י"א בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:22, 27 בנובמבר 2023

<< >> חודש תשרי
א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח	ט	י
יא	יב	יג	יד	טו	טז	יז	יח	יט	כ
כא	כב	כג	כד	כה	כו	כז	כח	כט	ל
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

י"א בתשרי הוא היום האחד עשר בחודש הראשון^[2] בלוח השנה היהודי. יום זה נקרא "בשם השם"^[1].

תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים ראשון, שלישי, חמישי ושישי.

שמו וכינויו של היום כפי שנכתב על ידי הרבי בפתח דבר לקונטרס שיצא לאור בתאריך זה

בתורת החסידות

מנהג חב"ד להקדים ולהתפלל ביום זה מעט יותר מוקדם, כדי לבטא את רצוננו להוסיף בעבודת ה' לאחר עבודת התשובה ביום כיפור.

הרבי מבאר כי יום זה נקרא בשם 'גא-ט'ס נאמען', היות וביום הכיפורים האדם מתעלה דרגה למעלה מדרגה עד שהוא עומד בדרגה של 'לפני הוי' תטהרו', למעלה משם ה', ובפרט לאחר אמירת 7 פעמים ה' הוא האלוקים בסיום תפילת נעילה שבכל פעם הוא מתעלה לדרגה גבוה יותר עד ששם הוי' לגביו הוא כמו שם אלוקים שמעלים ומסתיר. ולכן היום שלאחר מכן נקרא בלשון העם שבחוצות 'גא-ט'ס נאמען', היות והוא למעלה מכל שם או דרגה^[3].

טעם נוסף ופשוט יותר לשם המיוחד של יום זה, הוא כיון שלאחר עשרה ימים שאמרנו 'המלך הקדוש' אנו חוזרים לומר את שמו של השם, 'הא-ל הקדוש', ובשל כך מכונה יום זה בשם 'שם השם'^[4].

בנוגע לתוכן העבודה של יום זה, מסביר הרבי שלאחר שיהודי התעלה לכזו דרגה נעלית, הוא צריך להמשיך את העליות שהשיג ביום הכיפורים אל תוך ימי החול, שזוהי תכלית כל העבודה בחציו השני של חודש תשרי - להמשיך את הגילוי האלוקי אל תוך העולם, עד הקליטה בפנימיות בשמיני עצרת ושמחת תורה.

"עתה ביחוד צריך לעשות תשובה"

אדמו"ר הריי"צ סיפר כי פעם נכנס לאביו אדמו"ר הרש"ב ביום זה ושאל אותו מה העבודה כעת, ונענה: "איצטער דארף מען תשובה טאן" [=עתה ביחוד צריך לעשות תשובה]^[5]. הרבי הסביר שמכך שארבעת הימים שבין יום הכיפורים לסוכות הם ימי שמחה, מובן, שעבודת התשובה צריכה להיעשות בשמחה^[6].

מאמר זה תמוה לכאורה, שהרי לאחר יום הכיפורים נקיים לחלוטין מעבירות - ועד שבבא בן בוטא, שהיה מביא בכל יום קרבן אשם תלוי כי חשש שמא חטא, לא הניחוהו חכמים להביא אשם ביום זה, שהרי יום הכיפורים כבר כיפר^[7] - ומדוע זהו הזמן לעשות תשובה?

ההסבר הוא, שדוקא לאחר שיהודי מתעלה לדרגות הגבוהות ביותר - הוא מרגיש שמדריגת העבודה שקודם לכן הספיקה עבורו כעת נחשבת לחטא, ועליו לעשות תשובה, משום שכעת נדרשת ממנו דרגא גבוהה יותר^[8]. וכיון שתשובה אמיתית היא "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", לכן התשובה שאחרי יום כיפור נעלית באין ערוך על התשובה שעד אז (כולל - ביום כיפור ואפילו בתפילת נעילה), ולכן דוקא אז הוא הזמן לעשות תשובה^[9].

ענין זה מתבטא בכך שבימים אלו עוסקים בהכנות למצות חג הסוכות - עשיית הסוכה ורכישת ארבעת המינים - כיון שבהכנה למצוה מתבטאת אהבה לה' עוד יותר מאשר במצוה עצמה^[10].

אמירת חסידות

חלק מרבותינו נשיאינו נהגו לומר מאמרי חסידות ביום זה, כך לדוגמא אדמו"ר האמצעי אמר בקביעות מאמרים ביום זה, ואף אצל הרבי אירע שהרבי אמר מאמרי חסידות ביום זה.

