מאיר גורקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:24, 12 באוקטובר 2023

הרב מאיר גורקוב (או גורקאָוו; לערך תרמ"ה – י"ז בניסן תשל"ה) היה מחסידי הרבי הרש"ב, הרבי הריי"צ והרבי, תלמיד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, מפעילי המחתרת החב"דית בברית המועצות שנעצרו בשל פעילותם ומחבר האוטוביוגרפיה ספר הזכרונות - דברי הימים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לערך בשנת תרמ"ה^[1] לאביו ר' שמואל דוד גורקוב.

תחילה למד בעיר פוצ'ופ (פּאָטשאָפּ), ובח' בניסן תרס"א התקבל לישיבת תומכי תמימים זעמבין, שם נסמך להיתר הוראה.

בח' בסיוון תרס"ה סיים את לימודיו בישיבה, ונשא את בת דודו פייגא רבקה.

לאחר חתונתו לא רצה להשתמש בתורה כמקור לפרנסתו, והתעסק במלאכה, והיה לומד תורה בזמניו הפנויים; לערך בשנת תרע"ד התיישב בעיר קרמנצ'וג.

תחילה היה עוסק במסחר, אך עם עליית הקומוניסטים לשלטון בשנת תרע"ח, הופסקו אט אט מקורות הפרנסה, והוכרח להפסיק ממסחרו.

בקיץ תרפ"ד שהה בפטרבורג, ונכנס ליחידות אל הרבי הריי"צ שהציע לו להיות שד"ר; ר' מאיר חשב שהוא לא ראוי לתפקיד זה, ושאל את הרבי האם להחליף זאת בנסיעה לטובת ישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, ולא נענה על כך בתשובה ברורה למרות שכנראה הרבי הסכים להצעה זו.

יותר משנתיים ערך ר' מאיר שליחות זו, ולא ראה הצלחה גדולה, ונשאר מהנדודים בחוסר כוחות; ובשנת תרפ"ו עבר מקרמנצ'וג לחרקוב והחל לעסוק בעבודה פרטית בביתו.

מאסרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש תשרי תרצ"ט הגיע לעיר חרקוב המוסר הידוע דוד יצחק (דוד איצ'ה) מבאברויסק, שבעברו היה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים והגיע לעיר בלבוש חסידי; דוד יצחק שאל את אחד מהחסידים היכן ניתן ללון, והחסיד, שלא ידע שדוד איצ'ה הוא מוסר, הובילו לביתו של ר' מאיר; בדרך השיג דוד איצ'ה את פרטיהם של שאר החסידים וכן התארח בבית כמה מהם שלא חשדו בו, ביניהם הרב אברהם ברוך פבזנר ור' נחום יצחק פינסון.

כחודש-חודשיים לאחר ביקורו של דוד איצ'ה, בשבת לפני מנחה, ביקרו אנשי נ.ק.וו.ד בבתיהם של כמה חסידים, ביניהם בביתו של ר' מאיר; מאז לא ישנו החסידים בבתיהם בלילות, שבהם בדרך כלל נעצרו החסידים, ור' מאיר ישן בבית חתנו ר' ישראל יהודה לוין.

בח' באדר הייתה אסיפה חשאית, בה הוחלט ביוזמתו של ר' מאיר על הקמת ישיבה בחרקוב לאחר פסח.

במוצאי שושן פורים, לאחר התוועדות, חזרו החסידים לבתיהם בהסתמך על כך שבלילה זה, ה-8 במרץ, ישנה חגה ברוסיה (יום האישה) ועל סמך זכות חג הפורים; אך דווקא בלילה זה ביצע ה-נ.ק.וו.ד. גל מעצרים נוסף, בהם נעצרו חמישה חסידים: ר' מאיר, הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון שאצלם ביקר המוסר, ובנוסף ר' צמח גורביץ ור' שמואל כצמן. ר' שמואל כצמן הצליח להשתחרר דרך קשריו.

בשל רצונו של ר' מאיר להקים ישיבה, הואשם ב:

1. חברות בארגון קלריקלי אנטי מהפכני.
2. גיוס כספים בקרב האוכלוסייה היהודית לצורכי פעילות אנטי מהפכנית.
3. ניהול תעמולה לאומנית אנטי סובייטית מתוך שימוש חזק בחומר דתי

— המשפיע שלא חזר, עמ' 158

על פי המסמכים, החסידים הופללו על ידי דוד איצ'ה.

