זלמן אידל זיסלין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:14, 29 באוקטובר 2023
הרב שניאור זלמן אידל זיסלין (בסביבות תרל"ה – י"א באדר תרצ"ו) היה מחסידי אדמו"ר הרש"ב.
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה מְגְלִין (בפלך צ'רניגוב), לאמו הֶניה ולאביו הרב ברוך יהודה לייב ששימש שם כרב מטעם הממשלה.
בשנת תר"ס עסק בהגהת והכנת ספר התניא לדפוס[1].
ר' זלמן אידל דר בליובאוויטש בתקופות מסוימות, כך אנו מוצאים את קיומו בה בין השנים תרע"ג[2]–תרע"ה בעיירה[3]. תקופת זמן עסק בפיקוח אחרי צעירי התלמידים בישיבת תומכי תמימים[3].
לאורך השנים עסק ר' זלמן אידל בהעתקת כתבי דא"ח, ביניהם היו: המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו[4], המשך בשעה שהקדימו תרע"ב[5]. מלבד כתבי הדא"ח אנו מוצאים שאדמו"ר הרש"ב שכר את שירותיו לצרכי העתקת החיבור 'ירח יקר'[6].
לאחר מעברו של אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב עקר ר' זלמן אידל לרוסטוב והיה גר בחדר בבית הרבי, והיה מקורב לבית הרב בתקופה זו[7]. כך גם הוא מוזכר כמשמש בקודש[8]. בתקופה זו גם סייע בהצלת רכוש בית הרב[9].
בשנת תרע"ז הדפיס את אגרת אדמו"ר הרש"ב 'חסדי ה' אזכיר', אשר נדפסה כדף בודד, והיא תוקנה בכמה מקומות לפני ההדפסה[10].
בשנת תרע"ח הדפיס את סידור רוסטוב. ר' זלמן אידל בהיותו פדנט שאל כל דבר, קטן כגדול, אצל אדמו"ר הרש"ב ודקדקנותו זו הייתה לשם דבר[11]. כמה משאלותיו הוזכרו על ידי הרב יעקב לנדא[12].
בסוף קיץ תר"פ ציווה עליו אדמו"ר הריי"צ לשרוף כתבי-יד הנמצאים במרתף. ר' זלמן אידל סיפר זאת לתלמידים ומצאו שם רשימות וכתבים מאדמו"ר הריי"צ. ר' זלמן אידל לא שרף את כל הכתבים, ואדמו"ר הריי"צ הקפיד על כך, ואמר: "דבר זה נוגע בנפשי, ואיך לא יחוסו על נפשו"[13]. בתקופה זו גם הדפיס בשכפול עותקים מצוואת אדמו"ר הרש"ב והפיצה בין אנ"ש, עם התוספת המיועדת לאדמו"ר הריי"צ: "יש צעטיל מיוחד לבני יחיה והוא בתקפו עומד". אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הוספת משפט זה[14].
בשנת תרפ"א היה ממנהלי ישיבת תומכי תמימים ברוסטוב, ובעת מאסר מנהלי הישיבה נעצר גם הוא לחמישה ימים[15]. ר' זלמן אידל דאג להסדיר את קיום הישיבה כמוסד אקדמי הזכאי למימון ממשלתי[16].
בי"ט תשרי תרצ"ו כתב מכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובו שטח את רצונו להדפיס מחדש את סידור תהילת ה' והעלה כמה שאלות בנוסח[17]. במכתב זה גם העלה הצעה להעלאת כתיבת תווי ניגוני חב"ד[18], לימים התקיימה הצעה זו והתגבשה בהוצאת ספר הניגונים.
בתקופת חייו האחרונה התגורר בלנינגרד, ואדמו"ר הריי"צ הציע לו לעבוד בתקופה זו כספרן באחת הספריות בלנינגרד[19]. ר' זלמן אידל נפטר כרווק[3] בי"א אדר תרצ"ו, ונקבר בסמיכות לר' חיים בן ציון רסקין[20].
פרוייקטי הדפסה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אגרת 'חסדי ה' אזכיר' (רוסטוב תרע"ז)
- סידור תהלת ה' (רוסטוב תרע"ח)
הערות שוליים
- ↑ יהושע דוברבסקי (עורך), אלה תולדות פרץ, כפר חב"ד תשע"ה, עמ' 633.
- ↑ האח, ב' כסלו תרע"ג, עמ' 56.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 ישראל גוטין, כור עוני, תל אביב 1979, עמ' 147-148.
- ↑ יגדיל תורה, כולל אברכים שע"י המזכירות, חוברת לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב, הערה 83.
- ↑ בשעה שהקדימו תער"ב, כרך א, ניו יורק תשנ"ב, הוספות, עמ' ז, ט.
- ↑ רפאל נחמן כהן, ליובאוויטש וחייליה, כפר חב"ד תשמ"ג, עמ' 59.
- ↑ יהודה חיטריק, רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 180, 406.
- ↑ משה דובער ריבקין, אשכבתא דרבי, ניו יורק תשל"ו, עמ' 7; רפאל נחמן כהן, שמועות וסיפורים, כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 315.
- ↑ ליובאוויטש וחייליה, עמ' 33, הערה 4.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, כרך ב, עמ' תתכט ואילך; כרך ה, עמ' קיב.
- ↑ על כך בהרחבה: דניאל גולדברג, 'הערות לקובץ יגדיל תורה ה (א)', יגדיל תורה, כולל צמח צדק, גליון ז (תמוז תשל"ח), עמ' 85-86; יהושע מונדשיין, 'סידור ראסטאוו', יגדיל תורה, כולל צמח צדק, גליון ט (טבת תשל"ט), עמ' 81-83; הנ"ל, 'סידורו של רבינו הזקן נ"ע: פרקי עיון, בירור וסקירה', בתוך: גדליה אוברלנדר (עורך), הסידור, מונסי תשס"ג, עמ' קיט-קכא.
- ↑ שמועות וסיפורים, כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 312; יוסף שמחה גינזבורג, 'תיבת חדתין', הערות וביאורים, אהלי תורה, גליון תתנט (ש"פ אמור תשס"ג), עמ' 91.
- ↑ רשימות דברים, עמ' 399.
- ↑ אשכבתא דרבי, עמ' 123-124.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך יג, עמ' לח.
- ↑ רשימות דברים, עמ' 408.
- ↑ יגדיל תורה, כולל אברכים שע"י המזכירות, גליון לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב-רלד.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ג, עמ' תמו, בשולי הגליון.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך יא, עמ' רעא; כרך יג, עמ' רמד-רמה.
- ↑ לניגרד: נחשפה מצבתו של הרב חיים בן ציון רסקין ע"ה
