י"ד בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
*[[תש"ב]] (4/11/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הנאצים השמידו את ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] והחריבו את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש]], במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. | *[[תש"ב]] (4/11/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הנאצים השמידו את ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] והחריבו את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש]], במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
*[[תש"ז]] - רכבת משא ("עשאלון") ועליה קבוצה של מאות חסידים יצאה מ[[ברית המועצות]] במסגרת הבריחה הגדולה [[יציאת רוסיה תש"ז]]. | *[[תש"ז]] - רכבת משא ("עשאלון") ועליה קבוצה של מאות חסידים יצאה מ[[ברית המועצות]] במסגרת הבריחה הגדולה [[יציאת רוסיה תש"ז]]. | ||
*[[תשנ"ד]] (29/10/1993 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[תפילת מנחה]] ב[[יום שישי]] זה הייתה הפעם האחרונה שבה נראה [[הרבי]] לציבור '''לעת עתה''' , כשהוא מעודד את שירת "{{יחי}}"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/114029 י"ד חשוון תשנ"ד: כשהוילון נסגר{{col}}].}} {{הערה|[https://chabad.info/blogs/855445/ אנחנו חלק מההצגה: י"ד חשון – לא תשנ"ד • מאמר נוקב]}}. | *[[תשנ"ד]] (29/10/1993 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[תפילת מנחה]] ב[[יום שישי]] זה הייתה הפעם האחרונה שבה נראה [[הרבי]] לציבור '''לעת עתה''' , כשהוא מעודד את שירת "{{יחי}}"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/114029 י"ד חשוון תשנ"ד: כשהוילון נסגר{{col}}].}} {{הערה|[https://chabad.info/blogs/855445/ אנחנו חלק מההצגה: י"ד חשון – לא תשנ"ד • מאמר נוקב{{אינפו}}]}}. | ||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
גרסה מ־12:37, 15 באוקטובר 2023
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"ד בחשוון הוא היום הארבעה עשר בחודש חשוון.
אירועים ביהדות
- תש"א (15/11/1940 למניינם) - גיטו ורשה נסגר ובו הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם.
- תש"ג (25/10/1942 למניינם) - הסתלק רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין הי"ד נספה בשואה.
ימי חב"ד
אירועים
- תקפ"ה (5/11/1824 למניינם) - ר' יהודה לייב שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק, התחתן עם בתו של ר' שלמה פריידס משקלוב - מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי השתתף בחתונה ואמר כמה מאמרי חסידות.
- תרכ"א (30/10/1860 למניינם) - הסתיימה כתיבת ספר התורה שנכתבה בהוראת אדמו"ר הצמח צדק לקראת לידתו של אדמו"ר הרש"ב.
- תש"ב (4/11/1941 למניינם) - הנאצים השמידו את העיירה ליובאוויטש והחריבו את אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש, במהלך מלחמת העולם השנייה.
- תש"ז - רכבת משא ("עשאלון") ועליה קבוצה של מאות חסידים יצאה מברית המועצות במסגרת הבריחה הגדולה יציאת רוסיה תש"ז.
- תשנ"ד (29/10/1993 למניינם) - תפילת מנחה ביום שישי זה הייתה הפעם האחרונה שבה נראה הרבי לציבור לעת עתה , כשהוא מעודד את שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"[1] [2].
נולדו
- תרע"ז (10/11/1916 למניינם) - הרב מאיר גרינברג, רב העיר וואסטר שבמסצ'וסטס, והעיר פטרסון שבניו ג'רזי, וראש ישיבת תומכי תמימים ניו ג'רזי.
- תר"צ (17/11/1929 למניינם) - הרב זאב דב הלפרין, משפיע בקהילת חב"ד סנהדריה בירושלים.
- תש"ח (28/10/1947 למניינם) - הרב אברהם יצחק ברוך גרליצקי, ר"מ בישיבת אהלי תורה ומנהל מערכת קובץ הערות וביאורים אהלי תורה.
- תשי"ט (28/10/1958 למניינם) - הרב ברוך לבקיבקר, רב, מחנך ושליח בצפת.
- תשל"ו (19/10/1975 למניינם) - הרב יוסף ירחמיאל הבלין, שליח הרבי לעיר פרנקפורט שבגרמניה וראש ישיבת חב"ד בפרנקפורט.
| הפתגם היומי - י"ד בחשוון - מלוח היום יום |
|---|
| מה' מצעדי גבר כוננו, לכל אחד מישראל יש לו תעודה רוחנית בחיים, והוא להתעסק בעבודת הבנין לעשות דירה לו יתברך. וכל אחד באשר הוא ובכל מקום שהוא צריך להתעניין בכל מאמצי כוחו לחפש בחפש מחופש למצוא איזה פרנסה רוחנית כמו שהוא מחפש אחר פרנסה גשמית. והוא לפי שדרכו - של הקדוש ברוך הוא - יחפץ, כדכתיב באברהם כי ידעתיו גו' ושמרו דרך ה', כי יש שני דרכים: דרך הטבע ושלמעלה מן הטבע, העולם בראו הקדוש ברוך הוא להיות נראה כמו שהוא בדרך הטבע - בעיני בשר - והוא דרך אלקים. תורה ומצות הם דרך הוי"ה והוא המשכה שלמעלה מן הטבע בטבע, אשר בגלל זאת הנה הקדוש ברוך הוא משפיע לישראל למעלה מן הטבע בטבע. |
