ארגון הגג למוסדות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
היוזמה להקמת ארגון גג הגיעה מהרבי בעצמו, כאשר ב[[יחידות]] לרב [[שמואל חפר]] אמר [[הרבי]]: "אם היה ארגון גג למוסדות חב"ד - הייתה העבודה באופן אחר לגמרי, אלא שלא 'אוחזים' בזה"{{הערה|כך נדפסה ה[[יחידות]] במבוא ל'ימי תמימים' חלק ו' עמוד 39. בחלק ח' בסדרה עמוד 37 הובאה היחידות בגרסא מעט שונה.}}, בהמשך הטיל הרבי על ר' [[אפרים וולף]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[שמואל חפר]] את המשימה להקים את ארגון הגג. | היוזמה להקמת ארגון גג הגיעה מהרבי בעצמו, כאשר ב[[יחידות]] לרב [[שמואל חפר]] אמר [[הרבי]]: "אם היה ארגון גג למוסדות חב"ד - הייתה העבודה באופן אחר לגמרי, אלא שלא 'אוחזים' בזה"{{הערה|כך נדפסה ה[[יחידות]] במבוא ל'ימי תמימים' חלק ו' עמוד 39. בחלק ח' בסדרה עמוד 37 הובאה היחידות בגרסא מעט שונה.}}, בהמשך הטיל הרבי על ר' [[אפרים וולף]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[שמואל חפר]] את המשימה להקים את ארגון הגג. | ||
באסיפה הראשונה שהתקיימה בחודש [[סיון]], הוגדרו מטרותיו של ארגון הגג, ונבחר 'ועד הפועל' שיתאסף בכל שבוע כדי לבחון את ההתקדמות בפעולות הארגון. חברי הועד שנבחרו היו הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא ווילימובסקי]], הרב [[שלום פלדמן]] והרב [[משה סלונים]] (כשבנוסף אליהם השתתפו באסיפות הראשונות גם הרב [[אהרן פרידמן]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[ברוך גופין]], הרב [[יעקב מינסקי]], הרב [[מרדכי גולדברג]], והרב [[דב טייכמן]]). בהמשך, (עם הגעתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] לפעול בשליחות הרבי בהקמת היישוב החב"די בצפת, והצטרפותו להנהלת ארגון הגג) עם התמסדות פעולותיו של הארגון, עמדו בראשו ארבעה עסקנים, שייצגו את המוסדות המרכזיים של חסידי חב"ד בארץ באותן שנים: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], הרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], הרב [[אריה לייב קפלן]] - מנהל מוסדות חב"ד בצפת, והרב [[שמואל חפר]] - מנהל סמינר [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]]. | באסיפה הראשונה שהתקיימה בחודש [[סיון]], הוגדרו מטרותיו של ארגון הגג, ונבחר 'ועד הפועל' שיתאסף בכל שבוע כדי לבחון את ההתקדמות בפעולות הארגון. חברי הועד שנבחרו היו הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא ווילימובסקי]], הרב [[שלום פלדמן]] והרב [[משה סלונים]] (כשבנוסף אליהם השתתפו באסיפות הראשונות גם הרב [[אהרן פרידמן]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[ברוך גופין]], הרב [[יעקב מינסקי]], הרב [[מרדכי גולדברג]], והרב [[דב טייכמן]]). בהמשך, (עם הגעתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] לפעול בשליחות הרבי בהקמת היישוב החב"די בצפת, והצטרפותו להנהלת ארגון הגג) עם התמסדות פעולותיו של הארגון, עמדו בראשו ארבעה עסקנים, שייצגו את המוסדות המרכזיים של חסידי חב"ד בארץ באותן שנים: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], הרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], הרב [[אריה לייב קפלן]] - מנהל מוסדות חב"ד בצפת, והרב [[שמואל חפר]] - מנהל סמינר [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]]. | ||
| שורה 23: | שורה 22: | ||