אירועים ביהדות

ב'תמ"ח (-1313 לפנה"ס) - משה רבינו הקהיל את כל עם ישראל לאחר ירידתו מהר סיני.
ד'רכ"ז (07/10/466 למניינם) - רב הונא בריה דמר זוטרא, נפטר.
ד'רכ"ז (07/10/466 למניינם) - רב טביומי - מר בר רב אשי, ראש ישיבת סורא, נפטר.
ד'תתצ"ג (29/09/1132 למניינם) - רבינו יצחק הלוי משפיירא, מבעלי התוספות, נפטר.

ימי חב"ד

אירועים

ה'תקנ"ג (27/09/1792 למניינם) - התקיים טקס ההכנסה ל'חדר' של אדמו"ר הצמח צדק, על ידי סבו אדמו"ר הזקן.

נולדו

ה'תשכ"ז (25/09/1966 למניינם) - הרב חיים וולף, שליח הרבי בירוחם.

נפטרו

ה'תשי"ז (16/09/1956 למניינם) - הרב עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר מחשובי חסידי חב"ד באודסה, מסר את נפשו להרבצת תורה ומצוות.
ה'תשכ"ד (29/09/1963 למניינם) - הרב לוי גרוסמן, רב צפון תל אביב ומחבר הספר 'שם ושארית'.

הפתגם היומי - י"א בתשרי - מלוח היום יום

במוצאי יום הכפורים תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים - כנהוג אז דרושים קצרים - על פסוק מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו, אליו ולא למדותיו, דער פרדס זאגט אליו איז אורות המתלבשים בכלים דעשר ספירות דאצילות, דער רבי דער בעל שם טוב זאגט אליו איז דער אלקות וואס אין כלים דעשר ספירות דאצילות, דער פירוש הפשוט איז: אליו עצמות אין סוף וואס עס איז בא יעדען פשוט'ן אידען בידיעה עצמית דורך אמונה פשוטה, און דאס איז קרובים אליו און בכל קראנו אליו עצמות אין סוף און עצמות הנשמה, תפילה באמונה פשוטה איז מחבר עצמות הנשמה מיט עצמות אין סוף, אז עצמות אין סוף זאל זיין דער רופא חולים און מברך השנים.

תרגום מאידיש: במוצאי יום הכפורים תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים - כנהוג אז דרושים קצרים - על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו". "אליו" ולא למדותיו, ה'פרדס' אומר: "אליו" הם האורות המתלבשים בכלים דעשר ספירות דאצילות, הרבי הבעל שם טוב אומר: "אליו" הוא האלוקות שבכלים דעשר ספירות דאצילות, הפירוש הפשוט הוא: "אליו" עצמות אין סוף שאצל כל יהודי פשוט בידיעה עצמית על ידי אמונה פשוטה וזהו "קרובים אליו", ו"בכל קראנו אליו". עצמות אין סוף ועצמות הנשמה; תפילה באמונה פשוטה מחברת עצמות הנשמה עם עצמות אין סוף, שעצמות אין סוף יהיה הרופא חולים ומברך השנים.

יום הכיפורים
ערב יום כיפור
כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים
סדר התפילות
כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור
ענינים כלליים
אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם
קרבנות היום
הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור
ניגונים ליום כיפור
ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון

הערות שוליים

↑ ספר המנהגים. להרחבה, ראו אוצר מנהגי חב"ד חלק א' עמוד רנו.
↑ למניין החודשים מחודש תשרי, והחודש השביעי למניין החודשים מחודש ניסן.
↑ שיחת מחרת יום הכיפורים תשמ"ט.
↑ בשם הבעל שם טוב, מובא בהערה בספר המנהגים.
↑ אגרות קודש חלק ה' עמוד ד' (נדפס גם בלקו"ש חלק י"ד ע' 400). וראה בנוסח אחר בסעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט.
↑ אגרות קודש שם.
↑ כריתות פרק ו משנה ג, ובמפרשי המשנה שם.
↑ לקוטי שיחות חלק א' ע' 13. שיחת ש"פ האזינו תשמ"ב באריכות. וראה שיחת ליל שמחת תורה תשח"י.
↑ לקוטי שיחות שם. וראה גם בשיחת ש"פ האזינו תשי"ט באריכות על מעלת התשובה של ימים אלו.
↑ שיחת ש"פ האזינו תשכ"ו.

[1] ספר המנהגים. להרחבה, ראו אוצר מנהגי חב"ד חלק א' עמוד רנו.

[2] למניין החודשים מחודש תשרי, והחודש השביעי למניין החודשים מחודש ניסן.

[3] שיחת מחרת יום הכיפורים תשמ"ט.

[4] בשם הבעל שם טוב, מובא בהערה בספר המנהגים.

