זלמן אידל זיסלין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ג'ואי טריביאני (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "קובץ:Zhislin2.jpg|שמאל|ממוזער|450px|כתב ידו של ר' זלמן אידל על הספר 'זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה' (ווילנ...") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Zhislin2.jpg|שמאל|ממוזער|450px|כתב ידו של ר' זלמן אידל על הספר 'זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה' ( | [[קובץ:Zhislin2.jpg|שמאל|ממוזער|450px|כתב ידו של ר' זלמן אידל על הספר 'זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה' (וילנה תרמ"ה)]] | ||
[[קובץ:Zhislin.jpg|שמאל|ממוזער|180px|חותמו של ר' זלמן אידל]] | [[קובץ:Zhislin.jpg|שמאל|ממוזער|180px|חותמו של ר' זלמן אידל]] | ||
הרב '''שניאור זלמן אידל זיסלין''' (בסביבות [[תרל"ה]] – [[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד בעיירה מְגְלִין (בפלך צ'רניגוב), לאמו הֶניה ולאביו הרב ברוך יהודה לייב ששימש שם כרב מטעם הממשלה. | |||
בשנת [[תר"ס]] עסק בהגהת והכנת ספר התניא לדפוס{{הערה|[[יהושע דוברבסקי]] (עורך), '''[[אלה תולדות פרץ]]''', כפר חב"ד תשע"ה, עמ' 633.}}. | בשנת [[תר"ס]] עסק בהגהת והכנת [[ספר התניא]] לדפוס{{הערה|[[יהושע דוברבסקי]] (עורך), '''[[אלה תולדות פרץ]]''', כפר חב"ד תשע"ה, עמ' 633.}}. | ||
ר' זלמן אידל דר ב[[ליובאוויטש]] בתקופות מסוימות, כך אנו מוצאים את קיומו בה בין השנים [[תרע"ג]]{{הערה|'''[[האח]]''', ב' כסלו תרע"ג, עמ' 56.}}–[[תרע"ה]]{{הערה|שם=כור|ישראל גוטין, '''כור עוני''', תל אביב 1979, עמ' 147-148.}}. | ר' זלמן אידל דר ב[[ליובאוויטש]] בתקופות מסוימות, כך אנו מוצאים את קיומו בה בין השנים [[תרע"ג]]{{הערה|'''[[האח]]''', ב' כסלו תרע"ג, עמ' 56.}}–[[תרע"ה]] בעיירה{{הערה|שם=כור|ישראל גוטין, '''כור עוני''', תל אביב 1979, עמ' 147-148.}}. תקופת זמן עסק בפיקוח אחרי צעירי התלמידים ב[[ישיבת תומכי תמימים]]{{הערה|שם=כור}}. | ||
לאורך השנים עסק ר' זלמן אידל בהעתקת כתבי דא"ח, ביניהם היו: [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]]{{הערה|'''[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]]''', כולל אברכים שע"י המזכירות, חוברת לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב, הערה 83.}}, [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]]{{הערה|'''בשעה שהקדימו תער"ב''', כרך א, ניו יורק תשנ"ב, הוספות, עמ' ז, ט.}}. מלבד כתבי הדא"ח אנו מוצאים | לאורך השנים עסק ר' זלמן אידל בהעתקת כתבי [[דא"ח]], ביניהם היו: [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]]{{הערה|'''[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]]''', כולל אברכים שע"י המזכירות, חוברת לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב, הערה 83.}}, [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]]{{הערה|'''בשעה שהקדימו תער"ב''', כרך א, ניו יורק תשנ"ב, הוספות, עמ' ז, ט.}}. מלבד כתבי הדא"ח אנו מוצאים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] שכר את שירותיו לצרכי העתקת החיבור 'ירח יקר'{{הערה|[[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''', כפר חב"ד תשמ"ג, עמ' 59.}}. | ||