ב[[חודש אדר]] [[תשל"ט]], שיגר [[הרבי]] מכתב חריף אל ר' [[שמואל חפר]] על חוסר פעילותו של ארגון הגג: "זה זמן ארוך ביותר שדיברתי '''והפצרתי''' וכו' על דבר ארגון גג, והזהרתי שכל המוסדות סוף סוך יפסידו על ידי היעדרו - גם אלה הנבנים על חשבון חורבנו של מוסד אחר דחב"ד, ומלבד חילוקי דעות ומחלוקת '''"חדשות"''' בזה לא קבלתי כל ידיעות על דבר פעולה ממשית"{{הערה|ימי תמימים חלק ז' עמוד 296.}}. | ב[[חודש אדר]] [[תשל"ט]], שיגר [[הרבי]] מכתב חריף אל ר' [[שמואל חפר]] על חוסר פעילותו של ארגון הגג: "זה זמן ארוך ביותר שדיברתי '''והפצרתי''' וכו' על דבר ארגון גג, והזהרתי שכל המוסדות סוף סוך יפסידו על ידי היעדרו - גם אלה הנבנים על חשבון חורבנו של מוסד אחר דחב"ד, ומלבד חילוקי דעות ומחלוקת '''"חדשות"''' בזה לא קבלתי כל ידיעות על דבר פעולה ממשית"{{הערה|ימי תמימים חלק ז' עמוד 296.}}. | ||
בעקבות מענה זה מונה הרב קפלן כיו"ר הארגון, ועם מינויו נרשמה תנופה ממשית בפעולותיו ובסדר הארגוני שלו. | בעקבות מענה זה מונה הרב [[לייבל קפלן]] כיו"ר הארגון, ועם מינויו נרשמה תנופה ממשית בפעולותיו ובסדר הארגוני שלו. | ||
בשנת [[תשל"ט]] קיבל הרבי הצעה של הרה"ח הרב [[לייבל קפלן]] ע"ה, שליחו של הרבי להקמת שיכון חב"ד בצפת{{הערה|ראה תשורה שהוציאה לאור משפחת קפלן בשנת תשס"ט, עמ' 31.}} | בשנת [[תשל"ט]] קיבל הרבי הצעה של הרה"ח הרב [[לייבל קפלן]] ע"ה, שליחו של הרבי להקמת שיכון חב"ד בצפת{{הערה|ראה תשורה שהוציאה לאור משפחת קפלן בשנת תשס"ט, עמ' 31.}} | ||
| שורה 33: | שורה 32: | ||
ובהמשכה של אותה שנה, התקבל מענה מהרבי בקשר עם פתיחת משרד של ארגון הגג ב[[ניו יורק]] למטרת איסוף כספים: "הרי זה מקום לסכסוכים '''תמידיים''' בהשגת גבול דהמוסדות כאן, תלונות אנשים וכו', ולכן מופרך". | ובהמשכה של אותה שנה, התקבל מענה מהרבי בקשר עם פתיחת משרד של ארגון הגג ב[[ניו יורק]] למטרת איסוף כספים: "הרי זה מקום לסכסוכים '''תמידיים''' בהשגת גבול דהמוסדות כאן, תלונות אנשים וכו', ולכן מופרך". | ||
בשנת [[תשמ"ט]] כאשר נתגלעו חילוקי דעות בין הנהלת ארגון הגג להנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] בקשר לייצוגם של בתי חב"ד ברחבי הארץ, צידד הרבי בעמדתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] שבתי חב"ד מסונפים ל[[צעירי אגודת חב"ד]] בלבד. | בשנת [[תשמ"ט]] כאשר נתגלעו חילוקי דעות בין הנהלת ארגון הגג להנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] בקשר לייצוגם של בתי חב"ד ברחבי הארץ, צידד הרבי בעמדתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] שבתי חב"ד מסונפים ל[[צעירי אגודת חב"ד]] בלבד. | ||
== | ==סגירת הארגון בעקבות התרגיל המסריח== | ||
בשנות המ"מים המאוחרות הביע הרבי כמה פעמים באופן חריף את אי שביעות רצונו מפעולותיהם של עסקני ארגון הגג. כך הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהכשלים והתקלות שאירעו במעמד [[סיום הרמב"ם]] המרכזי שנערך ע"י הארגון באדר תשמ"ו{{הערה|יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ אדר תשמ"ו (ע' 63), ובזכרונותיו של ר' [[יוסף בלוי]] שהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] תמה באוזניו ב[[חורף]] [[תשמ"ז]] כיצד אין הם שמים לב שבעקבות הכשלים בארגון המעמד יש כלפיהם 'רוח קרירה' מהקודש פנימה}} וכן מהסיום שנערך ב[[בני ברק]] באחת מאותם השנים{{הערה|מענה הרבי בכתב יד קודש - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1Rbe_HxZUuVTbYA-DaaMfo_PWwUmr7Gq4/view?usp=sharing קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גליון 1] ע' 5 - 6}}, וכך צידד הרבי באופן נחרץ וחריף לטובת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] והעומד בראשו ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] במחלוקת משמעותית שהתפתחה בינו ובין ארגון הגג ועסקניו בתחילת [[חודש]] [[אייר]] [[תשמ"ט]]{{הערה|הפרטים המלאים בקובץ "[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf הזוכר למזכיריו]" ע' 30 - 33}}. | בשנות המ"מים המאוחרות הביע הרבי כמה פעמים באופן חריף את אי שביעות רצונו מפעולותיהם של עסקני ארגון הגג. כך הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהכשלים והתקלות שאירעו במעמד [[סיום הרמב"ם]] המרכזי שנערך ע"י הארגון באדר תשמ"ו{{הערה|יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ אדר תשמ"ו (ע' 63), ובזכרונותיו של ר' [[יוסף בלוי]] שהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] תמה באוזניו ב[[חורף]] [[תשמ"ז]] כיצד אין הם שמים לב שבעקבות הכשלים בארגון המעמד יש כלפיהם 'רוח קרירה' מהקודש פנימה}} וכן מהסיום שנערך ב[[בני ברק]] באחת מאותם השנים{{הערה|מענה הרבי בכתב יד קודש - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1Rbe_HxZUuVTbYA-DaaMfo_PWwUmr7Gq4/view?usp=sharing קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גליון 1] ע' 5 - 6}}, וכך צידד הרבי באופן נחרץ וחריף לטובת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] והעומד בראשו ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] במחלוקת משמעותית שהתפתחה בינו ובין ארגון הגג ועסקניו בתחילת [[חודש]] [[אייר]] [[תשמ"ט]]{{הערה|הפרטים המלאים בקובץ "[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf הזוכר למזכיריו]" ע' 30 - 33}}. | ||
השתלשלות פירוק ארגון גג, בעקבות [[התרגיל המסריח]]: עם בחירתו של מר [[יצחק שמיר]] לראשות הממשלה, הקמת ממשלת | השתלשלות פירוק ארגון גג, בעקבות [[התרגיל המסריח]]: | ||
עם בחירתו של מר [[יצחק שמיר]] לראשות הממשלה, הקמת ממשלת אחדות רחבה בראשותו, ועמידתו העיקשת על [[שלימות הארץ]], החל מר [[שמעון פרס]] במהלכים חשאיים לשכנוע חברי כנסת מתוך הממשלה להצטרף אליו להצבעת אי-אמון. במסגרת מהלכים אלו קיים מר פרס ששימש אז כשר החוץ מגעים בענייני תקציב עם עסקני ארגון הגג, מהלכים שפורסמו לציבור הרחב והתפרשו כתמיכה במפלגתו של מר פרס וכמתן לגיטימציה להקמת ממשלה בראשותו. מגעים אלו הטעו את [[מועצת גדולי התורה]] להבין שדעתו של הרבי אינה שוללת נחרצות תמיכה בהקמת ממשלה בראשות השמאל. | |||
[[קובץ:ביטול ארגון הגג.jpg|ממוזער|מענה הרבי על שאלת ר' [[לייבל קפלן]] יו"ר ארגון הגג: 1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו כל ענין '''שחב"ד''' מעורב בו בתור ב"כ 2) בטלתי כל אירגון הגג]] | [[קובץ:ביטול ארגון הגג.jpg|ממוזער|מענה הרבי על שאלת ר' [[לייבל קפלן]] יו"ר ארגון הגג: 1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו כל ענין '''שחב"ד''' מעורב בו בתור ב"כ 2) בטלתי כל אירגון הגג]] | ||
בסופו של דבר, נבלמה תכנית הקמת הממשלה בזכות שני חברי כנסת, [[אליעזר מזרחי]] ו[[אברהם ורדיגר]] שנעדרו ממליאת הכנסת לאור היחשפותם לדעתו הוותיקה והאמיתית של הרבי השוללת כל לגיטימציה למסירת שטחי מארץ ישראל לערבים ודיבורים בכיוון זה. מאורע זה קיבל לימים את השם [[התרגיל המסריח]]. | בסופו של דבר, נבלמה תכנית הקמת הממשלה בזכות שני חברי כנסת, [[אליעזר מזרחי]] ו[[אברהם ורדיגר]] שנעדרו ממליאת הכנסת לאור היחשפותם לדעתו הוותיקה והאמיתית של הרבי השוללת כל לגיטימציה למסירת שטחי מארץ ישראל לערבים ודיבורים בכיוון זה. מאורע זה קיבל לימים את השם [[התרגיל המסריח]]. | ||