לאחר כעשרה חודשי מאסר וחקירות מתישות, נשלחו ארבעת החסידים לגלות, אותה שרדו רק ר' מאיר ור' צמח גורביץ.

את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטייפניאק שבמחוז קרגנדה (לא רחוק מאקמולינסק) שבקזחסטן. תחילה הייתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב, אבל לבסוף היגרה אף היא לשם עד לסיום שנות גלותו.

בזמן היותו בגלות, פרצה מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה כבשו הגרמנים את חרקוב וחסידי חב"ד שהיו שם עברו לסמרקנד, וכשהסתיימו שנות גלותו של ר' מאיר בשנת תש"ד^[2], עבר אף הוא לשם, בה התמסר לקירוב הנוער הרחוק מיהדות לתורה.

עוזב את רוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם תום מלחמת העולם השנייה, עזב ר' מאיר את מדינת רוסיה. בתחילה היה זמן קצר במחנה ריכוז, אחר כך שהה זמן מה בפריז, ואחרי זה קבע דירתו בלונדון.

בט"ו בשבט תשט"ו נפטרה עליו אשתו, פייגא רבקה, ונשאר לבדו בדירתו אשר בבית משפחת גליק, והם האחרונים היו מספקים לו את כל צרכיו.

על התורה ועל העבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז עד פטירתו ישב על התורה ועל העבודה. לימודו היה על אתר - להבין הסוגיא על מקומה והיה מקיים בנפשו "וקנה לך חבר" (וקנה - העט - לך לחבר). לאחר לימוד כל סוגיא היה מבארה בדיו על הכתב, מפרטה לפרטים ומסבירה, כדבר איש אל רעהו. נכדו הרב שלום דובער לוין העיד שנמצאים אצלו חבילות של כתביו אלו על רוב מסכתות הש"ס, ועל סימנים רבים בשולחן ערוך - ובפרט בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. ואף שלא הרבה לחדש ולפלפל בהסוגיות, מראי מקומות רואים בכתבים אלו את ירידתו לעמקות הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך^[3] וכמה מהם נדפסו בקובץ יגדיל תורה.

גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות 'תומכי תמימים' ו'אחי תמימים' שבארה"ק.

במשך השנים ביקר במה פעמים אצל הרבי. ביקורו האחרון היה בי' שבט, "הגדול" תש"ל - עשרים שנה לנשיאות הרבי, מועד סיום כתיבת 'ספר תורה של משיח'. אז גם זכה ונתכבד בגלילת ספר תורה של משיח - בעת סיום הכתיבה בערב ש"ק וי' שבט אחר חצות.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנותיו האחרונות היה רגיל להתפלל בבית הכנסת שליד ביתו. בשבת חול המועד פסח, י"ז ניסן תשל"ה לא בא לבית הכנסת להתפלל וכשבאו לביתו לבקרו, מצאוהו שוכב על מטתו ללא רוח חיים, עם ספר בידיו. בן תשעים שנה (לערך) נתבקש בישיבה של מעלה.

זכרונותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי בקשתו של הרבי ואדמו"ר הריי"צ, העלה הרב גורקוב את זכרונותיו מימי המסירות נפש ברוסיה הסובייטית על הכתב, ובשנת תש"ד, שלח הרב מאיר גורקוב את זכרונותיו אל קובץ ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ. בשנת תשל"ג, הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת תשל"ז, בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.

הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת תשל"ז, ונקרא בשם ספר הזכרונות דברי הימים.לעת עתה חסרים כחמשה פרקים מהספר.

