יששכר בער לייפר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי | |שם=רבי יששכר בער לייפר | ||
|תמונה= האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg | |תמונה= האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg | ||
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בישטינא|בישטינא]] | |כינוי=ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בישטינא|בישטינא]] | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות=[[חסידות בישטינא]] | |השתייכות=[[חסידות בישטינא]] | ||
}} | }} | ||
רבי ''' | רבי '''יששכר בער לייפר''' (יליד [[תשי"ט]]) הוא [[חסידות בישטינא|האדמו"ר מבישטינא]] ומקורב מאוד ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־04:39, 2 ביולי 2023
| רבי יששכר בער לייפר | |
|---|---|
 רבי ישכר בער לייפר בהתוועדות י"א ניסן המרכזית בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד | |
| האדמו"ר מבישטינא | |
| לידה | ב' ניסן תשי"ט |
| ארהב | |
| מקום פעילות | פתח תקווה |
| השתייכות | חסידות בישטינא |
| רבותיו | רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-סיגעט, רבי משולם פייש לוי מטאהש, הרבי |
| חיבוריו | גיליונות שיח לבי |
רבי יששכר בער לייפר (יליד תשי"ט) הוא האדמו"ר מבישטינא ומקורב מאוד לרבי, לחסידות חב"ד, לתורתה ולמשנתה.
תולדות חיים
נולד בב' ניסן תשי"ט לאביו רבי מרדכי לייפר כנכד חורג לרבי אליעזר זוסיא פרטיגול, האדמו"ר מסקולען. למד בהתחלה בישיבה בארצות הברית ולאחר מכן בישיבת סלונים בירושלים. לאחר שנשא את ביתו של רבי נפתלי מוסקוביץ האדמו"ר מחסידות ממעליץ-אשדוד, עבר להתגורר בני ברק, ובשנת תשנ"ט העתיק את מגוריו לשכונת עמישב שבפאתי פתח תקווה, שם ייסד את בית מדרשו. לאחר פטירת אביו בשנת כ"ה טבת תשנ"ב, החל למלאת את מקום אביו בהנהגת החסידות. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא לבתו של רבי משה חיים מקובר, מחסידי אלכסנדר-ארצות הברית.
נודע הוא כאוהב ישראל ובבית מדרשו מתפללים כל גווני היהדות, ספרדים, אשכנזים, חסידי פולין וחסידי חב"ד, ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.
קשריו עם חב"ד
כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל סביו החורג (שהתגורר בקראון הייטס) היה מרבה לבקר ב-770 בהזדמניות שונות, ואף בפעם הראשונה בה הניח תפילין בבר המצווה שלו (על ידי סביו) נערכה ב-770. בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד תניא ולקוטי תורה, ואף היה קם להאזין לשידורי התוועדויותיו של הרבי. לאחר שעבר להתגורר בבני ברק לאחר חתונתו החל ללמוד מידי יום עם הרב מאיר שלום בליז'ינסקי חסידות לאחר שר' יצחק פיין מחשובי חסידי חב"ד בבני ברק שלח אותו איליו. לאחר מכן החל להגיע גם לשיעורים והתוועדויות של הרב זלמן לייב אסטולין והרב יואל כהן והמשפיע הרב מענדל פוטרפס.
רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של הרבי, והיה לו קשר מיוחד עמו. הוא עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות לחלוקות דולרים ולהתוועדויות שהיה עורך הרבי גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד מספר שעות בכדי להגיע ממקום אירוחו אצל אביו בבורו פארק עד לבית מדרשו של הרבי בשכונת קראון הייטס.
רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בימי שלישי הוא מסר שיעור בספר 'דרך מצוותיך' של הצמח צדק ובימי חמישי מסר שיעור בספר התניא או בלקוטי תורה לסירוגין כיום קיים רק שיער תניא בימי שלישי ורבים מכל רחבי העולם מאזינים לזה מכל העולם בשידור חי.ומורה לחסידיו ללמוד רבות את ספרי חסידות חבד הוא גם נוהג לערוך התוועדויות בימי חב"ד בעיקר יט כסליו, ובשנת תשס"ז בסיום ההתוועדות יט כסליו שערך והסתיים בשעה 3:00 לפנות בוקר אף נסע לירושלים יחד עם עוד חסידי חב"ד רבים להשתתף בהתוועדות שערך הרב המשפיע הרב חיים שלום דייטש[1].
בתשפ"ג השתתפו בהתוועדות י"ט כסליו יותר מ400 איש היא נמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב.
לקריאה נוספת
- שבועון כפר חב"ד, "הרבי חולל מהפכה מוחלטת בכל תפיסת-העולם היהודית כולה!", ראיון עם רבי ישכר בער, גיליון 1238, ל' סיוון תשס"ז
- משה מרינובסקי, "הסיפור הנורא ששמענו בסוכה בתשרי אצל הרבי", ראיון עם רבי ישכר בער בשבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 34.