משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לפני שאוכלים או לומדים משהו צריכים לברך [[ברכות השחר]], זמן ברכות השחר הוא לרוב לאחר [[עלות השחר]], ונוהגים לברך אותם רק אחרי שהחליף את ה[[ציצית]] שישן עמה בלילה או לחילופין לאחר [[טבילה במקווה]] (בה הוא מוריד את הציצית לפני הטבילה ומחזירה לאחריה){{הערה|הסיבה לכך היא הברכה האחרונה בברכות השחר "על מצוות ציצית" שאפשר לברך אותה רק לאחר ש'''לובש''' את הציצית, לכן צריך ללבוש חדשה או להתעטף בה מחדש. מובא בשולחן ערוך אורח חיים..}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר שמברכים ברכות השחר רק אחרי רחיצת הפה. | לפני שאוכלים או לומדים משהו צריכים לברך [[ברכות השחר]], זמן ברכות השחר הוא לרוב לאחר [[עלות השחר]], ונוהגים לברך אותם רק אחרי שהחליף את ה[[ציצית]] שישן עמה בלילה או לחילופין לאחר [[טבילה במקווה]] (בה הוא מוריד את הציצית לפני הטבילה ומחזירה לאחריה){{הערה|הסיבה לכך היא הברכה האחרונה בברכות השחר "על מצוות ציצית" שאפשר לברך אותה רק לאחר ש'''לובש''' את הציצית, לכן צריך ללבוש חדשה או להתעטף בה מחדש. מובא בשולחן ערוך אורח חיים..}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר שמברכים ברכות השחר רק אחרי רחיצת הפה. | ||
הסדר של [[תפילת שחרית]] בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד [[חסידות]], [[טבילה במקווה]], וטעימת [[מזונות לפני התפילה]]. ב[[ישיבת תומכי תמימים]] יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. ב[[בין הזמנים]] אצל [[תמימים]] וכן ביום רגיל אצל [[אברכים]] ו[[בעלי בתים]] אם יש אפשרות אז העדיפות היא [[לימוד חסידות|ללמוד חסידות]] קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות{{הערה|מסופר על הרב בן-ציון כהן מ[[כפר חב"ד]] שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר [[תמים]] נכנס ליחדות ה[[משגיח]] כותב עליו [[דו"ח]] הכולל את [[שמירת הסדרים]] שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך}}! | הסדר של [[תפילת שחרית]] בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד [[חסידות]], [[טבילה במקווה]], וטעימת [[מזונות לפני התפילה]]. ב[[ישיבת תומכי תמימים]] יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. ב[[בין הזמנים]] אצל [[תמימים]] וכן ביום רגיל אצל [[אברכים]] ו[[בעלי בתים]] אם יש אפשרות אז העדיפות היא [[לימוד חסידות|ללמוד חסידות]] קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות{{הערה|מסופר על הרב בן-ציון כהן מ[[כפר חב"ד]] שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר [[תמים]] נכנס ליחדות ה[[משגיח]] כותב עליו [[דו"ח]] הכולל את [[שמירת הסדרים]] שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך}}! לאחר (או קודם) לימוד החסידות לפני הטבילה טובלים ב[[מקווה]] - דבר עליו הדרו [[חסידים]] במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם! לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות, ולאחר אמירת ה{{מונחון|קרבנות|סדר התפילה מהריני מקבל ועד לאיזהו מקומן}} קודם [[הנחת תפילין|הנחת התפילין]] הרבי אומר שצריך לומר ולהתבונן בפרק מ"א בתניא עד המילים "המלך", ולאחר-מכן מניחים תפילין ואומרים "איזהו מקומן", לפני תחילת התפילה ב"הודו" אומרים את ה[[שיעור היומי]] ב[[תניא]] השייך לאותו היום בחודש. | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
גרסה מ־14:25, 10 באוגוסט 2023
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
הסדר יום בחסידות חב"ד מתבסס על הוראותיהם השונות של רבותינו נשיאנו והוא אינו קבוע אלא מתמקד בקווים כלליים של הוראות וסדרים השייכות בוקר, צהריים, ערב, וללילה. הסדר יום מתמקד הן בפן הרוחני של היום והן בפן הגשמי שלו כאשר הדבר משתנה בהתאם לגיל (ילד, תמים, ובעלבוס) ולמין (גבר או אשה).