זכרונות אלו כוללים תקופה של שלושים שנה - תרע"ז-תש"ז.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מאיר גורקוב, ‏ספר הזכרונות - דברי הימים, ברוקלין תשל"ז, באתר HebrewBooks

קובץ מכתבים שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו

הערות שוליים

↑ בתיק חקירתו נכתב שנולד בהומיל בשנת תרל"ח, כנראה מפני זיוף התאריכים בפספורטים שהיה מקובל אז מחמת הצבא.
↑ זכרונותי.
↑ כנראה היה זה הרושם מלמדו בפאצעפ שעל ישיבה זו נאמר ברשימות דברים "שהיה ארבע מקומות ששלחו ללובביטש בתכיפות...כולם נתקבלו לכיתה הראשונה [נמוכה] אבל לא כן תלמידים מפאצעפ... שהרב רינ"ג פיתח כשרונותיהם...נכרים היו באופן לימודם בהיותם בלובביטש בנגלה ובדאח שיהיה בעמקות בלי להטעות את עצמו -ניט נארו זיך"... תכונה זו נכרה בר' מאיר...

[1] בתיק חקירתו נכתב שנולד בהומיל בשנת תרל"ח, כנראה מפני זיוף התאריכים בפספורטים שהיה מקובל אז מחמת הצבא.

[2] זכרונותי.

[3] כנראה היה זה הרושם מלמדו בפאצעפ שעל ישיבה זו נאמר ברשימות דברים "שהיה ארבע מקומות ששלחו ללובביטש בתכיפות...כולם נתקבלו לכיתה הראשונה [נמוכה] אבל לא כן תלמידים מפאצעפ... שהרב רינ"ג פיתח כשרונותיהם...נכרים היו באופן לימודם בהיותם בלובביטש בנגלה ובדאח שיהיה בעמקות בלי להטעות את עצמו -ניט נארו זיך"... תכונה זו נכרה בר' מאיר...

