אברהם דוד מרוזוב: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←קישורים חיצוניים: תיקון קטגוריה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]] | [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ז]] | ||
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | [[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] |
גרסה מ־07:33, 16 ביולי 2023
הרב דוד מרוזוב (א' באלול תרצ"ה - ל' בסיוון תשכ"ז) היה חסיד חב"ד, חייל בצבא הגנה לישראל שנפל בקרבות ביום ל' בסיוון תשכ"ז.
תולדות חיים
נולד ביום א' באלול תרצ"ה בלנינגרד, להוריו פנחס (פיניע) ובלה מרוזוב[1] (בת הרב מנחם מענדל גולומבוביץ), סבו הוא הרב אלחנן דב מרוזוב, מזכירו של אדמו"ר הריי"צ. למד בישיבת תומכי תמימים בפריז ובלוד. בקיץ שנת תשט"ו גויס לצה"ל ושירת בנח"ל מוצנח. במילואים עבר קורסים של חבלן גדודי וסייר גדודי. השתתף במערכת סיני ואף בכמה פעולות תגמול.
עם שחרורו מהצבא למד קורס מזורז בבית הספר לדפוס "יד החמישה" בכפר חב"ד והתקבל לעבודה בדפוס בתל אביב.
מפקדו מספר כי קיצר את שהותו בבית כאשר בא לרגל לידת ילדו השלישי, כי רצה לחזור ולהיות עם חבריו וידידיו בחזית, בכל פעולה קרבית ובכל משימה מסוכנת, היה הוא בין המתנדבים. דוד הקפיד על שמירת המצוות אף בתנאי שדה קשים.
מסר נפשו על קידוש השם
שבועות מספר לאחר מכן, בשבת, ל' בסיוון תשכ"ז, לאחר התפילה, נפל בהגנת הארץ בשעת חילופי אש עם האויב באיזור קנטרה, כשכוחות מצריים הפגיזו את ריכוזי צה"ל.
זמן קצר לאחר פטירתו, בהתוועדות שבת פרשת פינחס תשכ"ז[2] ציין הרבי בהתוועדות: "...מאורע הנפלא שאירע בחדשים האחרונים - 'ארים ניסי' - ...'נס על ההרים', גילוי שלמעלה מסדר השתלשלות שאינו מלובש בדרכי הטבע, והראיה, שעד היום הזה עומדים 'כל עמי הארץ' בהשתוממות ואינם מבינים איך אירע דבר פלא כזה!", בהמשך ציין הרבי את מעלתם של ומסירות נפשם של היוצאים בצבא, ובין הדברים אמר: "וכאן המקום להזכיר את נכדו של חאניע מרוזוב - הר"ר דוד מרוזוב הי"ד - שמסר נפשו על קידוש השם (לאחרי הניסים והנפלאות שאירעו אצלו לפני-זה), ובוודאי שהשם יקום דמו, והשם יתברך יעזרהו במקום אשר הוא, כאמור, ש'יבנה לו בית נכון בישראל... ויזכה לחיי העולם הבא... והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלוקיך'".
כמו כן, באותה העת נערכה גם בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד חלוקת משניות לעילוי נשמתו, ובהקשר לכך, כתב הרבי מכתב: "המשתתפים בחלוקת ש"ס משנה - לימוד לעילוי נשמת התמים אברהם-דוד בן פנחס הי"ד". האיגרת מסתיימת במילים: "והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם" ו"בברכה לבשורות טובות ומשמחות".
הותיר אחריו אשה ושלושה ילדים, שהצעיר בהם כבן חודש ומחצה, והובא למנוחות בבית הקברות בגבעת שאול בירושלים.
אחרי שנפטר צוה הרבי לצא"ח לארגן פעילויות עם אלמנות ויתומי צה"ל, רעייתו מרת שפרה קיבלה את הפיקוד על פעולות אלו[3]. אחת הפעולות המרכזיות היה מסיבת בר מצוה ליתומי צה"ל בכפר חב"ד בהם השתתפו חברי כנסת, אישי ציבור ובכירים בצה"ל.
משפחתו
- זוגתו מרת שפרה מרוזוב.
- בנו ר' אלחנן דב וזוגתו - כפר חב"ד.
- ביתו ציפורה חנה וחתנו הרב יגאל קירשנזפט (שליח בניצן (גוש קטיף)).
- ביתו שלומית וחתנו הרב נועם שוורץ (שליח בקצרין).
קישורים חיצוניים
- תוכנית אודיו לזכרו באתר חב"ד און ליין.
- מכתב מהרבי מלך המשיח אל הרב מרוזוב.
הערות שוליים
- ↑ שם הנעורים של אמו היה גולומוביץ עד לנישואיה בשנת תרצ"ד עם הרב מרוזוב. לאחר שנרצח בידי הקומוניסטים בעוון הפצת יהדות, חזרה אמו לשמה המקורי, מחשש שמא ינסו הרוסים לאסור גם אותה בגלל שם משפחתה ה'מפליל'. לקריאה נוספת אודותיה: סוערות בדממה חלק ב' מאת ר' מנחם זיגלבוים.
- ↑ "תו"מ - מנחם-ציון" ח"ב ע' 411
- ↑ סיפורה של שפרה מרוזוב באתר .