| שורה 54: | שורה 53: | ||
לצד זאת פרסם מזכיר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הודעה והבהרה שבכינוס הוחלט שאין לאף אחד רשות לייצג את עמדת חב"ד בשום צורה שהיא ללא קבלת רשות מהבית דין וכל הסומך על עסקן שפועל שלא ברשות הבי"ד שם מבטחו על קרן הצבי. | לצד זאת פרסם מזכיר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הודעה והבהרה שבכינוס הוחלט שאין לאף אחד רשות לייצג את עמדת חב"ד בשום צורה שהיא ללא קבלת רשות מהבית דין וכל הסומך על עסקן שפועל שלא ברשות הבי"ד שם מבטחו על קרן הצבי. | ||
בכמה מענות קודש והתייחסויות אישר הרבי את החלטות הכינוס והודיע שזוהי דעתו{{הערה|ראה בפירוט בערך [[התרגיל המסריח]] בפיסקה 'אסיפת חירום של רבני ועסקני חב"ד'.}}. | החלטות הכינוס והודעת והבהרת הרב ירוסלבסקי הנ"ל פורסמו בעיתון כפר חב"ד. בחודש טבת תנש"א פורסמו שוב החלטות הכינוס בהוראת הרבי והפעם יחד עם שמות אלו שהיו חברי ארגון הגג בשעת התרגיל ונכללים ברשימת המוקעים שלא מוסמכים לייצג את עמדת חב"ד בכל עניין שהוא. | ||
בכמה מענות קודש והתייחסויות, בכתב ובעל פה, אישר הרבי את החלטות הכינוס והודיע שזוהי דעתו{{הערה|ראה בפירוט בערך [[התרגיל המסריח]] בפיסקה 'אסיפת חירום של רבני ועסקני חב"ד'.}}. | |||
תחומי אחריותו של הארגון עברו לרבני [[בית דין רבני חב"ד]], [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | תחומי אחריותו של הארגון עברו לרבני [[בית דין רבני חב"ד]], [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
| שורה 81: | שורה 82: | ||
*הרב [[שלום דובער וולף]] | *הרב [[שלום דובער וולף]] | ||
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] | *הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] | ||
*הרב [[יוסף בלוי]] | *הרב [[יוסף בלוי]] - בית ספר למלאכה כפר חב"ד | ||
*הרב [[יוסף גלבשטיין]] | *הרב [[יוסף גלבשטיין]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:54, 17 באוקטובר 2023
ארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש היה גוף מייצג של כלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש שפעל בין השנים תשל"ג-תש"נ, ונוהל על ידי ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, הרב אפרים וולף, הרב אריה לייב קפלן, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי והרב שמואל חפר.
הארגון הביא להתפתחותם של מוסדות וקהילות חב"ד בארץ הקודש, ועמד בקשר רציף עם הרבי וקיבל הוראות תדירות בנוגע לפעולותיו. הארגון פורק בהוראתו הישירה של הרבי בחודש ניסן תש"נ בעקבות התרגיל המסריח.
מטרות ופעולות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מטרתו של ארגון גג היה הקמת גוף מייצג, שיאחד את כלל מוסדות ופעולות חב"ד ברחבי הארץ וייצג אותם בפני גורמי השלטון וגורמים נוספים, וכן לפעול בעניני הרבי שאינם שייכים למוסד או לארגון חב"די מסויים.
מפעולות הארגון:
- מינוי שלוחי הרבי לארץ הקודש במשרות הוראה ורבנות.
- עמידה בקשרי ידידות עם רבנים לא חב"דיים, גורמים פוליטיים, ואילי הון.
- איתור אברכים חב"דיים המתאימים לפעול בעסקנות, והכשרתם.
- ביסוס וקיום מוסדות חב"ד, והקמת סניפים חדשים.
- יצירת דעת קהל חיובית, באמצעות הוצאה לאור והפצה[1].
- כנסים ארציים לכבוד סיומי הרמב"ם.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
היוזמה להקמת ארגון גג הגיעה מהרבי בעצמו, כאשר ביחידות לרב שמואל חפר אמר הרבי: "אם היה ארגון גג למוסדות חב"ד - הייתה העבודה באופן אחר לגמרי, אלא שלא 'אוחזים' בזה"[2], בהמשך הטיל הרבי על ר' אפרים וולף, ר' שלמה מיידנצ'יק ור' שמואל חפר את המשימה להקים את ארגון הגג.
באסיפה הראשונה שהתקיימה בחודש סיון, הוגדרו מטרותיו של ארגון הגג, ונבחר 'ועד הפועל' שיתאסף בכל שבוע כדי לבחון את ההתקדמות בפעולות הארגון. חברי הועד שנבחרו היו הרב מענדל פוטרפס, הרב אפרים וולף, הרב שמואל חפר, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא ווילימובסקי, הרב שלום פלדמן והרב משה סלונים (כשבנוסף אליהם השתתפו באסיפות הראשונות גם הרב אהרן פרידמן, הרב חנוך גליצנשטיין, הרב ברוך גופין, הרב יעקב מינסקי, הרב מרדכי גולדברג, והרב דב טייכמן). בהמשך, (עם הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לפעול בשליחות הרבי בהקמת היישוב החב"די בצפת, והצטרפותו להנהלת ארגון הגג) עם התמסדות פעולותיו של הארגון, עמדו בראשו ארבעה עסקנים, שייצגו את המוסדות המרכזיים של חסידי חב"ד בארץ באותן שנים: הרב שלמה מיידנצ'יק - יו"ר ועד כפר חב"ד, הרב אפרים וולף - מנהל ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, הרב אריה לייב קפלן - מנהל מוסדות חב"ד בצפת, והרב שמואל חפר - מנהל סמינר בית רבקה.
בחודש אדר תשל"ט, שיגר הרבי מכתב חריף אל ר' שמואל חפר על חוסר פעילותו של ארגון הגג: "זה זמן ארוך ביותר שדיברתי והפצרתי וכו' על דבר ארגון גג, והזהרתי שכל המוסדות סוף סוך יפסידו על ידי היעדרו - גם אלה הנבנים על חשבון חורבנו של מוסד אחר דחב"ד, ומלבד חילוקי דעות ומחלוקת "חדשות" בזה לא קבלתי כל ידיעות על דבר פעולה ממשית"[3].
בעקבות מענה זה מונה הרב לייבל קפלן כיו"ר הארגון, ועם מינויו נרשמה תנופה ממשית בפעולותיו ובסדר הארגוני שלו.
בשנת תשל"ט קיבל הרבי הצעה של הרה"ח הרב לייבל קפלן ע"ה, שליחו של הרבי להקמת שיכון חב"ד בצפת[4]
בשנת תשמ"ב צורף להנהלת הארגון הרב זושא וילימובסקי, כמופקד על הקשר והתיאום בין ארגון הגג למוסדות חב"ד ברחבי הארץ.
הוראות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ב מסר הרב חודקוב הודעה מהרבי באמצעות הטלפון בקשר עם ארגון הגג: "בכלל צריך הארגון גג לדאוג לכל ארץ ישראל, וזה יעזור גם כן ליתר המוסדות".
ובהמשכה של אותה שנה, התקבל מענה מהרבי בקשר עם פתיחת משרד של ארגון הגג בניו יורק למטרת איסוף כספים: "הרי זה מקום לסכסוכים תמידיים בהשגת גבול דהמוסדות כאן, תלונות אנשים וכו', ולכן מופרך".
בשנת תשמ"ט כאשר נתגלעו חילוקי דעות בין הנהלת ארגון הגג להנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב יוסף יצחק אהרונוב בקשר לייצוגם של בתי חב"ד ברחבי הארץ, צידד הרבי בעמדתם של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש שבתי חב"ד מסונפים לצעירי אגודת חב"ד בלבד.