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:מאיר גורקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר גורקוב]]
-הרב '''מאיר גורקוב''' נולד לערך בשנת [[תרמ"ה]] {{הערה|לפי התיק שלו נולד בשנת [[תרלח]] [[בהומיל]] אבל כנראה היה זה שקר והדרכון היה מזוייף מחמת ה[[צבא]]}}
+הרב '''מאיר גורקוב''' (או '''גורקאָוו'''; לערך [[תרמ"ה]] – [[י"ז בניסן]] [[תשל"ה]]) היה מ[[חסיד]]י [[הרבי הרש"ב]], [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], [[תמים|תלמיד]] [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], מפעילי [[המחתרת החב"דית בברית המועצות]] שנעצרו בשל פעילותם ומחבר האוטוביוגרפיה '''ספר הזכרונות - דברי הימים'''.
-לאביו הרב [[שמואל דוד גורקוב]].
-בתחילה למד בעיר פאצ'אפ, אך בה' [[ניסן]] [[תרס"א]] נתקבל במחלקת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' אשר בעיר [[ז'עמבין]], שם אף קיבל '[[סמיכה]]'.
-==חייו==
+==תולדות חיים==
+נולד לערך בשנת [[תרמ"ה]]{{הערה|בתיק חקירתו נכתב שנולד ב[[הומיל]] בשנת [[תרל"ח]], כנראה מפני זיוף התאריכים בפספורטים שהיה מקובל אז מחמת הצבא.}} לאביו ר' שמואל דוד גורקוב.
-בח' [[סיוון]] [[תרס"ה]] סיים את לימודיו בישיבה, ונשא לאשה את בת דודו מרת פייגא רבקה.
+תחילה למד בעיר [[פוצ'ופ]] (פּאָטשאָפּ), וב[[ח' בניסן]] [[תרס"א]] התקבל לישיבת [[תומכי תמימים זעמבין]], שם [[סמיכה|נסמך להיתר הוראה]].
-לאחר חתונתו לא רצה להשתמש בתגא של תורה לעשות מזה מקור לפרנסה, ובלילות וזמנים הפנויים היה הוגה בתורה. לערך בשנת [[תרע"ד]] התיישב בעיר [[קרמנצ'וג]], עד [[תרפ"ו]]. בתחלה היה עוסק במסחר, אמנם עם עליית ה[[קומוניסטים]] לשלטון בשנת [[תרע"ח]], נפסקו לאט לאט מקורות הפרנסה, והוכרח להפסיק את המסחר.
-בקיץ [[תרפ"ד]] היה ב[[פטרבורג]], ונכנס ליחידות אל [[אדמו"ר הריי"צ]], אשר הציע לו להיות '[[שד"ר]]'. ר' מאיר לא מצא עצמו ראוי לדרגה זו. ושאל אם כדאי להחליף נסיעה זו בנסיעה לטובת הישיבה ב[[קרמנצ'וג]]. הרבי לא ענה על זה תשובה ברורה, אבל כפי הנראה הסכים להצעה זו.
+ב[[ח' בסיוון]] [[תרס"ה]] סיים את לימודיו בישיבה, ונשא את בת דודו פייגא רבקה.
-יותר משתי שנים ערכה גלות זה, אך הצלחה גדולה לא היתה לו בזה. ואף נשאר באין אונים מנדודים אלו. אז עבר לעיר [[חרקוב]] והתחיל להתעסק בעבודה פרטית בביתו.
-==רדיפות==
+לאחר חתונתו לא רצה להשתמש בתורה כמקור לפרנסתו, והתעסק במלאכה, והיה לומד תורה בזמניו הפנויים; לערך בשנת [[תרע"ד]] התיישב בעיר [[קרמנצ'וג]].
-ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב [[מוסר]] ידוע בשם [[דוד איטשע]] מ[[באברויסק]] שבעברו היה [[תמים]] ולמד ב[[ישיבות תומכי תמימים]]. דוד איטשע הגיע לעיר מחופש ב[[לבוש חסידי]] בהגיעו אל [[בית הכנסת]] פגש [[אברך]] אחד מאנש שלא הצטיין בעודף שכלו ושאל אותו איפה יש מקום ללון האברך שלא הבין עם מי יש לו עסק ראה זכות לעזור לאברך בוגר [[תומכי תמימים]] ולקחו לביתו של ר מאיר, בדרך הצליח המוסר להשיג פרטיהם של כל החסידים. וגם התארח בבית כמה מהחסידים שלא חשדו ביניהם הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[נחום יצחק פינסון]]. [[ח אדר]] היתה אסיפה חשאית שבאו הנוכחים לידי החלטה להקים [[ישיבה]] אחר [[פסח]] -היוזם הוא ר' מאיר...