רקע
סדר היום
מקובל שחסיד פותח ומסיים את יומו במחשבה דבור ומעשה. הסדר הוא שכאשר חסיד ניעור משנתו קודם הוא מקיים את המעשה -עצם הקימה, אחר-כך דיבור -אמירת מודה אני, ולאחר-מכן מחשבה -ייחוד שמו במחשבתו[דרושה הבהרה]. ובלילה לפני שיושן הסדר הוא הפוך: קודם-כל מעשה - הכנת ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין נעגל וואסער, לאחר-מכן דיבור - אמרית קריאת שמע שעל המיטה וברכת המפיל, ורק אחר-כך (לאחרי שאומר המפיל וכבר נאסר עליו לדבר) מחשבה - ייחד שמו של הקב"ה וחשבון נפש על מהלך היום.
בשעות הקימה והבוקר
בשולחן ערוך נכתב כי הדבר הראשון שיהודי צריך לעשות בקומו משנתו הוא להגיד מודה אני וליטול את ידיו[1], הרבי אומר בשיחת פרשת תולדות תשנ"ב כי מיד כשיהודי ניעור משנתו מתעוררת בו עצם הנשמה המבטאת בזעקת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" על בסיס שיחה זו הורו מקצת מרבני חב"ד להכריז יחי אדוננו עוד-קודם אמירת מודה אני[2].
לפני שאוכלים או לומדים משהו צריכים לברך ברכות השחר, זמן ברכות השחר הוא לרוב לאחר עלות השחר, ונוהגים לברך אותם רק אחרי שהחליף את הציצית שישן עמה בלילה או לחילופין לאחר טבילה במקווה (בה הוא מוריד את הציצית לפני הטבילה ומחזירה לאחריה)[3]. אדמו"ר הרש"ב אמר שמברכים ברכות השחר רק אחרי רחיצת הפה.
הסדר של תפילת שחרית בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד חסידות, טבילה במקווה, וטעימת מזונות לפני התפילה. בישיבת תומכי תמימים יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. בבין הזמנים אצל תמימים וכן ביום רגיל אצל אברכים ובעלי בתים אם יש אפשרות אז העדיפות היא ללמוד חסידות קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות[4]! לאחר (או קודם) לימוד החסידות לפני הטבילה טובלים במקווה - דבר עליו הדרו חסידים במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם! לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות, ולאחר אמירת ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קרבנות קודם הנחת התפילין הרבי אומר שצריך לומר ולהתבונן בפרק מ"א בתניא עד המילים "המלך", ולאחר-מכן מניחים תפילין ואומרים "איזהו מקומן", לפני תחילת התפילה ב"הודו" אומרים את השיעור היומי בתניא השייך לאותו היום בחודש.
בשעות הצהריים
בשעות הערב והלילה
לפני השינה אומרים קריאת שמע שעל המיטה, זהו הזמן בו עורך חסיד חשבון נפש עם עצמו על קורו יומו, מה עשה ומה צריך עוד לתקן.
זמנים מיוחדים
התייחסות מרבותינו נשיאנו
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק א', הלכות השכמת הבוקר סעיף ו'
- ↑ בין הרבנים: הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב זלמן נוטיק, ועוד
- ↑ הסיבה לכך היא הברכה האחרונה בברכות השחר "על מצוות ציצית" שאפשר לברך אותה רק לאחר שלובש את הציצית, לכן צריך ללבוש חדשה או להתעטף בה מחדש. מובא בשולחן ערוך אורח חיים..
- ↑ מסופר על הרב בן-ציון כהן מכפר חב"ד שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר תמים נכנס ליחדות המשגיח כותב עליו דו"ח הכולל את שמירת הסדרים שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך