| רוחב = | | רוחב = 25% | ||
| תוכן = <poem> | | תוכן = <poem> | ||
א מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר:{{ש}} ב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:{{ש}} ג נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:{{ש}} ד גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:{{ש}} ה תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:{{ש}} ו אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים: | '''א:''' מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר:{{ש}} '''ב:''' בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:{{ש}} '''ג:''' נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:{{ש}} '''ד:''' גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:{{ש}} '''ה:''' תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:{{ש}} '''ו:''' אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים: | ||
</poem> | </poem> | ||
| מקור = | | מקור = | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
}} | }} | ||
''' | '''תהלים כ"ג''' הוא [[מזמור תהלים|המזמור]] ה-23 ב[[ספר תהלים]], מילות הפתיחה של המזמור הן: '''"מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר"'''. | ||
==סוגת המזמור== | |||
[[רז"ל]] אומרים{{הערה|[[פסחים]] דף קי"ז,א}} שכל מזמור ב[[תהילים]] שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקדש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה{{הערה|[[רש"י]] תהלים כ"ג}} | |||
== תוכן המזמור == | == תוכן המזמור == | ||
המזמור מבטא את האמונה כי ה' [[השגחה|משגיח]] על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי ה' מספק לאדם את כל מחסוריו ה[[גשמיות|גשמיים]] וה[[רוחניות|רוחניים]]. המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על ה' את כל יהבו, [[דבקות|ולהדבק]] בו. | המזמור מבטא את האמונה כי ה' [[השגחה|משגיח]] על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי ה' מספק לאדם את כל מחסוריו ה[[גשמיות|גשמיים]] וה[[רוחניות|רוחניים]]. המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על ה' את כל יהבו, [[דבקות|ולהדבק]] בו. | ||
ניתן להבחין במזמור במספר [[דימוי]]ים של ה'. מספר חוקרים רואים במזמור כולו ציור אחד - ה' כ[[רועה]] אשר מולו עומד דוד, המכנה אותו {{ציטוטון|ה' רֹעִי}}. אחרים מחלקים אותו לשתי תמונות - דימוי הרועה בפסוקים א'-ד', ודימוי ה' כבעל בית, אשר מארח את אורחו, דוד - {{ציטוטון|וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה'}} (פסוקים ה'-ו'). יש המחלקים את המזמור לשלושה חלקים: (א) הרועה וצאנו (א'-ג'); (ב) ה' כמורה דרכו של מחבר המזמור (פס' ד'); (ג) בעל בית ואורחו (ה'-ו').{{הערה|" | ניתן להבחין במזמור במספר [[דימוי]]ים של ה'. מספר חוקרים רואים במזמור כולו ציור אחד - ה' כ[[רועה]] אשר מולו עומד דוד, המכנה אותו {{ציטוטון|ה' רֹעִי}}. אחרים מחלקים אותו לשתי תמונות - דימוי הרועה בפסוקים א'-ד', ודימוי ה' כבעל בית, אשר מארח את אורחו, דוד - {{ציטוטון|וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה'}} (פסוקים ה'-ו'). יש המחלקים את המזמור לשלושה חלקים: (א) הרועה וצאנו (א'-ג'); (ב) ה' כמורה דרכו של מחבר המזמור (פס' ד'); (ג) בעל בית ואורחו (ה'-ו').{{הערה|"תהלים כ"ג", [[נחום סרנה]] (עורך), '''תהלים - חלק א'''', סדרת עולם התנ"ך, עמ' 105 ({{כותר|23958533}})}} | ||
פרשנויות שונות ניתנו לנושא המזמור; הפרשנות המקובלת היא שמדובר במזמור אישי, המתאר את ביטחונו של האדם בה'.{{הערה|[[דעת מקרא]] על | פרשנויות שונות ניתנו לנושא המזמור; הפרשנות המקובלת היא שמדובר במזמור אישי, המתאר את ביטחונו של האדם בה'.{{הערה|[[דעת מקרא]] על תהלים כ"ג}} לעומת פרשנות זו מציג ה[[מלבי"ם]] את המזמור כעוסק בחייו האישיים של דוד לפני שהיה למלך, ומפרט כיצד חלקיו השונים של המזמור מקבילים לחיי דוד.{{הערה|[[s:מלבי"ם על תהלים כג א|מלבי"ם על תהלים, מזמור כ"ג, פסוק א']]}} פרשנות נוספת מוצגת ב[[מדרש תהלים]]: חז"ל מציגים את המזמור כסמל לקורות [[נדודי בני ישראל במדבר|עם ישראל במדבר]].{{הערה|מדרש תהלים, מזמור כ"ג, ד"ה "נפשי ישובב"}} | ||