-במשך החורף לא ישנו בביתם בלילות [העת רצון להעצר הוא בלילה...] כי כחודש -חודשיים לאחר ביקורו של [[המוסר]] ב[[שבת קודש]] לפני [[מנחה]] ביקרו הרשעים בביתיהם של כמה חסידים ביניהם ר מאיר. ר מאיר היה ישן בבית של ר [[ישראל יהודה לווין]] שהתחתן עם בת ר מאיר מרת [[איטה דבורה]] אולם במוצאי [[שושן פורים]] אחר [[התוועדות]] החסידים סמכו על כך שבלילה מתחיל יום חג ב[[רוסיה]] -ה-8 במרץ -יום האישה -ולכן העריכו שבמהלך החג לא יערכו מעצרים וגם קיוו כי זכות חג ה[[פורים]] יגן עליהם. אבל הרשעים פעלו דווקא ביום הזה... כשכל התוהו ובוהו חלף התברר שהמשטרה עצרה חמשה חסידים וביניהם שלושת החסידים אצלם ביקר המוסר והרב [[צמח גורביץ]] והרב [[שמואל כצמן]]. האחרון הצליח להשתחרר בעקבות קשריו. קיים אי וודאות אם [כולם] נשלחו ל[[קייב]] או שהו ב[[חרקוב]] אבל מהמסמכים -נראה ששהו ב[[קייב]] ב[[פסח]] אכל רק [[סוכר]] וכו'. לאחר חקירות ארוכות ומתישות נגזר על ארבע חסידים תמימים וישרים להישלח לגלות, אותה הצליח לשרוד רק הרב גורקוב והרב גורביץ.
-כאמור לעיל ר מאיר רצה לעשות ישיבה לפיכך נאשם [מתוך התיק] 1) בניהול תעמולה לאומנית אנטי סובטית מתוך שימוש חזק בחומר דתי [ וכן נאשם ב 2) חברות בארגון קלריקלי אנטי מהפכני 3) גיוס כספים בקרב האוכלסייה היהודית לצרכי פעילות אנטי מהפכנית ][על פי מסמכים החסידים הופללו על ידי [[המוסר הנל]] ]
-את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטיעפניאק מחוז קאראגאנדא (לא רחוק מאקמאלינסק)
+תחילה היה עוסק במסחר, אך עם עליית ה[[קומוניסטים]] לשלטון בשנת [[תרע"ח]], הופסקו אט אט מקורות הפרנסה, והוכרח להפסיק ממסחרו.
-אשר במדינת קאזאקסטאן. בתחלה היתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב. אבל לבסוף הגרה אליו ונשארה שם עד כלות ימי האסורים שניתן לו החופש. במשך זמן זה פרצה המלהמה הגדולה עם הגרמנים ימ"ש. העיר
-חרקוב נכבשה על ידם, וכל ה'[[תמימים]]' שהיו שם עברו ל[[סמרקנד]].
-גם ר' מאיר המשיך לשם את דרכו - לאחר שיצא לחופשי בקיץ תשד{{הערה| [[זכרונותי]]}}. שם התמסר כולו לחינוך הנוער הרחוק מתורה ויהדות, לקרבם לתורה ומצוותיה.
-==עוזב את רוסיה==
+בקיץ [[תרפ"ד]] שהה ב[[פטרבורג]], ונכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שהציע לו להיות [[שד"ר]]; ר' מאיר חשב שהוא לא ראוי לתפקיד זה, ושאל את הרבי האם להחליף זאת בנסיעה לטובת ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], ולא נענה על כך בתשובה ברורה למרות שכנראה הרבי הסכים להצעה זו.
-עם תום [[מלחמת העולם השניה]], עזב ר' מאיר את מדינת רוסיה.
+יותר משנתיים ערך ר' מאיר שליחות זו, ולא ראה הצלחה גדולה, ונשאר מהנדודים בחוסר כוחות; ובשנת [[תרפ"ו]] עבר מקרמנצ'וג ל[[חרקוב]] והחל לעסוק בעבודה פרטית בביתו.
+===מאסרו===
+ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב ה[[מוסר]] הידוע [[דוד יצחק מבאברויסק|דוד יצחק]] (דוד איצ'ה) מ[[באברויסק]], שבעברו היה [[תמים|מתלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים]] והגיע לעיר ב[[לבוש חסידי]]; דוד יצחק שאל את אחד מהחסידים היכן ניתן ללון, והחסיד, שלא ידע שדוד איצ'ה הוא מוסר, הובילו לביתו של ר' מאיר; בדרך השיג דוד איצ'ה את פרטיהם של שאר החסידים וכן התארח בבית כמה מהם שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] ור' [[נחום יצחק פינסון]].
+כחודש-חודשיים לאחר ביקורו של דוד איצ'ה, ב[[שבת]] לפני [[מנחה]], ביקרו אנשי [[נ.ק.וו.ד]] בבתיהם של כמה חסידים, ביניהם בביתו של ר' מאיר; מאז לא ישנו החסידים בבתיהם בלילות, שבהם בדרך כלל נעצרו החסידים, ור' מאיר ישן בבית חתנו ר' [[ישראל יהודה לוין]].
+ב[[ח' באדר]] הייתה אסיפה חשאית, בה הוחלט ביוזמתו של ר' מאיר על הקמת ישיבה בחרקוב לאחר [[פסח]].