[5] אגרות קודש חלק ה' עמוד ד' (נדפס גם בלקו"ש חלק י"ד ע' 400). וראה בנוסח אחר בסעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט.

[6] אגרות קודש שם.

[7] כריתות פרק ו משנה ג, ובמפרשי המשנה שם.

[8] לקוטי שיחות חלק א' ע' 13. שיחת ש"פ האזינו תשמ"ב באריכות. וראה שיחת ליל שמחת תורה תשח"י.

[9] לקוטי שיחות שם. וראה גם בשיחת ש"פ האזינו תשי"ט באריכות על מעלת התשובה של ימים אלו.

[10] שיחת ש"פ האזינו תשכ"ו.

[2]

[1]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{חודש תשרי}}
+{{פתיח יום|ללא רווח=כן|. יום זה נקרא "בשם השם"{{הערה|1=[[ספר המנהגים]]. להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=273 אוצר מנהגי חב"ד חלק א' עמוד רנו].}}}}
 [[קובץ:בשם השם.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שמו וכינויו של היום כפי שנכתב על ידי הרבי בפתח דבר לקונטרס שיצא לאור בתאריך זה]]
-'''י"א בתשרי''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש תשרי]]. יום זה נקרא "בשם השם"{{הערה|1=[[ספר המנהגים]]. להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=273 אוצר מנהגי חב"ד חלק א' עמוד רנו].}}.
 ==בתורת החסידות==
-[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר כי פעם נכנס לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ביום זה ושאל אותו מה העבודה כעת, ונענה: "איצטער דארף מען תשובה טאן" [=עתה ביחוד יש לעשות תשובה]{{הערה|1=אגרות קודש חלק ה' עמוד ד', שם התבאר הפתגם בהרחבה. וראה בנוסח אחר ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/5/1 סעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט].}}.
+[[קובץ:למחרת יוהכ"פ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר: פעם למחרת יוהכ"פ נכנסתי אל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואשאל אותו: ומה עתה? ויענני: עתה ביחוד צריך לעשות תשובה (איצטער ערשט דארפן תשובה טאן). (מהקדמת לקונטרס צז "מחרת יום הכיפורים תשי"ב")]]
 מנהג חב"ד להקדים ולהתפלל ביום זה מעט יותר מוקדם, כדי לבטא את רצוננו להוסיף בעבודת ה' לאחר עבודת התשובה ביום כיפור.
-הרבי מבאר כי יום זה נקרא בשם 'גא-ט'ס נאמען', היות וביום הכיפורים האדם מתעלה דרגה למעלה מדרגה עד שהוא עומד בדרגה של 'לפני הוי' תטהרו', למעלה משם ה', ובפרט לאחר אמרית 7 פעמים ה' הוא האלוקים בסיום [[תפילת נעילה]] שבכל פעם הוא מתעלה לדרגה גבוה יותר עד ששם הוי' לגביו הוא כמו שם אלוקים שמעלים ומסתיר. ולכן היום שלאחר מכן נקרא בלשון העם שבחוצות 'גא-ט'ס נאמען', היות והוא למעלה מכל שם או דרגה.
+הרבי מבאר כי יום זה נקרא בשם 'גא-ט'ס נאמען', היות וביום הכיפורים האדם מתעלה דרגה למעלה מדרגה עד שהוא עומד בדרגה של 'לפני הוי' תטהרו', למעלה משם ה', ובפרט לאחר אמירת 7 פעמים ה' הוא האלוקים בסיום [[תפילת נעילה]] שבכל פעם הוא מתעלה לדרגה גבוה יותר עד ששם הוי' לגביו הוא כמו שם אלוקים שמעלים ומסתיר. ולכן היום שלאחר מכן נקרא בלשון העם שבחוצות 'גא-ט'ס נאמען', היות והוא למעלה מכל שם או דרגה{{הערה|שיחת מחרת יום הכיפורים תשמ"ט.}}.
+טעם נוסף ופשוט יותר לשם המיוחד של יום זה, הוא כיון שלאחר עשרה ימים שאמרנו 'המלך הקדוש' אנו חוזרים לומר את שמו של השם, 'הא-ל הקדוש', ובשל כך מכונה יום זה בשם 'שם השם'{{הערה|בשם [[הבעל שם טוב]], מובא בהערה ב[[ספר המנהגים]].}}.
 בנוגע לתוכן העבודה של יום זה, מסביר הרבי שלאחר שיהודי התעלה לכזו דרגה נעלית, הוא צריך להמשיך את העליות שהשיג ביום הכיפורים אל תוך ימי החול, שזוהי תכלית כל העבודה בחציו השני של חודש תשרי - להמשיך את הגילוי האלוקי אל תוך העולם, עד הקליטה בפנימיות ב[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]].
+==="עתה ביחוד צריך לעשות תשובה"===
+[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר כי פעם נכנס לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ביום זה ושאל אותו מה העבודה כעת, ונענה: "איצטער דארף מען [[תשובה]] טאן" [=עתה ביחוד צריך לעשות תשובה]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1226.htm אגרות קודש חלק ה' עמוד ד'] (נדפס גם בלקו"ש חלק י"ד ע' 400). וראה בנוסח אחר ב[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/1 סעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט].}}. הרבי הסביר שמכך שארבעת הימים שבין [[יום הכיפורים]] ל[[סוכות]] הם ימי שמחה, מובן, שעבודת התשובה צריכה להיעשות בשמחה{{הערה|אגרות קודש שם.}}.
+מאמר זה תמוה לכאורה, שהרי לאחר יום הכיפורים נקיים לחלוטין מעבירות - ועד ש[[בבא בן בוטא]], שהיה מביא בכל יום קרבן [[אשם תלוי]] כי חשש שמא חטא, לא הניחוהו חכמים להביא אשם ביום זה, שהרי יום הכיפורים כבר כיפר{{הערה|כריתות פרק ו משנה ג, ובמפרשי המשנה שם.}} - ומדוע זהו הזמן לעשות תשובה?
+ההסבר הוא, שדוקא לאחר שיהודי מתעלה לדרגות הגבוהות ביותר - הוא מרגיש שמדריגת העבודה שקודם לכן הספיקה עבורו כעת נחשבת לחטא, ועליו לעשות תשובה, משום שכעת נדרשת ממנו דרגא גבוהה יותר{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק א' ע' 13. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59216&st=&pgnum=128&hilite= שיחת ש"פ האזינו תשמ"ב] באריכות. וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/10/111.htm שיחת ליל שמחת תורה תשח"י].}}. וכיון שתשובה אמיתית היא "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", לכן התשובה שאחרי יום כיפור נעלית באין ערוך על התשובה שעד אז (כולל - ביום כיפור ואפילו ב[[תפילת נעילה]]), ולכן דוקא אז הוא הזמן לעשות תשובה{{הערה|1=לקוטי שיחות שם. וראה גם ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/6/index.htm שיחת ש"פ האזינו תשי"ט] באריכות על מעלת התשובה של ימים אלו.}}.
+ענין זה מתבטא בכך שבימים אלו עוסקים בהכנות למצות חג הסוכות - עשיית ה[[סוכה]] ורכישת [[ארבעת המינים]] - כיון שבהכנה למצוה מתבטאת אהבה לה' עוד יותר מאשר במצוה עצמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/47/58.htm שיחת ש"פ האזינו תשכ"ו].}}.
+===אמירת חסידות===
+חלק מרבותינו נשיאינו נהגו לומר [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] ביום זה, כך לדוגמא [[אדמו"ר האמצעי]] אמר בקביעות מאמרים ביום זה, ואף אצל הרבי אירע שהרבי אמר מאמרי חסידות ביום זה.
 ==אירועים ביהדות==
+*ב'תמ"ח (-1313 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[משה רבינו]] הקהיל את כל עם ישראל לאחר ירידתו מהר סיני.
 *ד'רכ"ז (07/10/466 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רב הונא בריה דמר זוטרא, נפטר.
 *ד'רכ"ז (07/10/466 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רב טביומי - מר בר רב אשי, ראש ישיבת סורא, נפטר.
 *ד'תתצ"ג (29/09/1132 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבינו יצחק הלוי משפיירא, מבעלי התוספות, נפטר.
-* תשס"ד - הר"ר אשר פריינד זי"ע הסתלק
 ==ימי חב"ד==
@@ שורה 22: / שורה 35: @@
 *ה'[[תקנ"ג]] (27/09/1792 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - התקיים טקס ה[[הכנסה ל'חדר']] של [[אדמו"ר הצמח צדק]], על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]].
-===נולדו===
+===[[יום הולדת|נולדו]]===
 *ה'[[תשכ"ז]] (25/09/1966 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[חיים וולף]], שליח הרבי בירוחם.
-===נפטרו===
+===[[פטירה|נפטרו]]===
 *ה'[[תשי"ז]] (16/09/1956 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר מחשובי חסידי חב"ד באודסה, מסר את נפשו להרבצת תורה ומצוות.
 *ה'[[תשכ"ד]] (29/09/1963 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[לוי גרוסמן]], רב צפון [[תל אביב]] ומחבר הספר 'שם ושארית'.
-{{הערות שוליים}}
 {{להיום יום|י"א|תשרי}}
 {{כיפור}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב יא]]