סגירת הארגון בעקבות התרגיל המסריח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנות המ"מים המאוחרות הביע הרבי כמה פעמים באופן חריף את אי שביעות רצונו מפעולותיהם של עסקני ארגון הגג. כך הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהכשלים והתקלות שאירעו במעמד סיום הרמב"ם המרכזי שנערך ע"י הארגון באדר תשמ"ו[5] וכן מהסיום שנערך בבני ברק באחת מאותם השנים[6], וכך צידד הרבי באופן נחרץ וחריף לטובת ארגון צעירי אגודת חב"ד והעומד בראשו ר' יוסף יצחק אהרונוב במחלוקת משמעותית שהתפתחה בינו ובין ארגון הגג ועסקניו בתחילת חודש אייר תשמ"ט[7].
השתלשלות פירוק ארגון גג, בעקבות התרגיל המסריח:
עם בחירתו של מר יצחק שמיר לראשות הממשלה, הקמת ממשלת אחדות רחבה בראשותו, ועמידתו העיקשת על שלימות הארץ, החל מר שמעון פרס במהלכים חשאיים לשכנוע חברי כנסת מתוך הממשלה להצטרף אליו להצבעת אי-אמון. במסגרת מהלכים אלו קיים מר פרס ששימש אז כשר החוץ מגעים בענייני תקציב עם עסקני ארגון הגג, מהלכים שפורסמו לציבור הרחב והתפרשו כתמיכה במפלגתו של מר פרס וכמתן לגיטימציה להקמת ממשלה בראשותו. מגעים אלו הטעו את מועצת גדולי התורה להבין שדעתו של הרבי אינה שוללת נחרצות תמיכה בהקמת ממשלה בראשות השמאל.
בסופו של דבר, נבלמה תכנית הקמת הממשלה בזכות שני חברי כנסת, אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר שנעדרו ממליאת הכנסת לאור היחשפותם לדעתו הוותיקה והאמיתית של הרבי השוללת כל לגיטימציה למסירת שטחי מארץ ישראל לערבים ודיבורים בכיוון זה. מאורע זה קיבל לימים את השם התרגיל המסריח.
בתקופה זו הורה הרבי לבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש לבטל את ארגון הגג ויומיים אחרי חג הפסח[8], בכ"ד ניסן תש"נ כתב הרבי ליו"ר הארגון הרב אריה לייב קפלן (במענה לדיווח, ע"י המזכיר, שקיבל הזמנה מוועד סיום הש"ס, הדף היומי, של אנטוורפן להשתתף בחגיגת הסיום ולשאת את הנאום הראשי ושאלה האם לקבל ההזמנה ואם נכון, ביקש ברכה): "1) כפשוט לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור ב"כ 2) בטלתי כל אירגון הגג"[9]. באותו יום נערך בכפר חב"ד כינוס לחסידים ומנהלי המוסדות בראשות הרבנים. החלטות הכינוס היו:
- א. הדגשת דעתו הקדושה של הרבי על האיסור למסור שטחים ולתמוך במפלגה המנהלת משא ומתן אודות כך.
- ב. הוקעת העסקנים שסילפו את עמדת הרבי הברורה הנ"ל ושגרמו בכך פגיעה כבוד ואחדות המחנה החרדי ועל כן העסקנים הללו לא מוסמכים מכאן והלאה לייצג את עמדת חב"ד בכל ענין שהוא.
- ג. הודעה כי לא הייתה מעולם כל כוונה מצד חב"ד לפגוע ח"ו בכבודם של חברי מועצת גדולי התורה ונשיאה והבעת צער על רושם מוטעה זה שנוצר ללא כל יסוד.
- ד. הבעת תקווה שכל ממשיכי דרך הבעל שם טוב ותלמידיו יטו שכם אחד לעמוד איתן לשלימות התורה, העם והארץ מתוך שלימות החסידות עד ביאת גואל צדק, בקרוב ממש.
לצד זאת פרסם מזכיר בית דין רבני חב"ד באה"ק, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הודעה והבהרה שבכינוס הוחלט שאין לאף אחד רשות לייצג את עמדת חב"ד בשום צורה שהיא ללא קבלת רשות מהבית דין וכל הסומך על עסקן שפועל שלא ברשות הבי"ד שם מבטחו על קרן הצבי.
החלטות הכינוס והודעת והבהרת הרב ירוסלבסקי הנ"ל פורסמו בעיתון כפר חב"ד. בחודש טבת תנש"א פורסמו שוב החלטות הכינוס בהוראת הרבי והפעם יחד עם שמות אלו שהיו חברי ארגון הגג בשעת התרגיל ונכללים ברשימת המוקעים שלא מוסמכים לייצג את עמדת חב"ד בכל עניין שהוא.