לאחר מעברו של אדמו"ר הרש"ב ל[[רוסטוב]] עקר ר' זלמן אידל לרוסטוב והיה גר בחדר בבית הרבי, והיה מקורב ל | לאחר מעברו של אדמו"ר הרש"ב ל[[רוסטוב]] עקר ר' זלמן אידל לרוסטוב והיה גר בחדר בבית הרבי, והיה מקורב ל[[בית הרב]] בתקופה זו{{הערה|[[יהודה חיטריק]], '''רשימות דברים''', תשס"ט, עמ' 180, 406.}}. כך גם הוא מוזכר כמשמש בקודש{{הערה|משה דובער ריבקין, '''[[אשכבתא דרבי]]''', ניו יורק תשל"ו, עמ' 7; רפאל נחמן כהן, '''[[שמועות וסיפורים]]''', כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 315.}}. בתקופה זו גם סייע בהצלת רכוש בית הרב{{הערה|'''ליובאוויטש וחייליה''', עמ' 33, הערה 4.}}. | ||
בשנת [[תרע"ז]] הדפיס את אגרת אדמו"ר הרש"ב 'חסדי ה' אזכיר', אשר נדפסה כדף בודד, והיא תוקנה בכמה מקומות לפני ההדפסה{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]''', כרך ב, עמ' תתכט ואילך; כרך ה, עמ' קיב.}}. | בשנת [[תרע"ז]] הדפיס את אגרת אדמו"ר הרש"ב 'חסדי ה' אזכיר', אשר נדפסה כדף בודד, והיא תוקנה בכמה מקומות לפני ההדפסה{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]''', כרך ב, עמ' תתכט ואילך; כרך ה, עמ' קיב.}}. | ||
בשנת [[תרע"ח]] הדפיס את [[סידור רוסטוב]]. ר' זלמן אידל בהיותו פדנט שאל כל דבר, קטן כגדול, אצל אדמו"ר הרש"ב ודקדקנותו זו הייתה | בשנת [[תרע"ח]] הדפיס את [[סידור רוסטוב]]. ר' זלמן אידל בהיותו פדנט שאל כל דבר, קטן כגדול, אצל אדמו"ר הרש"ב ודקדקנותו זו הייתה לשם דבר{{הערה|על כך בהרחבה: דניאל גולדברג, 'הערות לקובץ יגדיל תורה ה (א)', '''[[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|יגדיל תורה]]''', כולל צמח צדק, גליון ז (תמוז תשל"ח), עמ' 85-86; [[יהושע מונדשיין]], 'סידור ראסטאוו', '''יגדיל תורה''', כולל צמח צדק, גליון ט (טבת תשל"ט), עמ' 81-83; הנ"ל, 'סידורו של רבינו הזקן נ"ע: פרקי עיון, בירור וסקירה', בתוך: [[גדליה אוברלנדר]] (עורך), '''הסידור''', מונסי תשס"ג, עמ' קיט-קכא.}}. כמה משאלותיו הוזכרו על ידי הרב [[יעקב לנדא]]{{הערה|'''שמועות וסיפורים''', כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 312; [[יוסף שמחה גינזבורג]], 'תיבת חדתין', '''[[הערות וביאורים]]''', אהלי תורה, גליון תתנט (ש"פ אמור תשס"ג), עמ' 91.}}. | ||
בסוף קיץ [[תר"פ]] ציווה עליו אדמו"ר הריי"צ לשרוף כתבי-יד הנמצאים במרתף. ר' זלמן אידל סיפר זאת לתלמידים ומצאו שם רשימות וכתבים | בסוף קיץ [[תר"פ]] ציווה עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] לשרוף כתבי-יד הנמצאים במרתף. ר' זלמן אידל סיפר זאת לתלמידים ומצאו שם רשימות וכתבים מאדמו"ר הריי"צ. ר' זלמן אידל לא שרף את כל הכתבים, ואדמו"ר הריי"צ הקפיד על כך, ואמר: {{ציטוטון|דבר זה נוגע בנפשי, ואיך לא יחוסו על נפשו}}{{הערה|'''רשימות דברים''', עמ' 399.}}. בתקופה זו גם הדפיס בשכפול עותקים מצוואת אדמו"ר הרש"ב והפיצה בין אנ"ש, עם התוספת המיועדת לאדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש צעטיל מיוחד לבני יחיה והוא בתקפו עומד}}. אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הוספת משפט זה{{הערה|'''אשכבתא דרבי''', עמ' 123-124.}}. | ||