+במוצאי [[שושן פורים]], לאחר [[התוועדות]], חזרו החסידים לבתיהם בהסתמך על כך שבלילה זה, ה-8 במרץ, ישנה חגה ב[[רוסיה]] (יום האישה) ועל סמך זכות חג הפורים; אך דווקא בלילה זה ביצע ה-נ.ק.וו.ד. גל מעצרים נוסף, בהם נעצרו חמישה חסידים: ר' מאיר, הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון שאצלם ביקר המוסר, ובנוסף ר' [[צמח גורביץ]] ור' [[שמואל כצמן]]. ר' שמואל כצמן הצליח להשתחרר דרך קשריו.
+בשל רצונו של ר' מאיר להקים ישיבה, הואשם ב:{{ש}}
+{{ציטוט|מקור=המשפיע שלא חזר, עמ' 158|תוכן=
+. חברות בארגון קלריקלי אנטי מהפכני.
+. גיוס כספים בקרב האוכלוסייה היהודית לצורכי פעילות אנטי מהפכנית.
+. ניהול תעמולה לאומנית אנטי סובייטית מתוך שימוש חזק בחומר דתי}}
+על פי המסמכים, החסידים הופללו על ידי דוד איצ'ה.
+לאחר כעשרה חודשי מאסר וחקירות מתישות, נשלחו ארבעת החסידים לגלות, אותה שרדו רק ר' מאיר ור' צמח גורביץ.
+את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטייפניאק שבמחוז קרגנדה (לא רחוק מאקמולינסק) שב[[קזחסטן]]. תחילה הייתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב, אבל לבסוף היגרה אף היא לשם עד לסיום שנות גלותו.
+בזמן היותו בגלות, פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], שבמהלכה כבשו ה[[גרמניה|גרמנים]] את חרקוב וחסידי חב"ד שהיו שם עברו ל[[סמרקנד]], וכשהסתיימו שנות גלותו של ר' מאיר בשנת [[תש"ד]]{{הערה|[[זכרונותי]].}}, עבר אף הוא לשם, בה התמסר לקירוב הנוער הרחוק מיהדות לתורה.
+===עוזב את רוסיה===
+עם תום [[מלחמת העולם השנייה]], עזב ר' מאיר את מדינת רוסיה.
 בתחילה היה זמן קצר במחנה ריכוז, אחר כך שהה זמן מה ב[[פריז]], ואחרי זה קבע דירתו ב[[לונדון]].
-בט"ו בשבט [[תשט"ו]] נפטרה עליו אשתו, פייגא רבקה, ונשאר לבדו בדירתו אשר בבית משפהת גליק, והם האחרונים היו מספקים לו את כל צרכיו.
+בט"ו בשבט [[תשט"ו]] נפטרה עליו אשתו, פייגא רבקה, ונשאר לבדו בדירתו אשר בבית משפחת גליק, והם האחרונים היו מספקים לו את כל צרכיו.
-==על התורה ועל העבודה==
+===על התורה ועל העבודה===
-מאז עד יומו האחרון (שבת חול-המועד פסח ה'[[תשל"ה]]) ישב על התורה ועל העבודה. לימודו היה על אתר - להבין הסוגיא על מקומה והיה מקיים בנפשו "וקנה לך חבר" (וקנה - העט - לך לחבר). לאחר לימוד כל סוגיא היה מבארה בדיו על הכתב, מפרטה לפרטים ומסבירה, כדבר איש אל רעהו. נכדו הרב [[שלום דובער לוין]] העיד שנמצאים אצלו חבילות חבילות של כתביו אלו על רוב מסכתות הש"ס, ועל סימנים רבים בשו"ע - ובפרט בשו''ע ארה"ז. ואף שלא הרבה לחדש ולפלפל בהסוגיות, מראי מקומות רואים בכתבים אלו את ירידתו לעמקות
+מאז עד פטירתו ישב על התורה ועל העבודה. לימודו היה על אתר - להבין הסוגיא על מקומה והיה מקיים בנפשו "וקנה לך חבר" (וקנה - העט - לך לחבר). לאחר לימוד כל סוגיא היה מבארה בדיו על הכתב, מפרטה לפרטים ומסבירה, כדבר איש אל רעהו. נכדו הרב [[שלום דובער לוין]] העיד שנמצאים אצלו חבילות של כתביו אלו על רוב מסכתות ה[[ש"ס]], ועל סימנים רבים ב[[שולחן ערוך]] - ובפרט בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]. ואף שלא הרבה לחדש ולפלפל בהסוגיות, מראי מקומות רואים בכתבים אלו את ירידתו לעמקות הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך{{הערה|כנראה היה זה הרושם מלמדו בפאצעפ שעל ישיבה זו נאמר ברשימות דברים "שהיה ארבע מקומות ששלחו ללובביטש בתכיפות...כולם נתקבלו לכיתה הראשונה [נמוכה] אבל לא כן תלמידים מפאצעפ... שהרב רינ"ג פיתח כשרונותיהם...נכרים היו באופן לימודם בהיותם בלובביטש בנגלה ובדאח שיהיה בעמקות בלי להטעות את עצמו -ניט נארו זיך"... תכונה זו נכרה בר' מאיר...}} וכמה מהם נדפסו בקובץ יגדיל תורה.
-הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך [כנראה היה זה הרושם מלמדו בפאצעפ שעל ישיבה זו נאמר ברשימות דברים "שהיה ארבע מקומות ששלחו ללובביטש בתכיפות.......כולם נתקבלו לכיתה הראשונה [נמוכה] אבל לא כן תלמידים מפאצעפ... שהרב רינ''ג פיתח כשרונותיהם...נכרים היו באופן לימודם בהיותם בלובביטש בנגלה ובדאח שיהיה בעמקות בלי להטעות את עצמו -ניט נארו זיך"... תכונה זו נכרה בר' מאיר...] וכמה מהם נדפסו בקובץ יגדיל תורה.
-גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות '[[תומכי תמימים]]' ו'[[אחי תמימים]]' שבארה''ק.
+גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות '[[תומכי תמימים]]' ו'[[אחי תמימים]]' שבארה"ק.
-במשך השנים ביקר במה פעמים אצל [[הרבי]]. ביקורו האחרון היה ביו"ד שבט,"הגדול" [[תש"ל]] - עשרים שנה לנשיאות הרבי, מועד סיום כתיבת '[[ספר תורה של משיח]]'. אז גם זכה ונתכבד בגלילת ס"ת של משיח - בעת סיום הכתיבה בערב ש"ק ויו"ד שבט אחר חצות.
+במשך השנים ביקר במה פעמים אצל [[הרבי]]. ביקורו האחרון היה ב[[י' שבט]], "הגדול" [[תש"ל]] - עשרים שנה לנשיאות הרבי, מועד סיום כתיבת '[[ספר תורה של משיח]]'. אז גם זכה ונתכבד בגלילת ספר תורה של משיח - בעת סיום הכתיבה בערב ש"ק וי' שבט אחר חצות.
-==פטירתו==
+===פטירתו===
 בשנותיו האחרונות היה רגיל להתפלל בבית הכנסת שליד ביתו. ב[[שבת]] [[חול המועד]] [[פסח]], [[י"ז ניסן]] [[תשל"ה]] לא בא ל[[בית הכנסת]] [[תפילה|להתפלל]] וכשבאו לביתו לבקרו, מצאוהו שוכב על מטתו ללא רוח חיים, עם ספר בידיו. בן תשעים שנה (לערך) נתבקש בישיבה של מעלה.
 ==זכרונותיו==
-על פי בקשתו של [[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], העלה הרב גורקוב את זכרונותיו מימי ה[[מסירות נפש]] ב[[רוסיה]] הסובייטית על הכתב, ובשנת תש"ד, שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת תשל"ג, הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת תשל"ז, בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.
+על פי בקשתו של [[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], העלה הרב גורקוב את זכרונותיו מימי ה[[מסירות נפש]] ב[[רוסיה]] הסובייטית על הכתב, ובשנת [[תש"ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשל"ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.
-הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]], ונקרא בשם '''ספר הזכרונות דברי הימים'''{{הערה|[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 הספר באתר 'אוצר החכמה' וגם באתר היברו בוקס.]}}.לעת עתה חסר כחמש פרקים מהספר.
+הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]], ונקרא בשם '''ספר הזכרונות דברי הימים'''.לעת עתה חסרים כחמשה פרקים מהספר.
 זכרונות אלו כוללים תקופה של שלושים שנה - [[תרע"ז]]-[[תש"ז]].
@@ שורה 52: / שורה 69: @@
 ==משפחתו==
 *בנו, ר' [[יעקב יוסף גורקוב]]
-*בנו, ר' [[יצחק גורקוב]]
+*בנו, ר' [[ישראל גורקוב]]
-*חתנו, הרב [[אשר ששונקין]]
+*חתנו, הרב [[אשר סאסאנקא]]
 *חתנו, הרב [[ישראל יהודה לוין]]
 *נכדו, הרב [[שלום בער לוין]]
+==קישורים חיצוניים==
+* {{היברובוקס|הרב מאיר גורקוב|ספר הזכרונות - דברי הימים|30468|ברוקלין תשל"ז}}
+* [https://collive.com/wp-content/uploads/2019/08/Master-GUTNIK-26-Av-5779-HEBREW.pdf קובץ מכתבים שקיבל מהרבי], בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:גורקוב, מאיר}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:אישים בחרקוב]]
-[[קטגוריה:קהילת חב"ד חרקוב: אישים]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]