==מנהגים== | ==מנהגים== | ||
על פי מנהג חב"ד נוהגים | על פי מנהג חב"ד נוהגים לומר מזמור זה בעת [[סעודה שלישית]] של [[שבת]]. | ||
== | ==ביאור הרבי== | ||
הרבי כותב שמזמור זה מביא ל[[ביטחון בה']]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9487.htm מכתב ח' אייר תשכ"ח, אגרות קודש חלק כה אגרת ט'תפז], ושם ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9571.htm אגרת ט'תקעא]: "תלמוד עד שתדע התוכן (לאו דוקא התיבות) של מזמור 23 בתהלים (אין נפק"מ באיזה לשון תלמד). תאמר מזמור הנ"ל ביום הש"ק, ב', ה', בל"נ".}}{{הערה|1=הרבי גם הורה זאת לחסיד שלא הרגיש טוב [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב שמואל חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד עמ' 56.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מזמורי ספר | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תהלים|כ]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:13, 24 בינואר 2024
פסוקי המזמור: תהלים כ"ג
מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' רֹעִי רֹעִי לֹא אֶחְסָר |
|---|
|
א: מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: |
תהלים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהלים, מילות הפתיחה של המזמור הן: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר".
סוגת המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
רז"ל אומרים[1] שכל מזמור בתהילים שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקדש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה[2]
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
המזמור מבטא את האמונה כי ה' משגיח על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי ה' מספק לאדם את כל מחסוריו הגשמיים והרוחניים. המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על ה' את כל יהבו, ולהדבק בו. ניתן להבחין במזמור במספר דימויים של ה'. מספר חוקרים רואים במזמור כולו ציור אחד - ה' כרועה אשר מולו עומד דוד, המכנה אותו "ה' רֹעִי". אחרים מחלקים אותו לשתי תמונות - דימוי הרועה בפסוקים א'-ד', ודימוי ה' כבעל בית, אשר מארח את אורחו, דוד - "וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה'" (פסוקים ה'-ו'). יש המחלקים את המזמור לשלושה חלקים: (א) הרועה וצאנו (א'-ג'); (ב) ה' כמורה דרכו של מחבר המזמור (פס' ד'); (ג) בעל בית ואורחו (ה'-ו').[3]
פרשנויות שונות ניתנו לנושא המזמור; הפרשנות המקובלת היא שמדובר במזמור אישי, המתאר את ביטחונו של האדם בה'.[4] לעומת פרשנות זו מציג המלבי"ם את המזמור כעוסק בחייו האישיים של דוד לפני שהיה למלך, ומפרט כיצד חלקיו השונים של המזמור מקבילים לחיי דוד.[5] פרשנות נוספת מוצגת במדרש תהלים: חז"ל מציגים את המזמור כסמל לקורות עם ישראל במדבר.[6]
מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי מנהג חב"ד נוהגים לומר מזמור זה בעת סעודה שלישית של שבת.
ביאור הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי כותב שמזמור זה מביא לביטחון בה'[7][8].
הערות שוליים
- ↑ פסחים דף קי"ז,א
- ↑ רש"י תהלים כ"ג
- ↑ "תהלים כ"ג", נחום סרנה (עורך), תהלים - חלק א', סדרת עולם התנ"ך, עמ' 105 (תבנית:כותר)
- ↑ דעת מקרא על תהלים כ"ג
- ↑ מלבי"ם על תהלים, מזמור כ"ג, פסוק א'
- ↑ מדרש תהלים, מזמור כ"ג, ד"ה "נפשי ישובב"
- ↑ מכתב ח' אייר תשכ"ח, אגרות קודש חלק כה אגרת ט'תפז, ושם באגרת ט'תקעא: "תלמוד עד שתדע התוכן (לאו דוקא התיבות) של מזמור 23 בתהלים (אין נפק"מ באיזה לשון תלמד). תאמר מזמור הנ"ל ביום הש"ק, ב', ה', בל"נ".
- ↑ הרבי גם הורה זאת לחסיד שלא הרגיש טוב תדפיס מספר על הרב שמואל חפר תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד עמ' 56.
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|