בשנת [[תרפ"א]] היה ממנהלי ישיבת | בשנת [[תרפ"א]] היה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב|תומכי תמימים ברוסטוב]], ובעת מאסר מנהלי הישיבה נעצר גם הוא לחמישה ימים{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]''', כרך יג, עמ' לח.}}. ר' זלמן אידל דאג להסדיר את קיום הישיבה כמוסד אקדמי הזכאי למימון ממשלתי{{הערה|'''רשימות דברים''', עמ' 408.}}. | ||
ב[[י"ט תשרי]] [[תרצ"ו]] כתב מכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובו שטח את רצונו להדפיס מחדש את סידור | ב[[י"ט תשרי]] [[תרצ"ו]] כתב מכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובו שטח את רצונו להדפיס מחדש את [[סידור תהילת ה']] והעלה כמה שאלות בנוסח{{הערה|'''יגדיל תורה''', כולל אברכים שע"י המזכירות, גליון לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב-רלד.}}. במכתב זה גם העלה הצעה להעלאת כתיבת תווי ניגוני חב"ד{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ''', כרך ג, עמ' תמו, בשולי הגליון.}}, לימים התקיימה הצעה זו והתגבשה בהוצאת [[ספר הניגונים]]. | ||
בתקופת חייו האחרונה התגורר | בתקופת חייו האחרונה התגורר ב[[לנינגרד]], ואדמו"ר הריי"צ הציע לו לעבוד בתקופה זו כספרן באחת הספריות בלנינגרד{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ''', כרך יא, עמ' רעא; כרך יג, עמ' רמד-רמה.}}. ר' זלמן אידל נפטר כרווק{{הערה|שם=כור}} ב[[י"א אדר]] [[תרצ"ו]], ונקבר בסמיכות לר' [[חיים בן ציון רסקין]]{{הערה|[https://chabad.info/news/544030/ לניגרד: נחשפה מצבתו של הרב חיים בן ציון רסקין ע"ה] {{חב"ד אינפו}}}}. | ||
==פרוייקטי הדפסה== | ==פרוייקטי הדפסה== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]] | [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]] | ||
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]] | [[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:14, 29 באוקטובר 2023
הרב שניאור זלמן אידל זיסלין (בסביבות תרל"ה – י"א באדר תרצ"ו) היה מחסידי אדמו"ר הרש"ב.
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה מְגְלִין (בפלך צ'רניגוב), לאמו הֶניה ולאביו הרב ברוך יהודה לייב ששימש שם כרב מטעם הממשלה.
בשנת תר"ס עסק בהגהת והכנת ספר התניא לדפוס[1].
ר' זלמן אידל דר בליובאוויטש בתקופות מסוימות, כך אנו מוצאים את קיומו בה בין השנים תרע"ג[2]–תרע"ה בעיירה[3]. תקופת זמן עסק בפיקוח אחרי צעירי התלמידים בישיבת תומכי תמימים[3].
לאורך השנים עסק ר' זלמן אידל בהעתקת כתבי דא"ח, ביניהם היו: המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו[4], המשך בשעה שהקדימו תרע"ב[5]. מלבד כתבי הדא"ח אנו מוצאים שאדמו"ר הרש"ב שכר את שירותיו לצרכי העתקת החיבור 'ירח יקר'[6].
לאחר מעברו של אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב עקר ר' זלמן אידל לרוסטוב והיה גר בחדר בבית הרבי, והיה מקורב לבית הרב בתקופה זו[7]. כך גם הוא מוזכר כמשמש בקודש[8]. בתקופה זו גם סייע בהצלת רכוש בית הרב[9].
בשנת תרע"ז הדפיס את אגרת אדמו"ר הרש"ב 'חסדי ה' אזכיר', אשר נדפסה כדף בודד, והיא תוקנה בכמה מקומות לפני ההדפסה[10].
בשנת תרע"ח הדפיס את סידור רוסטוב. ר' זלמן אידל בהיותו פדנט שאל כל דבר, קטן כגדול, אצל אדמו"ר הרש"ב ודקדקנותו זו הייתה לשם דבר[11]. כמה משאלותיו הוזכרו על ידי הרב יעקב לנדא[12].