בכמה מענות קודש והתייחסויות, בכתב ובעל פה, אישר הרבי את החלטות הכינוס והודיע שזוהי דעתו[10].
תחומי אחריותו של הארגון עברו לרבני בית דין רבני חב"ד, אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
אחד מהחברים הארגון, הרב יוסף שמואל יהושע גרליצקי, קיבל בהפתעה[11] מענה אישי מהרבי זמן קצר אחרי ביטול הארגון: "שכר על הפרישה מהארגון גג אבל לא ח"ו פרישה מפעולות נגד פיקוח נפש דבני ישראל שיחיו. אזכיר על הציון". בעקבות כך הקים הרב גערליצקי בהמשך את ארגון פיקוח נפש.
במענה לשאלת השלוחים באוסטרליה בכ"ד אייר תנש"א האם כדאי לעשות במדינתם ארגון גג למוסדות חב"ד, ענה הרבי: "הגג שבעבר לא הצליח ודי למבין"[12].
פעילי הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים נטלו בפעולות הארגון עסקנים שונים שייצגו את מוסדות חב"ד בארץ:
- הרב אריה לייב קפלן - מנהל ארגון גג, ומייצג את מוסדות חב"ד בצפת
- הרב אפרים וולף - תומכי תמימים כפר חב"ד
- הרב שמואל חפר - בית רבקה כפר חב"ד
- הרב שלמה מיידנצ'יק - ועד כפר חב"ד
- הרב זושא ווילימובסקי
- הרב שלום פלדמן
- הרב משה סלונים
- הרב אהרן פרידמן
- הרב חנוך גליצנשטיין
- הרב ברוך גופין
- הרב יעקב מינסקי
- הרב מרדכי גולדברג
- הרב דב טייכמן
- הרב יהושע יוזביץ - מוסדות חב"ד תורת אמת ירושלים
- הרב ירמיהו ברנובר - אגודת שמי"ר ליוצאי רוסיה
- הרב שלום דובער וולף
- הרב יוסף שמואל גרליצקי
- הרב יוסף בלוי - בית ספר למלאכה כפר חב"ד
- הרב יוסף גלבשטיין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זושא וולף, ימי תמימים כרכים ו-ח
הערות שוליים
- ↑ לדוגמה בסיום הרמב"ם השישי בשנת תש"נ הוציא ארגון הגג חוברת ובה כל ה'הדרנים' על הרמב"ם משנת תשמ"ה ואילך.
- ↑ כך נדפסה היחידות במבוא ל'ימי תמימים' חלק ו' עמוד 39. בחלק ח' בסדרה עמוד 37 הובאה היחידות בגרסא מעט שונה.
- ↑ ימי תמימים חלק ז' עמוד 296.
- ↑ ראה תשורה שהוציאה לאור משפחת קפלן בשנת תשס"ט, עמ' 31.
- ↑ יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ אדר תשמ"ו (ע' 63), ובזכרונותיו של ר' יוסף בלוי שהמזכיר הרב יהודה לייב גרונר תמה באוזניו בחורף תשמ"ז כיצד אין הם שמים לב שבעקבות הכשלים בארגון המעמד יש כלפיהם 'רוח קרירה' מהקודש פנימה
- ↑ מענה הרבי בכתב יד קודש - נדפס בקובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גליון 1 ע' 5 - 6
- ↑ הפרטים המלאים בקובץ "הזוכר למזכיריו" ע' 30 - 33
- ↑ יש שרואים בדברי הרבי ליו"ר הארגון בכ"ח תשרי בתחילת אותה שנה, שכל השנה אפשר לבנות את הגג ועל פסח נאמר שבוקעים אותו, כרמז עתידי לפירוק הארגון בסמיכות לחג הפסח
- ↑ מצילום כתב יד קודש (ולצדו הפענוח בכת"י המזכיר הרב קליין)
- ↑ ראה בפירוט בערך התרגיל המסריח בפיסקה 'אסיפת חירום של רבני ועסקני חב"ד'.
- ↑ בט' אייר תש"נ
- ↑ ליקוט מענות קודש תנש"א ע' 129.