בסוף קיץ תר"פ ציווה עליו אדמו"ר הריי"צ לשרוף כתבי-יד הנמצאים במרתף. ר' זלמן אידל סיפר זאת לתלמידים ומצאו שם רשימות וכתבים מאדמו"ר הריי"צ. ר' זלמן אידל לא שרף את כל הכתבים, ואדמו"ר הריי"צ הקפיד על כך, ואמר: "דבר זה נוגע בנפשי, ואיך לא יחוסו על נפשו"[13]. בתקופה זו גם הדפיס בשכפול עותקים מצוואת אדמו"ר הרש"ב והפיצה בין אנ"ש, עם התוספת המיועדת לאדמו"ר הריי"צ: "יש צעטיל מיוחד לבני יחיה והוא בתקפו עומד". אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הוספת משפט זה[14].
בשנת תרפ"א היה ממנהלי ישיבת תומכי תמימים ברוסטוב, ובעת מאסר מנהלי הישיבה נעצר גם הוא לחמישה ימים[15]. ר' זלמן אידל דאג להסדיר את קיום הישיבה כמוסד אקדמי הזכאי למימון ממשלתי[16].
בי"ט תשרי תרצ"ו כתב מכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובו שטח את רצונו להדפיס מחדש את סידור תהילת ה' והעלה כמה שאלות בנוסח[17]. במכתב זה גם העלה הצעה להעלאת כתיבת תווי ניגוני חב"ד[18], לימים התקיימה הצעה זו והתגבשה בהוצאת ספר הניגונים.
בתקופת חייו האחרונה התגורר בלנינגרד, ואדמו"ר הריי"צ הציע לו לעבוד בתקופה זו כספרן באחת הספריות בלנינגרד[19]. ר' זלמן אידל נפטר כרווק[3] בי"א אדר תרצ"ו, ונקבר בסמיכות לר' חיים בן ציון רסקין[20].
פרוייקטי הדפסה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אגרת 'חסדי ה' אזכיר' (רוסטוב תרע"ז)
- סידור תהלת ה' (רוסטוב תרע"ח)
הערות שוליים
- ↑ יהושע דוברבסקי (עורך), אלה תולדות פרץ, כפר חב"ד תשע"ה, עמ' 633.
- ↑ האח, ב' כסלו תרע"ג, עמ' 56.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 ישראל גוטין, כור עוני, תל אביב 1979, עמ' 147-148.
- ↑ יגדיל תורה, כולל אברכים שע"י המזכירות, חוברת לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב, הערה 83.
- ↑ בשעה שהקדימו תער"ב, כרך א, ניו יורק תשנ"ב, הוספות, עמ' ז, ט.
- ↑ רפאל נחמן כהן, ליובאוויטש וחייליה, כפר חב"ד תשמ"ג, עמ' 59.
- ↑ יהודה חיטריק, רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 180, 406.
- ↑ משה דובער ריבקין, אשכבתא דרבי, ניו יורק תשל"ו, עמ' 7; רפאל נחמן כהן, שמועות וסיפורים, כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 315.
- ↑ ליובאוויטש וחייליה, עמ' 33, הערה 4.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, כרך ב, עמ' תתכט ואילך; כרך ה, עמ' קיב.
- ↑ על כך בהרחבה: דניאל גולדברג, 'הערות לקובץ יגדיל תורה ה (א)', יגדיל תורה, כולל צמח צדק, גליון ז (תמוז תשל"ח), עמ' 85-86; יהושע מונדשיין, 'סידור ראסטאוו', יגדיל תורה, כולל צמח צדק, גליון ט (טבת תשל"ט), עמ' 81-83; הנ"ל, 'סידורו של רבינו הזקן נ"ע: פרקי עיון, בירור וסקירה', בתוך: גדליה אוברלנדר (עורך), הסידור, מונסי תשס"ג, עמ' קיט-קכא.
- ↑ שמועות וסיפורים, כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 312; יוסף שמחה גינזבורג, 'תיבת חדתין', הערות וביאורים, אהלי תורה, גליון תתנט (ש"פ אמור תשס"ג), עמ' 91.
- ↑ רשימות דברים, עמ' 399.
- ↑ אשכבתא דרבי, עמ' 123-124.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך יג, עמ' לח.
- ↑ רשימות דברים, עמ' 408.
- ↑ יגדיל תורה, כולל אברכים שע"י המזכירות, גליון לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב-רלד.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ג, עמ' תמו, בשולי הגליון.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך יא, עמ' רעא; כרך יג, עמ' רמד-רמה.
- ↑ לניגרד: נחשפה מצבתו של הרב חיים בן ציון רסקין ע"ה
